1. בפניי, התנגדות לביצוע שטר, אשר הוגשה בתיק הוצאה לפועל, שמספרו 5-07-01408-21. 2. המשיב, אשר הגיש השטר לביצוע, סיפק, לטענתו, שירותי מוסך וטיפולי רכב למבקש, בגינם נמסר לידיו השיק נשוא הבקשה. 3. הסכום הנקוב בשטר הינו 3,180 ₪, והוא ניתן לפקודת "דויטש את שפיגלר בע"מ". השיק הוצא ונחתם ע"י ג'וקר ש.י.א סחר ויבוא בע"מ, כאשר בגב השיק, לטענת ב"כ המשיב, ישנה ערבות אישית לפירעונו חתומה בידי המבקש. 4. ההמחאה שנמסרה למשיב חוללה על ידי הבנק, ואשר על כן, היא הוגשה לביצוע בלשכה זו. 5. המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר, ובהעדר התייצבותו של המבקש לדיון בהתנגדותו לביצוע שטר, במסגרת בשא 1655/07, נמחקה בקשתו, ושופעלו הליכי הוצל"פ בתיק ומכאן הבקשה. 6. טענות המבקש: בהתנגדות לביצוע שטר שהוגשה לתיק ביום 4.4.07 , טוען המבקש כי יש מקום ליתן לו רשות להתנגד לביצוע השטר וזאת מהנימוקים כדלקמן: א. לטענת המבקש, הוא כלל אינו מכיר את המשיב, ומעולם לא היה עימו בקשרים כלשהם. עוד לטענתו, הוא אינו מכיר כלל גם את החברה החתומה על השיק נשוא הבקשה. ב. המבקש טוען, כי רכב הגולף אשר הובא לטיפול, מעולם לא היה בחזקתו או בטיפולו וכי על המשיבה הייתה מוטלת החובה לבדוק מי הם בעליו, בטרם פנתה אליו. ג. לטענת המבקש, הוא מעולם לא מסר למשיב את השיק, וכמו כן, לא חתם על השיק בגינו נפתח הליך ההוצל"פ. לטענתו, הוא מעולם לא ערב לפירעונו, ומשלא בדק המשיב את פרטי הערב עת קיבל את השיק, אין לחייבו ברשלנותו. ד. עוד טוען המבקש, כי החתימה הנחזית להיות חתימתו, הינה מזויפת ואינה תואמת או דומה לחתימתו ולכתב ידו, ויש לטענתו יסוד סביר להניח כי נעשתה נגדו קנוניה, לאור העובדה, כי במהלך שנת 2005 נגנב ארנקו ובו תעודת הזהות שלו וקיים חשש, כי עשו בה שימוש לרעה. ה. המבקש מוסיף וטוען, שהיה על המבקש לפנות לחברת ג'וקר החתומה על השיק ולדרוש ממנה פירעונו. ו. המבקש מביע הסכמתו להיבדק במכונת פוליגרף ואף לשלוח את השיק למומחה לכתבי יד ולהשוות חתימות על מנת שטענותיו יבוררו. ז. לסיכום טוען המבקש, כי בבחינת מאזן הנוחות נגרם לו נזק כלכלי רב, כתוצאה מפתיחת הליכי ההוצל"פ, זאת לעומת נזקו הלא משמעותי של המשיב, אשר לא דאג לבדוק את הבטחונות לפרעונו של השיק בטרם נטל אותו, ואשר על כן, הוא עותר לקבלת רשות להתגונן. 7. טענות המשיבה: א. בפי המבקש "הגנת בדים" בלבד. גרסתו בתצהירו לא הוכחה על ידו. כך למשל, בס' 16 לתצהירו טוען המבקש כי ננקטו נגדו עיקולים בטרם מתן האזהרה, טענה אותה מכחיש המשיב. ב. המשיב מוסיף וטוען, כי המבקש אינו רק ערב לפרעונו של השיק נשוא הבקשה, אלא שהוא עצמו היה זה שהכניס את הרכב למוסך וכי קיים תיעוד ברישומי המוסך לכך. ג. באשר לפרטים ולחתימה על גבי השיק טוען המשיב, כי המבקש אישר שכל הפרטים הינם פרטיו, וכי המבקש נוהג לחתום ביותר מגרסה אחת, עניין זה מעיד כי הינו נוקט בתחבולות. כך למשל לטענת המשיב, ניתן להבחין כי גם בחתימת המבקש על התצהיר וכמוה בחתימתו על גבי השיק, ישנם מאפיינים זהים בחתימה. ד. המשיב טוען כי המבקש לא סיפק כל הוכחה בדבר הטענה באשר לגניבת ארנקו ופנקס השיקים מתוכו, ואין כל אינדיקציה כי הארוע הנטען התרחש, ההיפך הוא הנכון, המבקש הציג בפני ביהמ"ש שתי תעודות זהות שהוצאו ע"י המבקש במועדים שונים. ה. בנוסף טוען המשיב, כי גרסתו של המבקש הינה סתמית ונעדרת תשתית עובדתית מפורטת או עקבית, וכי אין בפיו ואף לא בדוחק טענות שיש בגינן ליתן לו רשות להתגונן. 8. דיון: א. על המבקש רשות להתגונן מטילה ההלכה עול הוכחה מצומצם, לפיו עליו להוכיח כי בידיו הגנה לכאורה, וזאת מבלי שמוטלת עליו החובה להוכיח כיצד תוכח גרסת הגנתו. בשלב זה, בו בית המשפט אינו נדרש לשאלת מהימנות המבקש, ואינו נדרש לקבוע ממצאים, עליו לבחון את חומר הראיות שהובא בפניו בכדי לקבוע האם ההגנה משוללת כל יסוד ואינה עולה מעבר לכדי "הגנת בדים" שיש בה כדי לדחות הבקשה לרשות להתגונן. (ראה רע"א 527/07 מזל נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ. בעניין זה יפים דבריו של ד. בר אופיר בספרו, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה" מהדורה שביעית, 2004 בעמ' 169: "הלכה פסוקה היא שבית המשפט אשר דן בבקשה למתן רשות להתגונן, איננו מוסמך לקבוע אם עדות הנתבע עדות אמת היא או אינה אמת. השאלה העומדת בפני בית המשפט היא, בשלב מוקדם זה, יש בידי הנתבע הגנה אפשרית העשויה לסייע בידו לאחר שיוכיח את הגנתו בדרך הרגילה.." ב. נוכח ההלכה הנ"ל, הנני נדרשת לשאלה האם הופרכו טענותיו של המבקש, בחקירה הנגדית שבוצעה לו והאם הוכחה טענת המשיב, על פיה, כבר בשלב זה ניתן לקבוע כי גרסתו של המבקש אינה אלא "הגנת בדים". ג. לצורך מתן החלטתי, בחנתי את טענותיו העיקריות של המבקש, האחת הדנה בזיוף חתימתו ע"י מאן דהוא שעל המשיב, לטענתו, הייתה מוטלת החובה לבודקה. טענה נוספת הינה כי הוא מעולם לא הכניס את רכבו לטיפול אצל המשיב ומעולם לא פגש אותו. ובנוסף, כי פנקס השיקים שהיה ברשותו נגנב מרכבו ביחד עם ארנקו. ד. לטענת המבקש עת נודע לו כי נפתח תיק הוצל"פ כנגדו, הוא פנה אל ב"כ המשיב אשר הפנתה אותו למוסך המשיב. המבקש טוען, כי בהגיעו למוסך הוא שאל האם מי ממנהלי המוסך מזהים אותו ונענה בשלילה. אני מפנה לפרוטוקול הדיון מיום 10/3/2009: ת. "... כשהגעתי אליו אחרי שלקח לי מלא זמן למצוא את המוסך ואמרתי לו אתה מזהה אותי והוא אמר לא. הוא לא זיהה אותי ולא ידע מי אני בכלל כששאלתי אותו". ה. בהמשך חקירתו טען המבקש, כי כ-8 חודשים לאחר שפתח את עסקו נגנבה או אבדה תעודת הזהות שלו, אולם הוא בחר שלא לדווח על כך למשטרה ולדבריו הוציא תעודת זהות חדשה רק ביום 25/6/08. בחקירה חוזרת טוען המבקש, כי בידיו אישור משטרה המצביע על כך שרכבו נפרץ ונגנבו ממנו שיקים. "אני כמעט בטוח שהכרטיס ביקור שהוצאתי דוגמא שלו היה בתעודת זהות הזאת ועל כרטיס הביקור הזה היה מספר הטלפון הזה. אני יכול לשלוח בפקס אישור של משטרה על כך שפרצו לי לרכב וגנבו לי שיקים". ו. בעניין זיוף החתימה טוען המבקש, כי הוא נוהג לחתום גם בעברית וגם באנגלית וכי החתימה על גב השיק כערב לפרעונו אינה חתימתו. בנוסף בפיו טענה, כי הכתובת ומספר הטלפון המצוינים על גבי השיק אכן היו פרטיו, אך ככל הנראה נלקחו אלו מתעודת הזהות שנגנבה. ז. עוד לטענתו, החשבונית אותה המציא המשיב, עבור ביצוע התיקון ברכב, הייתה על שם גורם אחר אולם שונתה והוצאה על שמו נוכח טענתו, כי מעולם לא היה לו רכב מסוג גולף. " אמרו לי במשרד עורך הדין שהחשבונית הייתה על שם של מישהו אחר בהתחלה והמוסך שינה את הפרטים שלי והוציא חשבונית חדשה על שמי" . ח. השאלה העומדת בפניי הינה, האם הופרכו טענות המבקש בחקירה הנגדית כהגנת בדים, או שמא טענותיו מעלות הגנה כלשהי העומדת בדרישות ההלכות המשפטיות למתן רשות להתגונן. ט. כאמור, המבקש העלה שלוש טענות עיקריות, האחת עניינה בזיוף חתימתו ע"י מאן דהוא, השנייה כי מעולם לא הביא את רכבו לטיפול אצל המשיב, והשלישית, גניבת ארנקו ופנקס השיקים שלו. המשיב טוען כי רכבו של המבקש הובא לטיפול אצל המשיב וכי ישנה חשבונית המאשרת טענה זו, אולם, ככל שמדובר בטענת הזיוף וגניבת הארנק, לא מצאתי בטענת המשיב לפיה למבקש יש שתי חתימות, ובטענה לפיה לא הגיש המבקש תלונה במשטרה באשר לגניבת ארנקו כדי לאיין את טענותיו של המבקש באופן מוחלט שיש בו כדי לשלול מתן אפשרות להתגונן ולסגור בפניו את שערי בימ"ש כבר בשלב זה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי חרף הצהרותיו לא טרח המבקש להמציא אסמכתא כלשהי לטענה כי הארנק נגנב וכן לא הובא בפני עותק מהתלונה במשטרה. 9. אשר על כן, לאחר ששמעתי את הצדדים, ועיינתי בממצאים המונחים בפני, אני סבורה כי על פניו טענות המבקש מגלות, אם כי בדוחק, הגנה אפשרית אשר ראוי כי תישמע, ומשכך יש לפתוח את דלתות בית המשפט בפניו. לפיכך, אני קובעת כי הנטל המוטל בשלב מוקדם זה של הדיון על המבקש הורם, ומורה על קבלת ההתנגדות, אולם זאת בכפוף להפקדת סך של 1,500 ₪ בקופת בית המשפט תוך 30 יום מהיום. לא יופקדו הכספים כאמור לעיל ישופעלו הליכי ההוצל"פ והפקדון שהופקד בתיק יועבר לתיק ההוצל"פ ע"ח החוב בתיק. קוצבת הוצאות ההליך בסך של 1,500 ₪ + מע"מ בהתאם לתוצאות. ניתנה היום י"ד באלול, תשס"ט (3 בספטמבר 2009) בהעדר הצדדים המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים גרינוולד יוכבד, רשמת שטרביצוע שטרהגנות משפטיותהגנת בדיםהתנגדות לביצוע שטר