בפני בקשה מטעם התובעת (להלן: "המבקשת"), להורות על מחיקת סעיפים מכתב הגנה, ככל שהם מתייחסים לטענות אשר לא נטענו במכתב הדחיה ששלחה הנתבעת (להלן: "המשיבה"). 1. הרקע לתביעה עסקינן בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה. כנטען בכתב התביעה, המבקשת הועסקה כלבורנטית תעשייתית בתפקיד אחראית מעבדה בחברת "סופר דרינק". ביום 31.8.1998, עת המתינה להסעה לאחר שסיימה עבודתה, יצאה אישה ממבנה הנהלת המפעל, התקרבה אל הרכב והחלה יורה לעבר בנו של בעל המפעל. כתוצאה מאירוע הירי, נפצעה המבקשת ובין היתר עברה ניתוח קיצור מעיים ואובחנה כסובלת מתסמונת פוסט-טראומטית ודיכאון, מאי ספיקה שחלתית ואובדן כושר להרות ומבקעים בדופן הבטן. המבקשת פנתה למשיבה בבקשה לתשלום תגמולי הביטוח בגין אובדן כושר עבודה על פי הפוליסה שבבעלותה והמשיבה החלה לשלם תגמולים כאמור, החל מחלוף תקופת ההמתנה ועד ליום 31.10.2007, משך 9 שנים ברציפות. לאחר חלוף 9 שנים, הפסיקה המשיבה את התשלום ושיגרה לידי המבקשת מכתב דחיה ביום 27.8.2007. כעת עותרת המבקשת להורות על מחיקת סעיפים מכתב ההגנה של המשיבה, בהם הועלו טענות אשר לא נטענו במכתב הדחיה ששיגרה המשיבה בעת שהפסיקה את תשלום תגמולי הפוליסה. 2. טענות הצדדים לטענת המבקשת, ביום 27.8.2007 שיגרה המשיבה מכתב בו דחתה את דרישת המבקשת להמשך תשלום תגמולים עפ"י הפוליסה. סיבת הדחיה, כפי שהיא מפורטת במכתב, היתה: "בהתאם לדו"ח חוות דעת פסיכודיאגנוסטית שעברת לאחרונה מטעם חברתנו אצל ד"ר קמפף-שרף ועל פי יעוץ רפואי שהתקבל מרופא מומחה ברפואה תעסוקתית מטעם חברתנו אשר עיין בתיק התביעה עולה, כי אינך נמצאת במצב של אי כושר מוחלט לעבודה כהגדרת המונח בפוליסה וכי הינך יכולה לשוב למעגל העבודה ולעבוד בעיסוקך במשרה מלאה". 3. לטענת המבקשת, לאור הנחיות המפקח על הביטוח, המשיבה מנועה מלטעון בכתב ההגנה טענות החורגות מהטענות אשר הועלו במסגרת מכתב הדחיה כאמור. ואלו סעיפי כתב ההגנה וטענות המבקשת הנוגעות אליהם: (א) סעיף 5 לכתב ההגנה בו נטען: "מוכחש האמור בסעיף 5 לכתב התביעה. מוכחש האירוע הנטען, הרלבנטיות שללו וכן כל כיסוי ביטוחי ו/או חבות כלשי מצידה של הנתבעת בגין האמור בסעיף זה". לטענת המבקשת, המשיבה הכירה באירוע, בכיסוי הביטוחי ובחבותה, ועל כן היא מנועה מלהעלות טענות בדבר היעדר כיסוי. (ב) סעיף 7,8,9 - לכתב ההגנה: סעיף 7 לכתב ההגנה בו נטען: "מוכחש האמור בסעיף 7 לכתב התביעה. מוכחשים הטיפולים והסבל הנטענים, הרלבנטיות שלהם וכן כל כיסוי ביטוחי ו/או חבות כלשהי מצידה של הנתבעת בגין האמור בסעיף זה. כן תחזור הנתבעת ותטען כי התובע מנועה מלהוכיח כל עניין שברפואה ככל שאותו עניין לא נתמך בחוות דעת רפואית". סעיף 8 לכתב ההגנה בו נטען: "מוכחש האמור בסעיף 8 לכתב התביעה. מוכחשים האבחונים, הטיפולים והסבל הנטענים הרלבנטיות שלהם וכן כל כיסוי ביטוחי ו/או חבות כלשהי מצידה של הנתבעת בגין האמור בסעיף זה. כן תחזור הנתבעת ותטען כי התובע מנועה מלהוכיח כלעניין שברפואה ככל שאותו עניין לא נתמך בחוות דעת רפואית". סעיף 9 לכתב ההגנה נטען: "מוכחש האמור בסעיף 9 לכתב התביעה. מוכחשים האיבחונים, הסבל והסימפטומים הנטענים, הרלבנטיות שלהם וכן כל כיסוי ביטוחי ו/או חבות כלשהי מצידה של הנתבעת בגין האמור בסעיף זה. כן תחזור הנתבעת ותטען כי התובעת מנועה מלהוכיח כל עניין שברפואה ככל שאותו עניין לא נתמך בחוות דעת רפואית". לטענת המבקשת, המשיבה הכירה באבחונים שנעשו לה ובסבל שנגרם לה, עת שילמה תגמולי ביטוח במשך 9 שנים, ומשכך היא מנועה מלהעלות טענות בעניין. (ג) סעיף 10 לכתב ההגנה בו נטען: "מוכחש האמור בסעיף 10 לכתב התביעה. כן תטען הנתבעת להעדר כל כיסוי ביטוחי ו/או חבות כלשהי מצידה בגין האמור בסעיף זה. מוכחשת קביעותיו הנטענות של המוסד לביטוח לאומי, קבילותן, תוכנן והרלבנטיות שלהן. בנוסף ו/או לחילופין תטען הנתבעת כי קביעותיו של המוסד לביטוח לאומי נעשות על בסיס שיקולים וכללים שונים מאלו שבפוליסה הנטענת. לחילופי חילופין נדרשים עורכי הדו"ח להתייצב לחקירה בבית המשפט על תוכנו של הדו"ח". לטענת המבקשת, המשיבה הכירה בקביעותיו של המוסד לביטוח לאומי [להלן: "המל"ל"] ואלה עמדו בפניה במשך 9 שנים בהם שילמה תגמולי הביטוח. (ד) סעיף 31 לכתב ההגנה בו נטען: "א. מקורם של הפגיעות ו/או המחלות ו/או הכאבים הנטענים והמוכחשים של התובעת הינם בליקוי ו/או מחלה ו/או פגם מולד ו/או פגיעה כלשהי שפקדו את התובעת לפני התאריך תחילת הביטוח המוכחש ו/או לפני תאריך הגדלת סכום הביטוח הנטען, ולפיכך אינם ברי כיסוי בהתאם לסעיף 16 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981. ב. התובעת הפרה את חובת הגילוי המוטלת עליה בין היתר על פי החוק, פוליסת הביטוח הנטענת, ועל פי כל דין בין היתר בכך שלא מסרה ו/או לא הביאה לידיעת הנתבעת ו/או לא גילתה ו/או הסתירה מידע מהותי ו/או לא מסרה תשובות מלאות וכנות באשר למצבה הגופני ו/או הבריאותי הקודם ו/או מחלות ו/או פגיעות קודמות מהם סבלה ו/או טיפולים רפואיים שעברה עוד קודם לחתימתה ו/או התקשרותה בהסכם הביטוח הנטען ו/או קודם להגדלת סכום הביטוח הנטען, וזאת אף בכוונת מרמה ו/או למרות שידעה ו/או שהיה עליה לדעת כי מדובר בפרטים מהותיים וחשובים ו/או למרות שנשאלה על כך מפורשות בטופס הצהרת הבריאות ו/או בכל טופס אחר ועל כן פטורה הנתבעת מתשלום כלשהו. ג. על פי התחייבותה המפורשת של התובעת ו/או על פי כל דין רלוונטי, משהעלימה התובעת בהצהרת הבריאות שלו, בין במרמה ובין שלא במרמה, עובדות חשובות אשר אילו היו ידועות לנתבעת בזמן צירופה לביטוח הנטען והמוכחש, היו מונעות הצטרפותה למבוטחי הנתבעת ו/או היו מונעות את הגדלת סכום הביטוח, אין הנתבעת חבה בתשלומי תגמולי הביטוח לתובעת. ד. היות מצב בריאות התובעת לקוי עובר להתקשרותה בפוליסה הנטענת ו/או עובר להגדלת סכום הביטוח הנטען, עניין מהותי אשר יש בו כדי להשפיע על נכונות הנתבעת ו/או מבטח סביר אחר לכרות את חוזה הביטוח בכלל או לכרותו בתנאים שבו, ומשלא ניתנה תשובה מלאה וכנה לגבי עניין מהותי זה פטורה הנתבעת מכל חובת תשלום ו/או משחרור התובעת מתשלום פרמיות. ה. מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אף בדמי ביטוח מרובים יותר אילו ידע על המצב לאמיתו,ועל כן פטורה הנתבעת מתשלום כלשהו. לחילופין בלבד, אין הנתבעת חבה אלא בתשלום תגמולי ביטוח ומשחרור התובעת מתשלום פרמיות באופן מופחת בשיעור יחסי שהוא היחס בין דמי הביטוח שהיו משתלמים כמקובל אצל הנתבעת לפי המצב לאמיתו לבין דמי הבטוח המוסכמים. ו. התובעת הפרה את חובתה למסור לנתבעת את כל המידע והמסמכים הדרושים לברור החבות ו/או העילמה מהנתבעת עדות בנוגע למקרה הביטוח הנטען והמוכחש ו/או מסרה לנתבעת עובדות כוזבות והכל מתוך כוונה מרמה ו/או הכשלת חבות". לטענת המבקשת, במכתב הדחייה לא נטענה כל טענה בדבר מצב קודם, הפרת חובת גילוי לכאורי, כוונת מרמה, העלמת מידע בהצהרת בריאות ואי מתן תשובות מלאות ונכונות, ועל כן היא מנועה מלהעלות בעניין זה בכתב הגנתה. (ה) סעיף 32 בו נטען: התובעת לא עשתה ו/או לא עשתה ככל שביכולתה להקטנת הנזקים הנטענים. התובעת אחראית ברשלנותה לנזקיה הנטענים ולהחרפתם באשר פנתה לטיפולים רפואיים לא מתאימים ו/או התרשלה במהלך הטיפולים הרפואיים ו/או סירבה להתאשפז על אף עצת רופאיה ו/או לא מילאה אחר הוראות הרופאים, ו/או הזניחה את הטיפול הרפואי ו/או לא פנתה לטיפולים הרפואיים המתאימים ו/או לא פנתה לטיפולים הרפואיים במועד. לטענת המבקשת הטענות הנטענות בסעיף לא הועלו במסגרת מכתב הדחייה, לרבות בדבר אי הקטנת הנזק ו/או אחריות המבקשת לנזקיה ולהחרפתם בשל טיפולים לא מתאימים. 4. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענת המשיבה, עניין תוקפן של ההנחיות של המפקח על הביטוח נדונו ברע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' חביב אסולין, שם קבע כב' השופט רובינשטיין כי החריגים שנקבעו על ידי בתי המשפט עומדים בעינם: "יתכנו נסיבות - אם גם חריגות - שיצדיקו העלאתן של טענות נוספות בבית המשפט מעבר לנטען בתשובות המבטחות למבוטחים, והדלת לא תנעל כליל. נסיבות אלה, בסופו של יום, יהיו כאלה שהצדק זועק בהן כנגד יישום ההנחיה, כגון שנטען למרמה של המבוטח - התובע, כבפרשת מנורה הנזכרת, ואין מקום לקבוע רשימה סגורה". לטענת המשיבה, מעבר למכתב הדחיה אותו ציטטה המבקשת ואותו צרפה לבקשתה, הרי שתביעתה נדחתה במכתבי דחיה נוספים ביום 23.1.2008, ביום 19.2.2008 וביום 14.4.2008, אותם לא צרפה לבקשתה. לטענת המשיבה, מקרה הביטוח בענייננו הוא אובדן כושר עבודה ומכך שעילת התביעה מתגבשת בכל מועד ומועד ומדי חודש בחודשו. משכך, טוענת המשיבה, כי מכתב הדחיה שנשלח באוגוסט 2007 נגע לתקופה העבר שלפני מכתב הדחיה ולא התייחס לתביעה עתידית אפשרית שטרם באה לעולם בשלב ההוא. לטענתה, בכל הקשור לתקופה שלאחר חודש אוגוסט 2007, שאז נשלח מכתב הדחיה, כתב ההגנה במסגרת התביעה נשוא הבקשה הוא ההזדמנות הראשונה שהיתה לה להתייחס לתביעתה של המבקשת. וביתר פירוט, טוענת הנתבעת לגבי הסעיפים שמחיקתם מתבקשת מכתב ההגנה כי: סעיפים 5,7,8,9 - לטענת המשיבה, אין בסעיפים אלו כל טענה נוספת על אלו שנטענו במסגרת מכתב הדחיה. לטענתה, הכחשת האירוע אינה דחיה כשלעצמה, אלא עניין ראייתי. אשר לסעיפים 7,8,9 טוענת המשיבה כי מדובר בטענה משפטית אשר אין מקומה במכתב דחיה אלא בכתב הגנה- לפיה המבקשת מנועה מלהוכיח כל עניין שברפואה ככל שאותו עניין לא נתמך בחוות דעת רפואית אשר צורפה לכתב התביעה. סעיף 10 - לטענת המשיבה, מעולם לא הכירה בנכונות קביעותיו של המל"ל אלא ההפך הוא הנכון. לטענתה, במכתבה מיום 23.1.2008, ציינה המשיבה כי לא מקובלות עליה קביעות המל"ל. זאת ועוד, לטענתה, אי הסכמה עם קביעות המל"ל אינה נימוק לדחיית התביעה אלא מדובר בהסבר מדוע טענת המבקשת כי מצבה עונה על ההגדרה בפוליסה, להדחות. לטענתה, כאשר שילמה תגמולי הפוליסה, בדקה את המבקשת באמצעות מומחים מטעמה ועל סמך קביעתם קבעה כי המבקשת עמדה בהגדרות הפוליסה. סעיף 31 - לטענת המשיבה, בסעיף זה הועלתה טענת מרמה שכן המבקשת לא גילתה פרטים בדבר מצבה הרפואי. לטענתה, גם בפרשת חביב אסולין נקבע כי כאשר נטען למרמה מצידו של המבוטח, ניתן להעלות הטענה בכתב ההגנה, גם אם לא הועלתה קודם לכן. סעיף 32 - לטענת המשיבה, בסעיף זה מועלות טענות משפטיות הקשורות להפרת חובה להקטנת הנזק. לטענתה, מקום של טענה מעין זה אינו במכתב דחיה אלא בכתבי הטענות המוגשים לבית המשפט. 5. דיון ומסקנות בהנחיות המפקח על הביטוח מיום 9.12.98 התייחסה עו"ד רחל רטוביץ, סגן בכיר לממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון, לחובתה של חב' הביטוח לפרט ולפרש בפני המבוטח את הנימוקים לדחיית תביעתו והורתה כדלקמן:   "מבוטח או צד ג' המגיש תביעה לחברת הביטוח (להלן: "התובע") זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילות תביעתו. הסברים ארוכים ושונים שנמסרו לתובע, בשיחות טלפון רבות ארוכות ומנומקות ככל שיהיו, אינן משנות את העובדה שללא מסמך כתוב בו מוצגת עמדתה של המבטחת, התובע אינו יכול להתייעץ עם גורמים מקצועיים ולפיכך גם אינו יכול לכלכל את צעדיו. כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן, לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה. על מנת שהתובע יוכל להתמודד עם טענת המבטחת הדוחה את תביעתו ואולי אף יצליח לשכנע אותה לשנות את עמדתה, עליו לקבל את עמדתה המפורטת בכתב".   למען שלמות התמונה, יש לציין כי בהשלמה להנחיה האמורה, הוסיפה המפקחת על הביטוח ביום 29.5.02 וקבעה כי: "... חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה רק מקום בו מדובר בעובדות ו/או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם, במועד בו דחתה את התביעה".   ההוראה האמורה, הוצאה מלשכת המפקחת על הביטוח, מכוח הסמכות המוקנית למפקח על הביטוח בסעיפים 60 - 62 לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, תשמ"א - 1981, לברר ולדון, בתלונות הציבור. סמכותו של המפקח על הביטוח, נדונה ופורשה בהרחבה, בבג"צ 7721/96 אגוד שמאי ביטוח בישראל נ' המפקחת על הביטוח, פ"ד נה (3) 625, שם נפסק כי המפקח על הביטוח מוסמך, בין היתר, להתערב ביחסים החוזיים שבין חברת הביטוח והמבוטח ומעבר לברור תלונות פרטניות, רשאי הוא, גם להורות על הסדרים כלליים ולקבוע כללים מנחים המחייבים את חברות הביטוח. [ראה לעניין זה גם החלטת כב' השופטת דותן בבר"ע (מחוזי תל-אביב) 265602 גולדברג נ. ביטוח ישיר אי.די.אי חברה לביטוח בע"מ, דינים מחוזי, כרך לד (1) 76 ת"א (שלום-ת"א) 42844/05 - בולטין ויקטור נ. איילון חברה לביטוח בע"מ, טרם פורסם , סעיף 12]. הנחיה שהוצאה מלשכת המפקח על הביטוח, אף שלא נחתמה אישית על ידו, אין בה פגם והיא תחייב כהנחיה החתומה ע"י המפקח בעצמו, מכח "חזקת התקינות".   כב' הש' רובינשטיין בהחלטתו ברע"א 10641/05 (פרשת חביב אסולין) קובע, כי ככלל בתי המשפט אימצו את המדיניות בדבר מתן תוקף להנחיות המפקח, ורק בנסיבות מיוחדות יש לסטות מהן. נסיבות אלה יפורשו בצמצום "שאחרת ירוקנו מתוכן הנחיות המפקח".   6. התוצאה המתחייבת, אפוא, היא כי יישום ההנחיות מוביל למסקנה כי המשיבה לא תורשה להתגונן, בכל טענה החורגת מטענותיה כפי שפורטו במכתב הדחייה. סבורני, כי המכתבים ששלחה המשיבה למבקשת, בימים 31.10.2007, 23.1.2008 ו- 19.2.2008, הינם מכתבים נלווים למכתב הדחייה הראשוני מיום 27.8.2007 ואינני רואה בהם כמכתבי דחייה. מכתבים אלה נכתבו ודוורו לידי המבקשת רק בעקבות פניותיה החוזרות לשקול מחדש את עניינה. משכך, יש לבחון את מכתב הדחייה מיום 27.8.2007, ולבדוק האם הועלו במסגרת כתב ההגנה טענות אשר לא הופיעו לראשונה במכתב. מעיון במכתב הדחייה עולה כי דרישתה של המבקשת לתשלום תגמולי הפוליסה, לאחר חלוף 9 שנים, נדחתה בטענה כי לאור בדיקות שנערכו למבקשת, אינה עומדת עוד בהגדרת הפוליסה כנעדרת כושר לעסוק בעבודתה או בכל עיסוק סביר אחר בהתאם לניסיונה, להשכלתה ולהכשרתה בשיעור העולה על 75%. במכתב הדחייה נטען כי המבקשת יכולה לשוב למעגל העבודה ולעבוד בעיסוקה במשרה מלאה, זאת ותו לא. הטענות שאת מחיקתן מכתב ההגנה מבקשת התובעת הינן בחלקן טענות שבסדרי הדין ומדיני הראיות שאין להם מקום במכתב הדחייה של חברת הביטוח ואינני רואה מניעה לעלותן במסגרת כתב ההגנה. הטענה המהותית היחידה שנטענה בכתב ההגנה ולא נזכרה במכתב הדחיה הינה טענת מרמה ואי גילוי מצב רפואי קודם. טענה זו, הנכללת בסעיף 31 לכתב ההגנה מן הראוי שתמחק, במיוחד בנסיבותינו - כאשר חברת הביטוח שילמה לתובעת תגמולי ביטוח במשך 9 שנים(!). 5. כתב הגנה מתוקן יוגש על ידי הנתבעת תוך 30 יום. 6. המזכירות תשלח לב"כ הצדדים עותק ההחלטה. ניתנה היום, י"ט באייר, תשס"ט (13 במאי 2009), בהעדר הצדדים זהבה אגי, שופטת ס. נשיאהרפואהמסמכיםהצהרת בריאות