בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להתיר למבקשים להביא ראיות לסתור פסק דין פלילי חלוט, ולקבוע כי קיימת אחריות משותפת של המבקשים והמשיבה להעסקת עובדים זרים, וזאת בהתאם לסעיף 42ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. ואלו נימוקי הבקשה: ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקשת 1, חברת "בנייה נכונה בע"מ" ח.פ _________, והמבקש 2, מר אלון אטיאס ת.ז _________, הינם התובעים בתיק העיקרי, אשר הגישו תביעה בגין נזקים שנגרמו להם בתחום העסקת עובדים זרים ללא רישיון בפרויקט בנייה. 2. המשיבה, חברת "פיתוח ובינוי בע"מ" ח.פ _________, הינה הנתבעת בתיק העיקרי, אשר לטענת המבקשים, נושאת באחריות משותפת להעסקת העובדים הזרים בפרויקט הבנייה נשוא התביעה. ## ב. מסכת העובדות ## 3. המבקשים הגישו תביעה כנגד המשיבה בטענה לנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהעסקת עובדים זרים ללא רישיון בפרויקט בנייה משותף. 4. המשיבה צירפה לסיכומיה פסק דין פלילי חלוט שניתן כנגד המבקשים בבית הדין לעבודה בנצרת, בת"פ _________, מיום 16.3.06, בו נקבע כי המבקשת 1 הייתה המעסיקה בפועל של אותם עובדים זרים. 5. לטענת המשיבה, פסק הדין הפלילי מוכיח כי אין לה אחריות להעסקת העובדים הזרים, ועל כן יש לדחות את התביעה כנגדה. 6. המבקשים טוענים כי פסק הדין הפלילי לא הוגש כראיה בהתאם לסעיף 42א לפקודת הראיות, וכי המשיבה לא התנגדה להבאת ראיות הסותרות את קביעותיו במהלך המשפט. 7. המבקשים מבקשים להתיר להם להמשיך ולדון בראיות שכבר הוגשו לתיק, המוכיחות כי האחריות על העסקת העובדים הזרים הינה אחריות משותפת של המבקשת 1 והמשיבה, בהתאם להסכם שותפות חתום בין הצדדים. 8. המשיבה טוענת כי הבקשה הוגשה בשלב מאוחר, לאחר הגשת הסיכומים, וכי המבקשים לא היו רשאים להגיש ראיות לסתור את פסק הדין הפלילי ללא קבלת רשות מבית המשפט. 9. המשיבה טוענת לחלופין, כי גם אם תתקבל הבקשה, המבקשים מנועים מלהעלות טענות סותרות בשל כלל "השתק פלוגתא". ## ג. הטיעון המשפטי ## ## סעיף 42א לפקודת הראיות וקבילות פסק דין פלילי ## 10. סעיף 42א(א) לפקודת הראיות קובע כי ממצאים ומסקנות של פסק דין פלילי חלוט המרשיע נאשם, קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם, אך אין בכך כדי למנוע הבאת ראיות לסתור בנסיבות מסוימות. 11. קבילות פסק דין פלילי כראיה לכאורה נועדה לייעל הליכים ולמנוע הכרעות סותרות, אך אין היא חזקה בלתי ניתנת לסתירה, ובמקרים המתאימים יש לאפשר לצדדים להביא ראיות נוספות. 12. הפסיקה הכירה בכך שאיזון בין אינטרס מניעת הליכים כפולים לבין אינטרס חשיפת האמת ומניעת עיוות דין, מחייב מתן שיקול דעת לבית המשפט להתיר הבאת ראיות לסתור. 13. העובדה שפסק הדין הפלילי ניתן על סמך הודאה, ולא לאחר שמיעת ראיות מלאה, עשויה להצדיק בחינה מחודשת של הממצאים והמסקנות במסגרת ההליך האזרחי, על מנת למנוע עיוות דין. 14. יש לבחון את נסיבות מתן פסק הדין הפלילי ואת היקף הדיון בו, שכן לעיתים קרובות ההליך הפלילי אינו מתמקד בכלל ההיבטים הרלוונטיים לתביעה האזרחית, ובפרט בסוגיות של אחריות משותפת. ## שיקול דעת בית המשפט בהתרת ראיות לסתור ## 15. סעיף 42ג לפקודת הראיות מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב להתיר הגשת ראיות לסתור פסק דין פלילי, וזאת "מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין", מה שמדגיש את חשיבות גמישות המערכת המשפטית. 16. התרת הגשת ראיות לסתור אינה בגדר שגרה, אך במקרים בהם קיימת הצדקה מהותית, כגון חשש לעיוות דין או צורך בבחינה מעמיקה של אחריות משותפת, יש להפעיל את שיקול הדעת לטובת הבאת הראיות. 17. הפסיקה קבעה כי על המעוניין בהבאת ראיות לסתור להגיש בקשה מבוססת ומשכנעת, המלווה בתצהיר מפורט, המצדיק את הסטייה מהכלל הרגיל של קבילות פסק הדין הפלילי. 18. במקרה דנן, הראיות שהובאו בפני בית המשפט, ובהן הסכם השותפות, מצביעות לכאורה על אחריות משותפת, ועל כן יש מקום להפעיל את שיקול הדעת ולהתיר את הבאת הראיות כדי למנוע עיוות דין. 19. בית המשפט נדרש לשקול את מכלול הנסיבות, לרבות העובדה שהמשיבה לא התנגדה להבאת הראיות בזמן אמת, וכי מניעת הבאתן כעת עלולה לפגוע בזכות המבקשים להליך הוגן ולחשיפת האמת המלאה. ## אחריות משותפת ואשם תורם ## 20. הפסיקה הכירה בכך שבמקרים בהם הדין מכיר בתקפות טענת הגנה של "אשם תורם", ייתכן ויש מקום להתיר הבאת ראיות לסתור הרשעה בפלילים, שכן לצורך הרשעה פלילית די באשמה חלקית של הנאשם. 21. בית המשפט הפלילי אינו נדרש וממילא גם אינו מכריע בסוגיית האשם התורם, ולכן קביעותיו אינן חוסמות בהכרח דיון בסוגיה זו בהליך האזרחי, במיוחד כאשר מדובר בחלוקת אחריות בין מספר גורמים. 22. גם כאשר אדם מורשע בעבירה פלילית, אין הדבר מונע שמיעת ראיות במשפט האזרחי כדי להוכיח כי אדם נוסף, פרט למורשע, אחראי גם הוא לאותו אירוע, וזאת במסגרת עקרונות דיני האשם התורם בתחום הנזיקין. 23. הממצאים והמסקנות של פסק דין פלילי חלוט אינם עומדים בהכרח בסתירה לקיומה של רשלנות תורמת של גורם נוסף המעורב במעשה, או של הנפגע עצמו, ורשלנות כזו עשויה להיות לה משמעות לעניין שיעור האחריות בנזיקין. 24. הוכחת רשלנות תורמת מצד גורם שלא הועמד לדין פלילי אינה בבחינת "ראיה לסתור" במובן המצומצם של סעיף 42ג, אלא חלק אינטגרלי מבחינת האחריות הכוללת בהליך האזרחי. ## הסכם השותפות והתעלמות המשיבה ## 25. הסכם השותפות שהוגש לבית המשפט, חתום על ידי שני הצדדים, קובע במפורש כי שני הצדדים אחראים להעסקת העובדים הזרים בפרויקט, ועל כן יש ליתן לו משקל מכריע בקביעת האחריות. 26. המשיבה מתעלמת מהוראות הסכם השותפות ומבקשת להסתמך באופן בלעדי על פסק הדין הפלילי, אשר אינו מתייחס באופן מפורש לחלוקת האחריות החוזית בין הצדדים. 27. הסכם הפרויקט, אשר צורף על ידי המבקשים, דווקא מאשש את טענות המבקשים בדבר חלוקת אחריות ברורה, ועל פיו המבקשים היו אחראים לגיוס עובדים מסוימים, אך לא באופן בלעדי לכלל העובדים הזרים. 28. התעלמות המשיבה מהסכם השותפות, המהווה ראיה מהותית וקבילה, פוגעת בעקרון תום הלב ובחובתה לפעול בהגינות ובשקיפות לאורך כל ההליך המשפטי. 29. יש לפרש את הסכם השותפות באופן שישקף את כוונת הצדדים המקורית לחלוקת אחריות, ולא לאפשר למשיבה להתנער מאחריותה באמצעות הסתמכות סלקטיבית על פסק דין פלילי. ## שתיקת המשיבה בזמן אמת ## 30. המשיבה שמרה על שתיקה מוחלטת בכל הקשור לראיות שהובאו במהלך המשפט, גם כשהן עמדו בניגוד לקביעות מסוימות בהליך הפלילי, ובכך ויתרה על זכותה להתנגד להן. 31. היה על המשיבה להתנגד להגשת הראיות בזמן אמת, במהלך שלב ההוכחות, ומשבחרה שלא לעשות כן, היא מושתקת מלהעלות טענה זו כעת, בשלב הסיכומים. 32. הפסיקה קבעה כי צד המבקש להתנגד לראיה חייב לעשות זאת בהזדמנות הראשונה, ואי התנגדות בזמן אמת מהווה ויתור על הזכות להתנגד מאוחר יותר. 33. טענת המשיבה כי אין זה מתפקידה לפרק לגורמים את דברי המבקשים בעדותם ולהתנגד למילים בודדות, אינה מתקבלת, שכן התנגדות לראיות מהותיות היא חלק מהותי מניהול הליך משפטי תקין. 34. שתיקת המשיבה במהלך שלב ההוכחות יצרה מצג לפיו היא אינה מתנגדת לראיות שהוגשו, ועל כן אין לאפשר לה לשנות את עמדתה באופן פתאומי בשלב הסיכומים. ## מניעת עיוות דין ## 35. מניעת הבאת ראיות לסתור במקרה זה עלולה להוביל לעיוות דין חמור, שכן היא תמנע מבית המשפט לבחון את מכלול הראיות הרלוונטיות לקביעת האחריות האמיתית בין הצדדים. 36. חשיפת האמת המלאה והצדק מחייבים מתן אפשרות למבקשים להציג את מלוא הראיות שברשותם, ובמיוחד כאשר מדובר בראיות שכבר הוגשו לתיק ולא בראיות חדשות. 37. הפסיקה הדגישה את חשיבות מניעת עיוות דין כשיקול מרכזי בהפעלת שיקול הדעת להתיר הבאת ראיות לסתור, וזאת על מנת להבטיח הליך הוגן וצודק. 38. אם לא תותר הבאת הראיות, בית המשפט עלול להגיע למסקנה שגויה בדבר חלוקת האחריות, אשר תתבסס על תמונה חלקית ולא שלמה של העובדות. 39. מתן אפשרות למבקשים להציג את ראיותיהם יאפשר לבית המשפט להגיע להכרעה מושכלת ומבוססת, שתשקף את המציאות המשפטית והעובדתית במלואה. ## השתק פלוגתא ## 40. טענת המשיבה בדבר "השתק פלוגתא" אינה רלוונטית במקרה זה, שכן הפלוגתא העיקרית בהליך האזרחי היא חלוקת האחריות בין הצדדים, סוגיה שלא נדונה ולא הוכרעה בהליך הפלילי. 41. כלל השתק פלוגתא חל רק כאשר אותה פלוגתא עובדתית או משפטית נדונה והוכרעה לגופה בהליך קודם, ואין זה המצב בענייננו, שכן ההליך הפלילי התמקד באחריות המבקשים בלבד. 42. הפסיקה קבעה כי השתק פלוגתא לא יחול כאשר קיימת אפשרות סבירה כי ההכרעה בהליך הקודם לא הייתה מלאה או שלא התייחסה לכלל ההיבטים הרלוונטיים לפלוגתא בהליך הנוכחי. 43. במקרה של אחריות משותפת ואשם תורם, הפלוגתא בהליך האזרחי רחבה יותר מזו שנדונה בהליך הפלילי, ולכן אין מקום להחיל את כלל השתק פלוגתא. 44. מניעת דיון בסוגיית האחריות המשותפת באמצעות טענת השתק פלוגתא, תרוקן מתוכן את זכותם של המבקשים להוכיח את טענותיהם ולהביא את מלוא הראיות בפני בית המשפט. ## עיתוי הגשת הבקשה ## 45. טענת המשיבה בדבר עיתוי הגשת הבקשה, בשלב הסיכומים, אינה מצדיקה את דחייתה, שכן כל עוד בית המשפט לא קם מכסאו, ניתן להגיש בקשות בכתב, ובמיוחד כאשר מדובר בבקשה למניעת עיוות דין. 46. המבקשים אינם מבקשים להגיש ראיות חדשות, אלא להתיר להם להמשיך ולדון בראיות שכבר נמצאות בתיק, אשר הוגשו כדין במהלך שלב ההוכחות. 47. העובדה שהמשיבה לא התנגדה להגשת הראיות בזמן אמת, מחלישה את טענתה בדבר עיתוי הגשת הבקשה, שכן היא עצמה אפשרה את הצגתן ללא התנגדות. 48. דחיית הבקשה בשל עיתויה, כאשר הראיות כבר מצויות בתיק ונדונו, תהווה התעלמות מהותית מהצורך בחשיפת האמת ועלולה להוביל לתוצאה בלתי צודקת. 49. בית המשפט רשאי, ואף חייב, לשקול את מכלול הנסיבות, לרבות העיתוי, אך השיקול המכריע צריך להיות מניעת עיוות דין והבטחת הליך הוגן. ## ראיות קיימות בתיק ## 50. המבקשים אינם מבקשים להגיש ראיות חדשות, אלא להתיר להם להמשיך ולדון בראיות שכבר הוצגו בפני בית המשפט, בין אם על ידי הבאתן על ידי המבקשים ובין אם התגלו במהלך חקירתו הנגדית של העד מטעם המשיבה. 51. הראיות הקיימות בתיק, ובפרט הסכם השותפות, תומכות בטענת המבקשים בדבר אחריות משותפת, ועל כן יש לאפשר לבית המשפט לבחון אותן במלואן. 52. מניעת דיון בראיות שכבר הוגשו לתיק, רק בשל פסק דין פלילי שאינו מכריע בכלל ההיבטים של התביעה האזרחית, תהווה פגיעה בעקרון היעילות הדיונית. 53. התרשמות בית המשפט מהראיות שהובאו בפניו, לפיה יש בהן כדי להוכיח, ולו לכאורה, אחריות משותפת, מחזקת את הצורך לאפשר את הדיון בהן. 54. אין צורך להביא ראיות חדשות, שכן הראיות הקיימות מספקות בסיס מספק לביסוס טענת האחריות המשותפת ורשלנות תורמת. ## תרומת הראיות לביסוס טענת רשלנות תורמת ## 55. הראיות שצירופן מתבקש יכולות לסייע למבקשים בביסוס טענת "רשלנות תורמת" בהעסקת עובדים זרים, וזאת בכפוף לתנאי חוזה הצדדים, כפי שיצביעו עליהם ב"כ הצדדים. 56. טענת הרשלנות התורמת היא טענה מהותית בדיני נזיקין, המאפשרת חלוקת אחריות בין מספר גורמים, ועל כן יש לאפשר את בירורה המלא. 57. הראיות הקיימות בתיק, לרבות הסכם השותפות, תומכות בטענה כי המשיבה תרמה, הסכימה והשתתפה בתהליך העסקת העובדים הזרים, ובכך נושאת באחריות. 58. מניעת הבאת ראיות אלו תפגע ביכולת המבקשים להוכיח את היקף אחריותה של המשיבה, ותוביל לתוצאה בלתי צודקת שבה המבקשים יישאו לבדם באחריות מלאה. 59. הפסיקה הכירה בחשיבות בירור טענות רשלנות תורמת בהליכים אזרחיים, גם כאשר קיימת הרשעה פלילית, על מנת להגיע לחלוקת אחריות הוגנת. ## ד. סיכום הסעד ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על קבלת הבקשה במלואה, להתיר למבקשים להביא ראיות לסתור את פסק הדין הפלילי, ולקבוע כי קיימת אחריות משותפת של המבקשים והמשיבה להעסקת העובדים הזרים. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.בקשה להבאת ראיות לסתורמשפט פליליפסק דין פלילי כראיה במשפט אזרחיראיות