1. לפני בקשה להארכת מעצרו של המשיבים ב-90 ימים או עד למתן פסק דין בעניינם על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בעניינו של המשיב 3 מתבקש לחילופין שחרורו לחלופת מעצר בתנאים שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 26.5.2009. 2. נגד המשיבים הוגש כתב אישום שבמסגרתו יוחסו להם עבירות מס שונות, הלבנת הון, איומים, שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה וניסיון לתקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו. לפי כתב האישום, המשיבים הקימו רשת חברות שבמסגרתה הוציאו חשבוניות מס פיקטיביות, על מנת לנכות את מס התשומות הגלום בחשבוניות בדיווחיהן התקופתיים של חלק מהחברות הנמצאות בשליטתם. יובהר, כי יתר העבירות - שאינן עבירות כלכליות - נעברו, על-פי כתב האישום, לאחר תחילת החקירה ולא כחלק ממסכת עבירות המס, וראוי היה כי עניין זה יימצא את ביטויו ביתר בהירות בבקשה זו. 3. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה, מן הנימוק שקיים חשש לשיבוש הליכי משפט וכן קיימת מסוכנות מצד המשיבים. לאחר שחלפו תשעה חודשים ומשפטם של המשיבים טרם הסתיים, התבקשה הארכת מעצרם ל-90 ימים נוספים לפני בית המשפט העליון. בית משפט זה (כבוד השופט א' רובינשטיין) נענה לבקשה בהחלטה מיום 19.1.2009. בחלוף 90 ימים, הוגשה בקשה שניה להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים, ובית משפט זה (כבוד השופט ח' מלצר) נענה גם לבקשה זו, באופן חלקי, בהחלטה מיום 31.3.2009. לגבי המשיבים 2-1 החליט בית המשפט על הארכת מעצר ב-90 ימים נוספים, ולגבי המשיב 3 ונאשם נוסף החליט בית המשפט על הארכת מעצר ב-45 ימים נוספים, תוך אפשרות להשתחרר בחלופת מעצר, שתיבדק במסגרת תסקיר מבחן, וזאת לנוכח העובדה שעברו הפלילי של המשיב 3 הוא מלפני כ-20 שנים ולאור חלוף הזמן, אשר מטה את נקודת האיזון בעניינו. תסקיר המבחן לא הוגש במועד שנקבע, ועל-כן קיבל בית משפט זה (כבוד הנשיאה ד' ביניש) בקשה נוספת להארכת מעצרו של המשיב 3 ב-45 ימים. לבסוף, ביום 19.5.2009, נערך למשיב 3 תסקיר מבחן, ובו הומלץ על שחרור לחלופת מעצר בפיקוח אשתו וחברו. בית המשפט המחוזי החליט על שחרור המשיב 3 בתנאים הבאים: מעצר בית מוחלט, הפקדה במזומן או ערבות בנקאית בסך 700,000 ש"ח, ערבות עצמית וערבות צד ג' על סך 3 מיליון ש"ח כל אחת, פיקוח צמוד, איזוק אלקטרוני, איסור על יציאה מהארץ, הפקדת דרכון, איסור על יצירת קשר עם מי מהמעורבים בפרשה וצו פיקוח מעצר לתקופה של 6 חודשים על-ידי שירות המבחן. בית המשפט קמא אישר את שחרורו של המשיב 3, על אף שהמפקחים - ששימשו גם כערבים - הצהירו כי במקרה הצורך, לא יהיה באפשרותם לעמוד בערבות שנקבעה. המבקשת עררה על שחרורו של המשיב 3, ועררה התקבל בהחלטה של בית המשפט העליון (כבוד השופט י' דנציגר) מיום 28.5.2009. מצב הדברים היום הוא שהמשיב 3 טרם הציג ערבים שיש ביכולתם לעמוד בתשלום הערבות שנקבעה, ועל-כן הוא עדיין נתון במעצר. 4. המבקשת עותרת להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים נוספים, ולחילופין, עותרת להורות כי המשיב 3 יוכל להשתחרר לחלופת מעצר לאחר שיעמוד בכל התנאים שנקבעו. המבקשת טוענת כי עילות המעצר, שהיו קיימות בעת מתן ההחלטות הקודמות על הארכת מעצרם של המשיבים, נותרו בעינן. כך, היא טוענת כי המשיבים מסכנים את ביטחון הציבור ואת ביטחון הקופה הציבורית, וזאת נוכח היקף העבירות הכלכליות ונוכח העבירות הנוספות. כן מפנה המבקשת לעברם הפלילי של המשיבים 3-2. המשיבה טוענת עוד כי ישנם עדים החוששים מפני המשיב 1 ומסרבים, בשל כך, להעיד. לדעת המשיבה קיים חשש לשיבוש הליכי משפט, המוצא ביטויו בניסיון של המשיב 1 לתאם גרסאות עם עדים מסוימים, ובסירוב המשיבים להשיב לשאלות החוקרים. המשיבה טוענת כי קיים גם חשש להימלטות מהליכי שפיטה עקב התבטאויות שונות של המשיב 1 בשיחות טלפון. 5. משפטם של המשיבים נמשך חודשים רבים. כתב האישום נגדם הוגש ביום 30.3.2008 והוקרא לנאשמים ביום 14.4.2008. מאז התקיימו ישיבות רבות, אך ישיבות לא מעטות גם נדחו עקב אילוצים שונים. באי כוח הצדדים הצהירו במהלך הדיון בעל-פה בבקשה זו, כי על-פי מועדי הישיבות שנקבעו, משפטם של המשיבים צפוי להתארך למשך שנה נוספת לפחות. גם מורכבות הפרשה מצביעה על כך שהמשפט צפוי להתארך. הימשכות ההליכים במידה כזו היא שיקול שיש לקחתו בחשבון בבחינת הארכת מעצרם של המשיבים. הימשכות ההליכים שימשה, כאמור, נימוק להחלטת כבוד השופט ח' מלצר כי יש לבחון האם ניתן לשחרר את המשיב 3 לחלופת מעצר (בש"פ 2296/09 מדינת ישראל נ' בן דוד (טרם פורסם, 31.3.2009)). בנסיבות הנוכחיות, כאשר ברור כי משפטם של המשיבים אינו מתקרב לסופו, עולה הצורך לשקול מחדש את נקודת האיזון בין העילות ששימשו בעבר להארכת מעצרם של המשיבים 2-1 לבין השיקולים התומכים בשחרור המשיבים 2-1 לחלופת מעצר. 6. באשר למשיב 2, דומה כי לאור חלקו בפרשה, אין עוד מקום להבחין בינו לבין המשיב 3, לעניין חלופת המעצר. לפי כתב האישום, המשיב 1, ביחד עם נאשם נוסף שאינו צד לבקשה זו, היו מובילי הפעילות העבריינית והם שנתנו הנחיות למשיבים 3-2. גם עברו הפלילי של המשיב 2 הוא מלפני שנים רבות ובהיותו קטין, למעט עבירת תקיפה סתם משנת 2004, בגינה נגזר על המשיב 2 קנס בסך 1000 ש"ח. עוד אציין, כי תסקיר שנערך לגבי המשיב 3 לא היה שלילי, אולם היעדר מידע מספיק מנע מתן המלצה על חלופת מעצר מתאימה. עם זאת, צוין בתסקיר כי המפקחים שמציע המשיב 2 - אשתו ואביו - מודעים למשמעות הפיקוח ולחובותיהם כמפקחים. לא כן לגבי המשיב 1. חלקו בפרשה משמעותי הרבה יותר, הוא עמד לכאורה בראש ההיררכיה נשוא האישום, וחשוב מכך, לענייננו - המשיב 1 מואשם גם בעבירות המשקפות מעשי איום והדחת עדים וכן הוא מואשם בניסיון לתקיפת שוטר. אחד העדים במשפט מסר בהודעתו במשטרה כי הוא חושש לשלומו לאחר ששמע את המשיב 1 מאיים על אדם אחר. אדם אחר שמסר הודעה במשטרה סירב למסור פרטים אודות הפרשה משום שחשש לשלומו ולשלום משפחתו. אציין, כי עברו הפלילי של המשיב 1 נקי, אולם אין בכך כדי לאיין את מסוכנותו ואת החשש מפני שיבוש הליכי משפט. מאידך, העבירות הכלכליות בהן מואשם המשיב 1 כשלעצמן אינן משקפות רמת מסוכנות אשר בהכרח תצדיק את מעצרו עד לתום המשפט, לפי צפי הימשכות המשפט כיום. אלא שכאמור אין הן עומדות לבדן. כך או כך, יש לעשות ניסיון נוסף לקצר את משכו הצפוי של המשפט. המועדים שנקבעו עד כה אינם מבטיחים סיום במועד סביר של המשפט. 7. אכן, לא בכל מקרה תשמש הימשכות ההליכים נימוק לאי הארכת מעצרו של נאשם. הימשכות ההליכים היא אך שיקול אחד מני רבים, אשר מוטל על בית המשפט להפעיל בעת בחינת הצורך בהארכת מעצרם של נאשמים. ישנם מקרים, בהם מסוכנותו של נאשם תהא כה גבוהה, עד כי לא יהיה מנוס מהארכת מעצרו גם כאשר ההליכים נמשכים זמן רב. בעניין זה ישנה חשיבות גם לטיבן של העבירות בהן מואשם הנאשם, וברי כי מסוכנות לשלומו הגופני של הציבור שונה, לעניין המעצר טרם המשפט, ממסוכנות לקופה הציבורית. אין בכך כדי להפחית מחומרתן של עבירות כלכליות, המסבות נזק כבד לציבור, או מחומרתם של האישומים המיוחסים למשיבים - שהיקפם גדול עד מאוד. עם זאת, חומרת העבירות תוכל למצוא ביטויה בשלב גזירת עונשם של המשיבים, אם אלה יורשעו בדינם. אלא שכאמור לחובתו של המשיב 1 עומדות גם עבירות הנגועות באיומים. 8. נוכח כל האמור, דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. מעצרו של המשיב 3 יוארך ב-90 ימים נוספים, או עד למילוי תנאי השחרור כפי שנקבעו בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 26.5.2009 ובכפוף להחלטת בית משפט זה מיום 28.5.2009, או עד למתן פסק דין בת"פ 40099/08 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו - לפי המוקדם מביניהם. מעצרו של המשיב 2 יוארך ב-90 ימים נוספים, או עד למילוי תנאי שחרור זהים לאלה שנקבעו לגבי המשיב 3, או עד למתן פסק דין בת"פ 40099/08 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו - לפי המוקדם מביניהם. על מנת שיוכל למלא תנאים אלה יהיה על המשיב 2 להתייצב בפני בית המשפט קמא לשם מינוים של 2 מפקחים, לקביעת מיקומו של מעצר הבית ולמתן צו פיקוח על ידי שירות המבחן. המשיב 2 יוכל להשתחרר לחלופת מעצר רק לאחר שימלא אחר כל תנאי השחרור. מעצרו של המשיב 1 יוארך ב-90 ימים נוספים, או עד למתן פסק דין בת"פ 40099/08 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם מביניהם. הוראה זו מביאה בחשבון גם את ההנחה שניתן יהא לשנות את קצב התנהלות המשפט. אם לא יבוא שינוי מהותי בקצב התנהלות המשפט תהא זו עילה למשיב 1 לבקש עיון מחודש בהחלטת המעצר. ניתנה היום, ל' בסיון התשס"ט (22.06.09). הארכת מעצרמעצר