בפניי בקשה למעצרם של המשיבים 1-3 עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996. כנגד המשיב 1 הוגש כתב אישום המייחס לו שלושה אישומים של סחר ואחזקה של סם מסוכן. המדובר בשתי עבירות סחר בסמים ושתי עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. כנגד המשיבים 2 ו-3 אב ובנו, הוגש כתב אישום המייחס להם שני אישומים של אחזקת סם שלא לצריכה עמית. כתב האישום האישום הראשון בתאריך 1.4.10, בשעות הצהריים, או בסמוך לכך, שוחחו משיבים 1 ו - 2 טלפונית וקבעו ביניהם כי משיב 1 יספק למשיב 2 סמים ובתמורה משיב 2 ישלם למשיב 1 15,000 ₪ (להלן: "הסמים" או "עסקת הסמים"). בשיחותיהם, עדכן משיב 2 את המשיב 1, כי ישלח את בנו, המשיב 3, לביצוע עסקת הסמים. בהמשך היום, בשעות הערב ובסמוך לשעה 20:15, בשעה שאינה ידועה במדויק למבקשת, בוצעה עסקת הסמים ומשיב 3 קיבל ממשיב 1 סם מסוכן מסוג קוקאין בכמות של 200 גרם לערך, (הכמות המדוייקת לא ידועה לתביעה מאחר שהסם לא נתפס). מאוחר יותר בהמשך היום, בסמוך לשעה 22:27, שוחחו משיבים 1 ו - 2, ומשיב 2 אישר בפני משיב 1 כי "הכל בסדר", היינו כי קיבל את הסמים. בגין המעשים המתוארים באישום הראשון הואשם המשיב 1 בסחר בסמים מסוכנים - עבירה לפי סעיף 13 ביחד עם סעיף 19א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח משולב] התשל"ג - 1973 (להלן: "הפקודה") והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיפים 17(א) ו - 7(ג) רישא לפקודה. בגין המעשים המתוארים באישום הראשון הואשם המשיב 2 בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיפים 7(א) ו - 7(ג) רישא לפקודה, יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"). האישום השני בתאריך 11.4.10 החל משעות הצהריים, או בסמוך לכך, שוחחו המשיבים 1 ו - 2 טלפונית וקבעו ביניהם כי משיב 1 יספק סמים למשיב 2 ובתמורה משיב 2 ישלם למשיב 1 סכום כסף שאינו ידוע במדויק לתביעה (להלן: "הסמים" או "עסקת הסמים"). במהלך השיחות עדכן משיב 2 את משיב 1 כי, בנו, משיב 3, יגיע לפגוש את משיב 1 בתחנת הדלק בגן יבנה לביצוע עסקת הסמים. בהמשך היום, בשעה 20:15, או בסמוך לכך, בוצעה עסקת הסמים ומשיב 3 קיבל ממשיב 1 סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל כולל של 307.69 גרם נטו. לאחר ביצוע עסקת הסמים כמתואר לעיל, בשעה 20:35, דיווח משיב 1 למשיב 2 כי מסר למשיב 3 את הסמים. בגין המעשים המתוארים לעיל הואשם המשיב 1 בסחר בסמים מסוכנים - עבירה לפי סעיף 13 ביחד עם סעיף 19א לפקודה והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיפים 7(א) ו - 7(ג) רישא לפקודה. בגין המעשים המתוארים באישום הראשון הואשם המשיב 2 בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיפים 7(א) ו - 7(ג) רישא לפקודה, יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. האישום השלישי כנגד המשיב 1 בתאריך 11.4.10 בשעות הצהריים, או בסמוך לכך, שוחחו נאשם 1 ונאשם 4 טלפונית וקבעו ביניהם כי נאשם 1 יספק סמים לנאשם 4 ובתמורה יעביר נאשם 4 לנאשם 1 כסף (להלן: "הסמים" או "עסקת הסמים"). בהמשך היום, עדכן נאשם 4 את נאשם 1 כי, גיסו, נאשם 5 יגיע אליו לצורך ביצוע העסקה וקבלת הסמים. בסמוך לשעה 19:00, באותו היום, נפגש נאשם 1 עם נאשם 5 ומסר לו סם מסוכן בכמות של 50 גרם לערך ושאינה ידועה במדויק לתביעה. באותו מעמד, שילם נאשם 5 לנאשם 1 סכום כסף, שאינו ידוע במדויק לתביעה. בסמוך לאחר ביצוע העסקה, בשעה 19:35 לערך, הודיע נאשם 4 לנאשם 1 כי קיבל את הסמים מנאשם 5. במעשיו המתוארים לעיל החזיק נאשם 1 סמים שלא לצריכה עצמית וסחר בהם ללא היתר כדין ועבר עבירות של סחר בסמים מסוכנים - עבירה לפי סעיף 13 ביחד עם סעיף 19א לפקודה והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיפים 7(א) ו - 7(ג) רישא לפקודה. טענות המבקשת האישומים המיוחסים למשיב 1 מתבססים על האזנות סתר, דו"ח עיקוב מיום 11.04.10 המתעד את הפגישה בין משיב 1 למשיב 3 המתוארת באישום מס' 2, הסמים שנתפסו ברכבו של משיב מס' 3 מייד לאחר ביצוע העסקה ושתיקתם של המשיבים בחקירותיהם השונות ואי מתן הסבר לשיחות שהתנהלו ביניהם לאחר שאלו הושמעו להם. באשר לאישום הראשון - האישום הראשון נלמד מהשיחות שהתנהלו באותו יום 01.04.10, בין המשיבים והן מהשיחות לקראת העסקה שהתקיימה ביום 11.04.10 שבסופה נתפסו 307.96 גרם קוקאין וזאת על פי חוות דעת מז"פ. מהאזנה לשיחות עולה כי ביום 01.04.10 מתקיימות מספר שיחות בין משיב 1 (להלן :"מאיר" ו/או "המשיב 1") לבין משיב 2 (להלן: "יעקב" ו/או "המשיב 2") לפיהן מאיר יספק ליעקב סמים ובתמורה ישלם יעקב למאיר סך של 15,000 ₪. במהלך היום מתקיימת עוד שיחה ביניהם לפיה יעקב מבטיח למאיר כי ישלח את בנו דרור עם הרכב שלו ומבטיח למאיר כי ישלח איתו מסמכים (המבקשת סבורה שמסמכים זו מילת קוד לכסף) והם קובעים שהבן דרור ייפגש איתו בתחנת הדלק. באותו היום בשעה 20:07 משיב 3 ( להלן: "דרור") יוצר קשר עם מאיר ומודיע לו כי הוא יצא לדרכו. בסופו של אותו יום (שיחה 1849) המשיב 1 משוחח עם יעקב ושואל אם הכל בסדר ויעקב מאשר. כמו כן, זוקפת המבקשת לחובתו של המשיב 1 את העובדה ששמר על זכות השתיקה בחקירתו. באשר לאישום השני - עניינו בעסקה מיום 11.04.10. עסקה שבה העביר נאשם 1 לנאשם 2 סמים במשקל כולל של 307.69 גרם מסוג קוקאין. באישום זה התשתית הראייתית מבוססת על האזנות הסתר, על דו"ח העיקוב ועל הסמים שנתפסו ברכבו של המשיב 3, דרור, בנו של המשיב 2. מהשיחות בין המשיבים באותו היום ניתן ללמוד כי המשיבים 1 ו- 2 קובעים שהכמות שתועבר הפעם תהיה כמו בפעם שעברה ועוד חצי, שמקום הפגישה יהיה באותה תחנת דלק כמו בפעם הקודמת. עפ"י דוחו"ת העיקוב המשיב 1 והמשיב 2 נצפו כשהם נפגשים בתחנת הדלק בגן יבנה. המשיב 1 קובע עם המשיב 2 שישלח אליו את בנו, המשיב 3, עם הרכב שלו, וישלח איתו מסמכים כפי שהמשיב 1 מבקש. בין המשיב 3 והמשיב 1 מתקיימת פגישה שנצפית על ידי אנשי המשטרה. בהמשך מעדכן המשיב 1 את המשיב 2 שהכל בסדר. כך גם מסתמכת המבקשת על דוחו"ת תפיסת הסם לאחר שהמשיב 3 נעצר ונערך חיפוש ברכבו. באשר לאישום השלישי הקשור לעיסקה עם המשיבים 4 ו-5 פירטה המשיבה טענותיה בדיון שנערך לגבי המשיבים הללו. מדובר באישום נסיבתי שנסמך על האזנות סתר לשיחות, בהן נשמעים משיב 1 ומשיב 4 מתאמים את ביצוע העסקה לרבות שליחתו של המשיב 5 לביצוע העסקה. המבקשת הפנתה את בית המשפט לתמלילי שיחות 2287, 1909, 2313, 2316, 2317 , 2319. בנוסף להאזנות סתר, יש בידי המבקשת ראיות בדבר זיהוי הדוברים בשיחות הרלוונטיות. טענות המשיב 1 עיקר הטענה היא שקביעתו של בית המשפט באשר לאישום השלישי בדבר העדר ראיות לכאורה בעניינו של המשיב 5 וחולשה בראיות לגבי המשיב 4, יש בה כדי להשליך על עניינו של המשיב 1. הקביעות בקשר לאישום השלישי משליכות גם על האישום הראשון והשני שכן מדובר באותו טיב של חומר ראיות. מתמליל שיחה 1792 מיום 1.4.10 שעה 14:02 בה נשמעים לכאורה המשיבים 1 ו - 2 מדברים על איזה עניין כלכלי עסקי. האזנת הסתר הזו מלמדת שהטענה של המבקשת בדבר מכירת סם מסוג קוקאין אינה יכולה לעמוד. המדינה טוענת שהמשיב 1 מכר סם מסוג קוקאין במשקל של 200 גרם בשווי של 15,000. מהתמליל עולה שמדובר ב- 100 גרם ב- 15,000 ₪ ולא 200 גרם. לכן הטענה של המבקשת אינה מתיישבת אם האמור בשיחה. התמליל והשיחה ברורה, כאשר קוראים את התמליל מבינים שמדובר באחד לפי 150 וזה לא מתיישב עם הטענה של 200 ב - 15,000 ₪. לשיטתו של המשיב 1, הסכומים לא מסתדרים כי 150,000 ש"ח לפי 1 גרם ב - 150 אנו מגיעים לכמות של 100 גרם ולכן האישום הזה לא מסתדר. כך גם המחיר לא מסתדר עם הכמות. לפי הראיות בתיק עולה שגרם קוקאין עולה בין 250 ל- 400 ₪. יוצא לכאורה שהמשיב 1 מכר 200 גרם בשווי של 15,000 ₪, דהיינו 75 ₪ לגרם. לגבי האישום השני, מכירה של 300 גרם. גם מפנה ב"כ המשיב 1 לתמליל 2301 מיום 11.4.10, 1528. המסקנה שמבססת את האישום הזה היא התמליל שבו אומר המשיב 1 אני מוסיף לך 100 על הפעם הקודמת. הפעם הקודמת זה אישום שבו מייחסים לו 200 גרם. חומר הראיות אינו יכול ללמד בשום פנים ואופן מה היה בפעם הקודמת, אין סם שנתפס שיכול ללמד שהעסקה הקודמת הייתה בסדר גודל של 200 גרם. לטעמו של ב"כ המשיב 1 אין דרך להסיק שהלוגיקה בה המבקשת השתמשה כדי לקובע שהעסקה המדוברת היתה ב-200 גרם יכולה להתקיים. בחומר הראיות יש קושי לדעת מה היתה עסקה ראשונה של 200 גרם. באשר למפגש בין המשיב 1 ל-3, באישום השני ביום 11.4, לא ראו שום העברה של חפץ, שום העברה של חומר, שום העברה של כספים. כך גם לטעמו של ב"כ המשיב 1 אין מקום לזקוף את שתיקתו של המשיב 1 לחובתו. בנוסף, טוען ב"כ המשיב 1 שיש לזקוף לזכותו, את העובדה שהמבקשת לא הפגישה אותו עם המשיב 2 שכן האחרון ביקש לעשות זאת ואם הייתה נערכת פגישה כאמור כי אז מתוך הדברים ניתן היה ללמוד האם נקשר בין השניים קשר פלילי כלשהו. טענות המשיב 2 לטעמו של ב"ב המשיב 2 ישנו כרסום רב בעוצמת הראיות כנגדו באשר הינן ראיות נסיבתיות. באשר לאישום הראשון מיום 1/04/10 - התשתית כולה מבוססת אך ורק על האזנות סתר (לא היה עיקוב ולא נתפס סם) - ובמובן זה, מקל וחומר, היא חלשה מהתשתית הראייתית הנוגעת למשיבים 4 ו- 5 (באישום השלישי), אשר מעבר להיותה מבוססת על האזנות סתר הייתה גם מבוססת על עיקוב בו נראתה העברתו של "דבר מה" שלא לומר שקית שקופה ומצד שני העברתם של שטרות כסף. באשר לאישום השני מיום 11/04/10 - התשתית מבוססת על האזנות הסתר, על דו"ח עיקוב ועל מציאת סם ברכבו של המשיב 3 - המשיב 2 טוען שלמרות הימצאותו הלכאורית של הסם עדיין ישנו כרסום ממשי בעוצמת הראיות כנגד המשיב 2. בעניין האישום הראשון, מפנה להחלטת בית המשפט בעניינם של המשיבים 4 ו- 5. בעניינם של המשיבים 4 ו- 5 היו שיחות טלפוניות, היה גם תיעוד של מפגש בו הועברה שקית שקופה ובה דבר מה, זאת כנגד שטרי כסף - בעניינו של המשיב 2, אכן יש שיחות טלפון, ואכן נרקמת עסקה כלשהי וכן מתוכן השיחות ניתן גם להבין שאמור להיות מועבר כסף וגם יש אינדיקציה לקיומו של מפגש - עם זאת מתוכן השיחות לא ניתן כלל וכלל להבין כי מדובר בסם - ובמובן זה, התשתית הראייתית פחותה מזו הנוגעת לאישום השלישי. אין לקבל את טענת המבקשת שהעובדה שנתפס סם במסגרת האישום השני - מלמדת כי גם היה סם באישום הראשון. בעניין האישום השני - התשתית מבוססת על האזנות סתר ועל עיקוב - עד כאן זהה לעניינם של המשיבים 4 ו- 5 - ולזאת המבקשת מצרפת את תפיסת הסם הלכאורית ברכב בו היה המשיב 3. באישום השני, אין אינדיקציה כלשהי להעברת כסף, וגם בכתב האישום לא נטען שהועבר כסף - ונראה לב"כ המשיב תמוה שמישהו ימסור 300 גרם קוקאין, ללא קבלת שום תשלום. כך מסתמך המשיב 2 על בש"פ 6111/06 ובש"פ 3168/09 שבו בית המשפט המחוזי קבע חולשה בראיות בתיק המבוסס ברוב רובו על האזנות סתר ודוחות עיקוב, תוך שקבע "שהשיחות השונות יכולות להתפרש באופנים שונים ולכן אין הכרח כי בית המשפט יקבל את פרשנות המדינה לגבי המשיבים" - בית המשפט העליון דחה את ערר המדינה תוך שקבע "שמדובר בראיות בעלות אופי נסיבתי ובהן חולשה מסוימת לכאורה" (פיסקה 7 להחלטה) - שם היה מדובר בשיחות הרבה יותר "מפורשות" מאלה הקיימות בעניינו של המשיב 2. באשר לחולשת הראיות: קיים חוסר קורלציה בין סוג וכמות הסם שנטען שהועבר ובין סכום הכסף שנטען שנמסר לכאורה בתמורה. המשיב 1 שותק בחקירתו וטורח להגיד לחוקרים (מזכר מיום 18/04/10, ע"ת 2): "מה אתם חושבים שקריסטל מוכרים ב -150 ₪". מה שעוד מעניין באמירה הזו הוא שהמשיב 1 מדבר על "קריסטל", בעוד החומר שמצאו הוא קוקאין (שזה שונה מקריסטל) - וגם זה מכרסם בתיזה שמקור הסמים ממנו. אין אינדיקציה להעברת דבר מה בין משיב 1 למשיב 3. לא ניתן לשלול שהסם היה ברכבו של המשיב 3 טרם לפגישתו את המשיב 1 - המשיב 3 לא היה נתון בעיקוב בדרכו למפגש ואפשר להגיד שגרסתו על "הטרמפיסט" לא הופרכה - לא ניתן להתעלם מאפשרות שהסם אכן הושאר ברכב (כמו גם אפשרויות אחרות) ולא הועבר על-ידי המשיב 1. אין כל אינדיקציה ל"העברה" של דבר מה בין המשיב 1 למשיב 3 בהיותם בתחנת הדלק או בכל מקום אחר; העוקבים מתארים, בסעיף 4 לדו"ח "נראו משוחחים" הא ותו לא גם במצלמות תחנת הדלק - לאחר שצפו בכל המצלמות האפשריות בתחנה - אין כל אינדיקציה להעברת דבר מה. עוד סבור ב"כ המשיב 2 שיש מחדל חקירה חמור בעניינו שכן הוא אמר לחוקרים שיש לו עסקים עם המשיב 1 עסקים כשרים וביקש להפגיש אותו עם המשיב 1 כדי שיאשר לו לספר לחוקרים במה מדובר. למרות בקשתו החוקרים לא אפשרו מפגש בינו לבין המשיב 1. המשטרה לא בדקה האם המשיב 1 ו- 2 קשורים במכירת דיזלים (ג'ינסים) ואלכוהול מהדיוטי פרי. ב"כ המשיב 2 מנתח את השיחות ומבקש שבית המשפט יסיק מהן שאין בהן דבר מפליל או אין בהן די להוות ראיות לכאורה לחובת המשיב 2. הפניה היא מהמשיב 1 והמשיב 2 אינו היוזם. אין שיחה על סם. ברור שמדברים על כסף ועל כמות של סחורה 200. אין כינוי מקובל לסם אין התאמה בין הכמויות לכספים. 200 יחידות ב- 150 לאחד זה 30,000 ולא 15,000 וגם המספרים הללו הם מספרים נמוכים למחיר הסם כ 80,000 ₪. לא ברור מהם המסמכים. מסמכים זה לא כסף כי על כסף דיברו במפורש. יש שיחות בהמשך של תיאום המפגש בין המשיב 1 למשיב 3 בשיחות האלה - המשיב 1 אומר למשיב 3 שהוא מחכה לו "בצד עם אוטו גדול וארבע וינקרים" (שיחה 1822) "אני אחרי הרמזור עם ארבע ווינקרים" (שיחה 1826) - מי בדיוק עושה עסקת סם "גדולה" כשהוא מחכה באוטו גדול עם ארבעה וינקרים. דבר שהוא לא הגיוני. מסתירים 4 שיחות שהתרחשו בזמן שהמשיב 1 ממתין, בין השעות 20:08 עד 20:15, שיחות 1823-1825 נעדרות מחומר החקירה. בהמשך (כביכול לאחר שהמשיב 1 פגש את המשיב 3) יש שתי שיחות נוספות (1831 משעה 20:52 ו- 1849 משעה 22:27) בהן עולה ש "הכל בסדר" - אין בזה כדי ללמד במאום שמדובר בסם. על אף תוכן השיחה, אין בכך בהכרח להצביע כי היה מדובר בעסקת סם דווקא. הרשעות קודמות למשיב 2 יש אמנם 14 הרשעות - אך ניתן לראות רמיסיה משנת 1998-2004. מאז שנת 2004 אין עבר מכביד. הרשעה אחרונה מנובמבר 2009 בגין עבירת איומים משנת 2007. עבירת סמים אחרונה בה הורשע היא משנת 1992. המשיב 4 אשר שוחרר בעל עבר פלילי, לרבות סחר בסם - יש נגדו 2 מאסרים על תנאי ברי הפעלה וביצע את העבירות הלכאוריות חודש בדיוק לאחר שנגזר דינו ל- 15 חודשי מאסר בפועל, בין היתר בעבירה של הפרת הוראה חוקית, ובזמן שהוא נמצא בעיכוב ביצוע. אין חשש לשיבוש - כאמור הראיות מתבססות על האזנות סתר (ועיקובים) ראיות שלא ניתן לשבש. הלכה למעשה אין חשש להימלטות - כאמור המשיב 2 לא ניסה להימלט, המשטרה לקחה את הזמן יותר מיממה ועם זאת הוא נמצא כשהוא בביתו. טענות המשיב 3 המשיב 3 הוא בן 19.5, ובנו של המשיב 2. בשני האישומים בכתב האישום מצוין שהוא היה למעשה שליח לדבר עבירה. לגבי אישום ראשון, המשיב 3 רוצה להשליך על עניינו מהחלטת בית המשפט באשר למשיב 4. המדובר בשיחות בין המשיב 1 למשיב 2. שיחות שאינן ברורות. המשיב 3 נשלח לפגוש את המשיב 1 ומחומר הראיות, ככל שהוא מתייחס לאישום הראשון, לא ברור אם המשיב 3 נפגש עם המשיב 1 והאם לקח ממנו דבר מה. לא רק שלא נתפס כלום אלא גם אף לא נעשה חיפוש כדי למצוא משהו. המשיב 3 חזר על דברי המשיב 2. לגבי אישום ראשון סבור ב"כ המשיב 3 שאין ראיות לכאורה. באישום השני, ברכב של אחיו של המשיב 3 נתפס סם שלטענת התביעה הוא קוקאין 300 גרם והסם נתפס מתחת לכיסא של הנהג בצד שמאל והוא הכחיש כל קשר לשקית הזאת ואומר שהרכב לא שלו אלא של אחיו אלירן אשר משלם תשלומים לחב' המימון. גם האב המשיב 2 מאשר את הדברים וגם אלירן. השקית נבדקה לטביעת אצבע ולא נמצא בשקית החיצונית או הפנימית טביעות אצבע. נמצאה טביעת אצבע לא תואמת לטביעת האצבע של המשיב 3. לטענת המשיב 3 יש בכך ראיה שהוא לא נגע בשקית. ב"כ המשיב 3 סבור גם הוא שהשיחות מחשידות, אך לטעמו אין חולק על כך אך השיחות שלו עצמו לא מחשידות. השיחות של האחרים מחשידות אך עדיין לא מובילות למסקנה אחת ויחידה. המשיב 3 מאשר שפגש במשיב 1 אך לא בהקשר שמיוחס לו בכתב האישום ולכן סבור ב"כ המשיב 3 שלגבי האישום הראשון אין ראיות לכאורה, לגבי האישום השני יש ראיות לכאורה ברמה הטכנית, אך עוצמתם נמוכה. ב"כ המשיב 3 מבקש לבחון בעניינו של המשיב 3 חלופת מעצר. דיון והכרעה: האם למבקשת ראיות לכאורה כנגד המשיבים 1 ו- 2 כללי בפנינו כתב אישום שבו שלושה אישומים המשקפים לכאורה שלוש עסקאות בסמים. העיסקה הראשונה התבצעה ביום 1/4/10 שבה מכר המשיב 1 סמים למשיב 2. המשיב 2 הפעיל לצורך כך את בנו הוא המשיב 3, אשר נפגש עם המשיב 1 וקיבל ממנו את הסמים. המאשימה בחרה שלא לעצור את המעורבים בפרשה בעת התרחשותה ולא נתפסו סמים בעיסקה זו. בעיסקה זו מעורבים המשיבים 1-3. העיסקה השניה התבצעה ביום 11/4/10 במתווה שדומה לעיסקה הראשונה אך הפעם החליטה המשטרה לבצע מעצרים. נערך חיפוש במכונית בה נסע המשיב 3 והסמים נתפסו ומסתבר שמדובר בסם מסוג קוקאין במשקל של 307 גרם. בעיסקה זו מעורבים המשיבים 1-3. העיסקה השלישית נעשתה ביום 11/4/10 והיא מוקדמת לעיסקה השניה. במסגרת העיסקה השלישית מכר המשיב 1 סמים למשיב 4. המשיב 5 קיבל את הסמים עבור המשיב 4. למרות שהמאשימה ידעה על העסקה בשלב התרחשותה לא בוצעו מעצרים ולא נתפסו סמים. בהמשך אותו יום בשעות הערב החליטה המשטרה לבצע חיפוש במכוניתו של המשיב 3 ונתפסו סמים (כמתואר לעיל בהתייחס לעיסקה השניה). יש לבחון האם יש ראיות בעניינם של המשיבים 1-3, מתוך ראיה כוללת של הראיות בכל האישומים הרלוונטיים. כפי שיובהר להלן, ניתן ללמוד מאישום אחד לגבי שאר האישומים. החלטתי בעניין המשיבים 4 ו- 5 נבחנה על ידי בית המשפט העליון בבש"פ 3969/10 - לוסקי, מיום 3/6/2010 (כב' השופטת נאור). ההחלטה אושרה ובית המשפט העליון קבע: "מעיון במכלול הראיות היא כי אף שלא הוכח סוג הסם, עוצמת הראיות לגבי העורר שנעשתה עסקת סמים, כמתואר באישום השלישי, היא בלתי מבוטלת. זאת אף זאת - עוצמת הראיות לגבי העורר הרבה יותר חזקה מאשר לגבי הנאשם 5". כך שהסתמכות המשיבים על החלטתי בעניין המשיבים 4 ו- 5 אין בה כדי להואיל להם. כמו כן, מהחלטתו של בית המשפט העליון עולה כי בעניין דנן יש להקיש נסיבתית, מעסקאות אחרות בהם מעורבים המשיבים, באותו כתב אישום. מעסקאות אחרות אלה ניתן ללמוד, נסיבתית, מה טיבן של העיסקאות כדוגמת העיסקה השלישית והראשונה שבהן לא נתפס סם, במובחן מהאישום השני שבו נתפס סם. בית המשפט העליון ראה להדגיש את הראיות הנוגעות לאישום השני שעניינו עסקה שנעשתה בין משיב 1 למשיב 2. בעקבות שיחה זו, שלח המשיב 2 את בנו, המשיב 3, והפעם נתפס סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל כולל של 307 גרם. בית המשפט העליון ציין שעניין זה ושיחות רבות נוספות שניהל המשיב 1 עם אחרים ב"קודים" דומים לאלה בהם השתמש בשיחתו עם המשיב 4 מצביעות, נסיבתית, על כך שמשיב 1 מכר סמים והדברים יפים גם לדיון בעניין דנן. כך גם ניתן להבין שבית המשפט העליון ייחס חשיבות לעובדה שהמשיבים שתקו בחקירתם ולא ניתן הסבר לקודים. לאור עקרונות אלה אבחן את הראיות לכאורה כנגד המשיבים 1 -3. באשר לעסוק של משיב 1. בסדרה של שיחות ניתן להבין שהמשיב 1 עוסק בסמים. בשיחה 1305 מיום 23/3/10 בין המשיב 1 לבין אדם בשם צ'רלי מבקש האחרון ממשיב 1 דיסקים, אומר שהבין שמשיב 1 נותן לחבר'ה לשמוע את המוסיקה ואמרו שהיא "מוסיקה בת זונה", המשיב 1 משיב "כן, רק מה, יש לו קצת ריח של כאב בטן". בהמשך משיב 1 מבקש מצ'רלי קצת ניירת ושואל אם יוכל להגיע לתחנת הדלק בגן יבנה. בשיחה 1363 מיום 24/3/10 בין משיב 1 לאחד בשם עמי שואל האחרון בעבור אחר אם מבשלים אותו הוא מתייבש? נהיה גוש? המשיב 1 מאשר. עמי אומר שהאחר רוצה איזה 50 ואיזה מחיר להגיד לו. בשיחה 1390 מיום 25/3/10 משוחח המשיב 1 עם עמי האחרון אומר שהאחר חשב שזה בא בזרגים, המשיב 1 מאשר שזה בא בזרגים. עמי שואל אם אפשר להביא לו זרג כזה, המשיב 1 אומר שפתח את כולם. (זרג הכוונה בד"כ לקונדום ממולא בסם המוכנס לגוף אדם לשם הברחתו). בשיחה 1451 מיום 25.3.10, בין משיב 1 לאדם בשם אבי אומר האחרון למשיב 1 למשיב 1 בקשר לחולצות, מישהו מתעניין ומבקש דוגמא. המשיב 1 אומר שנתן לכימאי מקצועי שאולי יצליח להוריד את הריח. אבי אומר שהאחר חמוש וזמין והמשיב 1 אומר שיתן לו ב- 200 ₪. אבי שואל אם זה טוב, המשיב 1 משיב "בן זונה" רק שתפס ריח של קיבה. בשיחה 1467 מיום 26.3.10 בין משיב 1 לצ'רלי אומר משיב 1 לצ'רלי שביקש משימי שיביא לו "הזה עם הטעם של הקיי". בשיחה 1545 מיום 28.3.10 בין משיב 1 לגבר לא מזוהה נשמע הגבר אומר למשיב 1 שזה חייב להיות מוסיקה בת זונה, המשיב 1 אומר שזה מוסיקה בת זונה ויכול לשים עליה טונה. הגבר שואל לגבי תופעות לוואי והמשיב 1 אומר שיש לו קצת ריח ובהמשך אומר כי יכול להביא לו במחיר טוב, ב- 200 ₪ וכי יכול לשים עליו 50% וזה נעשה 10. המשיב 1 מבקש שיביא לו במזומן. הגבר אומר שקודם רוצה לראות איך מתגלגל עם זה. בשיחה 1602 מיום 28.3.10 בין משיב 1 ואדם בשם ואדים אומר המשיב 1 "נקי, הוא מבשל אותו, שם אותו במחבת ... אחד יוצא לו תשע ארבע". ואדים עונה שהבין ושואל אם יש למשיב 1 קצת תומך בשבילו, המשיב 1 אומר שיש לו באוטו. בשיחה 1667 מיום 29/3/10 בין משיב 1 לאדם המכונה ג'ינגי', המשיב 1 אומר לגי'נג'י שהוא רק מפסיד כי אנשים לוקחים את זה, מטגנים במחבת. בהמשך אומר המשיב 1 שלוקחים ממנו אחד אפס אפס, זורקים למחבת, שני בישולים ויוצא קטלני. שואל את ג'ינג'י אם יודע מה זה שני בישולים, הלה משיב בחיוב. בשיחה 1681 מיום 29/3/10 בין משיב 1 לבין עמי מסביר המשיב 1 לעמי שצריך 2 בישולים ומי שמבין בבישול יודע, שיגיד לו בישול כפול, שישים הרבה סודה. בשיחה 2136 מיום 8/4/10 בין המשיב 1 לבין גבר לא מזוהה אומר המשיב 1 לגבר שאם לא מסתדר שלא יעשה ניסויים שיחזיר. הגבר אומר שהיו לו ויכוחים עם אנשים. המשיב 1 אומר שצריך בישול כפול, מורידים ואז מוסיפים סודה ושוב מבשלים. המשיב 1 שואל אם יש לגבר כסף, הגבר עונה שיש לו אלפיים אבל צריך לתת לסמיקו 1500. אח"כ אומר שיקפוץ לקיקו הגרוזיני שיודע לבשל ויתן לו דגימה, המשיב 1 אומר שיגיד לו להוסיף הרבה סודה. בשיחה 2128 מיום 8/4/10 בין המשיב 1 לבין אדם בשם ג'ומעה אומר המשיב 1 לגו'מעה שיש דברים מעניינים להראות לו במחיר טוב, 150 ₪ לאחד משהו קטלני ביותר. בהמשך אומר שיש לו קצת ריח אבל לבישול, לטיגון זה בן זונה ובבישול כפול נהיה נקי קטלני. גו'מעה אומר על עצמו שהוא טבח אחו שרמוטה. המשיב 1 אומר לו שיבוא שיתפרנס ושיביא מזומן. בהמשך אומר לו שאנשים רגילים משלמים 300 - 350 ושהוא יבוא וישלם 150 על דבר של 350. הנה כי כן, מהשיחות הללו ניתן בהחלט להבין שהמשיב 1 סוחר בסם שמחירו זול. המדובר כפי הנראה בסם שהוברח בזרגים ובשל כך ריחו רע (ריח של צואה). מהשיחות ניתן להבין שהמשיב 1 מדריך את האחרים כיצד ניתן להיפטר מהריח. יש לבצע פעמיים פעולה כימית כלשהי שמכונה על ידי הדוברים "בישול". לאור טיבו של הסם הוא נמכר במחירים נמוכים ממחיר השוק ומסתבר שניתן לרכוש גרם מהחומר במחיר של 150 ₪. עניין זה יש בו כדי להסביר את התמיהות שהעלו באי כוח הצדדים באשר למחיר הנמוך של החומר. המדובר אפוא בחומר בעל ריח רע ולכן מחירו נמוך. אתחיל באישום השני שעל פי עובדותיו נתפס סם. הראיות לכאורה המתייחסות לאישום זה, יש בהן כי להעיד על מהות הראיות באשר לאישומים הראשון והשלישי שעל פי עובדותיהם לא נתפס סם. האישום השני עניינו של אישום זה בעסקה מיום 11.04.10 שבה העביר נאשם 1 לנאשם 2 סמים במשקל כולל של 307.69 גרם מסוג קוקאין. באישום זה התשתית הראייתית הלכאורית מבוססת על האזנות הסתר, על דו"ח העיקוב ועל הסמים שנתפסו בסופו של יום ברכבו של המשיב 3 וכן דו"ח מז"פ לפיו מדובר בסם מסוג קוקאין במשקל של 307 גרם. האזנות הסתר הקשורות לאותו יום הן: מס' שרטוט מס' שיחה תאריך ושעה צדדים תוכן 45369 2276 11.4.10, 13:49 המשיב 1 ואלירן המשיב 1 מבקש מאלירן להודיע לאביו שהוא מחפש אותו דחוף (אלירן ודרור הם בניו של המשיב 2) דרור הוא המשיב 3. 2279 11.4.10, 14:34 המשיב 1 והמשיב 2 המשיב 1 מבקש לראות את המשיב 2 ולהחליף איתו כמה מילים, המשיב 1 שואל אם לבוא לתחנת דלק צפונית והמשיב 2 יבוא, המשיב 2 משיב בשלילה אומר ששלח את הבן שלו לבאר שבע ורק עכשיו יצא בחזרה. המשיב 1 מספר על אדם מרמלה שרוצה הכל במזומן והוא רוצה לדעת אם המשיב 2 צריך וישים לו בצד, שואל אם להכין את המשיב 2 לחדש, המשיב 2 משיב בחיוב. 2301 11.4.10, 15:28 המשיב 1 והמשיב 2 המשיב 1 אומר למשיב 2 שכמו הסידור של פעם שעברה שיוסיף לו עוד חצי. המשיב 2 מאשר שהבין. המשיב 1 שואל את המשיב 2 אם שולח אותו בערב, המשיב 2 משיב בחיוב. שואל את המשיב 2 מאיפה מעדיף מהעיר שלו (של המשיב 1) או מהמקום של הפעם שעברה, המשיב 2 משיב שחושב שמהמקום של הפעם שעברה. מאשר למשיב 1 כשיחשיך יוציא אותו. משיב 2 עונה בחיוב לשאלת המשיב 1 אם שולח לו קצת ניירת. 2309 11.4.10, 18:02 המשיב 1 והמשיב 2 המשיב 2 אומר למשיב 1 שהוא (לטענת המשיבה כל הנראה הכוונה לדרור ) יוצא אליו בשבע ורבע, כי בחצי שעה הקרובה מאוד עסוקים. המשיב 1 אומר למשיב 2 שיגיד לו לאן לבוא לא צריך בטלפון, שיבוא למקום בו נפגשו המשיב 1 והמשיב 2 ואז יתקשר אליו. 1817 11.4.10, 19:15 המשיב 1 והמשיב 2 המשיב 2 אומר למשיב 1 ששולח את הבן שלו אליו. המשיב 1 שואל אם את אלירן, המשיב 2 משיב שהוא שולח את דרור (המשיב 3). אומר ששולח אותו ברכב שלו (של המשיב 2). לשאלת המשיב 1, אם שולח איתו מסמכים, המשיב 2 משיב בחיוב. המשיב 1 אומר לו שישלח אותו לתחנת דלק בגן יבנה. 2320 11.4.10, 19:37 המשיב 1 והמשיב 2 המשיב 2 מעדכן את המשיב 1 שהוא (דרור) יוצא אליו עוד כמה דקות. 2321 11.4.10, 19:55 המשיב 1 ודרור המשיב 3 מתקשר למשיב 1 לעדכנו כי יצא לדרך. 2323 11.4.10, 20:15 המשיב 1 ודרור המשיב 3 שואל את המשיב 1 האם בתחנת דלק אלונית או דלק, המשיב 1 מסביר לדרור היכן בדיוק יפגשו. עפ"י דו"ח העיקוב בין השעות 20:20 - 20:25 נצפה מפגש בין המשיב 1 למשיב 3 . 2327 11.4.10, 20:35 המשיב 1 והמשיב 2 המשיב 1 מעדכן את המשיב 2 שהכל בסדר והוא (לטענת המשיבה, ככל הנראה דרור) בדרך חזרה, אומר למשיב 2 שנתן לו כמו בפעם שעברה ועוד חצי. 2334 11.4.10, 22:03 המשיב 1 והמשיב 2 המשיב 2 מעדכן את המשיב 1 שמאז שעזב אותו (לטענת המשיבה, ככל הנראה הכוונה לדרור) הוא לא זמין, המשיב 1 מתפלא אומר "אלוהים ישמור". המשיב 1 מאשר למשיב 2 שהוא (לטענת המשיבה, דרור.) היה לבד. 2337 11.4.10, 22:09 המשיב 1 והמשיב 2 המשיב 2 מעדכן את המשיב 1 שיצא קדימה לראות מה קורה. המשיב 1 שואל את המשיב 2 אם לסגור את הטלפון "יקפל אותו", המשיב 2 שואל "הוא דיבר איתך איתו?", המשיב 1 משיב בחיוב, המשיב 2 אומר לו לסגור את הטל'. המשיב 2 אומר שהוא היה צריך ללכת להיכן שנפגשו עם הווספה ואח"כ לחזור לבית. המשיב 1 אומר למשיב 2 שיתקשר אליו (למשיב 2) מחסום ושיענה לו, המשיב 2 אומר שרק לזה (לטענת המשיבה כנראה למס' טל' זה). 2343 11.4.10, 22:11 המשיב 1 ויהודה בלמיס המשיב 1 מספר ליהודה שהאבא של הילד התקשר ואמר שהוא לא זמין כבר שעה וחצי, ובהמשך המשיב 1 אומר שסוגר את הקו ושתי דקות והוא לא זמין. מהשיחות בין המשיבים באותו היום ניתן ללמוד כי המשיב 1 והמשיב 2 קובעים שהכמות שתועבר הפעם היא תהיה כמו בפעם שעברה ועוד חצי, שמקום הפגישה יהיה באותה תחנת דלק כמו בפעם הקודמת, ואכן עפ"י דוחו"ת העיקוב המשיב 1 והמשיב 3 נצפו כשהם נפגשים בתחנת הדלק בגן יבנה. המשיב 2 ,יעקב קובע עם המשיב 1 כי הוא שולח אליו את בנו דרור - המשיב 3, עם הרכב של המשיב 2 , וישלח איתו מסמכים כפי שהמשיב 1 מבקש. בשעה 20:15 מתקיימת שיחה בין המשיב 1 למשיב 3 כשהמשיב 1 מסביר למשיב 3 בדיוק היכן יפגשו ועפ"י דו"ח העיקוב ניתן ללמוד כי אכן בין השעות 20:20 ל- 20:25 נצפה מפגש בין המשיב 1 למשיב 3. בהמשך בשעה 20:35 אחרי שהשניים עוזבים את מקום המפגש המשיב 1 מעדכן את המשיב 2 הכל בסדר ושהמשיב 3 בדרך חזרה (2327). בשעה 22:03 כשהמשיב 3 בושש להגיע מתקשר המשיב 2 למשיב 1 ומעדכן אותו שהמשיב 3 טרם חזר, לאחר 7 דקות נערכת שיחה נוספת בניהם בה המשיב 2 מורה למשיב 1 לסגור את הטלפון. להאזנות הסתר מצטרפים דוחו"ת הפעולה של השוטרים. דוחו"ת הפעולה של השוטרים טל פיקביץ מיום 12.04.10, יעקב מרקוביץ 11.04.10 ו- 15.04.10, רומן סירוטה- מעידים מה קרה מהרגע שמאיר ודרור עזבו את תחנת הדלק, ועד רגע המעצר של דרור ותפיסת הסמים ברכבו. על פי הדו"ח של טל פיקרביץ מיום 12.4.10: נערכו לביצוע פעילות כנגד חשודים בסחר בסמים. הצטרף לרכב חפ"ק ביחד עם עוקב 804. בשעה 20:30 לערך קיבל דיווח מהעיקוב כי החשוד מאיר פינטו, אשר נמצא ברכב פיג'ו אפור - כסוף (מס' רישוי 72-012-50) פגש בחור אשר אינו מזוהה בשלב הפגישה ונוסע ברכב טויוטה קורולה (מס' רישוי 77-015-59). הפגישה התבצעה לאחר מס' דקות בתחנת הדלק שברח' סנהדרין פינת רח' ירושלים, לאחר יציאת רכב הטויוטה לכביש 4 דרום, קיבל דיווח מהעיקוב על כיוון נסיעת הרכב. זיהה את הטויוטה נוסעת לפניהם, המשיכו בנסיעה אחריו יחד עם עוקב 804 אשר ירד לכביש 4 דרום. הורה לאמיר דגוני וליעקב מרקוביץ לבצע מעצר של הרכב. המעצר בוצע בצומת גן יבנה בפקק תנועה. ציין כי מרגע זיהוי הטויוטה ועד למעצר היה קשר עין רצוף של השוטר עם הרכב, והחשוד דרור בניזרי (המשיב 3) היה לבדו ברכב, ישב במושב הנהג. דו"ח תפיסה וסימון יעקב מרקוביץ 11.4.10: קיבל הוראה מהבילוש לאתר רכב טויוטה קורולה כסף מס' רישוי 77-015-59 ולעוצרו לבדיקה בשל ביצוע עסקת סמים. קיבל דיווח כי הרכב נמצא על כביש 4 לכיוון דרום מאזור יבנה. בוצעה חסימה באזור גן יבנה מול תחנת דלק דור אלון. איתרו את הרכב כשהוא עומד בנתיב השמאלי ולא נוסע. חסמו את דרכו עם הרכב המשטרתי, ניגשו לנהג, פתחו את הדלת במהירות והורו לו לכבות מנוע, הזדהו כמשטרה. כאשר פתח את הדלת הבחין בשקית שקופה ליד רגלו השמאלית של הנהג. השוטר הכניס פלג גופו העליון לרכב, ותוך הנחת ברכו על ברכיו של הנהג, תפס בידו השמאלית וכיבה את המנוע. הנהג הוצא מהרכב, הושכב על הארץ. הנהג שנשאל מהיכן הגיע ולפשר השקית, טען כי העלה טרמפיסט שירד ביבנה והוא השאיר את השקית ברכבו, הציע לשוטרים לקחת אותם לתחנת הדלק שם הוריד את הטרמפיסט. השקית נתפסה והוכנסה לשקית נוספת. נסעו לתחנת דלק סמוכה ושם בוצע חיפוש ברכב. הנהג, דרור בניזרי, ציין כי הרכב של אביו. בחיפוש ברכב נתפסו 2 פלאפונים. לשאלת החוקר מה יש בשקית, השיב שאינו יודע. בתחנה השוטר שקל את השקית והכניס לשקית 0111986 J וזו הועברה ליקי קמחי. הרכב נתפס גם הוא כמוצג. דו"ח הבהרה יעקב מרקוביץ 15.4.10: הבהיר כי בעת המעצר דרור ישב במושב הנהג, היה ברכב לבדו. כאשר פרק מהרכב ופתח את דלת הנהג ותוך כדי הכניסה לרכב, הבחין בשקית קטנה שקופה שמונחת ליד רגלו השמאלית של החשוד. השקית הייתה נגלית לעין ולא מוסתרת ומונחת על רצפת הרכב, על השטיח בין הרגל השמאלית לדלת הרכב השמאלית. דו"ח רומן סירוטה 11.4.10: החוזר על האמור בדוחו"ת של מרקוביץ. דו"ח אלכס וינו 11.4.10: השתתף במעצרו של דרור בניזרי, חוזר על האמור בדו"ח של מרקוביץ וסירוטה. אלכס היה הנהג ברכב המשטרתי. דו"ח ניר שילואן 11.4.10: לאחר מעצרו של דרור, שאל אותו למעשיו, השיב לו כי לקח טרמפיסט מצומת גן יבנה ליבנה, עשה פרסה וחזר לאשקלון ואז נעצר, טען כי הטרמפיסט שם לו את השקית "הוא עשה לי קטע". חוו"ד מז"פ - יבגני סמוליאנסקי 14.04.10 : החומר שניתפס הינו קוקאין במשקל 307.69 גרם. אין ליחס חשיבות רבה לעובדה שלא נמצאו טביעות אצבע של המשיב 3 ע"ג חבילת הסמים וכי נמצאו טביעות אצבע של אחר. לא ניתן להסיק כל מסקנה מכך ובוודאי שלא ניתן להסיק מהעובדה שלא נמצאו טביעות אצבע של המשיב 3 או של המשיב 1 שאין מדובר בחבילת סם שהועברה מהמשיב 1 למשיב 3. כך גם, כפי שהוסבר לעיל, העובדה שהסם נמכר במחיר מופחת ניתנת להסבר בשל איכותו הירודה והריח הרע העולה ממנו. לפנינו אפוא שרשרת ראייתית לכאורית מושלמת משלב תכנון העבירה - השיחות המקדימות בין המעורבים, דרך הביצוע - הפגישה בין המשיב 1 למשיב 3 בו מועברים סמים, וכלה בתפיסה של המשיב 3 בכף כשהסמים ברשותו. דוחו"ת העיקוב, דוחו"ת הפעולה ודו"ח מז"פ כי המדובר בסם מסוג קוקאין, משלימים את התמונה הראייתית הלכאורית. האישום הראשון האישום הראשון נלמד מהשיחות שהתנהלו באותו יום 01.04.10 בין המשיבים והן מהשיחות לקראת העסקה שהתקיימה ביום 11.04.10 שבסופה נתפסו 307.96 גרם קוקאין. מהאזנה לשיחות עולה כי ביום 01.04.10 מתקיימות מס' שיחות בין משיב 1 (להלן :"מאיר" ו/או "מירו") לבין משיב 2 (להלן: גם "יעקב" ו/או "קויוי") לפיהן מאיר יספק ליעקב סמים ובתמורה ישלם יעקב למאיר סך של 15,000 ₪. במהלך היום מתקיימת עוד שיחה בניהם לפיה יעקב מבטיח למאיר כי ישלח את בנו דרור עם הרכב שלו ומבטיח למאיר כי ישלח איתו מסמכים ( כפי הנראה כינוי קוד לכסף ) והם קובעים שהבן דרור ייפגש איתו בתחנת הדלק. באותו היום בשעה 20:07 משיב 3 ( להלן: "דרור") יוצר קשר עם מאיר ומודיע לו כי הוא יצא לדרכו. בסופו של אותו יום ( שיחה 1849) מירו משוחח עם יעקב ושואל אם הכל בסדר ויעקב מאשר. עסקה 1.4.10 - מירו, קויו, דרור (המשיבים 1, 2 ו-3 בהתאמה) מס' שרטוט מס' שיחה תאריך ושעה צדדים תוכן 45369 1792 1.4.10, 14:02 מירו, קויו מירוי מבקש מקויו שיארגן לו 15 אלף, והוא יביא לו שתיים אפס אפס, אחד לפי 150, קויו מסכים, ידברו מאוחר יותר. 1817 1.4.10, 19:15 מירו, קויו קויו מעדכן את מירו ששולח את בנו, דרור אליו עם האוטו שלו (של קויו). לשאלת מירו, משיב בחיוב ששולח איתו מסמכים. מירו אומר שישלח אותו לתחנת דלק בגן יבנה. 1818 1.4.10, 19:37 מירו וקויו קויו מדווח למירו שהוא (לטענת המבקשת הוא מתכוון לדרור) יצא אליו, והוא יתקשר אליו. קויו נתן לו 13 וחצי שהיה עליו בכיס. 1822 1.4.10, 20:07 מירו ודרור דרור מתקשר למירו ואומר לו שהוא בדרך, מירו מסביר לדרור כיצד לנסוע וכי יחכה לו בצד עם רכב ו- 4 וינקרים. 1826 1.4.10, 20:15 מירו ודרור דרור מודיע למירו שהוא עדיין בדרך. 1849 1.4.10, 22:27 מירו וקויו מירו שואל את קויו אם הכל בסדר, קויו מאשר. המשיבים נחקרו במשטרה ושמרו על זכות השתיקה ולא נתנו הסבר לשיחות שנערכו בניהם. יחד עם זאת, מאיר בחקירתו מיום 18.4.10, 16:15 (ע"י ציון זהות) רק ביחס לשיחה 1792 ענה לחוקר באופן ספונטני "... תמצא לי קריסטל ב - 150 ₪ זה מה שאתה מאשים אותי" -מעיון בתוכן השיחה ניתן לראות כי בשיחה לא נאמרה המילה "קריסטל" או מילה אחרת המתייחסת לסוג סמים כזה או אחר והחוקר רק ביקש הסבר מה יעקב מעביר למאיר 15,000 ומה מאיר מעביר ליעקב 200. חיזוק נוסף לכך שבוצעה עסקת סמים באותו היום הינה - שיחה מס' 2301 מיום 11.04.10 שעה 15:28 בה מאיר ויעקב מתכננים את העסקה של אותו יום ומאיר אומר ליעקב שכמו הסידור של פעם שעברה שיוסיף לו עוד חצי ולעניין המקום בו יפגשו דרור ומאיר, מדברים הם על המקום של פעם שעברה. ידוע משיחה 1817 שהשניים מתכוונים לתחנת הדלק בגן יבנה, והדבר מקבל חיזוק נוסף לאחר שבסופו של יום 11.04.10 נצפים מאיר ודרור באותה תחנת דלק בגן יבנה ובסיומה של עסקה זו (11.04.10) מעדכן מאיר את יעקב ששלח כמו בפעם שעברה ועוד חצי (שיחה 2334 מיום 11.04.10 שעה 20:35). גרסאות המשיבים: המשיבים אינם נותנים הסבר להאזנות הסתר וכאמור שומרים על זכות השתיקה, יחד עם זאת נאמרו לידיד המשיבים או מי מהם אמירות המסבכות אותם: המשיב 3 1. דו"ח הובלה והצבעה 14.4.10, 13:10 (ע"י יוסי גזית, עולי הראל, אודליה שטרנברג): המשיב 3 מסר כי לקח את מפתחות הרכב מאביו ללא רשות ונסע מאשקלון לכיוון אשדוד (משיחה 1817 מיום 11.04.10 שעה 19:15 ניתן לראות כי בנקודה זו דרור משקר כיוון שבשיחה הבטיח יעקב למאיר שהוא ישלח אליו את דרור ברכבו . באשר להכרותו עם מאיר- טען כי ראה אותו רק פעם אחת בתחנת הדלק בטרם נעצר, הסביר כי פגש אותו במקרה בתחנת הדלק, יצא מהרכב לומר לו שלום וללחוץ את ידו, לאחר מכן נכנס חזרה לרכבו ונסע הבייתה. שלל שבאותו מפגש מירו מסר לו משהו. המשיב 3 טען שבצומת גן יבנה - שתולים ברמזור, העלה טרמפיסט שישב מאחור בצד ימין, לא מאחורי הנהג. לטרמפיסט היה תיק צד, אינו זוכר פרטים נוספים, הצביע על הנקודה בה העלה את הטרמפיסט וכן על הנקודה בה הוריד את הטרמפיסט. ( גם אם נקבל את גירסתו בעניין הטרמפיסט שהעלה, הרי שעפ"י גירסתו הטרמפיסט ישב בצד ימין מאחור דבר שלא מתיישב עם מקום מציאת הסמים - בצד שמאל ליד רגלו של דרור, כ"כ כאמור בדו"ח הפעולה של השוטרים ויחידת העיקוב מהרגע שדרור יצא מתחנת הדלק היה בינו לבין השוטרים שעקבו אחריו קשר עין צמוד, יחידת העיקוב לא מוסרת מידע על טרמפיסט שהלה מעלה, גם השוטרים שעוקבים אחריו ועוצרים אותו בסופו של דבר לא מציינים כי עלה במהלך הדרך אדם זה או אחר. ) בהמשך נכנס לתחנת הדלק, תידלק (אינו זוכר באיזו משאבה), אח"כ מילא אויר בגלגלים. (עובדה זו לא מתיישבת עם הצילומים שנקלטו במצלמות תחנת הדלק, על פיהם לא נראה רכב הטויטה איתו הגיע דרור באף אחת ממשאבות הדלק). בהמשך, בין המסעדה (ג'יזל) לבין מתקן רחיצת הרכב עצר את הרכב לצורך החלפת דיסק ואז ראה מולו אדם מוכר שחנה בצד, ירד מהרכב, ניגש אליו ולחץ את ידו. בהמשך מסר כי היה זה הבחור שהיה איתו בהארכת המעצר. 2. הודעה I - 11.4.10, 23:32 (נחקר ע"י יוסי גזית): כשנשאל מה עשה היום החל משעות הבוקר אומר כי מה שיש לו להגיד יגיד בבימ"ש. נשאל למעשיו ביבנה ולטענתו כי העלה טרמפיסט - חוזר על כך שיגיד בבימ"ש. בהמשך, לשאלת החוקר, טען כי לא היה כלום שצמוד לרגלו השמאלית ברכב, אינו יודע מהיכן השקית, ראה אותה רק לאחר שנעצר מחוץ לרכב - גירסה זו שונה מגירסתו הראשונה שמסר לחוקרים שעצרו אותו לפיה הטרמפיסט שכח את זה ברכב. 3. הודעה II - 14.4.10, 15:32 (נחקר ע"י יוסי גזית): בפתח החקירה ביקש לציין כי המפתחות של הרכב טויוטה נעלמו לפני שבוע ונעשה שימוש ברכב גם ע"י חברות של אימו, חברים של אביו וחבריו של אחיו. לא ראה ברכב את השקית בה נטען שיש סמים. טען כי כשנעצר הוצא מהרכב, נלקח לביצוע חיפוש בתחנת דלק ובחיפוש לא נמצא דבר ורק לאחר מכן הגיע השוטר מרקו והראה לו שקית ושאל לפשרה ( טענה זו מנוגדת לעולה מדוחות הפעולה של השוטרים שתפסו אותו) הוטח בפניו כי בהובלה והצבעה שערך מסר כי בתחנת הדלק פגש באופן אקראי במירו וניגש אליו ללחוץ את ידו - הכחיש שאמר זאת, טען כי אמר שראה אדם מוכר ולכן יצא מהרכב, הלך לעברו ואז כשהבין שאינו מכיר חזר לרכבו. כך גם, שלל שקיבל / מסר דבר מה לאדם אליו ניגש בתחנת דלק. בשלב מסוים בחקירה ענה שכל מה שיש לו לומר יגיד בבימ"ש. כשהוטח בו כי אביו אישר בחקירתו כי הוא ובניו מכירים את מאיר פינטו - השיב כי יתכן ואביו מכיר אותו מהעבר, אך הוא אינו מכיר את פינטו. כאשר הושמעו לו שיחות האזנת סתר - השיב כי מה שיש לו להגיד יגיד בבימ"ש. 4 . הודעה III - 18.4.10, 17:10 (ע"י יוסי גזית): שמר של זכות השתיקה. גם כשהושמעו לו שיחות מהאזנת הסתר סירב לחתום על ההודעה. 5. דו"ח תשאול ע"י יואב ביטון 12.4.10: דרור סיפר כי עובד בעסק של הוריו במכירות בשוק (באסטה). באשר למעשיו באותו היום - סיפר כי משעות הבוקר היה בבאר שבע ולאחר מכן חזר לאשקלון. בשעות הערב יצא עם רכבו של אביו, ללא ידיעתו, לכיוון באר יעקב לראות אופנוע, היה אמור להיפגש עם בחור בשם מאיר מבאר יעקב. את הדרך מאשקלון לבאר יעקב עשה לבדו ברכב. בסמוך לאשדוד התקשר לחברתו, אך לא נענה, המשיך בנסיעה ובסמוך לגן יבנה אסף טרמפיסט שתיאורו - בחור שחום, לבש טרנינג כחול ונשא תיק, הטרמפיסט ישב מאחור וביקש לרדת בפנייה לפני תחנת הדלק. הוריד את הטרמפיסט, נכנס לתחנת דלק וחזר חזרה לאשקלון מאחר והבחור מבאר יעקב צלצל ואמר לו שלא יוכל להיפגש עימו. לאחר שיצא מתחנת הדלק ראה פקק ואז נעצר. לשאלת החוקר, השיב כי בדרכו שוחח עם חברתו, אימו, מאיר מבאר יעקב ואדם נוסף בשם יגאל. 6. דו"ח צפייה ושמיעה דיסק 382-F-10 מאת ישראל חזן: דרור אמר כי לאחר שיסיים עם התיק יעזוב את הארץ "וזה סיפור של שלוש ארבע שנים אולי פחות"; בהמשך לשאלת השוטר האם לא חבל על השנים הללו, השיב "חבל אבל אני בתוך המקרה..."; דרור נראה מדבר בתנועות ידיים עם מאיר. 7. דו"ח צפייה ושמיעה דיסק 382-F-10 מאת ליאת שניידר: לשאלת החוקר, דרור אמר שהתחרט. 8. מזכר יוסי גזית 14.4.10: בסיום חקירתו של דרור, לאחר שהושמעו לו השיחות מהאזנות הסתר הוא היה נראה לחוץ וכשנלקח לפוסטה, אמר לחוקר כי הוא צעיר ויש לו תחת והוא ישב 4 - 5 שנים וזהו. 9. תשאול דרור ע"י יוסי גזית 18.4.10: דרור ביקש מהחוקר לשמוע את השיחה בה אביו משוחח עם מאיר ודואג לו. כשהושמעה לו השיחה אמר דרור לחוקר "תראה איך הוא דואג לי". בהמשך ביקש לשוחח עם אימו בנוכחות החוקר, החוקר התקשר לאם כשהיא על ספיקר, דרור שוחח עימה בבכי ואמר לה לשמור על האחים הקטנים. לאחר השיחה אמר דרור לחוקר כי לא יעשה דבר שיפגע במשפחתו גם אם הוא ישלם על זה וכן "לא ניפגש במשטרה יותר אף פעם עשיתי את הטעות שלי". 10. זכ"ד תשאול דרור ע"י אלכסיי טיחומירוב 21.4.10: במהלך התשאול ניסה לשכנע את דרור לשתף פעולה עם החוקרים ולספר על מעורבותו של מאיר. כשדיבר איתו על העונש הצפוי, דרור פרץ בבכי ואמר שגם הוא בעצמו הסתבך וכי עליו לשאת בתוצאות ולקבל את כל העונש בעצמו. כשנשאל מדוע מוכן לקחת את כל התיק על עצמו הסביר שצריך להיות גבר ולשמור על העקרונות וכן לא רוצה למצוא עצמו תלוי. כשנשאל האם מפחד ממאיר / אחר - לא השיב. מקובלת עלי טענת המבקשת שגרסתו של המשיב 3 בדבר הפגישה הספונטנית עם מאיר בתחנת הדלק אינה עולה בקנה אחד עם גרסתו של יעקוב בהודעתו מיום 19.04.10 שעה 11:00 לפיה שלח את דרור להיפגש עם מאיר. המשיב 2 יעקב בניזרי: המשיב 2 נחקר 3 פעמים ובחקירותיו הראשונות ביקש לשמור על זכות השתיקה. בחקירתו ה- III - 19.4.10, 11:00 (נחקר ע"י יעקב קמחי): טען כי מהשיחות לא עולה שמדובר על סמים. מבקש להיפגש עם המשיב 1 כדי לקבל הסכמתו שיספר על מה הם מדברים בשיחות הללו, כדי לא לפגוע בסכסוך עם אשתו של מירו ושלא יפגע לו בעניין כלכלי של כספים. מאשר לחוקר כי בשיחות שהושמעו הדוברים הם הוא, מאיר ובנו דרור. לגבי המעורבות של דרור - אמר לחוקר שישאל את דרור וכי יש לו קשר קטן לסיפור בינו לבין מאיר. אינו מאשר שהעביר "ניירות" כשהכוונה לכסף, למירו וחזר על כך שרק לאחר שידבר עם מירו יאשר הכל. נשאל כיצד מסביר שלאחר שדרור נפגש עם מירו נתפסו אצלו 300 גרם קוקאין - השיב שאינו יודע כיצד זה קשור אליו, הבין מהעו"ד של דרור שדרור לא היה מודע לסמים. טען כי בשיחה בה הוא ומירו היו מבוהלים, הם חששו שלדרור הייתה תאונת דרכים. אישר כי שלח את דרור למירו ולדבריו הסיבה אינה קשורה לסמים. את רכב הטויוטה קנה אלירן (בנו האחר של המשיב 2 ) מחב' ליסינג, אינו יודע כמה שילם וכמה עוד חייב. כל המשפחה משתמשת ברכב. לדבריו שיחה 1792, בה מירו מבקש ממנו שיארגן 15 אלף וכי מירו יביא לו 200 לפי אחד ב - 150 - היא ההוכחה לכך שלא מדובר בסם. לעניין זה מקובלת עלי טענת המבקשת לפיה אין ממש בטענתו של המשיב 2 בדבר השיחה בה הוא ומאיר היו מבוהלים כיוון שחששו שדרור מעורב בתאונת דרכים שכן, דברים אלו לא עולים בקנה אחד עם מה שנשמע מאותה שיחה בה הוא מבקש ממאיר לסגור את הטלפון, אדם שחושש שלבנו ארעה תאונה הדבר האחרון שיחשוב עליו הוא לסגור את הטלפון. בחקירה זו יעקב מאשר כי שלח את דרור למאיר ולדבריו זה לא היה לצורך עיסקת סמים אך כשמשמעים לו את שיחה 2327 11.04.10 שבה מאיר מעדכן אותו שהכל בסדר וכי נתן לדרור כמו בפעם שעברה ועוד חצי, אינו מסביר מה מאיר היה אמור להעביר לדרור ואינו מסביר את העובדה שהדבר היחיד שניתפס ברכבו של דרור היו 300 גרם קוקאין ולא חפץ אחר- לא מסמכים, לא חולצות, לא ש'קים לא שום דבר אחר שניתן לתת אותו "כמו בפעם שעברה ועוד חצי " - גם משיחה זו ניתן להסיק שבפעם הקודמת 01.04.10 העביר מאיר ליעקב באמצעות דרור 200 גרם קוקאין. דו"ח תשאול מאת יוסי גזית 13.4.10: למרות שיעקב בניזרי שמר על זכות השתיקה, בתשאול, ציין בפני החוקר כי לדעתו מדובר בתיק גדול שהמשטרה עובדת עליו וכי עצרו אותו ואת בנו "הקטנים" וכי "הגדולים" בחוץ. החוקר ציין כי אפשר להבין מדבריו של העצור כי הוא מתעסק בתחום הסמים בקטן בשכונות וקונה את הסם מהבדואים בדרום, עוד מסר כי לא מתעסק עם כל הגדולים והארגונים ונתן דוגמא מרמלה דומרני. לדעתו עשו קומבינה לבן שלו, רוצה לראות איך יתפתח התיק ואז יראה מה יעשה. לגבי הרכב טויוטה הוא של בנו אלירן, קנה בליסינג, אך כל המשפחה משתמשת ברכב. מחד, מסר כי בקושי משתכרים מהבסטות וכל הכסף נאכל, מאידך לגבי הכסף שנתפס בבית ציין כי זה של אשתו והיא תבוא ותגיד זאת. זכ"ד מאת יקי קמחי 18.4.10: במהלך חקירתו של יעקב, הלה התבטא כי הוא מכונה בפי חבריו ומכריו בכינוי "קויו". כשהחוקר שאל את יעקב כיצד דרור, בנו, יסתדר בכלא, השיב יעקב כי מספיק שדרור יגיד שהוא הבן של קויו וכולם מכירים אותו. המשיב 3 מאיר פינטו מזכר ציון זהות 12.4.10: במהלך חקירתו שמר מאיר על זכות השתיקה. יחד עם זאת, בע"פ התייחס לחומר שנתפס ברשותו (2.8 גרם) ומסר כי קיבל זאת מחבר כדי להקל על יציאותיו כיון שסובל מטחורים. החוקר הסביר לו כי רצוי מבחינתו למסור גרסה ורמז לו כי ישנם אנשים במצבו שעשו אפילו יותר כדי להישאר עם משפחתם, מאיר השיב כי הוא מבין טוב ושכולם ידעו שהוא לא יצא מניאק, מוכן להישחט ולא לצאת מניאק. זכ"ד מאת ציון זהות 18.4.10: במהלך חקירתו של מאיר, הגם ששמר על זכות השתיקה, כאשר הוטחה בו שיחה מס' 1792 מסר בע"פ "מה אתם חושבים שקריסטל מוכרים ב - 150 ₪". לטענת המבקשת העובדה כי עפ"י דו"ח תפיסה וסימון 11.04.10 מאיר ניתפס רק עם סכום של 1,900 ₪ אינה יכולה ללמד ולו דבר, שכן המעצר שלו בוצע בשעה 22:37, כאשר בשעה 22:09 יעקוב מבשר לו כי ישנה בעיה ודרור לא חזר עדיין ועל כן שיסגור את הטלפון, היינו היה למאיר מספיק זמן להיפטר מהכסף שקיבל או מחלקו. עפ"י אותו דו"ח תפיסה מאיר ניתפס עם כמות של 2.7 גרם סם מסוג קוקאין. בחקירתו מבקש יעקוב להיפגש עם מאיר ע"מ לשוחח איתו ולבדוק איתו מה אפשר להגיד כדי לא לפגוע ברמה הכלכלית והאישית של מאיר- טענה זו לטעמה של המבקשת אינה הגיונית שכן אין זה הגיוני שאדם שיודע שבנו עצור לא יסכים לספר דבר זה או אחר רק כדי לא לפגוע ברמה הכלכלית או האישית של אותו אדם. לגבי זיהוי הקולות: דו"ח זיהוי קולות ( עמית פרידמן) בו מזהה את קולו של מאיר פינטו בשיחות. המשיבים מזהים את קולותיהם ומאשרים כי דיברו האחד עם השני. באשר לאישום השלישי - אישום זה רלוונטי לגבי המשיב 1 שכן הכרעה בעניינם של המשיבים 4 ו- 5 כבר ניתנה.כב' השופטת נאור כתבה בבר"ע שהוגשה בעניינו של המשיב 4, שמסקנתה מעיון במכלול הראיות היא כי אף שלא הוכח סוג הסם, עוצמת הראיות לגבי העורר שנעשתה עסקת סמים, כמתואר באישום השלישי, היא בלתי מבוטלת. לכן אם במשיב 4 עסקינן הדבר נכון מקל וחומר לגבי המשיב 1 שעוסק, כפי שהובהר לכאורה לעיל בסמים והוא שמכר לכאורה סמים גם למשיב 2 וגם למשיב 4. הכרעה המחלוקת העיקרית בין הצדדים, היא בקשר לאישומים הראשון והשלישי שבהם לא נתפס סם. באשר לאישום השני שבו נתפס סם, נוכח השרשרת הראייתי הלכאורית משלב שיחות התכנון, עובר לפגישה בין המשיב 3 למשיב 1 וכלה בתפיסה של סמים בכליו של המשיב 3, לא צריכה להיות מחלוקת שיש ראיות לכאורה. ראיות משמעותיות שאין בהן כל חולשה או תמיהה. המחלוקת באשר לעוצמת הראיות היא בקשר לאישומים הראשון והשלישי. לצורך הרשעה בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, היותו של הדבר "סם מסוכן" הינו היסוד המרכזי מבין יסודות העבירה, והכלל הוא שעל התביעה להוכיח כי החומר שבו החזיקו המשיבים הוא סם מסוכן. ע"פ 639/78 אפללו ל"ד (3), 568. לאמור, ספק בהקשר זה פועל לזכותו של נאשם. ראו קדמי, "על פקודת הסמים המסוכנים", עמוד 58, 1997. יחד עם זאת, ההלכה היא שהיעדר הסם בעין אינה מונעת הוכחת קיומו וקביעת טיבו כסם מסוכן. לכן העובדה שסם לא נתפס, אין בה כשלעצמה להוות מחסום בפני המבקשת והוא הדין בהוכחת טיבו של הסם, דהיינו, עובדת היותו של החומר המוחזק סם מסוכן דווקא- גם עובדה זו ניתנת להוכחה בכל אחת מדרכי הראיות הכשרות (ראו קדמי שם). ההבדל בין האישומים הראשון, השלישי והשני שבשניים הראשונים לא נתפס סם ובאחרון נתפס סם. יחד עם זאת, השיחות שנוהלו על ידי המעורבים עובר לפגישות של המשיב 3 והמשיב 5 עם המשיב 1 בהתאמה לאישומים הראשון והשלישי, הן אותן שיחות. לכן למרות שלא נתפס סם בהחלט, ניתן לומר שמדובר בראיות נסיבתיות בעלות עוצמה רבה. כפי שכתבה כב' השופטת נאור בבר"ע שהוגשה בעניינו של המשיב 4, שמסקנתה מעיון במכלול הראיות היא כי אף שלא הוכח סוג הסם, עוצמת הראיות לגבי העורר שנעשתה עסקת סמים, כמתואר באישום השלישי, היא בלתי מבוטלת. אם במשיב 4 עסקינן הדבר נכון מקל וחומר לגבי המשיב 1 שעוסק, כפי שהובהר לכאורה לעיל בסמים. הכלל הוא שבית המשפט יורה על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו רק מקום שקיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו [סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן - "חוק המעצרים")]. חומר החקירה אשר נבחן במסגרתו של הליך המעצר אינו נבחן על פי מבחנים ראייתיים נוקשים ומוחלטים, אלא בעזרת מבחנים של הסתברות, הגיון, ושכל ישר, כאשר בחינתו משקפת עמדה ראשונית, לכאורית, בדבר מעורבותו של הנאשם בעבירות המיוחסת לו, אשר טרם עברה את המבחנים המחמירים שצפויים להינקט במשפט גופו. הלכה היא: "ש ראיה לכאורה היא, איפוא, ראיה אשר טמון בה פוטנציאל ראייתי אשר יוצא מהכח אל הפועל בעתיד, בסיום ההליך השיפוטי. בעוד שראיה "רגילה" נבחנת בסיום ההליך השיפוטי מתוך הסתכלות מן ההווה אל העבר, הרי הראיה "לכאורה" נבחנת בתחילת ההליך השיפוטי או במהלכו מתוך הסתכלות מן ההווה אל העתיד. הערכתה מבוססת על הסיכוי הטמון בחיק העתיד להפיכתה לראיה רגילה. מהותה של ה ראיה לכאורה היא, איפוא, בפוטנציאל ההוכחתי הטמון בה. פוטנציאל זה יוצא מהכח אל הפועל במהלך ההליך השיפוטי, לאחר חקירה ראשית ונגדית, וקביעת אמינות ומשקל. הראיה "הרגילה" אשר תישלף מה ראיה לכאורה תיבחן על פי מידת ההוכחה הדרושה במשפט הפלילי להוכחת אשמה או חפות, כלומר, הדרישה שהאשמה תוכח מעל לכל ספק סביר. כל עוד אנו מצויים בשלב הלכאורה, בחינה כזו אינה נעשית ואינה יכולה להיעשות. ה ראיה לכאורה נשארת ראיה גולמית. השאלה אשר בית המשפט מציג לגביה היא בגדר טיבה כראיה פוטנציאלית... השאלה אותה צריך השופט לשאול את עצמו לענין ראיות אלה הינה אם טיבה של הראיה - על רקע מכלול הראיות כולן המצוי בשלב זה הוא כזה שקיים סיכוי סביר לכך שאותה ראיה תהפוך בסוף ההליך הפלילי לראיה רגילה אשר על פיה היא לבדה, או בהצטרפה לראיות פוטנציאליות אחרות, ניתן יהיה לקבוע כנדרש את אשמתו של הנאשם" (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133, 143 - 144 (1996)). וכן ראו בש"פ 1572/05 זוארץ נ' מדינת ישראל ( 10.4.05); בש"פ 8534/07 איבגי נ' מדינת ישראל ( 23.10.2007); בש"פ 3556/08 סבן נ' מדינת ישראל ( 1.5.2008); בש"פ 4811/97 משה נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(3) 817 (1997)). לאור ההלכה הנוהגת בכל המדובר בעבירה של החזקת סם שלא לשימוש עצמי, ולאור המסקנות דלעיל, הגעתי למסקנה שהתשתית הראייתית הקיימת, יש בה כדי להוות ראיות לכאורה כנגד המשיבים 1-3 בשלושת האישומים בהם הואשמו. האישום השני משקף עיסקה מושלמת משלב התכנון, עובר לביצוע וכלה בתפיסת הסם כאשר ברור כי המעשים המתוארים באישום השלישי והראשון הם עיסקה שבה נמכר סם מסוכן. מנסיבות העניין המסקנה המתבקשת היא שלכאורה ביצעו השלושה עסקאות בסם מסוכן. השיחות שבין המעורבים באישומים הראשון והשלישי, הן ראיה נסיבתית משמעותית שמצטרפת לעיסקה המושלמת שבאישום השני. טיבן של הראיות שהציגה המבקשת - על רקע מכלול הראיות כולן המצוי בשלב זה, הוא כזה שקיים סיכוי סביר לכך שאותן ראיות תהפוכנה, בסוף ההליך הפלילי לראיה רגילה אשר על פיה היא לבדה, או בהצטרפה לראיות פוטנציאליות אחרות, ניתן יהיה לקבוע כנדרש את אשמתם של המשיבים 1-3 ולכן הראיות שהציגה המבקשת עומדות בקריטריונים הדרושים של ראיות לכאורה. עילת מעצר עבירות הסמים בהן מואשמים המשיבים מקימות עילת מעצר סטטוטורית מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996. בית המשפט העליון קבע לא אחת כי מי שנותן ידו בסחר בסמים ובעבירות סמים אחרות שלא לצריכה עצמית, לא ישוחרר לחלופת מעצר אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן [ראו: בש"פ 3232/09 בוטרשוילי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.4.09); בש"פ 5715/06 אברהם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 16.7.06); בש"פ 2846/06 מדינת ישראל נ' אלעצם (לא פורסם, 31.3.06); בש"פ 2748/06 מדינת ישראל נ' חטואל (לא פורסם, 27.3.06)]. כפי שיובהר להלן, טענתם של המשיבים 1 ו- 2 שעל בית המשפט לבחון את שחרורם לחלופת מעצר דינה להידחות. כאמור, הלכה פסוקה היא כי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן יהיה לשלול את חזקת המסוכנות הסטטוטורית הנלווית לעבירות של סחר בסמים (ראו: בש"פ 5570/03 אברג'יל נ' מדינת ישראל ( 6.7.2003); בש"פ 7517/08 מדינת ישראל נ' אדרי ( 2.9.2008)). במקרה דנן מיוחסות למשיב 1 ולמשיב 2 בכל אחד מהאישומים המפורטים כתב האישום, ומתייחסים לכל אחד מהם, עבירות סמים ובהן עבירות של אחזקה וסחר של סם מסוכן. הרשעות קודמות של המשיב 1 למשיב 1 עשר הרשעות קודמות כדלקמן: בתאריך 4.11.83 הפרת הוראה חוקית; 4.3.84 היזק לרכוש במזיד ועושק על ידי הפקעת מחיר. בגין עבירות אלה נגזר עליו קנס ומאסר על תנאי. 9.1.88 התפרצות לבית מגורים. נגזרו עליו 3 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. 20.3.88 קבלת נכסים שהושגו בפשע. ללא הרשעה לפי המלצת שירות המבחן. 21.2.90 החזקה ושימוש בסמים מסוכנים. נגזר עליו קנס ו-4 חודשי מאסר על תנאי. 28.4.90 פגיונות-ייצור ומכירה. נגזר עליו מאסר על תנאי. 5.9.90 פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה; 23.5.90 פריצה לרכב; 24.7.90 ניסיון לפריצה לבניין; 25.7.90 זילות בית משפט; 28.5.90 החזקה-שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית; 27.5.90 הפרת הוראה חוקית. בגין כל העבירות הללו נגזרו על המשיב 1 מאסר למשך 18 חודשים ומאסר על תנאי. 26.6.90 החזקה ושימוש בסמים מסוכנים; פריצה לבניין שאינו דירה. נגזר עליו מאסר למשך 6 חודשים ומאסר על תנאי. 10.3.92 ייצוא-יבוא מסחר ואספקה של סמים מסוכנים. נגזרו עליו מאסר למשך 30 חודש ומאסר על תנאי. 19.4.98 החזקה-שימוש בסמים לצריכה עצמית. נגזר קנס. 28.2.06 החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה. נגזר קנס. הרשעות קודמות של המשיב 2 למשיב 2 שש עשרה הרשעות קודמות כדלקמן: 14.11.83 החזקה ושימוש בסמים מסוכנים; 22.2.84 היזק לרכוש במזיד. נגזר עליו קנס ללא הרשעה. 25.1.84 כניסה לבית מגורים לבצע עבירה; 18.11.83 גניבה מתוך רכב; 30.12.83 גניבה מתוך רכב; 20.12.83 גניבה מתוך רכב; 26.11.83 גניבה מתוך רכב; 23.5.84 החזקה ושימוש בסמים מסוכנים; 22.5.84 התפרצות לבית מגורים; 9.5.84 התפרצות לבית מגורים לבצע עבירה; 23.4.84 גניבה; 16.4.84 התפרצות לבית מגורים לבצע עבירה; 17.4.84 כניסה לבית מגורים לבצע עבירה; 8.12.83 גניבה; 14.2.84 כניסה לבית מגורים לבצע עבירה; 8.2.84 התפרצות לבית מגורים; 14.2.84 כניסה לבית מגורים; 4.1.84 גניבה מתוך רכב; 9.3.84 התפרצות לבית מגורים; 14.1.84 פריצה לבניין שאינו דירה ובצוע גניבה; 17.1.84 התפרצות לבית מגורים; 25.2.84 התפרצות לבית מגורים; 21.2.84 גניבה; 18.3.84 כניסה לבית מגורים לבצע גניבה; 11.4.84 גניבה; 19.4.84 כניסה לבית מגורים לבצע גניבה; 19.2.84 התפרצות לבית מגורים; 25.11.83 גניבה; 11.12.83 גניבה מתוך רכב; 7.12.83 גניבה מתוך רכב; 9.12.83 גניבה מתוך רכב; 16.12.83 גניבה מתוך רכב; 18.12.83 גניבה מתוך רכב; 22.12.83 גניבה מתוך רכב; 2.1.84 גניבה מתוך רכב; 24.1.84 גניבה מתוך רכב; 30.1.84 גניבה מתוך רכב; 30.1.84 גניבה מתוך רכב; 19.1.84 גניבה מתוך רכב. בגין עבירות אלה נגזר עליו מאסר למשך שנה, ישב במקום בבית סוהר במעון נעול. 28.6.84 התפרצות לבית מגורים. נגזר עליו ללא הרשעה במעון נעול למשך שנה. 6.6.85 התפרצות לבית מגורים. נגזר עליו מאסר למשך 15 חודשים ומאסר על תנאי. 21.8.85 תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו. נגזרו 3 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירות תקיפה. 18.4.87 התפרצות לבית מגורים; 21.4.87 התפרצות לבית מגורים; 27.4.87 פריצה לבנין שאינו דירה ובצוע גניבה; 28.4.87 התפרצות לבית מגורים; 1.5.87 התפרצות לבית מגורים; 6.5.87 התפרצות לבית מגורים; 9.5.87 התפרצות לבית מגורים; 8.1.87 התפרות לבית מגורים; 21.2.87 התפרצות לבית מגורים;22.2.87 התפרצות לבית מגורים; 23.2.87 התפרצות לבית מגורים; 28.2.87 התפרצות לבית מגורים;1.3.87 התפרצות לבית מגורים; 11.3.87 התפרצות לבית מגורים; 11.3.87 התפרצות לבית מגורים; 14.3.87 התפרצות לבית מגורים; 8.1.87 התפרצות לבית מגורים; 8.1.87 התפרצות לבית מגורים; 17.1.87 התפרצות לבית מגורים; 30.1.87 פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה; 11.2.87 התפרצות לבית מגורים; 3.2.87 התפרצות לבית מגורים; 3.2.87 התפרצות לבית מגורים; 14.2.87 התפרצות לבית מגורים; 15.2.87 התפרצות לבית מגורים; 16.2.87 התפרצות לבית מגורים; 9.5.87 התפרצות לבית מגורים; 16.3.87 התפרצות לבית מגורים. בגין עבירות אלה נגזרו על המשיב 2 מאסר למשך שנתיים מאסר ע"ת והופעל מאסר ע"ת של 18 חודשים סה"כ מאסר בתיק זה שלוש שנים ושישה חודשים. 19.2.91 יצוא יבוא מסחר הספקה של סמים מסוכנים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו נגזר על משיב 2 מאסר בן 3 חודשים לריצוי בפועל ומאסר על תנאי. 12.3.92 החזקה ושימוש בסמים שלא לשימוש עצמי, נגזר עליו מאסר בפועל בן 30 חודשים ומאסר על תנאי ל- 3 שנים. 16.1.92 החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית, נגזר עליו קנס והתחייבות להימנע מעבירה. 28.2.95 העלבת עובד ציבור, הוטלה עליו התחייבות להימנע מעבירה. 13.3.96 תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, נסיון לתקיפה סתם, הפרעה לעובד ציבור והעלבת עובד ציבור, נגזר עליו קנס ומאסר על תנאי. 19.6.96 תקיפת שוטר, הוטל עליו קנס ומאסר על תנאי. 25/1/98 תקיפת עובד ציבור, הסגת גבול פלילית, איומים והעלבת עובד ציבור, הוטל עליו קנס. 7.9.04 תגרה במקום ציבורי, הוטל עליו קנס ומאסר על תנאי. 21.12.05 הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נגזר עליו מאסר בן 17 חודשים ומאסר על תנאי. 6.12.07 איומים, נגזר עליו מאסר על תנאי. התוצאה לגבי המשיבים 1-2 הרשעותיהם הקודמות של המשיבים 1 ו- 2 יש בהן כדי להעיד על אופיים העברייני ועל מעורבותם העמוקה במעגל הפשיעה. המתואר בכתב האישום יחד עם העבר הפלילי של המשיבים 1 ו- 2, מעיד על הסיכון הרב שנשקף מהם לציבור ומעורר חשש כבד לכך שלא יהיה בחלופת מעצר כדי למנוע מהמשיבים לשוב ולעבור עבירות סמים. ההלכה היא שלא נכון להורות על תסקיר מעצר כאשר המסוכנות, על פני הדברים, ברורה וזועקת ולמעשה, מייתרת כל בחינה נוספת כאמור" (בש"פ 3086/05, אבו הדובה נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 14.4.05). התוצאה היא שיש לעצור את המשיבים 1-2 עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. התוצאה באשר למשיב 3 המשיב 3 הוא בחור בן 19.5 שהיה שליח לדבר עבירה. הוא אשר אסף את הסמים עבור אביו, המשיב 2, מידי המשיב 1. למשיב 3 הרשעה המכילה מספר עבירות: 6.1.05 התנהגות פרועה במקום ציבורי; 25.4.06 הפרת הוראה חוקית; 13.5.06 הפרת הוראה חוקית; 14.5.06 הפרת הוראה חוקית; 16.7.06 הפרת הוראה חוקית; 4.1.07 הפרת הוראה חוקית; 23.3.07 הפרת הוראה חוקית; 26.9.05 שימוש פחזני באש ובחומר דליק; 1.5.07 הפרת הוראה חוקית; 5.10.05 שוד מזויין. על כל העבירות הללו נגזר עליו מאסר למשך 3 חודשים ומאסר על תנאי. שלושת החודשים רוצו בעבודות שירות. הנה כי כן, עברו הפלילי אינו כה מכביד כמו עברם של המשיבים 1 ו - 2. לפיכך לאור גילו הצעיר יחסית ועברו הפלילי שבו הרשעה אחת, ראיתי להורות על הכנת תסקיר מעצר שיבחן האם ניתן למצוא בעניינו חלופה שיש בה לאיין את מסוכנותו. ב"כ המשיב 3 יעמוד בקשר עם שירות המבחן, יציע לו חלופות אפשריות שיבחנו כאמור על ידי השירות. סמיםסחר בסמים