מה זה צו הבאה ? מה זה צו הבאה לבית המשפט ? מה זה צו הבאה הוצאה לפועל ? מה הדין בסוגיית צו הבאה לעד בהליך אזרחי ? מה הדין בסוגיית צו הבאה לעד בהליך פלילי ? מהו צו הבאה לעדות ? מהו צו הבאה פלילי ? ##(1) צו הבאה - הוצאה לפועל:## צו הבאה, הוא המונח בו עושה שימוש חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 ומדובר בסמכות של רשמי הוצאה לפועל להביא חייבים בפניהם. צו תפיסה, הוא המונח בו עושה שימוש פקודת בזיון בית משפט , המורה על " תפיסת" המפר לצורך הבאתו בפני ביהמ"ש. אם כך, צווי ההבאה שניתנים על-ידי רשמי הוצאה לפועל אינם יכולים להיחשב חלק מהליך לפי פקודת בזיון בית משפט . הסמכות להטיל סנקציות לפי פקודת ביזיון קמה רק במעמד הדיון בפני רשם ההוצאה לפועל משהובא החייב בהתאם לצו ההבאה ( סעיף 69 יג לחוק ההוצאה לפועל). ##(2) צו הבאה הוצאה לפועל - סנקציות:## בחוק ההוצאה לפועל קיים סעיף מיוחד המאפשר לרשם ההוצאה לפועל לכפות ציות, או להעניש בשל אי ציות. תוכנו של סעיף 69 יג (ג) הינו כדלקמן: "במעמד הבירור או ההבאה רשאי רשם ההוצאה לפועל לכפות ציות או להעניש בשל אי-ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית משפט". ההלכה היא שאין להיזקק להליכי בזיון כאשר קיימת דרך אחרת וחמורה פחות לאכיפת ביצוע ההוראה השיפוטית. בעניין זה ראה רע"פ 7148/98 ארנון עזרא נ' יעל זלזניאק נג (3) 337 (17.6.99) שבו נאמר: " התוצאה, שלפיה אין לאכוף הסכם פשרה בלתי ברור בהליכי ביזיון, מתיישבת עם הכלל שגובש בפסיקה, שלפיו אין להיזקק להליכי ביזיון כאשר קיימת דרך אחרת לביצוע ההוראה השיפוטית (ראו: ע"א 228/63 עזוז נ' עזר סעיף 69יג לחוק קובע, כי במעמד ההבאה יברר רשם ההוצאה לפועל בפניו הובא החייב, ככל הניתן, את יכולת החייב, תוך שהוא רשאי לתת כל צו או החלטה שייראו לו בנסיבות העניין. בכלל זה רשאי הוא, בין היתר, לתת או לשנות צו תשלומים; להכריז על החייב כמוגבל באמצעים; להזמין את החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה, ולכוף התייצבותו לחקירה כאמור; לתת צו להמצאת מסמכים או להתייצבות החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר – במועד אחר. ##(3) צו הבאה הוצאה לפועל - מה אומר החוק ?## המקור החוקי לצו הבאה מונח בסעיף סעיף 69 יב לחוק ההוצאה לפועל. סעיף 69 יב לחוק ההוצאה לפועל קובע את סמכויותיו השיפוטיות של רשם ההוצאה לפועל על הבאת חייב לפניו בצו הבאה כדלקמן: " (א) לא הופיע החייב לבירור שהוזמן אליו כאמור בסעיף 69יא(א), לא התייצב לחקירת יכולת שהוזמן אליה לפי סעיף 67 או לא התייצב לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל שהוזמן אליה לפי סעיף 68א, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, להורות בצו על הבאת החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר (להלן - צו הבאה), ובלבד שחלפו חודשיים מיום שהומצאה לחייב בהמצאה מלאה אזהרה, הזמנה לבירור, הזמנה לחקירת יכולת או הזמנה לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל, לפי המוקדם, והחייב הוזהר כי אם לא יתייצב, לבירור, לחקירת יכולת או לבדיקה כאמור יהיה ניתן לנקוט נגדו הליכי הבאה ומאסר לפי פרק זה." 11. משמע, במקרה שחייב לא התייצב לחקירת יכולת שהוזמן אליה, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, להורות בצו על הבאת החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר. כך קובע סעיף 69 יג לחוק ההוצל"פ כאשר הובא החייב בפניו: " (א) בא החייב לבירור לפני רשם ההוצאה לפועל או הובא לפניו על פי צו הבאה, יהא עליו להציע דרכים לביצוע פסק-הדין, בדרך של הצעה לתשלום החוב בשיעורים או למכירת נכסים, וכן יהא עליו למלא הצהרה בדבר יכולתו ולחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א. (ב)במעמד הבירור או ההבאה יברר רשם ההוצאה לפועל, ככל הניתן בנסיבות העניין, את יכולת החייב ורשאי הוא לתת כל צו או החלטה שייראו לו בנסיבות הענין, ובכלל זה רשאי הוא: (1) לתת או לשנות צו תשלומים; (2) להכריז על החייב כמוגבל באמצעים; (3) להזמין את החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה, ולכוף התייצבותו לחקירה כאמור; (4) לתת צו להמצאת מסמכים או להתייצבות החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר - במועד אחר; (5) לדרוש מסירת מידע על החייב, בהתאם להוראות סעיף 7ב, ולעניין זה אין צורך במשלוח התראה לחייב לפי הוראות אותו סעיף. (ג) במעמד הבירור או ההבאה רשאי רשם ההוצאה לפועל לכפות ציות או להעניש בשל אי-ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית משפט." ##(4) טופס צו הבאה הוצאה לפועל:## להלן דוגמא של טופס צו הבאה הוצאה לפועל: לשכת הוצאה לפועל ב____________ מס' תיק: ____________ מס' נומרטור: ____________ צו הבאה: ניתן בזה צו לעצור ולהביא לפני ראש ההוצאה לפועל את:____________שם משפחה:____________ הצו ניתן בדיון מיום בפני ראש ההוצאה לפועל לבקשת הזוכה לאחר שהחייב הוזמן לבירור/חקירת יכולת בתאריך____________ צו זה יבוצע בידי משטרת ישראל, ומותר לבצעו בכל מקום ובכל עת. יש להביא את החייב בפני ראש ההוצאה לפועל הסמוך למקום מעצרו, או למקום החזקתו, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות משעה שנעצר לפי צו זה. החייב ישוחרר אם יפקיד ערבון כספי בסך ש"ח, לשם הבטחת התייצבותו תוך 24 שעות בפני. תאריך ____________ שופט/ראש הוצאה לפועל ב____________ לחייב ששלם ערבון: עליך להתייצב תוך 24 שעות בפני ראש ההוצאה לפועל ב____________ חתימת החייב____________ לשימוש המשטרה (סמן ב-X במשבצת המתאימה): אל לשכת ההוצאה לפועל ב: 521 [] ערבון כספי בסך שולם בסניף הדאר מס' לזכות חשבון מס' לפי קבלה מס' מיום (עותק טופס ההפקדה מצורף). 522 [] החייב הובא בפני ראש ההוצאה לפועל בלשכת ביום . 527 [] צו הבאה בוטל ע"י לשכת ההוצל"פ ב בתאריך אסמכתא . 526 [] הצו לא בוצע מהטעם . חותמת המשטרה____________ שם השוטר____________ משטרת ישראל מרחב ____________ עותק מצו זה ימסר לחייב בידי השוטר. ##(5) צו הבאה לכפות התייצבות בבית המשפט:## מה הדין בסוגיית צו הבאה לעד בהליך אזרחי ? צו הבאה לעדות הוא צו הגורר עמו פגיעה בחירותו של העד ולכן אין כל פסול במתן " הזדמנות נוספת" למי שהוזמן לעדות טרם הוצאת הצו (ראו: עניין שמורי פריתז בו הוצא צו ההבאה רק לאחר שהעד לא התייצב לפחות בשני מקרים וע"א 207/83 ועד הנאמנים לנכסי ההקדש המוסלמי בתל אביב יפו נ' יוסי חברה להשקעות בע"מ, פ"ד מב(2) 369, 375 (1988), בו מלכתחילה ביקש המזמין לעדות שלא להוציא צו הבאה ורק לאחר הפעם השניה של אי ההתייצבות התבקש הצו). ##(6) צו הבאה לעדות - עד שזומן ולא הגיע:## אם עד זומן כדין ולא התייצב לעדות על בית המשפט להוציא צו הבאה בהתאם לסעיף 73 א' לחוק בתי המשפט ולתקנות סדרי הדין. עם זאת, אין להוציא מכלל אפשרות כי במקרים חריגים ויוצאי דופן ימנעו בתי המשפט מלהוציא צו הבאה לדיון, בין כתוצאה ממצבו של מי שהוזמן לעדות, בין ממניעות אוביקטיבית ובין כתוצאה מהערכה מחודשת של נחיצות העדות לאחר שנשמעו העדויות הנוספות בתיק ( ראו לדוגמא: רע"א 3145/13 ג'מעיית לג'נת אלמעארף אלחיריה אלמחליה נ' ג'ושה (14.7.2013; בר"ע ( מחוזי חיפה) 2016/07 חקיקת נ' טרם (26.9.2007); בר"ע 862/03 אברג'יל נ' אסולין (9.2.2004)). ##(7) צו הבאה לפי חוק סדר הדין הפלילי - ערר על צו הבאה:## מה הדין בסוגיית צו הבאה לעד בהליך פלילי ? בית המשפט רשאי לתת בכל עת צו הבאה פלילי נגד הנאשם, אם ראה שיש צורך בכך כדי לכפות את התייצבותו למשפט במועד שנקבע. סמכותו של בית המשפט להוציא צו הבאה נלמדת מלשונו של סעיף 99 לחוק סדר הדין הפלילי אשר קובע כדלקמן: "בית המשפט רשאי לתת בכל עת צו הבאה לדיון נגד הנאשם, אם ראה שיש צורך בכך כדי לכפות את התייצבותו למשפט במועד שנקבע". השופטת ע' ארבל ציינה כי "אכן, הכללים החלים במקרה של צו הבאה, בנוגע, למשל, לעיון חוזר, ערר והבאה בפני שופט אינם ברורים" (בפיסקה 6 ב-בש"פ 9661/08 שושן נ' מדינת ישראל. יחד עם זאת, במקרים שבהם הוטלה ערובה, במסגרת צו הבאה, הוחלו בעבר הוראות 53 לחוק המעצרים והתקבלו עררים על גובה הפקדת הערובה (ראו: פרשת שושן; בש"פ 1200/08 כעכי נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 8.2.2008); בש"פ 5274/95 אליאס נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 29.8.1995)). הכללים החלים במקרה של צו הבאה לדיון, בנוגע, למשל, לעיון חוזר, ערר והבאה בפני שופט אינם ברורים. עם זאת, לעניין הטלת ערובה נראה כי ניתן להחיל את ההוראות הרלוונטיות מסימן ו' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. כך למשל הוחל ס' 47 לחוק המעצרים העוסק בתוצאות אי המצאת ערובה בעניין של עורר אשר הוצא נגדו צו הבאה בשל אי התייצבות למשפטו (בש"פ 5720/01 עבדאללה נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 19.7.01)). ##(8) צו הבאה לבית המשפט:## סעיף 73(א)(1) לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מסמיך את בית המשפט "לצוות על הבאתו לפני בית המשפט", באמצעות צו הבאה לדיון המוצא לפי סעיף 73 א' לחוק בתי המשפט, של מי שזומן להעיד ולא התייצב (ראו גם: תקנות 184 – 186 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ותקנות 53(ג) – 54 לתקנות בית הדין לעבודה ( סדרי דין), התשנ"ב-1991, המפרטות את מתכונת הוצאת צו ההבאה). נקודת המוצא היא, כי " בית המשפט לא יסרב להוציא צו הבאה נגד עד כזה שהוזמן כדין ולא התייצב" (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, 568 (מהדורה 12, 2015)), הגם שסמכות בית המשפט מנוסחת בסעיף 73 לחוק בתי המשפט כסמכות רשות ("בית המשפט רשאי"). בפסק הדין המנחה בסוגיה, נתקבל ערעור על פסק דין, בגדרו של הליך אזרחי בו סירב בית המשפט המחוזי להוציא צו הבאה נגד עד שזומן לפחות פעמיים לעדות ולא התייצב, תוך חיוב בית המשפט בהוצאת צו הבאה ומתן פסק דין חדש. השופט זוסמן קבע כך: "לדעתי נפגמו סדרי הדין בשל סירובו של השופט. לא ניתן לקבוע בבטחון שעדותו של מקס שינבאום לא היתה מועילה למערערת ואם קיימת האפשרות שעדות זו היתה מועילה לה, אין לומר שאין ' טעם' להביאו כדי שיעיד. נוכח העובדה ששינבאום הוזמן על ידי בית המשפט כדין ולא בא, לא היתה ברירה בפני השופט המלומד זולת להיעתר לבקשת צו ההבאה" (ע"א 424/62 שמורי פריתז בע"מ נ' התאגדות למוצרי הדר ושימורים בע"מ, פ"ד יז 116, 117 (1963). בהליך פלילי בו לא הוצא צו הבאה פלילי כנגד המתלונן שזומן לעדות ולא הגיע, בנימוק לפיו על בית המשפט לנהל את ההליך "בצורה מעשית ועניינית ולאו דווקא בצורה פורמאלית גרידא", בוטל פסק הדין ובית המשפט ציין כי "שום ' ניהול משפטים בצורה מעשית ועניינית' אינו יכול להצדיק סירוב לאפשר הבאת עד, שעדותו היא מהותית לאותו הליך" (ע"פ 247/87 מדינת ישראל נ' אלנסאסרה, פ"ד מא (4) 783, 784 (1987). צו הבאהצווים