מה משקלה עדות של עד מדינה ?

ראיות לכאורה הן ראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט יוביל לביסוס אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר. יש לראות את התמונה בכללותה ואת פוטנציאל ההוכחה הגלומים בראיות שבחומר החקירה (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, ). לאחר בחינת עדותו של עד המדינה ולאחר שנתתי דעתי לטיעונים שהעלו הסנגורים המלומדים הגעתי למסקנה כי יש בעדותו של עד המדינה כדי לקיים את התשתית הראייתית הלכאורית להרשעת המשיבים בעבירה המיוחסת להם באישום השני. סעיף 54 א. (א) לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א-1971 קובע כי עדותו של שותף לעבירה שהוא עד מדינה, טעונה סיוע. בית המשפט לא ירשיע נאשם על סמך עדותם היחידה של שותפו לעבירה, אלא אם מצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה. ואולם, אם היה השותף עד מדינה- טעונה עדותו סיוע...". מקום שבו נדרשת תוספת ראייתית מסוג סיוע לצורך הרשעתו של נאשם, שומה על בית המשפט הדן בבקשת המעצר לבחון ברמה הלכאורית האם יש בחומר הראיות שבידי המבקשת כדי לענות על דרישה זו. (ראה בש"פ 2580/97 אנג'ל אייל ואח' נ' מדינת ישראל, מפי כב' הנשיאה השופטת ביינש). "אכן זכות השתיקה הינה זכות המוקנית לנאשם על-פי דין וכל נאשם רשאי לעשות שימוש בזכות זו - אולם במקרה שלנו העורר יכול היה בנקל להפריך את החשדות המיוחסים לו על ידי מסירת גרסה מפורטת מטעמו, אך הוא, מטעמים השמורים עימו, בחר שלא לעשות כן ודבק בזכות השתיקה. אם העורר היה מוסר את גרסתו למהלך האירועים, המשטרה יכולה הייתה לבדוק גרסה זו ולנסות לאמתה, ואם גרסתו הייתה מתאמתת, יש להניח, כי היה משוחרר ממעצר עוד מלפני זמן רב. (ראו בש"פ 4881/03 ליאור קביליו נ' מדינת ישראל, (טרם פורסם)). השתיקה אף מחזקת את הראיות האחרות המסבכות את העורר בביצוע העבירות המיוחסות לו (ראו בש"פ 8638/96 נחום קורמן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(5), 200 בעמ' 206; בש"פ 1171/04 מדינת ישראל נ' שמעון(שמיעה) עמר (טרם פורסם); בש"פ 686/04 וחיד חטאר נ' מדינת ישראל, (טרם פורסם)).