בקשה למעצר עד תום ההליכים בגין נהיגה בפסילה על קטנוע

בפני בקשה למעצר עד תום הליכים של המשיב בגין עבירה של נהיגה בפסילה במאוחד עם בקשה לעיון חוזר בהחלטת מעצר בב"ש 686/09 בו נתפס המשיב נוהג בשכרות וכשרשיונו אינו בתוקף, בשל שינוי הנסיבות – תפיסתו של המשיב נוהג לכאורה כאשר הוא פסול עד לתום ההליכים בתיק. המבקשת טוענת כי ביום 11.6.09 נתפס המשיב כשהוא נוהג תחת פסילה בקטנוע, תוך כדי ביצוע מעשה פלילי אחר לכאורה, כשהוא מלווה באדם אחר. פסילת המשיב נובעת מתיק אחר בו דנתי באשר למעצר המשיב עד תום הליכים, ובו דחיתי את הבקשה לשימו במעצר בית. באותו תיק (ב"ש 686/09) נתפס המשיב ביום 11.4.09 כשהוא נוהג לכאורה בשכרות, ובבדיקת ינשוף נמצא ריכוז אלכוהול של 1320 מק"ג בליטר אויר נשוף (כשהרמה המותרת היא 240 מק"ג) , באותן נסיבות נהג כשרשיונו פקע בחודש יולי 2007, למעלה משנה וחצי קודם לתפיסתו. ביום 11.5.09 דחיתי את בקשת המאשימה למעצר בית עד תום הליכים. את החלטתי נימקתי בין היתר את החלטתי בשל האיחור הרב בו הוגשה הבקשה (כמעט חודש לאחר ביצוע העבירה). למרות זאת סייגתי החלטתי שבשל מסוכנות הנובעת ממעשי המשיב לכאורה, וכיוון שבעברו הרשעה בנהיגה תחת פסילה, במידה וייתפס המשיב נוהג יובא בפני ותשקל החלטתי מחדש. המשיב נתפס ביום 11.6.09 ונעצר למעצר ימים בשל חשד לביצוע מספר עבירות פליליות ביניהן קשירת קשר לביצוע פשע, עד ליום 22.6.09 ומאז שוחרר למעצר בית מלא בתנאים בהחלטת בית משפט השלום עד ליום 29.6.09. טענות המבקשת: לגבי ב"ש 686/09 אין חולק כי יש די ראיות להרשעה. באשר לב"ש 913/09 ישנן ראיות טובות ומספיקות להרשיעו במיוחס לו כעולה מחומר הראיות שהוגש לבית המשפט. לגבי ב"ש 686/09 נסיבות ביצוע העבירות מעידה על מסוכנות של המשיב בשל שכרותו הגבוהה ובכך שבבדיקת המאפיינים לא יכול היה לעמוד על רגליו ולפתוח את עינייו. המשיב אף נהג ללא רשיון נהיגה. לגבי ב"ש 913/09 המשיב נהג כשהוא פסול עד תום ההליכים בתיק ב"ש 686/09 וזאת תוך כדי חשד לביצוע מעשים פליליים אחרים. בכך הוכיח שאין אימת הדין עליו וכי אין כל דרך למנוע ממנו מלשוב לכביש ולנהוג אלא אם יושם במעצר עד תום הליכים. לחובת המשיב 2 הרשעות פליליות קודמות בעבירות של אלימות המעידות על אופן התנהלותו במהלך משפטו הפלילי אף שהה במעצר בית. לחובתו אף 13 הרשעות תעבורה קודמות ביניהן נהיגה בזמן פסילה. יש לפסול את המשיב מלנהוג בשל מסוכנתו ולעוצרו במעצר בית בשל חשש משיבוש הליכי משפט ואי התייצבות במועד, כפי שלא התייצב למשטרה במועד שנקבע לו. טענות המשיב: המשיב טוען כי אין בידי המשטרה די חומר ראיות בב"ש 913/09, כי המשיב נהג בפסילה ותתכן טעות בזיהוי בשל חומר ראיות המסתמך על בגדי המשיב וכן על הודעת עד במשטרה שזיהה את החשוד באמצעות צילום אחד ויחיד של המשיב ולא בצע מסדר זיהוי באמצעות מספר תמונות כנדרש. גם הפעם הזו המאשימה התרשלה ולא פנתה לבית המשפט בבקשה למעצר בו ביום ביצוע הנהיגה בפסילה כאמור בהחלטת בית המשפט מיום 11.5.09 בב"ש 686/098, ואיפשרה את שחרורו למעצר בית עוד ביום 22.6.09 בו מצוי המשיב עד היום. ועתה היא באה ומבקשת את מעצרו עד תום הליכים?! המשיב שהה בעבר במעצר בית ובשל כך הדרדר להתמכרות לאלכוהול. כיום המשיב עובר הליך של גמילה ומשתתף בפגישות גמילה. ב"כ המשיב הציג קבלות על הפקדת סכום כסף לצורך שילוב בתכנית גמילה מיום 21.6.09. בפסיקה חדשה של בתי המשפט (הוגשה פסיקת בית משפט עליון בנושא) ישנה אפשרות לקבוע מעצר בית בתנאים גם כשמדובר במי שנהג בפסילה כשמדובר בשחרור לצורך גמילה. עיון ראיות לכאורה בתיק נמצא מזכר מאת השוטר עודד שמאע (רשום ברשימת עדי התביעה בכתב האישום), לפיו חקר בע"פ את המשיב והמשיב אמר לו כי הוא עצמו נהג באופנוע: "וכי נסע ביחד עם מאור באופנוע כאשר עוז נוהג ומאור מאחור". עוד הוסיף בהמשך: "עוז מספר כי הוא לא יאמר בעדות כי הוא נהג באופנוע כי הוא נמצא בשלילת רשיון ולא רוצה שדבר זה יפליל אותו." עמית שמש שנחקר שמסר לכאורה למשיב את האופנוע מסר בעדותו מיום 12.6.07 בשעה 00:07 לגבי הבחור שלקח ממנו את האופנוע כי: "אני לא זוכר מה הוא לבש אבל אני זוכר שהיה לו שיער ארוך בקוקו." (ש' 19-20 להודעתו מיום 12.6.09) תיאור המתאים למראהו של החשוד. ביום 14.6.09 נחקר עמית שמש בשנית והוצג לו צילום של המשיב והוא זהה אותו כמי שלקח ממנו את האופנוע ונהג בו. (ש' 10 להודעתו מיום 14.6.09) אמנם הוצג לו רק צילום של המשיב, ואין הדבר תואם הליכים של מסדר זיהוי. עם זאת בשלב זה של הדיון במעצר עד תום הליכים אין צורך לקבוע אם הראיות קבילות או מה משקלן. ודי בקביעה כי במידה והראיה תתקבל או תקבל משקל מסוים יש בה כדי להצביע על מעורבותו של המשיב במיוחס לו. (י. קדמי, על הראיות, חלק שלישי, (מהדורה משולבת ומעודכנת, תשס"ד – 2003) עמ' 1453) בדו"ח הפעולה של המדובב (הנמנה על עדי התביעה בכתב האישום) נרשם מפורשות כי המשיב אמר לו: "כי נהג כאשר הוא נמצא בפסילה". בתיאור מעצרו של המשיב נרשם כי: "הבחנתי באיזור הכניסה לבניין בבחור בעל שיער ארוך לבוש גופייה לבנה ומכנס ברמודה כהה. עומד שם ונראה לחוץ ומבוהל. כאשר ברצוני לציין שקודם לכן ניתן תיאור לבוש לגבי רוכבי הקטנוע שאחד מהם לבוש גופיה לבנה ומכנס קצר והאחר ג'ינס וטריקו לבן. הבחנתי שהבחור עם הגופיה מתאים בתיאור הלבוש לאדם שמחפשים והבחנתי גם בקטנוע אפור מחוץ לבניין...לדבריו קוראים לו עוז ליאני..." (דו"ח פעולה של רס"ל איציק אלפסי, נמצא ברשימת עדי התביעה בכתב האישום). בדו"ח הסודי של חולית הבילוש נמסר תיאור באשר לחשוד שנהג בקטנוע: סעיף 16: "עצר סמוך לבית מס' 12 ...במקום פגש הנדון (=מאור מהגר החשוד השני. י.ר.) בגבר (לבוש גופייה לבנה מכנס ברמודה) שעמד בסמוך לקטנוע מס' 61-792-30..." (להלן: "הגבר" – החשוד השני שנהג בקטנוע ) בסעיף 18 מצויין מפורשות כי "הגבר" היה רוכב האופנוע וכי "הנדון" (מאור מהגר) התלווה אליו: "ובלווית הגבר (מסעיף קודם) רוכב הקטנוע" בסעיף 21 נאמר מפרשות: "השניים (מסעיף 18) בקטנוע ..נראו נוסעים....כאשר ידיו של הנדון (מאור מהגר, י.ר.) באיזור חלציו.." בסעיף 23 נאמר כי :"כח מעצר שהוזעק למקום עיכב את הגבר (מסעיף 18) לבדיקה.." רשום מפורשות כי מאור מהאגר הניח את ידיו במהלך הנסיעה באיזור חלציו – דבר המתיישב עם היותו נוסע ולא נהג. כמו כן מרשם בסעיף 18 מפורשות כי ה"גבר" היה רוכב הקטנוע. אותה חולייה שהתחקתה אחר עקבות החשודים, רשמה מפורשות כי "הגבר" נעצר על-ידי כוח פעולה – ונמסר להם כי שמו הוא עוז לייני. כאשר קוראים את דו"ח הפעולה של חוליית המעקב יחד עם דוח התפיסה של איציק אלפסי אין ספק כי נעצר החשוד שזוהה על-ידי חוליית המעקב, כיוון שתוך כדי המעצר עדיין עקבה החוליה אחר החשודים. ממכלול הראיות עולה כי יש ראיות לכאורה למכביר להוכחת האישום בב"ש 913/09. באשר לב"ש 686/09 כבר חיוותי דעתי בהחלטתי מיום 11.5.09 כי יש ראיות מספיקות לכאורה. עילת מעצר המבקשת טענה כעילת פסילה עד תום הליכים, וכעילה למעצר בעיקר כי המשיב הפר את פסילתו עד תום ההליכים וכי בשל כך על בית המשפט לעוצרו, משהוכיח המשיב כי אין לתת בו אמון. למשיב אף 2 הרשעות פליליות קודמות ו- 13 הרשעות תעבורה קודמות, אחת מהן היא בגין נהיגה בפסילה. המשיב נתפס בנסיבות פליליות – חשד לקשירת קשר לביצוע מעשה פשע (התנקשות). נסיבות אלה יש בהן כדי ללמד על מסוכנותו של המשיב כמו גם על מסוגלותו לשבש הליכי משפט. חלופת מעצר טען ב"כ המשיב כי הנאשם מצוי בתכנית גמילה. ואולם הציג העברה בנקאית עבור מפגש ראשון בתכנית מיום 21.6.09 (!) – הווה אומר לפני שבוע. יצויין כי ביום זה היה עדיין המשיב שרוי המעצר ימים בשל החשדות נגדו. ולמן אז שרוי במעצר בית מלא. ייאמר כי אף בדיון הקודם ב- 5.5.09 בב"ש 686/09 טען ב"כ המשיב כי הוא מצוי בתכנית גמילה וכי יש חשש לפגיעה בתהליך חשוב זה. ואולם מסתבר עתה כי המשיב כלל לא החל בתכנית לפני ה- 21.6.09 וכי מדובר אך ורק במפגש ראשון שכלל לא ברור כי התקיים כיוון שכאמור למן אז היה שרוי במעצר/מעצר בית מלא. סבור אני כי המשיב כלל לא התאמץ לעבור תהליך גמילה ושיקום מאלכוהול וכי לא החל אף את תהליך הגמילה. עוד אומר כי אני סבור כי יש בהצגת תשלום זה ששולם יום לפני שנפלה החלטה בבית משפט השלום לגבי המשך מעצרו, משום תכסיס כדי להוכיח לבית המשפט את כוונתו של המשיב להגמל, אך אין בינה לבין המציאות ולא כלום. טענת המשיב כי במעצר בית קודם נפל לטיפה המרה שבשלה החל להסתבך בפלילים אינה מתיישבת עם גליון הרשעותיו הקודמות, לפיו המשיב הורשע כבר בגין תקיפה בשנת 1999 (לפני 10 שנים). אמנם המשיב מצוי כיום במעצר בית. הצדק עם ב"כ הנאשם כי המאשימה שבה כבראשונה ומשחררת את המשיב מקום שראוי היה כי תגיש בקשה מיידית למעצר עד תום הליכים. אציין כי תמהה אני על טענות המאשימה בתיק הפלילי בו הסכימה לשחרור המשיב למעצר בית, בו טענה כי המשיב אינו מסוכן כיוון שעברו פחות משל החשוד השני. בעוד בדיון לפני מבקשת היא לעוצרו עד תום הליכים בטענת המסוכנות. עם זאת אין בכך כדי לצדיק סיכון של כלל עוברי האורח אך בשל שגגה שיצאה מלפני המאשימה. הנאשם מעל באמון שנתן בו בית המשפט ונהג תחת פסילה לכאורה. בכך הוכיח לבית המשפט כי אין ליתן בו אמון בשנית. ואין מנוס מלעוצרו עד תום הליכים. הנאשם יעצר עד תום ההליכים. מזכירות - לקבוע לאלתר מועד בו ישמעו שני התיקים התלויים ועומדים כנגד המשיב - פל 188/09 + פל 104/09 ולדאוג לזמן המשיב ממעצרו. מעצרמשפט תעבורהבקשת מעצרנהיגה בשלילהקטנועמעצר עד תום ההליכים