1. נגד המשיב הוגש ביום 15.3.09 כתב אישום בבית משפט זה, המייחס לו עבירות איומים, חבלה במזיד ברכב, היזק לרכוש במזיד, הטרדה באמצעות מתקן בזק ופגיעה בפרטיות, שבוצעו כנטען כלפי אשתו בנפרד (המתלוננת). בכתב-האישום נטען כי במספר רב של אירועים לאורך ששת החודשים האחרונים הזיק המשיב במזיד לרכושה של המתלוננת (רכבה ומכשיר הטלפון הנייד שלה), איים עליה בפגיעה בגופה, פגע בפרטיותה והטריד אותה טלפונית. 2. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב וכי קיימת עילת מעצר מכוח המסוכנות הטמונה במשיב. 3. ביום 17.3.09, לאחר דיון בבקשה שהתקיים בפניי, קבעתי כי ניתן לאיין את מסוכנות המשיב באמצעות חלופת מעצר, והוריתי על שחרורו למעצר בית מלא בבית אחותו במזכרת בתיה, בפיקוח אמו ואחותו, ובתוספת איזוק אלקטרוני, הפקדה במזומן, התחייבות עצמית וערבויות צד ג' ואיסור יצירת קשר עם המתלוננת. בהקשר זה קבעתי כי: לאחר ששמעתי את הערבות-המפקחות שהוצעו מטעמו של המשיב (אמו ואחותו), התרשמתי כי המפקחות מודעות לסיכון שהן נוטלות על עצמן ומודעות לחובתן למנוע מהמשיב להפר את תנאי המעצר. בד בבד הוריתי על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב עד ליום 1.4.09. 4. על החלטה זו עררה המבקשת לבית-משפט המחוזי במחוז המרכז (עמ"ת 10811-03-09), וביום 18.3.09 קבע בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת ל' ברודי), כי מעיון בחומר החקירה ובעברו הפלילי של המשיב, מצטיירת תמונה של מסוכנות גבוהה כלפי המתלוננת, שלטעמו של בית-המשפט המחוזי לא ניתן לה די משקל בהחלטתי. על כן, קבע בית-המשפט המחוזי כי לא היה מקום לשחרר את המשיב, אם בכלל, בטרם התקבל תסקיר המעצר, והורה להותיר את המשיב במעצר עד לההחלטה אחרת, שתתקבל לאחר הגשת התסקיר. בית-המשפט המחוזי שב והורה על הגשת תסקיר המעצר עד ליום 1.4.09. 5. על החלטה זו ערר המשיב לבית-המשפט העליון (בש"פ 2588/09) בטענה כי בית-המשפט המחוזי התייחס בהחלטתו רק למסוכנות המשיב (עליה אין עוררין כאמור לעיל), אך לא התייחס לאפשרות של איון מסוכנות זו בחלופה שנקבעה. עוד נטען בערר, כי תסקיר המעצר מהווה כלי עזר בידי בית-המשפט לקבלת מידע על הנאשם והמפקחים המוצעים, וזאת במקום בו אין ביכולתו של בית-המשפט להתרשם מן הדברים בעצמו. ביום 30.3.09 דחה בית-המשפט העליון (כבוד השופט א' רובינשטיין) את הערר לאחר שסקר את עברו הפלילי של המשיב (יליד 1975 - אשר עמד עד הנה שש פעמים לפני בתי המשפט; תחילה נדון על עבירות מין במשפחה בצעירותו, ונדון למאסר על תנאי בשנת 1995. בהמשך נדון על עבירות איומים, רכוש, אלימות, תכנון ובניה ולאחרונה נגזרו עליו ביום 5.11.06 מאסר לשלושה חודשים (בעבודות שירות) וכן מאסר על תנאי בן תשעה חודשים - על עבירות תקיפה, איומים, אלימות ועבירות נגד עובדי ציבור), וקבע כי השילוב בין סוג העבירות בהן מואשם המשיב עתה לבין עברו הפלילי הנ"ל מצדיק בהחלט, כי בית-המשפט יעיין בתסקיר בטרם יכריע באשר לחלופה - עצם החלופה וכן טיבה. בהקשר זה קבע כבוד השופט רובינשטיין כי: ככלל, נתן המחוקק בידי בית המשפט את כלי תסקיר המעצר... כעיניו ואוזניו של בית המשפט באשר לאישיות הנאשם העומד בפניו, תולדותיו והאפשרויות לחלופה, וכלשון החוק בסעיף 21א(ב) "נסיבותיו האישיות של הנאשם, משמעות המעצר, החלופות למעצר ולשחרור, או המלצה בדבר תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפיקוח עליהם". בעבירות בתוך משפחה יש לכך חשיבות מיוחדת, מטבע הדברים. על כן יש להמתין לתסקיר. הסנגורית המלומדת טענה כי התסקיר לא יוגש במועדו, ואכן ידי שירות המבחן מלאות עבודה. אף על פי כן, מקדים אני תודה לשירות לגבי עמידה בלוח הזמנים שקצב בית המשפט, והדעת גם נותנת כי העורר מוכר לשירות מתיקים קודמים, ובין היתר עמד בפיקוח השירות עוד בעקבות הרשעתו ב-1995, וייתכן כי הדבר יקל על הכנת התסקיר. 6. ביום 30.3.09 הודיע שירות המבחן כי אנשיו טרם נפגשו עם המשיב וביקש - בין היתר נוכח חופשת חג הפסח המרוכזת לעובדי המדינה - לדחות את הדיון בעניינו של המשיב בשלושה שבועות. בהמשך לכך לא הגיש שירות המבחן תסקיר במועד הדיון בבקשה שנקבע, כאמור, זה מכבר ליום 1.4.09, ובנסיבות אלה דחיתי את המשך הדיון ליום 5.4.09 והוריתי על הגשת תסקיר המעצר עד למועד זה. 7. למחרת היום שב שירות המבחן ופנה בבקשה לדחות את הדיון בעניינו של המשיב. בנסיבות אלה - ולאור החלטתו הנ"ל של בית-המשפט העליון - הוריתי לשירות המבחן להגיש עד לדיון הקבוע ליום 5.4.09 תסקיר חלקי (לכל הפחות), המתאר את ההיכרות של שירות המבחן עם המשיב עד כה מכוח התיקים הקודמים, כי שצוין בהחלטת כבוד השופט רובינשטיין. 8. בדיון שהתקיים ביום 5.4.09 לא הוגש כל תסקיר, ולו חלקי, ואף לא נמסרה כל הודעה בעניין מאת שירות המבחן. בנסיבות אלה שבה הסנגורית, עו"ד דגנית משעלי, וטענה כי יש מקום לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, תוך שהיא מדגישה כי הנחת העבודה שהייתה מקופלת ביסוד ההחלטות של בית-המשפט המחוזי ובית-המשפט העליון הייתה, כאמור, כי התסקיר יוגש עד ליום 1.4.09. בנוסף לכך, הסנגורית הציגה לבית-המשפט חלופת מעצר המרוחקת באופן משמעותי מבית המתלוננת ברחובות ביחס לחלופה שהוצגה כאמור בתחילה במזכרת בתיה - בית אחיו של המשיב במושב זרועה ליד נתיבות, כאשר הוצג כי הן האח והן האם והאחות ישמשו כמפקחים על המשיב בביתו של האח. האח עצמו אף הוא התייצב לדיון ונחקר בפניי. האח מסר כי הוא מודע למרבית המעשים המיוחסים למשיב, כי לו עצמו אין עבר פלילי וכי הוא עובד רק יומיים בשבוע ויוכל לפקח על אחיו. עוד מסר האח כי אמו ואחותו ישהו אף הן בביתו במושב ויפקחו על המשיב ביומיים שבהם הוא עובד. האחות שבה אף היא ונחקרה בפניי ומסרה כי היא נטלה חופשה מעבודתה למשך השבועיים הקרובים. באת-כוח המבקשת, עו"ד לימור חן, טענה מצידה כי החלטות שתי הערכאות שמעליי היו ברורות וחד-משמעיות ולפיהן אין לקבל החלטה בעניין חלופת המעצר לפני שיתקבל תסקיר מעצר, כאשר הגשת התסקיר דווקא עד ליום 1.4.09 לא היוותה תנאי לכך. עוד טענה באת-כוח המבקשת כי לאור נסיבות העניין ההחלטה אינה כלל נמצאת בסמכותו של בית-משפט זה, כי בהתאם לכך על המשיב לפנות בבקשה לעיון חוזר בבית-המשפט העליון, וכי, על כל פנים, אין בחלופה החדשה המוצעת כדי לאיין את מסוכנתו של המשיב. דיון 9. כידוע, מעצרו עד תום ההליכים של אדם, שטרם הורשע והוא בחזקת חף מפשע, הינו החריג ולא הכלל. בנסיבות אלה נקבע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 - שנחקק בעקבות שורה ארוכה של פסקי-דין שהתבססו בעיקרם על חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו - כי מעצר עד תום ההליכים הינו מעצר "מניעתי" בלבד ולא "עונשי" או "הרתעתי", וכי חומרתה של העבירה או התוצאה, כשלעצמן, לא יהוו עוד עילה להחזקת נאשם במעצר עד תום ההליכים. ראו, למשל, י' קדמי, סדר הדין בפלילים (חלק ראשון, התשנ"ז), בעמ' 161-160. 10. אכן, קבלת תסקיר מעצר מאת שירות המבחן הינה דרך המלך כחלק מתהליך ההכרעה בשאלת מסוכנתו של נאשם ובשאלת האפשרות לאיין מסוכנות זו באמצעות חלופת מעצר. ראו, למשל, דברי כבוד השופטת א' פרוקצ'יה בעניין זה בבש"פ 7198/08 אוסקר נ' מדינת ישראל (ניתנה ב-24.8.08, פורסמה במאגרים). ברם, נקבע במפורש בפסיקה כי תסקיר המעצר מהווה המלצה בלבד וכי שיקול-הדעת הסופי בעניין מעצרו או שחרורו של נאשם - כמו גם האחריות הנובעת מכך - נתונים לבית-המשפט. ראו, למשל, דברי כבוד השופטת ע' ארבל בבש"פ 5309/05 צמח נ' מדינת ישראל (ניתנה ב-29.6.05, פורסמה במאגרים): התסקיר בא לסייע לבית המשפט במילוי חובתו הסטטוטורית לבחון את מסוכנות הנאשם ואת האפשרות לשחררו לחלופת מעצר שפגיעתה בחירותו פחותה ואין בהחלטה על תסקיר כדי להצביע על דבר מעבר לכך. ברי, כי על בית המשפט המקבל לידיו תסקיר מעצר בעניינו של נאשם להביא בחשבון את המלצת שירות המבחן. יחד עם זאת, ועם כל ההערכה לתסקירי שירות המבחן ולעבודתו המקצועית והחשובה של השירות, מדובר בהמלצה בלבד ובית המשפט עצמאי בהפעלת שיקול דעתו (ראו גם: בש"פ 8902/02 נבולסי נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, ניתנה ביום 30.10.02); בש"פ 5190/04 אסולין נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, ניתנה ביום 8.6.04)). לא למותר לציין גם כי השיקולים המנחים את שירות המבחן בהמלצתו והשיקולים והאינטרסים שעל בית המשפט לשקול לצורך החלטתו לא בהכרח זהים וחופפים הם. כן ראו את דברי כבוד השופט א' א' לוי בבש"פ 2762/05 מזגאונקר ואח' נ' מדינת ישראל (ניתנה ב-24.3.05, פורסמה במאגרים): ...זה אינו השלב שבו מודדים לעוררים את עונשם, אלא השלב שבו על בית המשפט לבחון אם החזקתם במעצר ממש עד לסיום המשפט, היא תרופתם היחידה. אכן, כדי לתת מענה לשאלה זו, עשוי תסקיר מעצרם לשמש כלי עזר יעיל לבחינת המסוכנות וטיב החלופה. אולם, אין בכך לומר כי ללא תסקיר מעצר מנוע בית המשפט מלהידרש לשאלות המונחות בפניו, ולצורך כך הוא רשאי לעשות שימוש בכלים אחרים דוגמת ההיגיון, השכל הישר וניסיון החיים. ואת דברי כבוד השופט י' דנציגר בבש"פ 10160/08 מדינת ישראל נ' אלהרוש (ניתנה ב-3.12.08, פורסמה במאגרים): אכן, בתי המשפט מורים כדבר שבשגרה על הגשת תסקיר כאמור בטרם יחליטו באם לשחרר נאשמים ממעצר, אולם התסקיר איננו אלא כלי עזר אשר העדרו איננו מונע בהכרח מבית המשפט להכריע בשאלת שחרור נאשמים ממעצר. 11. במלים אחרות, לדידי, קבלת תסקיר מעצר אינה חזות הכול והתסקיר אינו מהווה תנאי בל יעבור, שבלעדיו מנוע בית-המשפט, להלכה או למעשה, מלהפעיל את שיקול-דעתו (שממילא שיקול-דעת זה הוא הגורם המכריע בסופו של יום). לפיכך, במקרים המתאימים, אני סבורה כי בית-המשפט רשאי להכריע בשאלת מסוכנתו של הנאשם או באפשרות לאיין מסוכנות זו באמצעות חלופת מעצר אף בטרם הוגש תסקיר מעצר, ועל בסיס הנתונים המובאים בפניו, לא כל שכן כאשר הנאשם נתון במעצר במשך תקופה ארוכה יחסית ונדרש עוד זמן רב יחסית עד שיוגש תסקיר המעצר בעניינו. עמדה על כך כבוד השופטת א' פרוקצ'יה בבש"פ 841/07 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתנה ב-30.1.07, פורסמה במאגרים), שם נדון מעצר עד תום ההליכים במסגרת כתב אישום בעבירות מין במשפחה לרבות מעשי סדום ומעשים מגונים של הנאשם באחותו הקטינה: אמת הדבר, כי דרך כלל, חלופת מעצר ראוי להשתית, בין היתר, על עמדה מקצועית של שירות המבחן בנסיבות בהן התייחסותו של הגורם המקצועי נחוצה משום טיבו של הענין הנדון. בהליך שלפנינו, עמדת השירות אכן חשובה, וכך אף הוסכם בין הצדדים. מנגד, כאשר מתבקש תסקיר מעצר, ההנחה היא כי הוא יוגש בהקדם, ותוך ימים ספורים, כדי למנוע עיכוב נאשם במעצר מקום שניתן לשחררו בחלופה. ישנם מצבים בהם, בלא תסקיר מבחן, הדעת נותנת כי בית המשפט יטה שלא לקבל החלטה בדבר חלופה גם בנסיבות בהן הגשת התסקיר מתעכבת מעבר למידה. מנגד, ישנם מצבים בהם, באיזון כולל, התמשכות המעצר בלא הגשת תסקיר עשויה לשנות את קו האיזון, ואף להצדיק שחרור העצור בחלופה זמנית שנבדקה כראוי על ידי בית המשפט, וזאת עד להחלטה סופית בענין שחרור בחלופה והתנאים לכך שתתגבש לאחר הגשת התסקיר. הדברים תלויים בנסיבות המיוחדות של המקרה, באופי העבירות, בטיבו של הנאשם, ובמהות ההסדר הזמני המוצע. בענייננו, אין ספק כי עדיף היה כי בית המשפט ידון בדחיפות בשאלת מעצרו או שחרורו של המשיב כאשר מלוא הנתונים בפניו, ובכללם תסקיר המעצר. עם זאת, אין זה מסוג המקרים בהם שחרור עצור לחלופה זמנית עד לקבלת החלטה סופית לאחר הגשת תסקיר, הצפויה להתקבל בתוך ימים ספורים הינו צעד הסוטה סטייה מהותית מאמות מידה סבירות ומקובלות בתחום זה. בית המשפט הורה על יציאתו של המשיב מהמעצר לבית גיסו במקום מרוחק ממקום מגוריה של המתלוננת, כאשר הוא יהיה נתון שם למעצר בית מלא בפיקוח האם והרעייה שנחקרו לצורך כך בבית המשפט. מדובר בהסדר זמני למשך מספר ימים בלבד עד להגשת תסקיר המעצר ועד להחלטה סופית בענין מעצרו או שחרורו של המשיב, אשר תינתן על יסוד מלוא הנתונים שיונחו בפני בית המשפט עובר להחלטתו. בנסיבות אלה, אינני רואה הצדקה להתערב בשיקול הדעת שהופעל על ידי בית משפט קמא בהחליטו על הסדר חלופת המעצר הזמני, וזאת לאחר שבחן את החלופה ובכלל זה גם את הגורמים המפקחים. 12. מן הכלל אל הפרט. אכן, כפי שהדגישו הערכאות שמעליי, אין להקל ראש בחומרת מעשיו הנטענים של המשיב, במה שנראה כאובססיה שלו ביחס למתלוננת, בעברו הפלילי המכביד עד מאד ובמסוכנותו - שלגביה, כאמור, אין עוררין - ובפרט כלפי המתלוננת. אף-על-פי-כן, במקרה מיוחד זה נתמלאו לדעתי מספר תנאים שיש בהם כדי להפכו לאחד מאותם מקרים מתאימים, שבהם אין לבית-המשפט מנוס מאשר לסטות מדרך המלך ולהכריע בשאלת איון המסוכנות באמצעות חלופת מעצר, ולו באופן זמני, וזאת אף עוד בטרם יוגש תסקיר המעצר בעניינו של המשיב: המשיב נתון במעצר מיום 13.3.09, כאשר שירות המבחן טרם נפגש עמו ותסקיר המעצר בעניינו אינו צפוי להתקבל לפני סוף חודש אפריל 2009. התרשמותי הישירה והבלתי-אמצעית מן המשיב - בין היתר גם על רקע תקופת המעצר הממושכת יחסית שהוא חווה - היא כי ניתן לאיין את מסוכנותו באמצעות חלופת מעצר מתאימה ומחמירה, לרבות הרחקה מן המתלוננת, איזוק אלקטרוני, ערבויות כספיות גבוהות ופיקוח מתאים, וכי קרוב לוודאי שהלה לא יפר את האמון שיינתן בו. בהקשר זה יש לציין, כפי שאף נרמז בהחלטתו של כבוד השופט רובינשטיין, כי מחומר הראיות עולה תמונה של יחסים מורכבים למדי בין המשיב למתלוננת, שבגדרם אף המתלוננת לא טמנה ידה בצלחת בכל הקשור להפעלת פרובוקציות כלפי המשיב - עובדה המחזקת לדעתי את המסקנה כי די בהרחקת השניים זה מזו, ולאו דווקא באמצעות מעצר מלא, עשויה לאיין את הסכנה למתלוננת. בנוסף לכך התרשמתי לחיוב, כאמור לעיל, מן הערבות-המפקחות שהוצעו ביחס למשיב ונחקרו על ידי (האחות נחקרה כאמור בשתי הזדמנויות שונות). כמו כן התרשמתי כי אף אחיו של המשיב מפנים את האחריות המוטלת עליו וכי, באופן כללי, קיימת התגייסות משפחתית של ממש לטובת העניין, לרבות נכונות של האם והאחות לעבור להתגורר בביתו של האח בדרום על מנת לפקח יחד עמו על המשיב. עוד יש לציין בהקשר זה, כי אף בעובדה שחלופת המעצר המוצעת עתה הינה רחוקה באופן ניכר מביתה של המתלוננת יש בכדי לחזק את המסקנה כי ניתן לאיין את מסוכנתו של המשיב. לבסוף, לא למותר לציין אנו עומדים ימים ספורים בלבד לפני ערב חג הפסח, ואף בעובדה זו יש כדי להוסיף משקל נוסף, מיוחד, בהחלטה לשחרר את המשיב ממעצרו, אף אם שיקול זה אינו השיקול המכריע. 13. אשר לשאלת סמכותו של בית משפט זה לפסוק בעניין, הרי שכמפורט לעיל, אין חולק כי לבית משפט זה נתונה הסמכות העקרונית להורות על שחרור המשיב לחלופת מעצר גם בלא שהתקבל תסקיר מעצר בעניינו. ברם, שונה לכאורה המצב בענייננו, הואיל ושתי הערכאות שמעליי קבעו באופן מפורש כי אין לעשות כן במקרה זה. אף-על-פי-כן, ולאחר שעיינתי היטב בשתי ההחלטות של ערכאות הערעור, אני שותפה לדעתה של הסנגורית כי לעובדה שהתסקיר היה אמור להתקבל עד ליום 1.4.09 ניתן משקל רב בגדרן של החלטות אלה. בנסיבות אלה, משהדיון בבקשה הושב לבית משפט זה מבלי שהערכאות שמעליו קבעו קביעה אופרטיבית כלשהי ביחס לאפשרות שהתסקיר לא יוגש במועד שנקבע, ומשתסקיר המעצר לא הוגש במועד שנקבע ואינו צפוי להיות מוגש בקרוב, ולאחר שבית משפט זה המתין ששה ימים נוספים להגשת התסקיר תוך מתן אפשרות נוספת לקבלת תסקיר חלקי בלבד, הרי שנקודת האיזון שעמדה בפני בית-המשפט המחוזי ובית-המשפט העליון השתנתה באופן מהותי (כלשונה של השופטת א' פרוקצ'יה בבש"פ 841/07 הנ"ל: "התמשכות המעצר בלא הגשת תסקיר עשויה לשנות את קו האיזון") והסמכות נתונה לבית משפט זה לבחון את נקודת האיזון החדשה ולהכריע בעניין, ולמעשה זוהי אף חובתו. סיכום 14. מכלל האמור לעיל אני מורה על שחרורו של המשיב ממעצר באופן זמני ולצורך המתנה לתסקיר המעצר בלבד, וזאת בתנאים המגבילים שלהלן: מעצר בית מלא. למען הסר ספק, נאסר על המשיב לשוחח בטלפון עם המתלוננת, היינו שיחות טלפון שלו יבוצעו אך ורק מהטלפונים הניידים של אחת מהערבים ובנוכחות אותו ערב. כמו כן נאסר עליו לצאת ממעצר הבית לכל מטרה שהיא, למעט לצורך התייצבות בבית המשפט, בכפוף לזימון כדין וכן לצורך פגישות בשירות המבחן בכפוף לזימון מראש, והכול בכפוף לכך שיהיה מלווה ומפוקח כל העת על ידי לפחות אחת משני המפקחים הנ"ל. המשיב והמפקחים ייסעו ממעצר הבית לבית המשפט ו/או לשירות המבחן, ובחזרה בדרך הקצרה ביותר, במישרין, ללא כל סטייה ו/או חניית ביניים ומיד עם סיום הדיון בבית המשפט, או הפגישה בשירות המבחן ישובו למעצר הבית. המשיב ישהה במקום מעצר הבית כל שעות היממה. השחרור הנ"ל יהיה בתנאי שהמשיב יסכים להיות בפיקוח אלקטרוני, על-ידי איזוק אלקטרוני, המורכב מצמיד (משדר) שיוצמד לקרסולו או פרק ידו וכן משדר, ומקלט שיותקן במקום מעצר הבית. תנאי נוסף הוא כי יהיה במקום הפיקוח מכשיר טלפון המחובר תמידית לקו בזק, וכי הקו יהיה נקי ממכשור אחר כלשהו - ומנותק משיחות ממתינות. כן מסכים המשיב לחתום על טופס הסכמה, שבו יסכים לאיזוק האלקטרוני - וכן יסכימו לכך אלה המתגוררים עמו במקום מעצר הבית. מותר למשטרה ולחברת השמירה לבקר במקום המעצר בכל עת. המשיב יועבר אל מקום המעצר על ידי המפקחים אשר יתחייבו להביאו היישר אל מקום מעצר הבית. היה ותתעורר בעיה כלשהי בהתקנת האיזוק יוחזר המשיב לבית המשפט ויובא בפני שופט תורן. נאסר על המשיב ליצור כל קשר מכל סוג שהוא עם המתלוננת, בין במישרין, בין בעקיפין, וכן נאסר עליו להימצא ברדיוס של 50 ק"מ ממנה. אם יפר המשיב תנאי מתנאי השחרור ייעצר ויובא בפני שופט תוך 24 שעות ומעבר להיות הדבר עבירה פלילית נוספת תחולטנה גם הערבויות ללא קשר לזהות המפקח. רשמתי לפני התחייבותן של המפקחים להודיע למשטרה באופן מיידי אם יפר המשיב תנאי מתנאי השחרור ומובהר בזאת, כי אם לא יעשו כן תחולטנה הערבויות. להבטחת קיום תנאי השחרור יפקיד המשיב בקופת בית המשפט סך של 7,000 ₪ וכן יחתום על התחייבות עצמית בסך של 7,000 ש"ח וכן תחתמנה 2 ערבויות צד ג' על ידי כל אחד מהמפקחים האמורים על סך של 7,000 ש"ח כל אחת. אם לא ימלא המשיב אחר תנאי השחרור ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. דיון נוסף ביום 21.4.09 בשעה 12.30. שירות המבחן יגיש את תסקיר המעצר עד למועד הדיון. משפט פליליחבלה במזיד ברכברכבאיומים