בפני בקשה מטעם הנתבעות (להלן: "המבקשות") לביטול פסק דין אשר ניתן ביום 18.1.2009 בהעדר כתב הגנה, לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"). 1. רקע עובדתי כנטען בכתב התביעה, התובעת (להלן: "המשיבה") פנתה אל המבקשות לצורך טיפול הסרת שיער בלייזר וכתוצאה מטיפול שנערך ביום 6.10.2005 ואשר בוצע על ידי הנתבעת 1, נותרו לה כוויות בגבה ובצווארה, שלפוחיות ופגיעה בפיגמנטציה של העור. כתב התביעה הוגש ביום 15.7.2007. ביום 13.5.2008 ניתנה החלטת מזכיר בית המשפט לפיה מאחר ולא ניתן כל טעם תוך 30 יום מהמצאת ההודעה בדבר התראה בדבר מחיקה מחוסר מעש, התובענה מחוקה לפי תקנה 156(ב) לתקסד"א. ביום 30.10.2008 ומשלא הוגש כתב הגנה, הגישה המשיבה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. בהחלטתי מיום 26.11.2008, הורתי כי יש לצרף תצהיר להוכחת נזק ופסיקתא לחתימה. ביום 27.11.2008, הגישה המשיבה בקשה לביטול מחיקת התביעה מחוסר מעשה וביקשה להאריך המועד להמצאת כתב התביעה לידי המבקשות, תוך 30 יום ממתן ההחלטה בבקשה. בהחלטתי מיום 18.1.2008, נעתרתי לבקשה לביטול המחיקה והארכת המועד, כמבוקש. משלא הוגש כתב הגנה, גם לאחר ההחלטה בדבר הגשת תצהיר להוכחת נזק ובדבר חידוש התובענה לאחר מחיקתה, הגישה המשיבה תצהיר להוכחת נזק ופסיקתא אשר נחתמה ביום 18.1.2009. כעת, עותרות המבקשות להורות על ביטול פסק הדין, אשר ניתן ביום 18.1.2009 בהעדר הגנה. 2. טענות הצדדים לטענת המבקשות, כתב התביעה הומצא לידן רק ביום 16.6.2008, בחלוף שנה מיום הגשת התביעה לבית המשפט. לאחר קבלת כתב התביעה, ערכו בירור במזכירות בית המשפט, שם נמסר להן שכיוון שהתביעה נמחקה מחוסר מעש ביום 13.5.2008, הרי שאינן צריכת לעשות דבר עד אשר תקבלנה הודעה לגבי חידוש התביעה. זאת ועוד, לטענתן גם פסק הדין מיום 18.1.2009, לא הומצא ונודע להן על קיומו רק ממכתבו של ב"כ המשיבה מיום 29.1.2009, אשר דרש כי תשלמנה את הפיצוי שנפסק בפסק הדין. לטענת המבקשות, יש להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק, שכן לאחר שהתביעה נמחקה וחודשה, לא הומצא לידיהן כתב התביעה בשנית. כמו כן, טוענות המבקשות כי יש להורות על ביטול פסק הדין מכוח שיקול דעת בית המשפט. לטענתן, סיכויי ההגנה גבוהים שכן בניגוד לטענת המשיבה בכתב ההגנה, המכשיר בו בוצע הטיפול הינו מכשיר קרן אור ואינו מכשיר לייזר והנתבעת 1 ביצעה את הטיפולים תוך מילוי כל הוראות הבטיחות של היצרן ו/או היבואן. כמו כן, טוענות המבקשות כי המשיבה הסתירה מידע בדבר בעיה בריאותית קודמת בנוגע לבעיות עור מהן סבלה טרם תחילת הטיפול ובעניין הטענות שברפואה, המשיבה לא הגישה חוות דעת מטעמה. אשר לקיומה של סיבה מוצדקת אשר הביאה לאי הגשת כתב הגנה במועד, טוענות המבקשות כי לאור העובדה שסיכויי ההגנה גבוהים וכיוון שלאחר שהתובענה חודשה, לא הומצא כתב התביעה, הרי שלא ידעו כי התביעה חודשה וכי עליהן להגיש כתב הגנה מטעמן. 3. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקשות לא הצביעו על סיבה מניחה את הדעת למחדלה באי הגשת כתב הגנה במועד ומכאן שמחדלן נבע מזלזול בבית המשפט. לטענת המשיבה, לאחר שהוגשה התביעה, עשתה מאמצים לאתר את כתובתן של המבקשות וכאשר איתרה הכתובת, נשלח כתב התביעה בדואר רשום ביום 24.12.2007, אך המבקשות לא הגיעו לסניף הדואר על מנת לקבל לידן את כתב התביעה ומשכך נשלח כתב התביעה בחזרה למבקשת עם הודעה כי דבר הדואר "לא נדרש". לאור הנסיבות האלה ומשבעלה של המשיבה ביקר בביתה של הנתבעת 1 על מנת למסור את כתב התביעה, הומצא כתב התביעה רק ביום 16.6.2008. אשר לטענה המבקשות בדבר מחיקת התביעה בטרם הומצא לידיה, טוענת המשיבה כי פסק הדין אשר במסגרתו נמחקה התובענה "בטל מעיקרו" כיוון שניתן בשגגה, מבלי שניתנה התראה בעניין. לטענת המשיבה, המבקשות לא נימקו את עצם אי הגשת כתב ההגנה מטעמן, אלא הסתפקו בנימוק פרוצדוראלי שאין לקבלו. זאת ועוד, לטענת המשיבה, טענות ההגנה כפי שפורטו בבקשה הן טענות סרק. אשר לטענה בדבר הסתרת מידע, טוענת המשיבה כי טענה זו אינה רלוונטית כיוון שהמבקשות לא החתימו אותה על כל מסמך בדבר הסכמה לביצוע הטיפול או הצהרת בריאות ואשר לטענה בדבר אי צירוף חוות דעת, הרי שלטענת המשיבה לכתב התביעה צורפה תעודה רפואית שנערכה על ידי פרופ' דן מלר ומכיוון שעילת התביעה אינה מבוססת על עניין שברפואה אלא על הפרה חוזית אין צורך בצירוף חוות דעת, על פי התקנות. 4. דיון הסמכות למתן פסק דין בהעדר הגנה מעוגנת בתקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 כאמור: "(א) נתבע שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט או הרשם פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד...". תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי: "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם". "במקרים בהם מוגשת מטעם הנתבע בקשה לביטול פסק-הדין, מחויב בית המשפט לשקול את הנימוקים שהעלה הנתבע לאיחור בהגשת כתב ההגנה, ובמיוחד מחויב הוא לשקול את סיכויי ההגנה של אותו נתבע ואת עיוות הדין שייגרם לו אם יינתן פסק-דין בהעדר הגנה" [ראה: ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ]. בע"א 276/62 פד"י יז 349, 358 נקבע כי בין שני הטעמים שעל בית המשפט לשקול, בבואו לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד - הטעם למחדלו של המבקש ועילת הגנה - הטעם השני עיקר והטעם השני טפל לו, אך עם זאת, אין להתעלם גם מן הטעם הראשון ובית המשפט זכאי לקבל מן הנתבע הסבר מה מנע ממנו להתגונן כראוי. בבר"ע 88/72, פד"י כו 772, 773 קבע כב' השופט זוסמן כי: "כידוע, מתייחס בית המשפט ברוחב לב אל בקשת ביטול פסק דין, אך הוא לא ייעתר לה כדבר שבשגרה. תובע הבא לפני בית המשפט מקבל עימו חובות מסוימות כלפי בית המשפט וכלפי יריבו ואם הוא מזלזל במילוין, עליו לשאת בתוצאות. כמו שקבע השופט בהתאם להלכה הפסוקה העקבית של בית משפט זה, על המבקש ביטול להסביר לבית המשפט, ולו רק בדוחק, מה גרם למחדלו, ולצורך כך עליו לעשות תצהיר". בבר"ע 88/72 הנ"ל נדחתה הבקשה משום שלא הוגש כלל תצהיר. במקרים אחרים שנדונו בפסיקה סרב בית המשפט העליון להתייחס להסברים כלליים בדבר טעות משרדית כהסבר למחדל, כאשר טיבה של הטעות לא הוסבר: רע"א 442/89, פד"י מג(3) .824 5. מוכרים שני מסלולים לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מחובת הצדק - אם נפל פגם בהליך מתן ההחלטה. ביטול לפי שיקול דעת - ואזי נהוג להפעיל מבחן כפול: יש לבחון את הסיבה לאי התייצבות בעל הדין לדיון, וכן את סיכויי ההצלחה של טענות המבקש אם יבוטל פסק הדין. ביטול פסק הדין "מתוך חובת הצדק" "פגם בהליך ההמצאה משמש, כשלעצמו, עילה מספקת לביטול ההחלטה. אולם, כאשר ההמצאה לא נפסלה, אין מקום להורות על ביטול ההחלטה מחובת הצדק" (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, 2003, עמ' 282, וכן ר"ע 526/83 פרושינובסקי נ' שירסון כלל, פ"ד לז (4) 485, 486 ו). לטענת המבקשות, כתב התביעה לא הומצא לאחר שהתביעה נמחקה וחודשה. טענה זו לא נסתרה על ידי המשיבה בתגובתה, אשר הסתפקה בטענה כי אין על המבקשות להישען על הטענה כי כתב התביעה הומצא לידן רק ביום 16.6.2008, בחלוף 11 חודשים ממועד הגשת כתב התביעה לבית המשפט. המשיבה צרפה לתגובתה אישור על משלוח בדואר רשום מיום 24.12.2007 של כתב התביעה הראשון, אישור על החזר דבר הדואר לידי המשיבה ביום 14.1.2008 כיוון שכתב התביעה שנשלח לא נדרש, אישור מסירה של כתב התביעה בטרם חודשה התובענה ביום 16.6.2008 ואישור מסירה של הבקשה לביטול מחיקת התובענה מיום 2.12.2008. המשיבה לא צרפה אישור מסירה של כתב התביעה לאחר שהתובענה חודשה לפיכך הנני מקבלת טענת המבקשות כי כתב התביעה לא הומצא לאחר שהתובענה חודשה, ולכאורה יש להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. די בכך כדי לקבל את הבקשה. מן המותר, אפנה לבחון האפשרות השנייה לביטול פסק דין - ביטול מכוח שיקול דעת בית המשפט; ביטול פסק דין לפי שיקול הדעת במסגרת הפעלת שיקול הדעת, בית המשפט מציג לעצמו שתי שאלות: ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא התייצב בתאריך הקבוע לבירור המשפט. שנית, מה הם סיכויי ההצלחה של המבקש להצליח בתביעה, אם יבוטל פסק הדין, ובשלב זה די ב ראיה לכאורה בלבד. כך נקבע מפי כב' השופט בך בע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פד"י לז' (3) 431: "אם יתברר, למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח שבית המשפט יעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט. אולם אם מסתבר, כי אי ההופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי הבנה או בהיסח דעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות השנויות במחלוקת, לגופן". השאלה השניה היא העיקר ולשאלה הראשונה אך נודעת חשיבות משנית (זוסמן, שם, עמ' 738). 6. הטעמים לאי הגשת כתב הגנה יפים לענייננו, דברי כב' השופט בך בע"א 32/83, ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, בעמ' 438: "מהי הסיבה, אשר בגללה לא הייתה הופעה מצד המבקש? שאלה זו פחות חשובה מהשאלה הראשונה, אך גם היא בעלת משקל. אם יתברר, למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט. אולם אם מסתבר, כי אי ההופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי-הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא-כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת, לגופן. במקרה כזה יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת". (ראה: ע"א 717/72 [3], בעמ' 799, וכן: ע"א 84/81 (בר"ע 25/81)[4]). לטענת המבקשות, כתב ההגנה לא הוגש במועד הקבוע בתקנות לאור העובדה שכתב התביעה לא הומצא, אלא רק לאחר חלוף 9 חודשים ממועד הגשתו לבית המשפט. אשר לאי הגשת כתב הגנה לאחר שהתובענה נמחקה וחודשה, טוענות המבקשות כי כתב התביעה לא הומצא בשנית ומברור שערכו במזכירות בית המשפט בטרם חודשה התובענה, העלה כי עליהן להמתין לחידוש התובענה ובמידה ואכן תחודש, יהיה עליהן להגיש כתב הגנה. לטענתן, משלא הומצא כתב התביעה לאחר שחודשה התובענה ומכיוון שלא ידעו על חידוש התובענה עד שקיבלו מידי ב"כ המשיבה בקשה לתשלום בהתאם לפסק הדין, הרי שלא זלזול בבית המשפט גרם לאי הגשת כתב הגנה אלא אי ידיעה על חידוש התובענה. לאור הנסיבות שתוארו, שוכנעתי כי לא זלזול בהליכים גרם לאי הגשת כתב הגנה במועד, ועל כן על מחדל זה ניתן לכפר בפסיקת הוצאות. 7. סיכויי הגנה השאלה השנייה, בדבר סיכויי ההגנה, היא השאלה העיקרית, ובשלב זה, די להצביע על טענות הגנה סבירות (ע"א 32/83 אפל נ' קפח פד"י ל"ז(3) 431, א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, עמ' 393). "על המבקש להראות כי לגופו של העניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת. לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את ביהמ"ש למתן החלטה שונה מזו שניתנה בפסק הדין שביטולו מבוקש". וכן: "... אין הנתבע חייב להראות, כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי לו אם יראה, כי ההגנה אפשרית". (ע"א 5000/92 ע"א 5000/92 רע"א 4680/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי י' בן ציון, פד"י מ"ח). על פי ההלכה - די בהגנה אפשרית קלושה, בכדי להתיר ביטול פסק דין. לאור גישה מקלה זו ולאור העובדה שנזק גוף לעולם שנוי במחלוקת, יש להעדיף קבלת הבקשה, כדי שהנושאים השנויים במחלוקת, ובכללם שאלת גובה הנזק - יזכו לדיון והכרעה שיפוטית מסודרת. לאור האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל והנני מורה על ביטול פסק הדין מיום 18.1.2009. ניתנה היום, י"ג בניסן, תשס"ט (7 באפריל 2009), בהעדר זהבה אגי, שופטת ס. נשיאה כתב הגנהמסמכים