א. מהות הבקשה זוהי בקשה למחיקת כתב תשובה לתגובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית; לחילופין מתבקש בית המשפט להורות על מחיקת סעיפים מתוך כתב התשובה; ולחילופי חילופין מתבקש בית המשפט להתיר הגשת תשובה לכתב התשובה. ב. עובדות רלבנטיות ביום 25.9.08 הגישה המשיבה לבית המשפט את התובענה שבכותרת כנגד המבקשת (ת.א. 2044/08) ועימה בקשה לאישורה של התובענה כתביעה ייצוגית (בש"א 18041/08). עניינה של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן גם: "בקשת האישור") הוא בטענה לפיה עוסקת המבקשת (היא המשיבה בבקשת האישור, להלן: "חברת מגדל" או "מגדל") בגביה מופרזת ושלא כדין של פרמיות לביטוח חיים מציבור מבוטחיה, ביניהם המשיבה, וזאת בניגוד להוראות פוליסת הביטוח של החברה עצמה. ביום 1.3.09 הוגשה תגובת חברת מגדל לבקשת האישור; וביום 6.4.09 הוגשה תשובת המשיבה לתגובת חברת מגדל. בבקשה הנוכחית (בש"א 11463/09) טוענת חברת מגדל כי בכתב התשובה העלתה המשיבה טיעונים משפטיים ועובדתיים חדשים, אשר אינם נזכרים בכתב התביעה ובבקשת האישור ואף צירפה, שלא כדין, מסמכים רבים חדשים אשר היו בהישג ידה עוד קודם להגשת בקשת האישור. עוד נטען, כי כתב התשובה לא נתמך בתצהיר מטעם המשיבה לתמיכה בטענות העובדתיות שהועלו בו. על יסוד כל הטעמים הללו עותרת חברת מגדל למחיקת התשובה, ולחילופין למחיקת סעיפים ממנה. בתגובתה לבקשת המחיקה טוענת המשיבה שיש לדחות את הבקשה על הסף מאחר והמבקשת לא עמדה בתנאים המוקדמים הקבועים בתקנה 91 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א"); ולגופו של עניין היא גורסת, שאין כל מניעה לכלול בכתב התשובה התייחסות מגובה באסמכתאות לטענות העובדתיות והמשפטיות שהעלתה חברת מגדל במסגרת תגובתה לבקשת האישור. למען שלמות התמונה יצוין, שבהחלטתי מיום 21.6.09 המלצתי לצדדים להגיע להסכמות על סעיפים בכתב התשובה, אולם עד למועד כתיבת החלטה זו לא התקבלה כל הודעה על הסכמה כזו. ג. ד י ו ן 1. טענות סף פרוצדוראליות: אי צירוף תצהיר ואי עמידה בתנאי תקנה 91 (ב) חברת מגדל גורסת, כי יש למחוק את כתב התשובה שהגישה המשיבה מאחר ולא צורף לו תצהיר בתמיכה לטענות העובדתיות שהועלו בו, בניגוד לתקנה 241 לתקנות סד"א. בתגובה טוענת המשיבה, שאין כל הכרח לצרף תצהיר כאשר מדובר במסמכים שחלקם הם מסמכיה של חברת מגדל עצמה ו/או שהיא אינה כופרת בהם, ועל כן התצהיר אותו דורשת מגדל הינו טכני לחלוטין ופרוצדוראלי במהותו. עם זאת מציינת המשיבה כי מטעמי זהירות היא מצרפת לתגובתה תצהיר (נספח 10 לתגובת המשיבה), ובית המשפט מתבקש לקבלו כאילו צורף לכתב התשובה מלכתחילה. המשיבה מוסיפה וטוענת שיש למחוק את הבקשה על הסף מן הטעם שחברת מגדל לא הקדימה לבקשתה פניה למשיבה, לפי תקנה 91 (ב) לתקנות סד"א, בדרישה למחוק את כתב התשובה או סעיפים ממנו. אדון בטענות הסף הללו כסדרן: תקנה 241 לתקנות סד"א עוסקת בהגשת בקשה בכתב והדיון בה; תקנת משנה (ג1) הרלבנטית לענייננו קובעת לאמור: "המבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב בתוך עשרה ימים או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט או הרשם ויחולו על התשובה, בשינויים המחויבים, הוראות תקנת משנה (ג)"; על-פי תקנה 241 (ג) אשר הוחלה כאמור לעיל על כתב התשובה, יש לצרף לו תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה; כאשר תצהיר שלא צורף לתשובה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט. בענייננו, אכן ראוי היה כי לכתב התשובה, הכולל טענות עובדתיות, יצורף תצהיר כנדרש לפי תקנות משנה 241 (ג) ו-(ג1) לתקנות סד"א. עם זאת, לאור ההסבר שסיפקה המשיבה אני נעתרת לבקשתה ומאפשרת הגשתו של התצהיר, ככל שייקבע להלן כי העלאתן של הטענות העובדתיות הנתמכות בו, מותרת במסגרת כתב התשובה. באשר לתקנה 91 (ב) הקבועה בפרק ז' לתקנות סד"א, הדן בכתבי טענות: תקנה זו עוסקת בבקשה למחיקה או תיקון עניין בכתב הטענות של הצד שכנגד, המותנית בפניה מוקדמת לאותו צד, לאמור: "בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת הוראה כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן פנה לבעל דינו, תוך חמישה עשר ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או התשובה, לפי המאוחר, בבקשה למחוק או לתקן את הענין או את כתב הטענות". בענייננו, עסקינן בבקשת חברת מגדל למחיקת כתב טענות שהוגש במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, אשר סדר הדין החל עליה מוסדר בפרק כ' לתקנות סד"א הדן ב"בקשות בכתב" (סעיף 5(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), מורה כי בקשה לאישור תובענה ייצוגית תוגש כבקשה בכתב). מכאן, שלא ברור האם היתה קיימת חובה על חברת מגדל לפעול בהתאם לתקנה 91 (ב) לתקנות סד"א, בטרם הגישה את הבקשה למחיקת כתב התשובה. על כל פנים, במהלך דיון מוקדם שהתקיים ביום 21.4.09 במעמד הצדדים, הודיע בא-כוח חברת מגדל כי בכוונתה להגיש בקשה להוצאת התשובה מתיק ביהמ"ש בטענה שמדובר במקצה שיפורים וטענות עובדתיות שנטענו ללא תצהיר (עמ' 3 שורות 10-13). במכלול הנסיבות האמורות לעיל, אני מחליטה שלא לדחות את הבקשה על הסף רק על יסוד הטיעון של אי עמידה בהוראות תקנה 91 (ב) לתקנות סד"א. 2. היש להורות על מחיקת כתב התשובה או חלקים ממנו? המסגרת הנורמטיבית פסיקת בתי המשפט שבה והבהירה כי תשובה לתגובה המוגשת לפי תקנה 241 (ג) לתקנות סד"א, לא נועדה לתקן את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית או לערוך "מקצה שיפורים", אלא להשיב לטענות המועלות בתגובה, כדי לבסס את המפורט בבקשת האישור. כך למשל, בת.א. (ת"א-יפו) 1486/02, בש"א 2884/03 שטריקס נ' קרסו, קבעתי לאמור: "תשובת המבקש תיעשה כתגובה לטענות המשיב שהן מהותיות, ומעוררות שאלות-מחלוקת חדשות, אשר לא עורר המבקש בבקשתו". כמו כן, בת.א. (ת"א-יפו) 2524/01, בש"א 22843/01 קראוס נ' תאגיד איסוף מכלי משקה בע"מ, קבעה השופטת ע' ברון את הדברים הבאים: "הרשות להגיב לתשובת המשיב, הנתונה למבקש מכח ס"ק (ג1) לתקנה 241, נועדה לאפשר מתן מענה לטענות בלתי צפויות מצד המשיב, אשר לא ניתן ולא צריך היה לקדמן מראש כחלק מהמסכת השלמה, העובדתית והמשפטית, עליה נסמכת הבקשה. מאליו ברור, כי התגובה לתשובה אינה במה להעלאת פרטים מהותיים חדשים או להכללת נושאים אשר מלכתחילה ראוי היה לפרטם בבקשה גופה והם נפקדו ממנה. ניתן להקיש לעניין הוראת תקנה 241 (ג1) מהוראת תקנה 64 לתקנות, שעניינה כתב תשובה המוגש בתגובה לכתב הגנה, שזו לשונה: "אין להעלות בכתב תשובה נימוק תביעה חדש, ואין לכלול בו טענה שבעובדה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של אותו בעל דין". הדברים אמורים מקל וחומר, שעה שמדובר בתגובה לתשובה לבקשה בכתב, שבה לא הסתפק מתקין התקנות בדרישה מאת המבקש לשטוח מלוא טיעוניו בבקשה, אלא הורה על פירוט אסמכתאות וצירוף תצהיר לאימות העובדות".  ומתוך החלטת השופט מ' גל ב-ת.א. (י-ם) 1122/97, בש"א 3543/99 דיור וקיט בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל,:   "כידוע, לפי תקנה 241 (ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, הותר למבקש להגיב על תשובת המשיב. המדובר בתגובה המתחייבת מן התשובה, שהרי פרטים מהותיים לא ניתן לכלול בה. אם היה צריך לציין נושאים נוספים, אזי חלה החובה לכלול אותם בבקשה גופה, או לבקש לתקנה". גישת הפסיקה הגורסת כי כתב התשובה אינו משמש במה להעלאת טיעונים מהותיים חדשים אשר לא הועלו בכתב הטענות המקורי וכל מטרתו היא לענות לטענות המשיב בתגובתו, קיבלה משנה תוקף לגבי בקשה לאישור תובענה ייצוגית: כך למשל, נקבע בבש"א (ת"א-יפו) 9458/08 גולוד נ' חברת פלאפון תקשורת בע"מ,; ובבש"א (ת"א-יפו) 9502/07 סקוביץ נ' סלקום ישראל, מפי השופטת צ' ברון: "הרשות להשיב לתגובת המשיב נועדה לאפשר מתן מענה לטענות בלתי צפויות מצד המשיב, אשר לא ניתן ולא צריך היה לקדמן מראש כחלק מהמסכת השלמה, העובדתית והמשפטית, עליה נסמכת הבקשה. מאליו ברור, כי התשובה לתגובה אינה במה להעלאת פרטים מהותיים חדשים או להכללת נושאים אשר מלכתחילה ראוי היה לפרטם בבקשה גופה והם נפקדו ממנה ובוודאי שאין להביא למצב, שבו התשובה היא מעין בקשה חדשה. כללים אלה יושמו בדרך של קל וחומר, כאשר מדובר בתובענה ייצוגית, שאז על התובע הייצוגי להעלות מלכתחילה את מירב הטענות ולתחום כהלכה את גדר המחלוקת [ראה, בעניין זה, ת"א (ת"א) 2552/02 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' חי אלי ואח' ( 26.4.06); ת"א (ת"א) 2524/01 קראוס נ' תאגיד איסוף מכלי משקה בע"מ ( 13.1.03)]". בהחלטתי בת.א. (ת"א-יפו) 1980/04, בש"א 10361/05 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פרמינגר, ( 11.4.06), קבעתי בזו הלשון: "כלל האצבע הראשון, אין לטעון בכתב התגובה טיעונים חדשים שאינם נובעים מכתב התשובה. מהכלל האמור נובעות שתי מסקנות האחת, שאין לראות בכתב התגובה אופציה ל"מקצה שיפורים" לבקשה. השניה, כתב התגובה כשמו כן הוא מטרתו להגיב לטענות הצד שכנגד ולהפריכן. כלל האצבע השני, כפי שכתבתי בעניין תבל תשדורת בינלאומית לישראל:  "פרשנות מסמכים וחוקים, אין לה מקום, למצער בכתב התשובה". (ת.א. 1600/99 (בש"א 601668/99, בש"א 36421/99 ) תבל תשדורת בינלאומית לישראל בע"מ נ' ברנשטיין (לא פורסם))". כן ראה ת.א. (ת"א-יפו) 2205/04, בש"א 19004/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אסטוריה אינווסטמנטס לימיטד, ( 17.11.05), מפי השופט מ' אלטוביה: "אכן יש לצפות מבעל דין, ובייחוד כאשר מתיימר הוא לייצג בתביעתו ציבור שלם, כבתובענה קבוצתית, כי יעמוד על ראיותיו וטענותיו טרם הגשת התביעה ולא יבנה תביעה זו בד בבד לאורך ניהולה של התובענה. כך הוא נדרש הן לאור תום הלב הדיוני והן לשם ניהולה כיאות של תובענה כאמור. הגשת תובענה ובקשה להכרתה כייצוגית הנעשית בדרך היכולה לרמז כי נעשתה בחופזה, תוך שימוש מאוחר בכלים פרוצדוראליים כאילו ואחרים, לאחר שהמבקש דלה עובדות וטענות הצד הנתבע, לשם בניית קו טיעון חדש, חלופי, או רחב מהעילות והעובדות המקוריות, עשוי להעיד הן לגבי יכולות התובע לשמש כנציג והן על מניעיו. תובע ייצוגי, הגם שהוא פועל למען כיסו הוא ומטרותיו שלו, ואין בכך פסול, מחויב, בשל בקשתו לשמש נציג ומייצג, ליטול עליו אמות מידה של תום לב וזהירות מוגברים, לרבות בקשר עם היערכותו המשפטית עובדתית עובר להגשת התובענה. לא עשה כן, עלול הדבר לשמש אמת מידה, בן שאר השיקולים, בשקילת כשירותו לשמש כמייצג הקבוצה. דומני כי המבקש לשמש נציג לציבור תובעים נוטל על עצמו חובת אימון כלפי אותו ציבור. חובה זו מכילה בחובה לא רק את חובת תום הלב המוגברת אלא החובה להיערך כראוי בקשר עם ניהול התובענה כשהוא מעדיף את טובת ציבור התובעים הפוטנציאלי על פני הרצון להיות הראשון להגיש את התובענה והבקשה על כל הנובע מכך". באותה רוח ראה גם החלטתי בת.א. (ת"א-יפו) 1545/08, בש"א 8338/09 סופר-פארם (ישראל) בע"מ נ' אלפסי, ( 20.5.09). בד בבד נקבע בפסיקה כי: "על בית המשפט לנקוט גישה מקלה יותר כאשר מדובר בתובע ייצוגי אשר הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בעלת תשתית עובדתית ומשפטית נאותה, והוא מבקש במסגרת התשובה להרחיב את מסגרת הראיות והאסמכתאות מטעמו - לעומת תובע ייצוגי שהגיש מלכתחילה תביעה לקויה, ונעדרת תשתית, והוא מבקש לתקן את הליקויים הבסיסיים שבה במסגרת התשובה" (ר' ת.א. (ת"א-יפו) 1200/06 בנק לאומי לישראל נ' אלבז,). כמו כן נקבע בפסק דינו של בית המשפט העליון ב-רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ,: "במאמר מוסגר נציין, כי עשויים להיות מקרים בהם מגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית יעמוד על הצורך בראיה מסוימת רק לאחר שהוגשה תשובת המשיב לבקשה. בשל מורכבות ההליך לאישור תובענה ייצוגית והיקף השאלות העובדתיות והמשפטיות העשויות להתעורר בו, ייתכן כי גם במקרה כזה תהא הצדקה להתיר הגשתן של ראיות נוספות לאחר שהוגשה תשובת המשיב. זאת, אף אם לכאורה ניתן היה להשיג ראיות אלה עובר להגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית". יישום הדין בענייננו לטענת חברת מגדל, העלתה המשיבה בכתב התשובה (סעיפים 9-16) טענה חדשה לפיה עקב גביית היתר הנטענת התעשרה מגדל שלא כדין, בכך ששללה ממבוטחיה אפשרות לרכוש כיסוי ביטוחי מסוג "ריסק" בעלות פרמיה נמוכה יותר לעומת זו אשר נגבתה בפועל. חברת מגדל מוסיפה וטוענת כי לשם ביסוסה של הטענה הנ"ל, צירפה המשיבה שלושה מסמכים חדשים (נספחים "ד" - "ו" לתשובה), אשר שניים מהם נושאים תאריכים המוקדמים בהרבה למועד הגשת בקשת האישור. לעמדת המשיבה, אין מדובר בטענה חדשה, שכן בסעיפים 17-18 לבקשת האישור נטען לעשיית עושר ולא במשפט; וחברת מגדל בתגובתה התייחסה באריכות לטענה זו. כפי שעולה מסעיף 17 לבקשת האישור, השתיתה המשיבה את העילה של עשיית עושר ולא במשפט על הטענה לפיה גובה המבקשת מחברי הקבוצה תשלומים מופרזים ומופקעים, שהינם בניגוד למוסכם בין הצדדים. בסעיף 13 לבקשת האישור נכתב: "במאמר מוסגר נציין, כי הואיל והמדובר בפוליסה לביטוח חיים ותיקה, מזה שנים מספר ניתן לרכוש כיסוי לביטוח חיים ("ריסק" - תשלום סכום הביטוח במקרה מוות) זהה לכיסוי הביטוחי אותו מעניקה הפוליסה בענייננו, עבור רכיב ה"ריסק", בפרמיה הזולה בהרבה מהפרמיה עבור הפוליסה קא עסקינן....כך למעשה, כפתה הנתבעת על ציבור מבוטחיה להמשיך ולשלם עבור כיסוי ביטוחי יקר, ללא כל טעם כלכלי, ממנו היא הנהנית היחידה". המבקשת בתגובתה לבקשת האישור, התייחסה לטענת עשיית העושר ולא במשפט אך ורק בהקשר של גבייה מופרזת שלא כדין בניגוד לתנאי פוליסת הביטוח (לכאורה), ואין התייחסות כלשהי בתגובתה לסוגיה שהועלתה ע"י המשיבה בבחינת "מאמר מוסגר". למרות זאת, בסעיפים 13-16 לתשובתה לתגובת המבקשת, תחת הכותרת "הנזק שגרמה מגדל למבוטחיה והתעשרותה שלא כדין", מפרטת המשיבה בהרחבה, תוך הצגת תחשיב המגובה באסמכתאות, כיצד התעשרה המבקשת על חשבון מבוטחיה כתוצאה משלילת האופציה המוצעת מזה מספר שנים למבוטחים אחרים, שלא רכשו את הפוליסה נשוא בקשת האישור, לרכוש כיסוי ביטוחי זהה בעלות פרמיה נמוכה יותר. המסקנה המתבקשת מכך היא שהטיעון שהועלה בסעיפים 13-16 לכתב התשובה אינו מהווה בשום צורה, מענה לטענות שהעלתה חברת מגדל בתגובתה לבקשת האישור; ואזכורו בבקשת האישור לא הובא כחלק ממסכת הטענות עליהן הושתתה עילת עשיית העושר ולא במשפט. ויובהר - ניסיונה של המשיבה להכשיר את הטיעון הלז, כביכול בתגובה לטענת חברת מגדל לפיה אין לה העדפה לאפשרות בה יבחר המבוטח, דינו להידחות; זאת מן הטעם שטענה זו של מגדל מתייחסת לבחירה בה יבחר המבוטח בגדר האפשרויות העומדות בפניו בהתאם לתנאי הפוליסה, ולא לבחירתו בפוליסה אחרת בעלות פרמיה נמוכה יותר. לאור האמור לעיל אני מורה על מחיקת סעיפים 13-16 לכתב התשובה לתגובה לבקשת האישור, לרבות הנספחים שצורפו מכוחם (נספחים ד'-ו' לתשובת המשיבה). לעמדת חברת מגדל, העלתה המשיבה טענה חדשה נוספת (בסעיף 12 לתשובה) לפיה התמורה אותה זכאית מגדל לקבל עבור סיכון המוות בו היא נושאת כל עוד לא הופחתו סכומי הביטוח, אינה התמורה החוזית המופיעה בתנאי הפוליסה, אלא "התמורה הראויה", קרי מחיר הריסק הנמוך ביותר אותו רשאי מבוטח לרכוש אצל מגדל. לעמדת המשיבה זוהי טענה משפטית אשר אין מגבלה על המועד להעלאתה, ואשר יש בה מענה לטענת מגדל בתגובתה כי אין לה העדפה לאפשרות בה יבחר המבוטח. מעיון בבקשת האישור עולה, שהטיעון בסעיף 12 לכתב התשובה אינו מופיע בה; והוא מהווה למעשה הקדמה לטיעון המפורט בסעיפים 13-16 לכתב התשובה, כיצד לשיטתה של המשיבה, התעשרה חברת מגדל בכך שהיא מאפשרת למבוטחים אחרים שלא רכשו את הפוליסה בה עסקינן, לרכוש כיסוי ביטוחי זהה בעלות נמוכה יותר. מכאן הטענה בסעיף 12, שמכיוון שמגדל הפרה את תנאי הפוליסה, היא אינה זכאית לקבל את התמורה החוזית עפ"י תנאי הפוליסה, אלא את מחיר הריסק הנמוך ביותר אותו רשאי מבוטח לרכוש אצלה. גם במקרה זה, אין מדובר במענה לטענה כלשהי שהעלתה חברת מגדל בתגובתה לבקשת האישור, גם לא לטענה לפיה אין למגדל העדפה לאפשרות בה יבחר המבוטח, טענה המתייחסת לשלוש האפשרויות העומדות בפני המבוטח מכוח סעיף 7 ה' לתנאי הפוליסה עצמה. אשר על כן אני מורה על מחיקת סעיף 12 לכתב התשובה לתגובה לבקשת האישור. עוד נטען ע"י חברת מגדל, שהמשיבה החליפה את הטענות שהעלתה בבקשת האישור באשר לאופן חישוב הנזק, והיא עורכת בכתב התשובה (סעיף 36), לראשונה, חישובים המבוססים על דוחותיה השנתיים של מגדל לשנים 2006-2007, המצורפים לראשונה כנספח "ט" לתשובה, למרות שמדובר במסמכים המוקדמים בהרבה למועד הגשתה של בקשת האישור. לעמדת המשיבה, היא זכאית להראות כי סכום התובענה הינו סביר ומציאותי, בניגוד לחישוב המופיע בתגובת מגדל, ושאין כל חידוש באופן חישוב הנזק בהשוואה לבקשת האישור; אלא החידוש היחידי הוא בנתוני מגדל עצמה שנחשפו במסגרת דוחותיה הכספיים ואפשרו הערכה מדויקת יותר. בסעיף 27 לבקשת האישור הוערך הנזק שנגרם לקבוצה בסך של 30,513,745 ₪ בגין שיעור גבייה שלא כדין של התוספת לפרמיה, כשמתוך סכום זה, הנזק שנגרם לקבוצה בגין גביית התוספת העודפת הוא 15,614,712 ₪. החישוב התבסס על הדו"ח השנתי של אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון לשנת 2005 (עמודים רלבנטיים ממנו צורפו כנספח ג' לבקשת האישור). חברת מגדל התייחסה בתגובתה לנתונים הללו (למשל בסעיפים 29, 52.5, 52.7 לתגובה) וטענה כי מדובר בנתונים חסרי יסוד וכי מבדיקה שערכה, הגביה של תוספת לפרמיה מעל 15% (אליה מתייחסת המשיבה כ"תוספת עודפת") בתקופת שבע השנים שקדמה להגשת התביעה הסתכמה בכ-150,000 ₪. בתשובתה לתגובה, מסתמכת המשיבה על הדוחות השנתיים של חברת מגדל לשנים 2007, 2008 (שעמודים רלבנטיים מתוכם צורפו כנספח ט' לתשובה), לתמיכה בטענה כי נתוני מגדל עצמה סותרים את חישוביה. המשיבה מסיקה מהדוחות השנתיים הללו כי סכום הגביה שלא כדין הוא 36.45 מיליון ₪, עפ"י אותם פרמטרים של "תוספת לפרמיה" ו"פרמיה עודפת" (סעיף 36 לתשובה). היא מוסיפה וטוענת שמגדל ציינה את הסכום בסך 150,000 ₪ רק בהתייחס ל"תוספת העודפת" שמעל 15%, אך אינה מתייחסת להיקף הגביה של התוספת לפרמיה כולה. המסקנה המתבקשת בנסיבות אלה היא, שהמשיבה לא שינתה בתשובתה את אופן חישוב סכום הנזק שנגרם לטענתה לחברי הקבוצה, המופיע בבקשת האישור, קרי חישוב סכום התוספת לפרמיה שנגבתה, בין אם תוספת עודפת (מעל 15%) ובין אם תוספת שאינה עודפת. מתשובתה של המשיבה לתגובת מגדל עולה, שבמטרה להתמודד עם הנתון שהציגה מגדל לפיו סכום התוספת העודפת מסתכם בסך של 150,000 ₪, עשתה המשיבה שימוש בנתוני הדוחות השנתיים של חברת מגדל עצמה והגיעה לסדר גודל דומה של סכום הנזק הנטען בבקשת האישור, אשר חושב על סמך נתונים חיצוניים. אשר על כן אני דוחה את הבקשה למחיקת סעיף 36 לתשובת המשיבה לתגובה לבקשת האישור. לבסוף טוענת חברת מגדל, שהמשיבה העלתה לראשונה בכתב התשובה (סעיף 32), טענה הנוגעת לפוליסות מסוג "מעורב-משתתף ברווחים" בשוק ביטוחי החיים, וצירפה מסמך אשר הוצא, עפ"י הטענה, מאתר האינטרנט של חברת הביטוח "כלל". לעמדת המשיבה, סעיף 32 לכתב התשובה מטרתו להדגים ולהוכיח שפוליסות מהסוג נשוא התובענה הן נפוצות ביותר אצל מגדל ובשוק פוליסות ביטוח החיים בישראל; זאת בתגובה לטענת מגדל לפיה היקף הנזק הוא מזערי. בסעיף 32 לתשובת המשיבה מובאת דוגמא לסעיף דומה לסעיף 7 לפוליסה נשוא בקשת האישור, המצוטט מתוך פוליסה מסוג "מעורב" של חברת הביטוח "כלל". נשאלת השאלה האם סעיף 32 הנ"ל מהווה מענה לתגובת חברת מגדל לבקשת האישור? בתגובתה לבקשת האישור מציינת מגדל, שהמשיבה הגדירה את חברי הקבוצה כמבוטחי החברה, בעלי פוליסת ביטוח חיים בה מופיעה תניה הדומה לסעיף 7 לפוליסה נשוא התובענה דנן (ר' סעיף 32 לבקשת האישור). לטענתה קבוצה זו אינה מתאימה לתובענה ייצוגית בהיעדר הומוגניות שכן ייתכנו הבדלים בשאלת המודעות והרצון של כל מבוטח (סעיף 50.2 לתגובה). לא מצאתי התייחסות כלשהי של מגדל לשאלה האם זו פוליסה נפוצה אם לאו בשוק ביטוחי החיים בישראל, דבר שמצריך הבאת ראיות לקיומה של תניה דומה בפוליסה הנהוגה בחברת ביטוח אחרת. כמו כן אני סבורה שקיומה של תניה דומה בפוליסות של חברות ביטוח אחרות, אינה רלבנטית לצורך קביעת היקף הקבוצה ו/או היקף הנזק בענייננו. לפיכך אני מקבלת את טענת המבקשת ומורה על מחיקת סעיף 32 לתשובת המשיבה לתגובה לבקשת האישור, לרבות נספח ח' אשר צורף מכוחו. כאן המקום לציין, כי מהפתיח לבקשת המחיקה (סעיף ב'), עולה שהמבקשת עתרה למחיקת סעיפים נוספים מכתב התשובה, אולם אלה לא פורטו בגוף הבקשה ועל כן לא אדון בהם. הבקשה החלופית - אם היא עדיין רלבנטית - של מתן זכות תשובה לתשובה, טרם הוכרה בדין הישראלי. בנסיבות בהן התקבלה הבקשה באופן חלקי, אין צו להוצאות. ניתנה היום 5.8.09, בהיעדר. המזכירות תמציא עותק החלטה זו לב"כ הצדדים בהמצאה כדין. ד"ר דרורה פלפל, שופטתסגניתֿֿנשיא כתב תשובהמסמכים