##(1) להלן דוגמא של טופס ביטול עיקול צד ג':## הודעה על ביטול עיקול נכס בידי צד שלישי תאריך:____________ הודעה על ביטול עיקול נכס בידי צד שלישי על פי עיקול מיום ____________ מאת המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות בהנהלת בתי המשפט. בהתאם לסעיף 3 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1996, וסעיף 7 לפקודת המסים (גביה), ציווה מנהל המרכז על ביטול עיקול נכסי החייב כלהלן: מס' התיק____________ מס' מזהה:____________שם החייב:____________ כתובת החייב:____________ לטובת המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות בהנהלת בתי המשפט. סוגי הנכסים המעוקלים: כספים/זכויות/נכסים סכום העיקול:____________ ##(2) ביטול עיקול צד ג' - הקדמה:## חוק ההוצאה לפועל שמיועד לאכיפה ובכלל זה לאכיפת חובות פסוקים, מונה שורה של אמצעים שניתן לנקוט כדי להגשים את מטרותיו ותכליתו . בין היתר, ניתן להטיל בגדרו של החוק עיקול על נכסים השייכים לחייבים שמוחזקים בידי צד שלישי (ע"א 1167/01 עיריית ראשון-לציון נ' בנק הפועלים בע"מ). לשם קידום מטרות אכיפת החיובים המוטלים על ידי בית המשפט, ניתן "לצרף" את צד שלישי, שאינו קשור כלל בסכסוך בין החייב לזוכה, להתדיינות, ויותר מכך – אף לחייב אותו בתשלום חובו של החייב ככל שאין הוא פועל על פי הוראות החוק. סמכות זו הניתנת בדין נועדה כדי לקיים מערכת יעילה של אכיפת חובות פסוקים, שבלעדיה תישחק באופן משמעותי האפקטיביות של פסקי הדין הנית נים על ידי ב ית המשפט. לצד חשיבות קיום מנגנון אכיפה יעיל, זאת אין לכחד: סעיף 48 לחוק ההוצל"פ טומן בחובו סנקציה מרחיקת לכת. החיוב לפי סעיף זה יכול ליצור במקרים מסוימים תוצאה לא קלה, בה יחויב אותו צד שלישי בתשלום לזוכה, מקום שהוא כבר העביר לחייב את הכספים להם זכאי, והרי זוהי התוצאה האינהרנטית מחיוב על פי סעיף 48 לחוק ההוצל"פ. ##(3) ביטול עיקול צד ג' - מה אומר החוק ?## הליך זה מוסדר בפרק ד' לחוק ההוצאה לפועל (להוראות מפורטות בעניין אופן משלוח והטלת העיקול ראו פרק ה' לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979). סעיף 43 לחוק ההוצל"פ קובע כי " רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסויים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי". ניתן צו על ידי הרשם, הוא יחול על " ... כלל נכסי החייב יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום". לאחר המצאת הצו חלה חובה על הצד השלישי להגיש " למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהמצאת הצו הודעה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידו ביום המצאת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום" (סעיף 44 לחוק ההוצל"פ). ##(4) ביטול עיקול צד ג' לאחר הסבה לבנק:## בספרו הוצאה לפועל הליכים והלכות, חלק שני, 872 (מהדורה שביעית – 2012) מציין המלומד בר-אופיר את ניתוח הנסיבות הנובעות מפעולת סיחור שטר מול צו עיקול, שנסקר מדברי המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון, כב' השופט ש. לוין בפס"ד רע"א 3036/02 אופקים השקעות בע"נ נ' אמיר פרסמן (להלן: "הלכת אופקים") כדלקמן; "...ביום בו הומצא העיקול לצד שלישי לא היה החייב אוחז בהם שכן כבר הסב אותם לבנק לפני אותו יום. הלכה פסוקה היא שבין צדדים סמוכים לשיק, המושך והנפרע, מושעה החיוב השטרי כל עוד נמצאים השיקים ברשותו של צד שלישי ( ע"א 157/84 הירש נ' הכנ"ר, פ"ד לט(4) 335). העיקול יכול היה לתפוס רק ב"נכס", כולל חוב של הצד השלישי לחייב שהוא הנפרע לפי השיקים. אלא ש ביום בו הוטל העיקול, ובכל זמן רלבנטי לאחר מכן, חב הצד השלישי את סכום השיקים לבנק לאומי, שהוא היה האוחז בהם ולא לחייב-הנפרע. ואין הבדל אם בנק לאומי היה אוחז כשורה בהם או לאו, ולכן לא היה קיים בעת הרלבנטית כל חוב כלפי החייב שאותו ניתן לעקל". ##(5) חובתו לש צד שלישי:## חובתו של צד שלישי המחזיק נכסים לטובת החייב קבועה בסעיף 46 לחוק ההוצל"פ שקובע כי על הצד השלישי למסור את הנכסים המעוקלים. לא מסר הצד השלישי תשובה לצו העיקול או "שהגיש הודעה ורשם ההוצאה לפועל סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הוא, לפי בקשת הזוכה, להזמין את הצד השלישי לחקירה" (סעיף 46 לחוק ההוצל"פ). התוצאות האפשריות של אי קיום חובות הצד השלישי מוסדרות בסעיף 48 לחוק ההוצל"פ , אשר נמצא במוקד הדיון בערעור, וקובע כדלקמן: "צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף 47, או הוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין בידעו שיש עליו צו עיקול בידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק במידה שלא שילמו החייב, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי ה נכס הנדון או על סכום החוב הנדון" ##(6) עיקול צד ג' - קיומו של "הצדק סביר":## סמכות רשם ההוצאה לפועל לחייב בחוק הפסוק מופעלת מקום שהצד השלישי לא הצביע על הצדק סביר לאי קיום הצו. מהוראות סעיף 48 לחוק ההוצל"פ ניתן ללמוד כי הנטל להוכיח קיומו של הצדק סביר מוטל על הצד השלישי. מהו אפוא אותו הצדק סביר שהצד השלישי נדרש להוכיח? בר אופיר מציין כי " הכוונה היא לכל נימוק מתקבל על הדעת שיהווה בסיס להתנהגותו של הצד השלישי, מעשיו ומחדליו" (שם, עמ' 623; רע"א 7909/06 שפטלוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי (31.12.2006)). הביטוי "סביר" מלמד כי המבחן שקובע סעיף 48 לחוק ההוצל"פ הוא מבחן אובייקטיבי בעיקרו של דבר; מבחן " ההתנהגות התקינה והמקובלת של אדם מן היישוב, כפי שהיה פועל באותן נסיבות שבהן פעל הצד השלישי" (בר אופיר, עמ' 863) . לא די אפוא בהצדק סתם כדי לפטור את הצד השלישי מחיוב בחובו של החייב, אלא שעליו להיות הצדק סביר , שנבחן במשקפים אובייקטיבים (ע"א 533/87 ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ' ולך, פ"ד מג(2) 864, 875 (1989); ע"א 1796/90 פירר נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(3) 866, 874 (1992); ע"א 4/84 שטאל נ' עמידר, פ"ד מג(1) 265 (1986)). ##(7) ביטול עיקול צד ג' - סיכום:## בצד יתרונות מובהקים אלה של הליך העיקול אצל צד שלישי יש ליתן את הדעת גם על הבעייתיות הקיימת בהרחבה זו של הליכי גבייה ובנקיטתם כלפי צד שלישי שאין לו כל נגיעה לסכסוך שבין הנושה לחייב, ושהסיבה היחידה שבגינה הוא נקלע אל "שטח האש" שבין שני אלה היא העובדה שהוא מחזיק בידיו נכס של החייב. הבעייתיות בעירוב צד שלישי זה בהליך הגבייה האמור להתקיים בין הנושה לחייב מתחדדת נוכח ההוצאות שעלול אותו צד שלישי לשאת בהן כדי לקיים את החיובים שמטיל עליו המחוקק עם המצאת צו העיקול לידיו, וכן נוכח הסנקציה שצפוי לה הצד השלישי, שהיא מרחיקת לכת למדי, ולפיה אם לא יפעל כהוראת המחוקק ללא הצדק סביר, הוא עלול למצוא עצמו מחויב באופן אישי לשאת בחובו של החייב כלפי הנושה. טפסים משפטייםמסמכיםעיקול צד ג'עיקול