בקשה לדחיית הודעה לצד שלישי של קרנית נגד הנהג

בקשה לדחיית הודעה לצד שלישי של קרנית נגד הנהג בפני בקשה לדחיית ההודעה לצד שלישי שהוגשה על ידי הנתבעת 2 - קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן - "קרנית") כנגד הצד השלישי מס' 2, ליפסון סבטלנה (להלן: "סבטלנה" או "המבקשת"), מחמת קיומו של מעשה בית דין. 1. הרקע ביום 23.11.2002 ארעה תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, בה נפגע התובע מולקנדוב מיכאל (להלן - "מולקנדוב"). כנטען בכתב התביעה, הנתבע 1 - דמיטרי רוד (להלן: "דמיטרי") נהג ברכב בעת קרות התאונה. בהעדר כיסוי ביטוחי לנהיגתו של דמיטרי, נתבעה גם קרנית - הנתבעת 2. קרנית הגישה הודעה לצדדים שלישיים כנגד דמיטרי הנהג הנטען ברכב, כנגד המבקשת, כנהגת הרכב או המחזיקה בו, וכנגד טאלב חסאן מחמד עאסם - צד ג' 3 (להלן": "טאלב") שהיה הבעלים של הרכב במועד אירוע התאונה. בבקשה שבפני, עותרת המבקשת לסילוק ההודעה לצד שלישי כנגדה על הסף בשל מעשה בית דין, מחמת קיום השתק עילה והשתק פלוגתא. 2. במועד התאונה נסעו ברכב גם קזינץ דניאל (להלן: "קזינץ") והמבקשת, וגם הם נפגעו בתאונה. קזינץ והמבקשת הגישו תביעות לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו להם בתאונת הדרכים, בת.א. 1040/04 ו- 1041/04 (תיקים מאוחדים) בבית המשפט השלום בקרית גת. התביעה שם הוגשה נגד דמיטרי ונגד קרנית. הדיון בתובענה פוצל כך שנדונה תחילה שאלת החבות. בית המשפט השלום בקרית גת שמע את עדויות כל המעורבים בתאונה: קזינץ, המבקשת, דמיטרי ומולקנדוב התובע בתביעה דנן. ביום 7.12.2008 ניתנה החלטת של כב' השופט באומגרט בשאלת החבות, ובמסגרתה נקבע ממצא עובדתי כי דמיטרי נהג ברכב בזמן התאונה (סעיף 35 להחלטה). כן נקבע כי מכיוון שלשימוש ברכב בו נהג דמיטרי לא היה ביטוח חובה תקף, הרי שקמה חבותה של קרנית לפצות את התובעים באותו ההליך. לפיכך, טוענת המבקשת, כי מתקיים בענייננו השתק עילה שכן עילת התביעה של קרנית בהודעת צד שלישי ששלחה כנגדה, מבוססת על אותה העילה שבתובענות שהתנהלו בבית המשפט בקרית גת, ומשהכריע בית המשפט בקרית גת במחלוקת לגופה, ומשקיימת זהות בין בעלי הדין, הרי שמתקיים מעשה בית דין מכוח השתק עילה. כן טוענת המבקשת כי מתקיים בענייננו השתק פלוגתא כיוון שלכל הצדדים ניתן יומם בבית המשפט בתובענה אשר נדונה בבית המשפט בקרית גת, והשתק פלוגתא מקים מחסום דיוני לבעל דין אשר מבקש לשוב ולהתדיין בסוגיה משפטית או עובדתית שכבר נדונה בהזדמנויות קודמות. 3. הבקשה הועברה לתגובת קרנית - שולחת ההודעה לצד שלישי אך תגובתה לא התקבלה עד למועד מתן החלטה זו. 4. מאידך התקבלה תגובתו של דמיטרי - שהינו צד ג' 1 בהודעה לצד שלישי והוא מתנגד לבקשה לסילוק ההודעה לצד שלישי על הסף כנגד המבקשת. לטענתו, החלטת בית המשפט בקרית גת אינה אלא החלטת ביניים אשר אינה מהווה פסק דין חלוט ורק אם בסופו של ההליך כולו בבית המשפט בקרית גת לא יוגש ערעור ו/או יוגש ערעור אשר ידחה, יתהווה מעשה בית דין. 5. מעשה בית דין לפי תקנה 101 (א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), בית המשפט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה על הסף מחמת מעשה בית דין. "כלל מעשה בית-דין ((res judicata מבוסס על הרעיון בדבר כוחו של פסק דין, שניתן בסיומו של הליך שיפוטי כלשהו, להוליך לסיומה המוחלט של ההתדיינות בין הצדדים להליך או כל מי שהוא ביחסי 'קרבה משפטית' עם אחד מהם, באופן שלא יוכלו עוד לחזור להתדיין ביניהם בבתי המשפט בכל עניין או שאלה שנדונו והוכרעו בפסק דין" (נ' זלצמן: מעשה בית דין בהליך אזרחי (פרסומי הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א). בבסיס הכלל עומדים טעמים שבטובת הציבור, שעיקרם הפעלה יעילה של מערכת בתי המשפט ובוודאות ההחלטות הניתנות מכוחו. הכלל של מעשה בית דין מיועד גם להגן על האינטרסים של בעלי הדין ולמנוע ממי שניתנה לו הזדמנות הוגנת ומלאה למצות את עניינו בבית המשפט - לשוב ולהטריד את יריבו באותו עניין [ע"א 127/06 בנק הפועלים בע"מ - משכן נ' לאה נגר (19.2.05)]. 6. בנושא זה של מעשה בית-דין, יש להבחין בין השתק עילה להשתק פלוגתא: את הכלל של 'השתק עילה' באר הנשיא אגרנט בע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב (2) 561, 583: "כידוע, תורת ה- res judicata של המשפט המקובל מושתתת על שני כללים עיקריים. הכלל האחד הוא: מקום שהתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה". לפי כלל זה, פסק דין סופי שניתן לגופו של עניין מעניק לנתבע (או חליפו) חסינות מפני תביעה נוספת של התובע (או חליפו) בגין אותה עילת תביעה. בפסיקה התגבשה העמדה לפיה, לצורך הגדרת מושג 'עילת תביעה' בהקשר של השתק עילה, משמעות רחבה, וזאת במטרה להגשים את תכלית הכלל ולמנוע הטרדת התובע בתביעות חוזרות בגין אותו מעשה [ע"א 303/79 אבני נ' גלוסמן, פ"ד לה (1) 92, 98, 1980]. 7. על הכלל של השתק פלוגתא נקבע בפסק דין קלוז'נר הנ"ל, בעמ' 584: "...הכלל העיקרי האחר הוא: אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת, שהייתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי הזהות בין העילות של שתי התביעות". על פי כלל זה, כאשר פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים, הוכרעה באופן פוזיטיבי בפסק דין סופי, חל ההשתק הן על הממצאים העובדתיים והן על המסקנה המשפטית הנגזרת מהם. משניתנה לבעל דין הזדמנות למצות את זכותו בבית המשפט ביחס לפלוגתא כלשהי, בכוחו של פסק דין סופי שניתן באותה התדיינות להקים לאותו בעל דין מחסום דיוני-השתק פלוגתא - המונע בעדו מלהתכחש או מלסתור ממצא שקבע בית המשפט ביחס לאותה פלוגתא (נ' זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי (פרסומי הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א). על מנת שיחול כלל השתק הפלוגתא על המבקשים להבנות ממחסום זה להוכיח בפני בית המשפט קיומם של ארבעה תנאים מצטברים: עסקינן באותה פלוגתא על רכיביה העובדתיים והמשפטיים. לבעל הדין שכנגדו מועלית טענת ההשתק בתביעה השנייה היה יומו בבית המשפט בתביעה הראשונה ביחס לפלוגתא הרלוונטית. ההתדיינות הראשונה הסתיימה בהכרעה תוך קביעת ממצא פוזיטיבי להבדיל מממצא של חוסר הוכחה. ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בהתדיינות הראשונה להבדיל מהכרעה שולית או הערת ביניים. (ראה ספרה של ד"ר נינה זלצמן, שם בעמ' 141). יש לציין, כי תנאי להיווצרותו של השתק פלוגתא, הוא שפסק הדין שעליו מסתמך בעל הדין, ניתן לגופו של עניין, היינו, לאחר שהתביעה נדונה ונתבררה בבית המשפט על ידי בעלי הדין, בהתאם לסדרי הדין והראיות. תנאי זה נובע ממהותה של הדרישה לקיומה של הכרעה בפלוגתא נשוא טענת ההשתק שהובילה להכרעה שיפוטית בקביעת ממצא עובדתי או מסקנה משפטית (ד"ר נינה זלצמן, שם בעמ' 316). 8. לא יכולה להיות מחלוקת כי הפלוגתא העובדתית שעמדה לדיון בפני בית המשפט בקרית גת הייתה "מי נהג ברכב במועד התאונה". פלוגתא זו הוכרעה לגופא, לאחר שמיעת עדויות, כאשר כל הצדדים הרלבנטיים בתביעה דנן נטלו חלק כצדדים או כעדים בהתדיינות שם, והיה להם יומם בבית המשפט. פועל יוצא מן ההכרעה העובדתית בשאלה מי נהג ברכב במועד התאונה, הוכרעה גם הפלוגתא המשפטית, בדבר אחריות קרנית לפצות את הנוסעים ברכב, ובכלל זה את המבקשת. הפלוגתא הוכרעה במסגרת דיון בשאלת החבות - לאחר שהדיון בתובענה פוצל - כך שאין מדובר ב'החלטת ביניים' הניתנת לשינוי במהלך הדיון אלא למעשה בהחלטה בשאלת החבות, המחייבת בתיקים המתנהלים בבית המשפט בקרית גת. למעשה כל 4 התנאים שנמנו לעיל לקיומו של השתק פלוגתא מתקיימים בהתייחס להחלטה שניתנה ע"י כב' השופט באומגרט למעט סופיותה של ההכרעה, שכן על החלטה זו ניתן היה להגיש בקשת רשות ערעור - שלא הוגשה למיטב הידיעה, אך ניתן יהיה גם לערער עליה במסגרת ערעור על פסק הדין שינתן לאחר שתוכרע המחלוקת באשר לגובה נזקי התובעים שם. כך, שלמרות שהפלוגתא בדבר זהות הנוהג ברכב נדונה והוכרעה לאחר דיון לגופו של עניין שהיה צריך להכרעה בתביעה שמתנהלת בבית המשפט בקרית גת, בשלב זה אין מקום להורות על מחיקת ההודעה לצד ג', בשל העובדה שאין מדובר בפסק דין סופי ובהכרעה חלוטה - שכן ניתן עדיין לערער עליה - במסגרת פסק הדין לכשיינתן שם. 9. האם מתקיים בענייננו השתק עילה? לצורך השתק עילה, מדובר בעילה במובנה הרחב. בענייננו - זוהי תאונת הדרכים מיום 23.11.02. אמנם בתביעות בקרית גת - מדובר בעילות התביעה של המבקשת ושל נוסע אחר ברכב בגין נזקי גוף שאונו להם, המתבססות על הוראות סעיף 12 לחוק הפיצויים, ואילו כאן עסקינן בזכות החזרה של הקרן לפי סעיף 9 לחוק, עדיין עסקינן באותה עילה במובנה הרחב; ומשנפסק שם כי קרנית חייבת לפצות את המבקשת בגין נזקי הגוף שאונו לה בתאונה, מכריעה החלטה זו גם בעילת התביעה של קרנית המבוססת על הוראת סעיף 9 לחוק - שכן משקמה הזכות למבקשת לקבל פיצוי מקרנית, נשללת מקרנית זכות החזרה אליה. אך גם כאן - הואיל ואין מדובר בהכרעה סופית וחלוטה - אין מקום לדחיית ההודעה לצד שלישי בשלב זה. אין צו להוצאות. הודעה לצד שלישיקרנית