בית המשפט פסק כי בדיקת היכולת הכלכלית של חייב במסגרת איחוד תיקים, חייבת לכלול את הנתונים האמיתיים והנכונים אודות מצבו של חייב. לא מתקבל על הדעת כי חייב יצור מצב דברים לפיו בפועל הוא מקנה עדיפות מובהקת לנושה אחד, על פני נושים רבים הקודמים לו. להלן פסק דין בערעור בנושא הכנסה של חייב באיחוד תיקים: פסק דין בפני בקשת רשות ערעור שהגיש בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן - המבקש) על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל בירושלים (מ. בן-עטר) מיום 23.1.01. המבקש נושה בשחר-איריס פדרו (להלן - החייבת) בסכום של כ93,000- ש"ח מכח פסק דין שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים. ביום 6.7.00 הגישה החייבת בקשה בתיק ההוצאה לפועל להכריז עליה "מוגבלת באמצעים". יצוין כי לחייבת חוב כולל של 139,000 ש"ח בשמונה תיקי הוצאה לפועל שאוחדו (תיק איחוד 03-99945-01-8). החייבת נחקרה בחקירת יכולת ובהחלטה מיום 23.1.01 החליט ראש ההוצאה לפועל להטיל על החייבת לשלם לתיק האיחוד תשלום חודשי בסכום של 200 ש"ח. עוד החליט ראש ההוצאה לפועל על ביטול כל הליכי העיקול שהוטלו על החייבת. על החלטה זו הגיש המבקש את הבקשה שבפני. לטענתו, טעה ראש ההוצאה לפועל בהפחיתו מהכנסת החייבת סכום של כ1,800- ש"ח, שהוא החזר חודשי שהחייבת משלמת כהחזר הלוואה שקיבלה מבנק יהב. לטענתו, מדובר בהפליית נושים שכן בפועל בנק יהב הפך להיות נושה מועדף על פני כל הנושים האחרים של החייבת. עוד טוען המבקש כי החלטה על תשלום חודשי אינה מעכבת את הליכי ההוצאה לפועל האחרים, ואין בה כדי למנוע מהנושה לנקוט בכל האמצעים האחרים שהחוק מקנה לו לשם גביית חוב. החייבת טוענת כי יש להשאיר על כנה את החלטת ראש ההוצאה לפועל. לטענתה היא פעלה בתום לב וקיבלה את ההלוואה מבנק יהב זמן רב לפני שפתחה בהליכים לאיחוד תיקים בהוצאה לפועל. לטענתה, אין מדובר בהעדפת נושים אלא בהתחשבות ביכולת התשלומים שלה. החייבת טוענת כי הימחתה לבנק יהב את זכותה לקבל ממעסיקתה (מדינת ישראל) את שכרה. עוד טוענת החייבת כי צדק ראש ההוצאה לפועל שהורה לעכב את הליכי העיקול ואת הוצאת העיקולים מדירת המגורים כדי לאפשר לה לפרוע את חובותיה באמצעות גביה מרוכזת, לפי יכולתה האמיתית וללא לחצים של כל נושה ונושה בנפרד. ביום 19.3.01 התקיים דיון בבקשה בנוכחות ב"כ הצדדים והוגשו סיכומים בכתב. לאחר שעיינתי בהחלטת ראש ההוצאה לפועל, במסמכים שבתיק ובסיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לתת למבקש רשות ערעור ולקבל את הערעור. בדיקת היכולת הכלכלית של חייב במסגרת איחוד חובות, חייבת לכלול את הנתונים האמיתיים והנכונים אודות מצבו של חייב. לא מתקבל על הדעת כי חייב יצור מצב דברים לפיו בפועל הוא מקנה עדיפות מובהקת לנושה אחד, על פני נושים רבים הקודמים לו. בענייננו החייבת משלמת לבנק יהב סכום חודשי של 1,800 ש"ח על חשבון הלוואה שנטלה מן הבנק בסכום של כ38,000- ש"ח. על כל אלה יש להוסיף סכומים שונים שהחייבת משלמת, באמצעות בנק יהב, לחסכונות שונים. כפי שעולה מתלושי המשכורת של החייבת לחייבת העברות כספים ממשכורתה בסכום כולל של למעלה מ2,000- ש"ח לחודש. אכן, צדק ראש ההוצאה לפועל בקובעו כי "יש במציאות זו של לקיחת הלוואות מבנק יהב, אשר ההחזרים בגינם מנוכים ממשכורתה של החייבת, משום הברחת נכס מנושיה של החייבת, שהנכס האמור הוא משכורתה". עם זאת, טעה ראש ההוצאה לפועל כשקיבל מציאות זו כעובדה מוגמרת, וראה לנכון לבחון את יכולתה של החייבת אך ורק על בסיס מה שנותר ממשכורתה לאחר הניכויים מן המשכורת כהחזר ההלוואות לבנק יהב ובשל חסכונות שונים. מצב דברים זה לא נוצר יש מאין; הוא נוצר על ידי החייבת ואין כל סיבה כי נושיה האוחזים בפסק דין לטובתם ונוקטים הליכי הוצאה לפועל כדי לגבות את חובם, יעמדו למעשה בפני שוקת שבורה בשל ההחזרים לבנק יהב. התרופה למצב זה היא להתיר לנושים לעקל את משכורתה של החייבת ישירות אצל מעבידה, לפני ביצוע ההעברות מן השכר לבנק יהב. זוהי זכותם הבסיסית של הנושים והמבקש בכלל זה. אין כל סיבה למנוע מהמבקש לעקל את משכורתה של החייבת בגבולות ההעברות המבוצעות ממשכורתה של החייבת. בכך יוסר אי השיוויון שבין הנושים שנוצר בעקבות החלטת ראש ההוצאה לפועל. לאור כל האמור, הנני מחליטה לתת למבקש רשות ערעור ולקבל את הערעור במובן זה שלמבקש תהא זכות לעקל את משכורתה של החייבת אצל מעבידה בסכום של 1,800 ש"ח, סכום שיועבר לתיק האיחוד של החייבת בהוצאה לפועל. אשר לעיקול בדירת החייבת, בעניין זה לא ראיתי טעם המצדיק התערבות בשיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל ולא מצאתי טעם ענייני ומעשי להתיר למבקש לעקל חפצים בדירתה. המשיבה תישא בהוצאות ושכר טרחת המבקש בסכום של 750 ש"ח, בצירוף מע"מ, בערכם היום. איחוד תיקים