##דוגמא לבקשה## בקשה להגשת ראיות מפריכות בתביעה בגין רשלנות מקצועית ברכישת דירה. בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להתיר למבקשת להגיש ראיות מפריכות כמפורט בבקשה זו, וזאת על מנת להשלים את התמונה העובדתית בפני בית המשפט ולסייע בחקר האמת. ##ואלו נימוקי הבקשה:## ##א. הצדדים לבקשה## 1. המבקשת: גב' _________ ת.ז. _________, תושבת _________, _________ (להלן: "המבקשת"). 2. המשיב: עו"ד _________, ת.ז. _________, תושב _________, _________ (להלן: "המשיב"). ##ב. מסכת העובדות## 3. המבקשת הגישה תביעה נגד המשיב בגין רשלנות מקצועית הנוגעת לרכישת דירה על ידה ברחוב _________, _________, גוש _________ חלקה _________ (להלן: "הדירה"). 4. במהלך חקירתו הנגדית, העיד המשיב כי מועד מסירת החזקה בדירה למבקשת היה ביום 30.9.1982, וכי בניית הבניין הסתיימה בשנת 1982. 5. המבקשת קיבלה לידיה מסמכים רשמיים מעיריית _________, ממחלקת הבדיקות של הטכניון וממשרד הפנים, אשר לטענתה מפריכים את גרסת המשיב ומערערים את אמינותה. 6. מסמכים אלו כוללים, בין היתר, צו הפסקת עבודה וצו הריסה למבנה מיום 19.8.1982, תעודה ממחלקת הבדיקות של הטכניון המעידה כי במועד הנטען למסירה רק יצקו את הגג, ואישור עירייה המלמד כי הבניין חובר למים רק בשנת 1986. 7. בנוסף, המבקשת מבקשת להגיש שאילתא ממאגר הנתונים של משרד הפנים ומכתב של מר _________ לעורכי דין _________ ו-_________, המעידים על נסיבות עסקאות מכירה ורכישה בבניין השונות מגרסת המשיב. 8. המבקשת טוענת כי לא יכלה לדעת מראש על גרסתו המלאה של המשיב, שכן זו נמסרה בחקירתו הנגדית בלבד ולא בתצהיר מטעמו, ועל כן הופתעה מטענותיו. 9. המשיב טוען כי מדובר בבקשה לביצוע "מקצה שיפורים" וכי המסמכים היו בידי המבקשת או שהייתה יכולה להשיגם בשלב מוקדם יותר. 10. המשיב התנגד להגשת רוב הראיות, למעט תעודה ממחלקת הבדיקות של הטכניון ושאילתא ממאגר הנתונים של משרד הפנים. ##ג. הטיעון המשפטי## ##הפתעה מטיעוני המשיב## 11. הפסיקה הכירה בכך שבית המשפט יתיר הגשת ראיות מפריכות כאשר התובע הופתע מטיעון או מראיות שהועלו על ידי הצד שכנגד, וזאת על מנת לאפשר לו להתמודד עם גרסה חדשה שלא יכול היה לצפות מראש. 12. במקרה דנן, המשיב מסר גרסה עובדתית מהותית בחקירתו הנגדית, אשר לא נכללה במלואה בתצהירו, ובכך יצר מצב של הפתעה עבור המבקשת שלא יכלה להיערך מראש להפרכת טענות אלו. 13. העובדה שהמשיב לא פירט את כלל טענותיו העובדתיות בתצהיר עדותו הראשית, אלא בחר להעלותן לראשונה בחקירתו הנגדית, מונעת מהמבקשת את היכולת להציג את מלוא תמונת הראיות ב"חבילה אחת" כנדרש. 14. אי מתן אפשרות למבקשת להגיש ראיות מפריכות במצב זה, עלול לפגוע בזכותה להליך הוגן ולמנוע ממנה להציג את מלוא גרסתה העובדתית והמשפטית בפני בית המשפט. 15. הראיות המבוקשות נועדו להפריך באופן ישיר את טענות המשיב בדבר מועד מסירת החזקה וסיום הבנייה, שהועלו באופן מפתיע בחקירתו הנגדית, ועל כן הן עומדות בתנאי ההפתעה הנדרש בפסיקה. ##חקר האמת ושלמות התמונה העובדתית## 16. עמדת בתי המשפט היא כי יש לאפשר הגשת ראיות נוספות, גם בשלב מתקדם של ההליך, כאשר הדבר נדרש לשם חקר האמת והשלמת התמונה העובדתית בפני בית המשפט, וזאת על מנת למנוע עיוות דין. 17. הראיות המבוקשות על ידי המבקשת, שהן מסמכים רשמיים מגופים ציבוריים, הן בעלות משקל ראייתי רב ויכולות לשפוך אור מהותי על המחלוקות העובדתיות המרכזיות בתיק, ובכך לסייע לבית המשפט להגיע להכרעה צודקת. 18. אי הגשת ראיות אלו עלולה להותיר את בית המשפט עם תמונה עובדתית חלקית ובלתי מדויקת, דבר שיפגע ביכולתו להכריע בסכסוך באופן מושכל ומבוסס על מלוא הנתונים הרלוונטיים. 19. הפסיקה מדגישה את חשיבות חקר האמת כעיקרון על בדיני הראיות, ועל כן, כאשר קיימות ראיות מהותיות שיכולות לתרום לכך, יש לאפשר את הגשתן, גם אם הדבר כרוך בסטייה מסדרי הדין הרגילים. 20. הראיות המבוקשות נוגעות לליבת המחלוקת – מועד מסירת החזקה בדירה – ועל כן הן קריטיות להבנת נסיבות הרשלנות הנטענת ולקביעת האחריות, ואי קבלתן עלול לפגוע באופן מהותי ביכולת בית המשפט להגיע לחקר האמת. ##אופי הראיות המבוקשות## 21. הראיות שהמבקשת מבקשת להגיש הן מסמכים רשמיים שהוצאו על ידי גופים מוסמכים, כגון עיריית _________, הטכניון ומשרד הפנים, ועל כן הן בעלות אמינות גבוהה ומדברות בעד עצמן. 22. אופי הראיות כ"ראיות טכניות" ו"פשוטות", שאינן דורשות חקירה מורכבת של עורכיהן, מצדיק את קבלתן גם בשלב זה, שכן הגשתן אינה כרוכה בשיבוש מהותי של סדרי הדין או בגרימת עוול לצד שכנגד. 23. העובדה שמדובר במסמכים רשמיים מפחיתה את החשש מפני יצירת "מקצה שיפורים" או ניסיון להגיש ראיות שאינן רלוונטיות, שכן אמינותן ומהימנותן אינן מוטלות בספק. 24. הפסיקה הכירה בכך שראיות מסוג זה, שהן בעלות אופי אובייקטיבי ורשמי, יכולות להתקבל ביתר קלות גם בשלבים מתקדמים של ההליך, שכן הן תורמות באופן ישיר לבירור העובדות. 25. הראיות המבוקשות אינן בגדר עדות שמיעה או ראיות שדורשות חקירה מקיפה של עדים נוספים, למעט אולי הבהרות קצרות, ועל כן אין בהגשתן כדי לסרבל את הדיון באופן בלתי סביר. ##מועד הגשת הבקשה## 26. על אף שהבקשה הוגשה בשלב מתקדם של ההליך, לאחר סיום פרשת ההגנה, יש לזכור כי הפסיקה מאפשרת סטייה מכלל ה"חבילה האחת" במקרים חריגים ומוצדקים, כפי שמתקיים במקרה זה. 27. המבקשת לא יכלה לצפות מראש את מלוא גרסתו של המשיב, כפי שהתגלתה בחקירתו הנגדית, ועל כן לא הייתה באפשרותה להגיש את הראיות המפריכות בשלב מוקדם יותר של פרשת התביעה. 28. העיקרון שלפיו יש לשמור על סדרי הדין אינו מוחלט, ועל בית המשפט לאזן בינו לבין הצורך בחקר האמת ומתן אפשרות לבעל דין להציג את מלוא טענותיו, במיוחד כאשר מדובר בהפתעה ראייתית. 29. דחיית הבקשה בשל מועד הגשתה בלבד, מבלי לבחון את מהות הראיות ואת הצורך בהן לחקר האמת, עלולה להוביל לתוצאה בלתי צודקת ולפגוע ביכולת בית המשפט להכריע בסכסוך באופן מלא. 30. הפסיקה קבעה כי ככל שהראיה מהותית יותר ונדרשת לחקר האמת, כך יטה בית המשפט לאפשר את הגשתה, גם אם הדבר כרוך בסטייה מסדרי הדין הרגילים ובשלב מתקדם של ההליך. ##היעדר מניעה מהותית למשיב## 31. המשיב לא הראה כי קבלת הראיות המבוקשות תגרום לו נזק מהותי או עוול בלתי הפיך, מעבר לעיכוב קל בהליך, אשר ניתן לפצות עליו באמצעות פסיקת הוצאות. 32. המשיב התנגד להגשת חלק מהראיות, אך לא הציג נימוקים מהותיים המצדיקים את דחייתן, למעט טענות כלליות בדבר מועד ההגשה וניסיון ל"מקצה שיפורים". 33. העובדה שהמשיב לא התנגד להגשת שתי ראיות ספציפיות (תעודה מהטכניון ושאילתא ממשרד הפנים) מחזקת את הטענה כי אין מניעה מהותית לקבלת ראיות דומות באופיין. 34. מתן אפשרות למבקשת להגיש את הראיות המפריכות יאפשר למשיב להתמודד עמן כראוי, להגיש ראיות מטעמו בתגובה, ולחקור את עורכי המסמכים במידת הצורך, ובכך יישמר עקרון השוויון בין הצדדים. 35. דחיית הבקשה עלולה להותיר את המבקשת ללא מענה ראייתי הולם לטענות המפתיעות של המשיב, ובכך לפגוע ביכולתה להוכיח את תביעתה באופן מלא והוגן. ##רלוונטיות הראיות למחלוקת## 36. הראיות המבוקשות נוגעות במישרין לליבת המחלוקת בין הצדדים, קרי, למועד מסירת החזקה בדירה ולמצב הבניין במועד זה, שהם עובדות מהותיות להוכחת הרשלנות המקצועית הנטענת. 37. צו הפסקת העבודה וצו ההריסה, כמו גם תעודת הטכניון, מפריכים באופן ישיר את טענת המשיב בדבר סיום הבנייה ומסירת החזקה בשנת 1982, ומצביעים על מצב שונה לחלוטין של הנכס. 38. אישור עיריית _________ בדבר חיבור הבניין למים בשנת 1986 סותר את עדות המשיב כי הדירה חוברה למים "ככתוב בחוזה" בשנת 1982, ועל כן הוא רלוונטי ביותר. 39. השאילתא ממשרד הפנים והמכתב של מר _________ נועדו להפריך את גרסת המשיב בדבר עסקאות מכירה ורכישה בבניין, ולהצביע על נסיבות שונות של העסקאות, ובכך לערער את אמינותו. 40. כל אחת מהראיות המבוקשות תורמת באופן ישיר להפרכת טענות ספציפיות של המשיב, ועל כן רלוונטיות זו מצדיקה את קבלתן, גם אם חלקן אינן "מפתיעות" לחלוטין. ##היעדר תצהיר תומך## 41. על אף שהמבקשת לא צירפה תצהיר מפורט לבקשתה, הפסיקה הכירה בכך שניתן לחרוג מדרישה זו במקרים מסוימים, במיוחד כאשר העובדות המהותיות ברורות מתוך הבקשה עצמה ומנספחיה. 42. במקרה זה, מהות הראיות המבוקשות והקשר שלהן לטענות המשיב ברורים מתוך הבקשה, ועל כן היעדר תצהיר אינו צריך להוות עילה לדחייה אוטומטית של הבקשה. 43. ניתן לראות בבקשה עצמה, על פי תוכנה ונספחיה, כמעין תצהיר עובדתי, המפרט את הנסיבות שהובילו לבקשה ואת מהות הראיות המבוקשות. 44. דרישת התצהיר נועדה להבטיח את אמינות העובדות הנטענות בבקשה, ובמקרה זה, כאשר מדובר במסמכים רשמיים, אמינותם אינה מוטלת בספק, ועל כן הצורך בתצהיר פוחת. 45. בית המשפט רשאי, בשיקול דעתו, לוותר על דרישת התצהיר כאשר הדבר נדרש לשם עשיית צדק ולמניעת עיוות דין, במיוחד כאשר מדובר בראיות מהותיות לחקר האמת. ##הבחנה בין ראיות מפריכות לראיות נוספות## 46. יש להבחין בין "ראיות מפריכות" לבין "ראיות נוספות", כאשר הכללים להגשתן שונים, והפסיקה נוטה לאפשר הגשת ראיות מפריכות ביתר קלות כאשר קיימת הפתעה מטיעוני הצד שכנגד. 47. הראיות המבוקשות על ידי המבקשת נועדו להפריך באופן ישיר את טענות המשיב, כפי שהועלו בחקירתו הנגדית, ועל כן הן עונות להגדרה של "ראיות מפריכות" ולא רק "ראיות נוספות". 48. טענת המשיב כי מדובר ב"מקצה שיפורים" אינה עומדת במבחן המציאות, שכן המבקשת מגיבה לגרסה חדשה שהוצגה על ידי המשיב, ולא מנסה לשפר את פרשת התביעה המקורית שלה. 49. הפסיקה קבעה כי ראיות מפריכות הן אלו שנועדו לסתור או לערער את גרסת הצד שכנגד, ואין חובה שהן יהיו "מפתיעות" לחלוטין, כל עוד הן רלוונטיות להפרכת הטענות. 50. במקרה זה, הראיות המבוקשות נועדו להציג תמונה עובדתית שונה מזו שהציג המשיב, ובכך הן מפריכות את גרסתו ומצדיקות את קבלתן כראיות מפריכות. ##השלכות דחיית הבקשה## 51. דחיית הבקשה עלולה להותיר את המבקשת ללא מענה ראייתי הולם לטענות המשיב, ובכך לפגוע באופן מהותי ביכולתה להוכיח את תביעתה ולזכות בסעד המבוקש. 52. אי קבלת הראיות המפריכות עלולה להוביל לתוצאה בלתי צודקת, שבה בית המשפט יכריע על בסיס תמונה עובדתית חלקית או מוטעית, מבלי שהמבקשת קיבלה הזדמנות הוגנת להציג את מלוא ראיותיה. 53. הפסיקה מדגישה את חשיבות מתן הזדמנות הוגנת לבעלי הדין להציג את מלוא ראיותיהם, ודחיית בקשה זו עלולה לפגוע בעיקרון יסודי זה של סדרי הדין. 54. הנזק שייגרם למבקשת מדחיית הבקשה, בדמות פגיעה ביכולתה להוכיח את תביעתה, עולה בהרבה על הנזק שייגרם למשיב מקבלת הבקשה, בדמות עיכוב קל בהליך. 55. בית המשפט נדרש לשקול את האינטרסים של שני הצדדים, ובמקרה זה, האינטרס של המבקשת בחקר האמת ובהצגת מלוא ראיותיה גובר על האינטרס של המשיב בסיום מהיר של ההליך. ##התאמה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018## 56. תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שמות דגש על יעילות, מידתיות וחתירה לחקר האמת, וקבלת הראיות המפריכות תואמת עקרונות אלו. 57. התקנות החדשות מעודדות גמישות דיונית ומאפשרות לבית המשפט לסטות מסדרי הדין הפורמליים כאשר הדבר נדרש לשם עשיית צדק ולבירור יעיל של המחלוקת. 58. קבלת הראיות המפריכות תאפשר לבית המשפט להגיע להכרעה מושכלת ומבוססת על מלוא הנתונים, ובכך תתרום ליישום עקרון חקר האמת המעוגן בתקנות החדשות. 59. העיכוב שייגרם כתוצאה מקבלת הראיות הוא מינימלי ומידתי ביחס לחשיבות הראיות לחקר האמת ולצורך למנוע עיוות דין, ועל כן הוא עולה בקנה אחד עם רוח התקנות החדשות. 60. בית המשפט רשאי, מכוח סמכותו הטבועה ובהתאם לתקנות החדשות, לסטות מסדרי הדין הרגילים כאשר הדבר נדרש לשם ניהול הוגן ויעיל של ההליך ולמען עשיית צדק. ##ד. סיכום הסעד:## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על התרת הגשת הראיות המפריכות המפורטות בבקשה זו. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה. ##חקיקה## תקנה 158 (א) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת מה יהא סדר הטיעון במקרה של מחלוקת עובדתית, ומתי יאפשר בית המשפט הצגת ראיות מפריכות. התקנה מאפשרת לתובע, אשר עומדות בפניו עדויות שלא ידע עליהן, או טענות מצד הנתבעים שהפתיעו אותו, לפנות אל בית המשפט בבקשה להתיר לו להביא ראיות מפריכות. להלן לשון ההתקנה: "(א) לא הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע, יהיה סדר הטיעון כזה: התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות; בתום הבאת הראיות זכאי התובע לסכם את טענותיו, ואחריו זכאי הנתבע לסכם את טענותיו, אלא אם כן הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו,על סדר סיכומים אחר." ##להלן החלטה בקשה להגשת ראיות מפריכות:## 1. בפני בקשה להגשת ראיות מפריכות במסגרת הדיון בתביעה שהגישה המבקשת נגד המשיב בטענה לרשלנות מקצועית הנוגעת לרכישת דירה על ידה. (להלן: "הדירה"). טענות המבקשת 2. המבקשת מבקשת להגיש שבעה מסמכים אשר, לטענתה, מפריכים את ראיות המשיב ומערערים את גרסתו. 3. על פי גרסת הנתבע, מועד מסירת החזקה בדירה לתובעת הינו 30.9.82. וכן העיד כי בניית הבניין נסתיימה בשנת 1982. לטענת המבקשת, קיבלה היא מסמכים מעיריית חולון המפריכים טענותיו אלו של הנתבע, ומלמדים כי ניתן צו הפסקת עבודה וצו הריסה למבנה כולו ביום 19.8.82. 4. יתרה מזאת, ממסמכים של מחלקת הבדיקות של הטכניון עולה כי במועד בו העיד הנתבע כי נמסרה החזקה בדירה, רק יצקו את הגג, דהיינו, לא היתה כלל דירה. 5. מאישור עיריית חולון ניתן ללמוד כי רק בשנת 1986 חובר הבניין למים בעוד שהנתבע העיד בחקירתו הנגדית כי הדירה חוברה למים "ככתוב בחוזה", קרי, ביום 30.9.82. 6. כמו כן, המשיב טוען כי בוצעו עסקאות מכירה ורכישה בבניין אך המשיב לא גילה הנסיבות האמיתיות לעסקאות, שכן מאישור משרד הפנים עולה כי מוטי ואילנה קטן, דיירים בבניין, רכשו דירה משאול פואד ואסתר, אך למעשה, שאול פואד הוא אח של שאול קטן, מכאן כי מדובר בעסקה פיקטיבית. 7. לגרסת המבקשת, יש במסמכים אלה על מנת להפריך את טענות הנתבע, אשר מסר גרסתו בחקירתו הנגדית בלבד ולא מסרם בתצהיר מטעמו, כך שלא ניתן היה לדעת כי כך יעיד. טענות המשיב 8. מנגד, טוען המשיב כי מדובר בבקשה לביצוע מקצה שיפורים ובבקשה להבאת ראיות נוספות ולא ראיות מפריכות. 9. המבקשת לא צירפה לבקשתה תצהיר בו ציינה מתי הגיעו לידיה המסמכים והאם היו בידיה בעת הגשת התביעה. לטענתה, המסמכים היו בידיה בעת ניהול המשפט אך בחרה שלא להגישם על אף שנסתיימה פרשת התביעה והמבקשת סיימה להגיש ראיותיה. 10. עוד גורס הוא כי אין המדובר בראיות המפריכות או מערערות את גרסת המשיב אלא בבקשה לביצוע מקצה שיפורים בתביעה. 11. באשר לצו הפסקת העבודה, מסמך זה ניתן לאחר סיום עבודות הבניין ואינו מצביע על מועד מסירת החזקה בדירה למבקשת. יתרה מזאת, המבקשת היתה מודעת לצו הפסקת העבודה עוד במסגרת פרשת ההגנה וניתן ללמוד על כך משאלותיה בחקירתו של המשיב. 12. באשר לתעודה ממחלקת הבדיקות של הטכניון, ראייה זו אינה מפריכה את גרסת המשיב, והמשיב אינו מתנגד להגשתה. 13. באשר לטופס 4, לא ניתן ללמוד מהמסמך האם מדובר בחיבור למים או לחשמל. כמו כן, מסמך זה אינו חל על דירת המבקשת שכן הוא חל על תת חלקות 1-4 בעוד שדירת המבקשת רשומה כתת חלקה מס' 17. 14. מהיתר הבנייה שצורף עולה כי הוא ניתן בשנת 1985, בעוד שעל פי טופס 4 שצורף היתר הבנייה ניתן בשנת 1982. ראייה זו סותרת את גרסת המבקשת בעצמה ומאששת את ראיות המשיב. 15. באשר למכתב אגף התברואה בעיריית חולון שנשלח למבקשת, הרי שמכתב זה נשלח למבקשת בשת 1988, קרי, היה ברשותה בעת הגשת התביעה ועל כן אין להגיש ראייה זו כראייה מפריכה. 16. לעניין השאילתא ממאגר הנתונים של משרד הפנים, גם היא אינה ראייה מפריכה שכן אין מחלוקת כי מוטי ואילנה קטן רכשו דירה משאול פואד ואסתר, כפי שהעיד המשיב, ואין בכך ראיה מפתיעה, אך המשיב אינו מתנגד להגשתה. 17. באשר למכתבו של מוטי קטן לעוה"ד קסירר ודגן, אין מדובר בראייה מפריכה שכן אין מחלוקת בין הצדדים כי בני הזוג ברזילי מכרו דירה לגב' פאשה. 18. יתרה מזאת, המכתב הינו בגדר עדות שמיעה ולא ניתן לקבלו ללא חקירת עורכו. כותב המכתב מכנה את עורכי הדין כונסי נכסים אך המבקשת לא צירפה אישור שהם באמת כאלה, על כן, על פי כלל הראייה הטובה ביותר, יש לדחות את הטענה. תשובת המבקשת 19. בתשובתה לתגובת המשיב, טוענת המבקשת כי הראיות אותן היא מבקשת להגיש הם מסמכים רשמיים שהוצאו על ידי גופים מוסמכים, לרבות, עיריית חולון, הטכניון ועוד, ומדברים הם בעד עצמם, על כן אין צורך בחקירת עורכי המסמכים. 20. עוד טוענת היא כי ראיות אלו נוגעות במישרין לגופה של המחלוקת בין הצדדים, קרי, למועד מסירת החזקה בדירה למבקשת, ועל כן יש לקבלן. הכרעה 21. איני רואה טעם מהותי המצדיק העתרות לבקשה, מה גם שהלכה היא כי יש להיעתר לבקשה שכזו, לאחר פרשת ההגנה, במקרים חריגים בלבד, בהם הופתע התובע מטיעון או ראיות של הצד שכנגד. 22. מושכלות יסוד בדיני הראיות הינן כי על בעל דין להביא ראיותיו ב"חבילה אחת". יחד עם זאת, בית המשפט יתיר הגשת ראיות נוספות במקרים בו מראה בעל דין טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל . בית המשפט יתן דעתו לשלב אליו הגיע המשפט וכן לשאלה האם הצד המבקש ידע או אמור היה לדעת על קיומה של הראיה בשלב מוקדם יותר. ראה: רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ,. עוד ראה: בש"א (ירושלים) 2867/06 אברהם צימרינג נ' Wells Fargo Bank of Minnesota, כדלקמן: "שתים מבקשות המשיב מתייחסות להתרת הגשתן של ראיות נוספות (מסמכים וחוות דעת) לאחר תום שמיעת הראיות. הכלל שנקבע בפסיקה בעניין זה הוא, כי יש לשמור על הכללים בדבר סדרי הבאת הראיות, ובהם העיקרון לפיו על בעלי הדין להגיש את ראיותיהם "בחבילה אחת", בשלב ההוכחות, כך שבסיומו יוכל בית המשפט לפסוק בתובענה (ראה: ע"א 507/64 ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי, ואח', פ"ד יט(4) 339). רק במקרים חריגים יאפשר בית המשפט הגשת ראיות לאחר שהסתיים שלב ההוכחות, ואף בשלבים מאוחרים יותר, לרבות בשלב הערעור (ראה, למשל, ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן-נון, פ"ד מו(3) 738). בדונו בבקשה לחרוג מסדר הבאת הראיות, על בית המשפט להביא בחשבון את מגוון השיקולים הנוגעים לעניין ובראשם השאלה האם הגשתה של הראיה הנוספת דרושה לשם ברור האמת, ויש בה כדי לסייע לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין ... עוד מתחשב בית המשפט באופי הראיה הנוספת, והאם המדובר בראיה "טכנית" ו"פשוטה" אשר הגשתה אינה כרוכה בשיבוש של ממש בסדרי דין ובגרימת עוול מהותי לבעל הדין שכנגד ... מהו השלב אליו הגיע המשפט. ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר, כך יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה ... האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר... ומה הטעם שניתן על ידו לאי הבאת הראיה בעיתה." כן ראה: ע"א 4494/97 סלאח נ' סלאח, כדלקמן: "..המבחן העיקרי הוא נטל ההוכחה. ענין שהתובע נושא בנטל להוכיחו, אין מתירים לו לדחות את הבאת הראיות לגביו באמצעות עדות מפריכה, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד. (א' הרנון, שם, בעמ' 130; וראו גם י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית - 1995) בע' 508-507)." 23. תקנה 158 (א) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת מה יהא סדר הטיעון במקרה של מחלוקת עובדתית, ומתי יאפשר בית המשפט הצגת ראיות מפריכות. להלן לשון ההתקנה: "(א) לא הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע, יהיה סדר הטיעון כזה: התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות; (2) בתום הבאת הראיות זכאי התובע לסכם את טענותיו, ואחריו זכאי הנתבע לסכם את טענותיו, אלא אם כן הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו,על סדר סיכומים אחר." 24. התקנה מאפשרת לתובע, אשר עומדות בפניו עדויות שלא ידע עליהן, או טענות מצד הנתבעים שהפתיעו אותו, לפנות אל בית המשפט בבקשה להתיר לו להביא ראיות מפריכות. 25. מקובלת עלי טענת המשיב כי המבקשת לא יכולה היתה להיות מופתעת מטענה או ראיות שהועלו על ידי המשיב בחקירתו שכן מסמכים אלו היו ברשותה כבר בראשית ההליך בין הצדדים. למשל, המבקשת ידעה על צו הפסקת העבודה בבניין עוד טרם עדות המשיב והיא שאלה אותו על כך בחקירתו הנגדית. מכאן שהרציונל המרכזי לאישור הבאת הראיות המפריכות אינו מתקיים ובענייננו. 26. יתרה מזאת, איני סבורה כי התמונה הפרושה בפני בית המשפט אינה שלמה, או כי יש בראיות המדוברות כדי לתרום לחקר האמת ולעשות בכך צדק, שכן נפרשו בפני בית המשפט ראיות בהיקף רב ביותר הנוגעות למחלוקת הצדדים. 27. מקובלת עלי טענת המשיב כי העובדה שהמשיב לא מסר גרסה זהה לזו שמסר בתצהירו, אינה מונעת מהמבקשת את היכולת להיערך כראוי לחקירתו, שהרי עיקרי הדברים היו ידועים לה. 28. כמו כן, מקובלת עלי טענת המשיב כי הבקשה הוגשה בשלב מאוחר, לאחר סיום שמיעת ראיות ההגנה ולקראת הגשת הסיכומים בתיק, ובשלב זה יתיר בית המשפט הבאת ראיות נוספות רק במקרים נדירים. 29. במקרה שלפני ברי כי המבקשת יכולה היתה להביא את הראיות בשלב המתאים שכן המסמכים אותם מבקשת היא להציג היו ברשותה עוד בעת הבאת פרשת התביעה, וגם אם לא כולם, היה באפשרותה להשיגם במועד מוקדם יותר. על כן, סבורה הנני כי המבקשת אינה מציגה טעם ממשי לכך שלא עשתה כן במועד הנדרש. 30. לעניין זה ראה: בש"א (ירושלים) 1876/05 מרמש נ' הדסה, פסקה 5, כדלקמן: "אין ממתינים עד להגשת ראיות הנתבע ורואים מה יש באמתחתו, ואז מגישים את הראיה הנוספת וקוראים לה 'ראיה מפריכה'. לפיכך, אין כאן שום הפרכה. תקנה 158(א) הנ"ל לא נועדה לשפר עמדות לאחר סיום שלב הבאת ראיותיו של התובע"... ברי, אם כן, כי בקשה זו הנה למעשה בקשה להגשת ראייה נוספת, לאחר סיום פרשת ההוכחות, ואף ככזו דינה להדחות. " ובהמשך נקבע: ".....התיק הגיע לשלב הגשת הסיכומים, ובשלב זה יתיר בית המשפט הבאת ראיות נוספות רק במקרים נדירים. בע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738 נקבע: "כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב'חבילה אחת' - כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם... אכן 'כאשר, מטעמים סבירים והוגנים, מבקש בעל-הדין לתקן את הפגימה שפגם בשלב הראשון של פרשתו הוא, מן הראוי כי בית-המשפט ייענה לו'... אך הנטל הוא, כמובן, על המבקש לסטות מן הסדרים הקבועים, לשכנע את בית המשפט כי יכול הוא לגדור עצמו ביוצא זה כלל. לעניין זה ייתן בית המשפט דעתו לאופי הראיה הנוספת, כגון אם הייתה ראיה 'טכנית' ופשוטה... גורם אחר שעשוי להשפיע הוא השלב אליו הגיע המשפט, וככל שיקדם כן ייטב...". וכן ראה: בש"א (תל-אביב-יפו) 5882/07 בן שני נ' נטר, בפסקה 6, כדלקמן: " יש להבחין בין "ראיות נוספות" לבין "ראיות מפריכות". בית המשפט יתיר הבאת "ראיות נוספות" לאחר תום הבאת הראיות על פי העקרונות החלים על הבאת ראיות נוספות בערעור. ככלל לא יתיר בית המשפט הבאת "ראיות נוספות" אם יכול היה בעל הדין להביא את הראיות בשלב קודם ומה טעם שלא הובאו הראיות בזמן הראוי. " 31. הנני סבורה כי בתביעה דנן אין מדובר בבקשה להגשת ראיות מפריכות, שכן לא היתה הפתעה בטיעונים או בראיות שעליה צריכה המבקשת להגיב, אלא המדובר בניסיון להצשת ראיות נוספות. 32. זאת ועוד, הראיות המדוברות אינן ראיות גרידא שניתן לצרפן בלא שתשפענה על מצבו המשפטי של הצד שכנגד, אלא כאלה הדורשות תיאום מועד הוכחות נוסף וזימונם של עדים נוספים, דבר שיסרבל את הדיון ויאריכו שלא לצורך, וזאת אף בשימת לב שהמדובר בתיק ישן משנת 2000 ששומה לסיימו. 33. עם זאת, מאחר שהמשיב לא התנגד להגשת תעודה ממחלקת הבדיקות של הטכניון והעתק שאילתא ממאגר הנתונים של משרד הפנים, אתיר הגשתם של אלה בלבד. 34. סיכומו של דבר, דין הבקשה להידחות. 35. המבקשת תשלם למשיב הוצאות הבקשה בסך 1,000 ₪, בתוספת מע"מ וכן ריבית והפרשי הצמדה עד לתשלום המלא בפועל. ניתנה היום 14.5.09, בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום. חנה ינון, שופטת הגשת ראיותראיות מפריכותראיות