פסק דין 1. חייב על פי שטר, שהוגשה כנגדו בקשה לביצוע השטר בהוצאה לפועל ולא הגיש התנגדות, האם הוא רשאי לתבוע בתביעה נפרדת מתן צו הצהרתי, לפיו הוא אינו חייב לפרוע אותו שטר? 2. המבקשת הגישה בהוצאה לפועל שתי בקשות ביצוע שטר, לפיהן נדרשה המשיבה לפרוע לידיה שיקים, שעל פי הנטען נמשכו על ידה לפקודתה. הבקשות נפתחו בשנים 2000-1999. המשיבה לא הגישה התנגדות, והליכי ההוצאה לפועל נמשכו ועדיין ממשיכים, כסידרם (תיקי הוצל"פ 2-00-3024-10 ו-4-99-08075-17). ביום 09/12/04 הגישה המשיבה המרצת פתיחה זו, לפיה "בית המשפט הנכבד מתבקש בזה ליתן פסק דין הצהרתי, שיקבע כי כל השיקים נשוא תיקי ההוצאה לפועל... הינם בטלים ומבוטלים, עד כמה שהם נוגעים אלי, וכי לא ניתן לתבוע אותי על פיהם". 3. המבקשת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף (בש"א 164033/05), כשהטענה המרכזית בה היא, שהמשיבה איננה יכולה לעתור למתן צו כמבוקש, לאחר שלא הגישה התנגדויות כנגד הבקשות לביצוע שטר שנפתחו כנגדה. המשיבה טוענת, כי אי הגשת ההתנגדויות אינו מונע ממנה הגשת תביעה למתן צו כאמור. 4. לדעתי, כבר נפסקה הלכה ברורה בשאלה זו בפסיקתו של בית המשפט העליון, ב-בר"ע 78/72 אלבוים נ' חברת פרץ אפשטיין, פ"ד כו(2) 145, שם נפסק מפי כב' השופט זוסמן: "שטר כמוהו כפסק דין על תנאי, והתנאי הוא שהחייב נמנע מהתנגד לביצועו, או שהתנגד אך ההתנגדות נדחתה". והדברים פשוטים: הוגש שטר לביצוע בהוצאה לפועל, והחייב לא הגיש התנגדות, לפי האמור בסעיף 81 א' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, או שהגיש התנגדות, אך התנגדותו נדחתה, יש בידי הזוכה פסק דין, תקף לכל דבר ועניין, לפיו חייב החייב על פי אותו שטר לפרוע אותו לידיו. וראו: ד' בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורת 2003), עמ' 1-540. 5. באופן ישיר יותר, נדונה סוגיה זו על ידי בית המשפט המחוזי ב-ע"א 1154/84 אימפורט בע"מ נ' יזלוביץ, פס"מ תשמ"ו (ג) 485. המשיבה באותו ערעור לא הגישה התנגדות כנגד הבקשה לביצוע שיקים שהגישה כנגדה המערעת, ותוך כדי נקיטת הליכי הוצאה לפועל כנגדה אף הגיעה להסדר תשלומים עם המערערת ושילמה אותם תשלומים. לאחר זאת, הגישה המשיבה תביעה בבית המשפט כנגד המערערת להשבת הסכומים ששילמה. בית המשפט קמא קיבל את התביעה, ובשל כך הוגש הערעור. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע (בדעת רוב), שהמשיבה לא היתה רשאית להגיש תביעתה זו, ודינה להידחות. בית המשפט שם הסתמך על דבריו האמורים של כב' השופט זוסמן בעניין אלבוים הנ"ל, והוסיף, כי לא יתכן שמצבו של חייב שהוזמן כדין, ולא התנגד לביצוע שטר, יהיה טוב ממצבו של חייב, שהתנגד לביצוע שטר והתנגדותו נדחתה. כל אחד מהם מושתק ואיננו רשאי לעורר את הפלוגתא הזו במקום אחר. מוסיף בית המשפט שם: נתבע שלא התגונן בפני תביעה וניתן נגדו פסק דין, לא יורשה להגיש תביעה לפסק דין הצהרתי נגד מי שהיה התובע בתביעה, ולהביא בכך לדיון חוזר בפלוגתאות ובעילות שכבר התבררו ונידונו. דין זה יחול גם על מי שלא התנגד לביצוע שטר: לא יאפשרו לו לטעון את טיעוני התנגדותו במסגרת תביעה שהוא מגיש להחזר הכספים ששילם בהליכי הגבייה שהתנהלו נגדו בהוצאה לפועל, ובמילים אחרות: השטר מהווה מעשה בית דין בין הזוכה לחייב, משעה שהחייב הוזמן להגיש התנגדותו ולא עשה כן במועד שנקצב לכך, והתנגדותו נדחתה (שם, עמ' 489). וראו: בר אופיר הנ"ל, עמ' 3-562. 6. לדעתי, הטיעונים האמורים בעניין אימפורט הנ"ל תקפים אף יותר בענייננו. שהרי, שם לא התבקש בית המשפט להורות על "ביטולם" של אותם שיקים, אלא להורות על השבת הכספים ששולמו בקשר אליהם. כאן נדרש בית המשפט להורות באופן ישיר על "בטלותם" של השיקים, נשוא אותם תיקי הוצאה לפועל, לשון אחרת, מתבקש בית המשפט בתביעה זו להורות על ביטולם של פסקי הדין שהתגבשו בידי המבקשת, משהמשיבה לא הגישה את התנגדויותיה במועד הקבוע בחוק. ודאי שבית המשפט אינו מוסמך להורות על ביטולו של פסק דין, שניתן בתביעה אחרת (למעט בעילות מוגדרות, שאינן מענייננו כאן). כך גם בית המשפט אינו מוסמך לתת פסק דין המבטל את פסק הדין שבידי הזוכה, שהגיש בקשה לביצוע שטר והחייב לא הגיש התנגדות. 7. לטעמי, בשאלה הנדונה קיימת גם הלכה מחייבת של בית המשפט העליון, במובן סעיף 20(ב) לחוק יסוד: השפיטה (עניין אלבוים הנ"ל) וגם הלכה מנחה של בית המשפט המחוזי, במובן סעיף 20 (א) לחוק יסוד: השפיטה (עניין אימפורט הנ"ל). אם יותר לי להוסיף, מסכים אנוכי עם כל הנמקות עמדת הרוב בפסק דין אימפורט הנ"ל. 8. למעלה מן הצורך אוסיף, כי המשיבה לא טענה לנימוק כלשהו, שיצדיק אי הגשת ההתנגדויות. אולם, גם אילו נימוק זה היה מובא, הרי שבירורו צריך להיעשות במסגרת תיקי ההוצאה לפועל עצמם, למשל: בדרך של בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות (תקנה 109 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"מ-1979). 9. התוצאה: הבקשה ב-בש"א 164033/05 מתקבלת, והתביעה ב-ה"פ 201364/04 נדחית על הסף. המשיבה (כהן) תשלם למבקשת (ניו קפיטל) סכום כולל בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪, בצירוף מע"מ. הוצאה לפועלשטרביצוע שטר