האם מותר לעקל רכב נכה ? מה הדין בסוגיית ביטול עיקול רכב נכה בהוצאה לפועל ? האם מותר לעקל רכב יוקרה של נכה ? מה הדין במקרה של עיקול רכב נכה שנעשה בו שימוש על ידי בני משפחתו ? ##(1) עיקול רכב נכה - מה אומר החוק ?## סעיף 22 (א) לחוק ההוצאה לפועל קובע את המטלטלין שאין מעקלים אותם ובסעיף קטן (5) נקבע "כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים ובעלי חיים השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו". תכלית החקיקה של סעיף 22 נועדה לאזן בין האינטרס של הזוכה לרדת לנכסי החייב אם איננו פורע את חובו לבין עניינו של החייב שיישארו בידיו מטלטלין מינימאליים שבאמצעותם יוכל לנהל את חייו בצמצום המתבקש ממצבו הכלכלי. על פי סעיף 22(א)(5) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, לא ניתן לעקל רכב של נכה לאחר שהציג את אלה: אישור מהרשות המוסמכת כי הרכב נועד לשימושו של הנכה; תעודה רפואית המאשרת כי הרכב משמש תחליף לרגליו הנכות; רישיון רכב המורה כי לא ניתן להעביר בעלות על הרכב ללא אישור הרשות המוסמכת והמכס. משהוטל עיקול ברישום על רכבו של חייב נכה, עליו להוכיח שלושה תנאים מצטברים בכדי שלא לממש את הרכב: ##(א) ## הרכב שייך לו בהיותו נכה ונחוץ לשימושו האישי בגלל נכותו. ##(ב) ## שלא ניתן להתאים לצרכיו החיוניים כנכה מכונית זולה יותר. ##(ג) ## קיימת חלופת גבייה / אופציית תשלום מידתית יותר. קיומם של תנאים אלו משקף גישה ראויה בשיטה חוקתית המחייבת שמירה על זכויות הקניין של הזוכה בד בבד עם שמירה על כבודו של הנכה, כמתחייב מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. ##(2) האם מותר לעקל רכב נכה ?## כאשר מדובר בנכה, ראה המחוקק ליצור הגבלה על נקיטת הליכי עיקול מסויימים. עקרונית ניתן לעקל רכב נכה אלא אם כן הראה הנכה כי עוקלו מטלטלין השייכים לו ואלו נחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו. יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו אל מול העקרונות שקבע המחוקק בסעיף. (ראו בש"א (מחוזי ת"א) 10531/02 בר"ע (תל אביב) 1829/02 בעניין ברקת נ' בן זיקרי.) בהתאם להלכה בע"א 2886/92 כתבי נ' אלגוב, משהוטל עיקול על רכב נכה עובר הנטל לכתפיו להראות כי המכונית נחוצה לו לשימושו האישי, בגלל נכותו. ראוי להוסיף כי בהליכי הוצאה לפועל נוהג עקרון המידתיות ורשם ההוצל"פ כפוף לו בהחלטותיו ושומה עליו בקבלו כל החלטה לבחון, בנסיבות כל עניין ועניין, האם ההליך שמבקש הזוכה לנקוט בו הינו ההליך המתאים ביותר והאם לא ניתן להשיג את אותה תוצאה באמצעות נקיטת הליך אחר אשר פגיעתו בחייב פחותה. ##(3) עיקול רכב נכה שנעשה בו שימוש משפחתי:## בר"ע (מחוזי ירושלים) 3149/01 בעניין דיל נ' מוניטליו, קובע כי העובדה כי נעשה ברכב שימוש משפחתי אינה מעלה ואינה מורידה שכן עדיין שימוש משפחתי יכול ויפול בגדר "שימוש אישי". הנסיעות הרבות אל מקום אישפוזו של המבקש כדי לטפל בו ולהקל על חייו בוודאי נכללים בהגדרת שימוש אישי ובוודאי נובעים מנכותו. גישת בית המשפט היא כי גם השימושים האחרים שעושה בן משפחתו של הנכה ברכב, במקומו של הנכה, כגון טיפול בענייני הבית, הסעות ילדים וכו' יש לראותם כנחוצים ובמסגרת שימושו האישי של הנכה במובן הרחב של דרישת הסעיף בחוק. ##(4) עיקול רכב "יוקרה" של נכה:## ביחס לרכב נכה נקבע בע"א 2886/92 כתבי נ' אלגוב כי ניתן לעקל מכונית נכים יקרת ערך אם ניתן להתאים לצרכיו החיוניים כנכה מכונית זולה יותר: "הלכה פסוקה היא שיש בהליכי ההוצאה לפועל כדי לאזן בין אינטרס הנושה לממש פסק דין שניתן לטובתו לבין אינטרס הציבור שלא יהפוך החייב לחסר כל ולנטל על החברה, ומכאן הפטורים שנקבעו בדין על עיקול מיטלטלין... ... אכן, גם כשמדובר בנכה אין לפטור מעיקול מכונית נכים יקרת ערך השייכת לו אם אפשר להתאים לצרכיו החיוניים כנכה מכונית זולה יותר". מההתניה בדבר אפשרות התאמה של מכונית זולה יותר למדים כי אין לעקל מכונית נכה אשר לא ניתן להתאים זולה יותר לצרכיו החיוניים. ##(5) ביטול עיקול רכב נכה יקר:## אין לפטור מעיקול מכונית נכים יקרת ערך השייכת לו אם אפשר להתאים לצרכיו החיוניים כנכה מכונית זולה יותר, ולפיכך הפרשנות הראויה והנכונה של הוראות סעיף 22 (א)(5) לחוק היא כי ניתן להטיל עיקול ברישום בלבד על רכב נכה, ולאחר הטלת העיקול ברישום הנטל עובר לכתפיו של הנכה להראות כי המכונית נחוצה לו לשימושו האישי בגלל נכותו, וכי אם המדובר במכונית יקרת ערך, עליו להראות שלא ניתן להתאים לצרכיו החיוניים כנכה מכונית זולה יותר" (הפ (ת"א) 200310/08 ברקוביץ' חיים נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ). היה ויוכיח הנכה כי לא ניתן להתאים לצרכיו החיוניים והספציפיים כנכה מכונית זולה יותר, הרי שאז ירים את הנטל ויוכיח את תביעתו לביטול עיקול הרכב. ##(6) ביטול עיקול רכב נכה - שמירה על כבודו של אדם נכה:## תכלית הסעיף בדבר שמירת כבודו של הנכה, ולשלילת פגיעה קשה בכבודו של נכה כאדם, ראה בר"ע (ב"ש) 510/08 גור יהודה נ' בנק מזרחי המאוחד בע"מ (לא פורסם 2008), שם נפסק : "הכותרת של סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל היא: "מטלטלין שאינם ניתנים לעיקול". בשמיעה ראשונה מדובר בהוראה קטגורית. ברם, הפטור מכלים, מכונות ומטלטלין השייכים לנכה מותנה על פי הסעיף בתנאי נוסף והוא שאלה "נחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו". עולה שעסקינן בהוראה מידתית. הנכה שהוא חייב בהוצאה לפועל אינו בר חורין להחזיק בכל מטלטלין אשר יחפוץ אלא רק אלה אשר נחוצים לשימושו האישי בשל מצבו. בכך נשמר האזון בין זכותו של הזוכה לגבות את חובו מחד גיסא לבין זכותו של הנכה לדאוג לצרכיו המיוחדים מאידך גיסא. גישה זו ראוייה בשיטה חוקתית המחייבת שמירה על זכויות הקניין של הזוכה בד בבד עם שמירה על כבודו של הנכה. המצב המשפטי האמור תואם את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. ... ... פסק דין כתבי קובע שאין לפטור מעיקול :"מכונת נכים יקרת ערך אם אפשר להתאים לצורכיו החיונים של הנכה מכונית זולה יותר". לאמור, שניתן להטיל עיקול על רכב נכה בהתקיים תנאים מסויימים. משתמע מכך, כי בהעדר קיומם של אותם תנאים לא ניתן להטיל עיקול. תכלית החוק תומכת אף היא במסקנה שהסייג בדבר הטלת עיקול הקבוע בסעיף 22 (א)(5) חל גם לגבי רכב של נכה. לדעתי תכליתו של הסעיף האמור הינה לשמור על כבודו של נכה שזקוק לרכב בשל מצבו. פגיעה בחופש התנועה של נכה הזקוק לרכב על ידי הטלת עיקול בצורה לא מבוקרת מהווה פגיעה קשה בכבודו כאדם. נוצר מפגש מיוחד בין הזכות לחופש תנועה לבין הזכות לכבוד. נראה כי כלי רכב מהווה דוגמא מובהקת לכוונת המחוקק בחקיקת סעיף 22". ##(7) סיכום:## ההגבלה אשר בסעיף 22 הינה על הליכי גביה אשר יכולים באופן ישיר להביא לתשלום החוב, ולמרות זאת ראה המחוקק לקבוע להם הגבלות. זאת לאור נקודת המוצא הערכית כי זכויות יסוד בסיסיות גוברות על זכות הקנין. האיסור על עיקול מיטלטלין של נכה אשר נחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו הוא איסור מוחלט, ואינו נתון לשיקול דעת שיפוטי לפי נסיבות העניין. האיזון בין האינטרס של הזוכה לגבות את חובו לבין האינטרס של החייב הנכה שלא יעוקלו מיטלטליו הנחוצים לו לשימושו בגלל נכותו, כבר מצא את ביטויו בסעיף 22 לעיל, כך שאין לערוך איזון נוסף. ##(8) להלן החלטה בנושא עיקול רכב נכה:## החלטה 1. נגד המבקש, מתנהלים הליכי הוצאה לפועל למימוש משכון אשר הוטל על מכוניתו. המבקש הוא נכה בשיעור 100% בשל מחלה אנושה שלקה בה, והוא חייב כספים לבנק דיסקונט בשיעור העולה על 21,000 ₪. להבטחת פרעון חובו מישכן המבקש את מכוניתו לבנק באמצעות שטר משכון. נראה שהוא לא עמד בפרעון החוב, ועל כן פועל הבנק למימוש המשכון, קרי: לתפיסת המכונית ומכירתה. בין כה וכה נתפסה המכונית על ידי אנשי ההוצאה לפועל, והמבקש בקש מראש ההוצאה לפועל שיורה על החזרת המכונית לרשותו. בקשתו נענתה בסירוב. 2. המבקש הגיש בקשה למתן רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, וצירף אליה גם בקשה לעיכוב הליכים, עד שתינתן החלטה בבר"ע. הבקשה לעיכוב הליכים הונחה בפני. הוריתי על עיכוב הליכי המכירה של המכונית, עד שאדון בבקשת העיכוב. לא הוריתי על החזרת המכונית למבקש. 3. זו הוראתו של סעיף 22(א)(5) לחוק ההוצאה לפועל: "22. (א) ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם: (1)........ (2)......... (3)......... (4)........ (5)........ כלים, מכשירים, מכונות, מיטלטלין אחרים ובעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו; (6)........ (ב) הפטור מעיקול לפי סעיף קטן (א)(4) ו-(5) לא יחול לגבי חוב שנתחייב בו החייב ברכישת המיטלטלין שעיקולם נדרש. (ג)....... " הוראת הסעיף מונעת, בין השאר, עיקול מכונית הנחוצה לשימוש האישי של החייב בגלל נכותו. אלא שהפטור מעיקול לא יחול אם החוב גובש בשל רכישת המכונית שעיקולה נדרש. חשוב שאומר כי הוראה סטטוטורית זו איננה חלה בענייננו, שכן היא מתייחסת לעיקול בלבד ולא למשכון. נראה לי כי הבחנה זו טעמה עימה: המישכון נוצר בהסכם שבין החייב לבין הנושה (סעיף 3 (א) לחוק המשכון), בעוד שעיקול מוטל לפי בקשתו של הזוכה, ועל פי החלטת ראש ההוצאה לפועל. כלומר: המישכון מתהווה מכוח הסכמתם המשותפת של הנושה ושל החייב (קרי: הלווה). ולעומתו: עיקול הוא הליך כפוי שמתבצע על פי צו שניתן על ידי ראש ההוצאה לפועל. ויתרה מזו: צו העיקול ניתן ומופעל נגד החייב, מבלי שניתן לו לומר את דברו לפני הטלת העיקול, כדי שלא ינסה להבריח את נכסיו מפני נושיו. 4. ומן הכלל אל הפרט: המבקש מישכן בהסכמתו את מכוניתו, כדי להבטיח פרעונו של חוב כספי שהוא חב לבנק המשיב. פירוש הדבר הוא שהמבקש קבל טובת הנאה חומרית כנגד מישכון המכונית. והנה באה העת לפרוע את החוב, אלא שהחייב איננו יכול לעמוד בכך. ההוראה שבסעיף 22(א)(5). לא תהיה בעזרו, מכיוון שאיננה חלה על מישכון נכס אלא רק על עיקולו. ואפילו היתה הוראה זו חלה בענייננו, כי אז יהיה המבקש מושתק, לדעתי, מלסמוך על סעיף זה. הנימוק לכך הוא שההסתמכות על ההוראה המגוננת שבסעיף הנ"ל, נוגדת את עקרון תום הלב. מצד אחד כרת המבקש הסכם מישכון שעל פיו קבל טובת הנאה, ואחת היא אם טובת ההנאה ניתנה לו לפני כריתת ההסכם או לאחר מכן (סעיף 1(ב) לחוק המשכון). מצד שני הוא עושה שימוש בסעיף 22 כדי לפרום את תפריה של ההתקשרות החוזית, שעל פיה קבל יתרון כספי מהמשיב. אין ספק בכך שהבנק שינה את מצבו לרעה בגדר אותו סכום שניתן למבקש, יהיה שיעורו אשר יהיה. ומשום כך לא יינתן למבקש לטעון שהמשכון איננו בר ביצוע, כאשר עליו לעמוד בפרעון חובו. 5. בנסיבות אלה נראה לי כי הסיכוי שתתקבל הבקשה למתן רשות ערעור, קטן מהסיכוי שהבר"ע תדחה. לכן אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע ההליכים. 6. עיקר הדברים: הבקשה לעיכוב הליכים נדחית בזה. ההליכים יימשכו כסדרם. רכבנכותשאלות משפטיותעיקולחניית נכים / תו נכה