התקנת מזגן בדירה שכורה ללא רשות

התקנת מזגן בדירה שכורה ללא רשות ביום 18/3/04 נחתם הסכם שכירות מוגנת בין וינברג אהובה ז"ל, הרן רבקה, מ.ו. השקעות בע"מ ומ.ע.ג.ן ייעוץ וניהול נכסים בע"מ לבין הנתבעת הגב' אלה כהן (להלן "ההסכם"). סעיף 8(א) להסכם קובע כי אין לבצע שינויים כלשהם בנכס ללא אישור בכתב מהמשכירים, ואילו סעיף 8(ב) להסכם מאשר מראש ועם כניסת השוכרת לדירה לבצע את השינויים הבאים: "שבירת קירות פנימיים, שיפוץ האמבטיה והשירותים, שיפוץ המטבח, החלפת הריצוף בדירה, החלפת דלתות, התקנת מזגנים (מיקום המנועים - בתיאום עם המשכירים), שינוי נקודות אינסטלציה וחשמל, סגירת חלון ומרפסת עורפית...". בכתב התביעה התבקש בית המשפט "ליתן צו עשה המורה לנתבעת לסלק מנוע של מזגן מפוצל שהותקן על ידה שלא כדין ותוך פגיעה ברכוש התובעים על גג הבניין הידוע כגוש 6941 חלקה 118 הנמצא ברחוב נחמני 64 פינת רחוב דרך מנחם בגין 27 בתל אביב והנמצא בבעלות התובעים (להלן: "הבניין"), ולתקן הנזקים שנגרמו בגג הבניין בעקבות התקנת מנוע המזגן המפוצל ובמעקה הגג". כתב התביעה מתייחס לביקורת אשר נערכה בגג הבניין ולכך ש"התברר" לתובעים כי הנתבעת התקינה ללא רשות ובניגוד לדין מנוע מזגן מפוצל על גג הבניין בו מצוי המושכר. בנוסף לכך נטען בכתב התביעה כי מנוע המזגן המפוצל הותקן תוך כדי פגיעה קשה בבידוד הגג על כל המשתמע מכך, ותוך יצירת חור גדול מאוד במעקה הגג לצורך העברת צינור למושכר. כמו-כן נטען כי נשלח מכתב דרישה מיום 16/10/08 לסלק את מנוע המזגן המפוצל תוך 14 יום, תוך תיקון כל הנזקים שנגרמו כתוצאה מההתקנה. בכתב ההגנה אשר נכתב ונערך על-ידי הנתבעת ללא סיוע של עורך דין, נטען כי בשנת 2008 הותקן על ידי טכנאי מזגן לקירור חדר הילדים עם מנוע על גג הבניין, וזאת בידיעה ובאישור התובעים. כמו-כן נטען כי המנוע הותקן בתוך עריסה ייעודית שנתלתה על החלק הפנימי של מעקה הגג, בדומה למזגנים האחרים שבגג, וזאת על מנת שלא לכער את חזית הבניין ולא לפגום או לפגוע באיטום הגג. בכתב ההגנה נטען כי היה זה מי מטעם התובעים אשר הורידו את המנוע מהערסל, וכתוצאה מכך וממכתב הדרישה נאלצה הנתבעת לשלם על התקנה מחודשת לעריסת המזגן. בנוסף לכך נטען כי התובעים מחזיקים בנכסים רבים הנמצאים בשכירות מוגנת ומציקים לדיירים מוגנים, ובהקשר זה הפנתה לפסק דין אשר ניתן לטובתה כנגד חלק מהתובעים במסגרת ת.א. 54417/06. התובעים הגישו כתב תשובה ובו נטען, בין השאר, כי הנתבעת מעולם לא קיבלה רשות להתקין מנוע מזגן מפוצל על גג הבניין שלהם, וכי אף מעולם לא התבקשו על-ידי הנתבעת לתת אישור כזה. בנוסף לכך נטען כי התובעים ו/או מי מטעמם מעולם לא הורידו את המנוע של הנתבעת מהעריסה, וכן הוכחש כי היה על הנתבעת לשאת בהוצאה נוספת על מנת להחזיר את המנוע לעריסה בהתקנה מחודשת. לעניין נזק נטען כי הנתבעת השאירה את כניסת צינורות המזגן במעקה הגג ללא איטום, כך שעלולים להיכנס דרכו מי גשמים אל תוך הקיר החיצוני של הבניין. במהלך הדיון בתובענה הוגשה בקשה לפיצול סעדים על ידי התובעים וזאת "בגין הנזקים שנגרמו וייגרמו להם בשל שימוש שלא כדין שעשתה ועושה המשיבה ברכושם". בית המשפט דחה בקשה זו, שכן ככל שהנתבעת גרמה נזקים ועושה שימוש שלא כדין ברכושם של התובעים, הדבר ידוע להם, והם בהחלט יכולים היו לתבוע בגין נזקים אלה בעת הגשת התביעה דנן. הבקשה מתייחסת כאמור לנזקים אשר נגרמו וייגרמו להם "בשל שימוש שלא כדין שעשתה ועושה המשיבה ברכושם" ולא בהתייחס לנזקים אשר יגרמו אם בעתיד תעשה הנתבעת שימוש שלא כדין ברכושם. בנוסף לכך, וכפי שנקבע בהחלטה אשר דחתה בקשה זו, בידי התובעים הייתה האפשרות להגיש חוות דעת מומחה על מנת לכמת את הנזקים הנטענים, ובוודאי שלא היה כל מקום לנתק נזקים אלה מהתביעה למתן צו עשה, כאשר אותו נזק אשר נטען כי נגרם מהווה חלק בלתי נפרד מתביעה זו. הנני מפנה בעניין זה לסעיף 18 לתצהירה של התובעת 2 שבו ציינה בצורה מפורשת כי הבקשה לפיצול סעדים אכן התייחסה "לנזק שנגרם ויגרם כתוצאה ממעשיה שלא כדין של הנתבעת המפורטים לעיל". בהעדר פירוט ואסמכתאות לנזקים משמעותיים שנגרמו או שעשויים להיגרם לתובעים, אין מקום להטריח את בית המשפט לנהל תביעה נוספת לאחר מתן פסק דין בתובענה זו לגבי העלויות הכרוכות בסתימת חור קטן שדרכו מועבר צינור ליחידה הפנימית של המזגן מהמנוע וסתימת חורים ספורים של ברגי העריסה, כאשר אותן עלויות שוליות ביותר. התובעת 2 הגישה תצהיר בתמיכה לתובענה שבו חזרה על טענות התובעים בכתב התביעה וכן הוסיפה, בין השאר, כי המנוע הוא משנת 2008 מסוג LG, דבר המלמד על מועד התקנת המנוע בגג, זמן מה לאחר החתימה על הסכם השכירות. הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית במסגרת התובענה, והפעם באמצעות סיוע של עורך דין. בתצהיר הוצהר בין השאר כי במסגרת החתימה על הסכם השכירות התנהל מו"מ בין הנתבעת לבין הנתבעת, כאשר הנתבעת דרשה לבצע שינויים רבים בדירה לרבות הצבת והתקנת "מנועי מזגנים לחדרי הנכס בגג הבניין - בדיוק וכפי שביצעו שאר דיירי הבניין עוד בטרם כניסתי לנכס ובאישור בעלי הנכס במנשך שנים רבות". בתצהיר הנתבעת הפנייה לסעיף 8 להסכם שממנו עולה כי קיבלה אישור מראש ובכתב לבצע שינויים בנכס לרבות התקנת מזגנים, כאשר ניתן אישור מאת הבעלים להצבת מנועי המזגנים על גג הבניין ועל כן הותקנו שני מנועים על גג הבניין. בסעיף 6 לתצהיר התייחסות לכך שלאחר מכן, ובמהלך שנת 2008, התגלה כי מנוע מזגן אחד הורד מעריסתו. הנתבעת אף מפנה להודעת התובעת 2 במהלך דיון מקדמי, שם הצהירה כי שלושה דיירים קבלו היתר להצבת המזגנים על הגג - "כל מי שיש לו דירה עליונה קיבל אישור לשים מנוע על הגג", תוך שהוסיפה כי הנתבעת אכן מתגוררת בדירה עליונה. בנוסף לכך צירפה הנתבעת מכתב של התובעת 4 לדייר אחר, ממנו עולה כי התובעת 4 בחתימת התובעת 2 מסכימה להזיז את המנוע 3-4 מטרים בגג, אולם זאת מבלי לפגוע בטענותיה במסגרת התובענה. התובעת 2 נחקרה על תצהירה במסגרת החקירה הנגדית. במהלך החקירה נשאלה "איך זה מסתדר עם העובדה שאת טוענת שדווקא היא לא קיבלה היתר להצבת מנועי המזגנים שלה בעוד שאת מדגישה במפורש את המילה "רק" בתשובתך לעניין מי הרשאים להניח מנועים על גג הבניין?" ולכך השיבה - "מדיניות הבעלים השתנתה. בעבר ניתנו אפשרויות להתקין מנועי מזגנים על הגג, עתה הגג מושכר ומשמש את דירת הגג. אנחנו לא עשינו פשע בכך שאנחנו מבקשים להרוויח מהנכס, הדירות המוגנות משלמות פרוטות שכ"ד. דירת הגג מושכרת בשכירות חופשית. השוכר קיבל רשות להשתמש בגג, לא יותרו יותר אישורים להתקנת מזגנים על הגג ומאז שהגב' נכנסה לכן בפירוש כתבתי בחוזה שצריך לתאם עימי התקנת המזגנים. אילו ביקשה אישורים הייתי מתאמת איתה התקנת המזגנים על קירות הבניין או במרפסת שלה. ולא על הגג. משנת 2000 כשאני מנהלת את הבניין לא ניתנו אישורים להתקין על הגג מזגנים." הנתבעת נחקרה אף היא על תצהירה ובעדותה אישרה כי אכן קיבלה רשות להתקין מנועים על הגג, וזאת בהמשך לחתימה על הסכם השכירות וכן על-פי אישור טלפוני. "ש. קיבלת רשות מבעלי הבניין להתקין מזגן על גג הבניין? ת. כן. זה היה בזמן שרכשתי את הנכס, השינויים היה תנאי לרכישה, קיבלתי אישור מהגב' נילי ויינברג. ש. את אומרת שזה תנאי לרכישת הדירה? ת. אני רוצה לדייק, התנאי לרכישת הדירה היה שיפוץ כללי כולל מזגנים". הנתבעת נשאלה מדוע הפרה את ההסכם בכך שלא ביקשה רשות בכתב לגבי מיקום המנוע של המזגן בשנת 2008, ועל כך השיבה כי הכל הותקן בשנת 2004, אולם מנוע אחד התקלקל והוחלף באותו מקום בשנת 2008. "ת. לא. לא הפרתי שום הסכם. בשנת 2004 כאשר רכשתי את הנכס עשיתי שינויים מהותיים, שבירת קירות, שיניתי הכל לחלוטין לא נשאר זכר להיסטוריה האם אז הייתי צריכה לחשוב על מנוע מזגן שתגיע לי תביעה אחרי 5 שנים. כל המזגנים הותקנו בשנת 2004 בעת כניסתי לדירה ובתיאום טלפוני. ש. מנוע מזגן מסוג LG זה שלך? ת. כן. ש. מה שנת הייצור שלו? ת. שנת היצור שלו 2004, אבל המנוע, המזגן התקלקל ובשנת 2008 החליפו את המנוע, לא הייתה תזוזה, לא היה שינוי, לא היה שום דבר." ראה לעניין זה עדותה של הנתבעת אשר ניתנה במהלך החקירה החוזרת: "ש. נשאלת לעניין ביצוע השיפוץ האם זה תואם או לא תואם עם הגב' ויינברג? ת. בוודאי. ש. מה עשית בשיפוץ? ת. הכל. לא השארתי כלום. החלפתי צנרת. ויינברג קיבלו ממני מסמך של מעצבת פנים וכל השינויים נעשו לאחר אישורה. ש. לעניין החלפת מנוע מזגן בשנת 2008 למה החלפת את המנוע? ת. כי המזגן התקלקל." הצדדים סיכמו את טענותיהם בתום הדיון. דיון נטען על ידי התובעים כי המנוע הותקן ללא אישור בכתב, כאשר נקבע בסעיף 8 להסכם כי יש לתאם את מיקום המנועים שיותקנו, ובסעיף 13 להסכם נקבע כי יש לבצע שינויים בהסכם אך ורק בכתב. הנני מקבל לעניין זה את טענת ב"כ הנתבעת כי לא נדרש אישור בכתב לצורך תיאום מיקום המנועים של המזגנים, שכן בסעיף 8 ב' להסכם ניתן אישור מראש ובכתב לבצע את כל השינויים הרבים בנכס אשר פורטו שם, לרבות התקנת מזגנים. אמנם צוין באותו סעיף כי יש לתאם את מיקום המנועים של המזגנים, אולם לא נקבע כי על התיאום להתבצע בכתב בלבד. בנוסף לכך, הצורך בתיאום נקבע בהסכם עצמו ואינו שינוי להסכם, ועל כן לא היה כל צורך לעשות זאת בכתב. לעניין התיאום העידה הנתבעת כי נעשה באמצעות אישור טלפוני, וכל זאת כאשר התובעים קיבלו תוכניות ביצוע וידעו היטב מראש היכן ימוקמו המזגנים בפועל. כמו-כן לא נסתרה עדותה של הנתבעת לפיה אותו מנוע משנת 2008 החליף מנוע אשר הותקן זמן רב קודם לכן באישור, התקנה מחודשת בעקבות קלקול. הצדדים לא התייחסו לסוגיה האם הנתבעת רשאית להחליף מנוע מקולקל בהנחה שניתנה רשות להתקין את המנוע שהתקלקל מלכתחילה. יחד עם זאת, אין כל טענה לפיה בהתאם לתנאי ההסכם הנתבעת אינה רשאית לתקן ו/או להחליף מנוע מקולקל, כאשר הלכה למעשה, מבחינת התובעים אין כל משמעות לאבחנה בין תיקון מנוע קיים לבין החלפה למנוע חדש אשר מותקן באותו מקום. בנוסף יצוין כי בנסיבות העניין, על רקע העבודות הרבות שבוצעו על ידי הנתבעת בנכס, וכאשר ביצוע העבודות לרבות התקנת המזגנים היה חלק בלתי נפרד מהסכם השכירות, העלאת טענה לפיה אין להתיר החלפה או תיקון הינה טענה שיש בה חוסר תום לב. לפיכך הנני קובע כי הנתבעת אכן רשאית הייתה להחליף מנועים ישנים בחדשים על גג הבניין. התובעת 2 אישרה כאמור במהלך הדיון הקודם כי ניתנו אישורים למי שיש לו דירה עליונה להתקין מנועים על גג הבניין. התובעת 2 אף העידה בדיון של היום כי אכן ניתנו אישורים להתקין מנועים בגג הבניין אך "המדיניות השתנתה". על הצדדים לכבד את הוראות ההסכם ומדיניות איננה יכולה לשנות את תנאי ההסכם הלכה למעשה. אין בפנינו תובענה להורות על מתן צו עשה לסילוק מנוע של מזגן אשר הותקן באישור על גג אשר בבעלות פרטית מפאת שינוי מדיניות או נסיבות אחרות כגון רצון לנצל את הרכוש הפרטי בצורה אחרת. התובענה דנן הינה תובענה להורות על סילוק מנוע של מזגן מהטעם שהוא הותקן שלא כדין ותוך פגיעה ברכוש של התובעים וגרימת נזק בלבד ואשר שלושת רכיבים אלו כלל לא הוכחו על ידי התובעים. לעניין הנזק, על אף שנקבע בהחלטת בית המשפט במסגרת הבקשה לפיצול סעדים כי באפשרותם של התובעים לצרף חוות דעת אודות הנזק, בחרו התובעים שלא לעשות כן, כאשר למעשה הגישו ערעור על ההחלטה לא לפצל סעדים עוד לפני שהגישו תצהיר עדות ראשית במסגרת תובענה זו. יוצא אם כן כי התובעים לא הוכיחו נזק כלשהו, כאשר אף לא הוכח כי המזגנים שהותקנו על גג הבניין לא הותקנו במקצועיות. אמנם יש חור כניסה לצנרת של המזגן ישירות לדירת הנתבעת וברגים של העריסה, אך גם לו בית המשפט היה נותן צו לסילוק המנוע מהגג, ניתן היה לסתום את החורים בעלות מינימאלית. יצוין כי לא היו תלונות כלשהן על רטיבות כאשר המנועים מותקנים משנת 2004. בנוסף לכך, אין חוות דעת מטעם התובעים אודות זווית הכניסה של צינורות המזגן כאשר על-פי רוב קודחים חור בזוית כזאת שמונעת כניסה של מי גשמים. בנוסף לאמור לעיל, בית המשפט התרשם כי התובעים מנסים לעשות שימוש בסוגיית המזגן על מנת להשיג קביעה לפיה הנתבעת היא בגדר מפרת הסכם, ועל כן ולמרות ההשקעה הרבה אשר נעשתה בדירה על ידי הנתבעת, יהיו הם זכאים לפנותה מהדירה שכן הפרה את ההסכם. ראה לעניין זה שאלת ב"כ התובעים: ש. על פי הסכם השכירות, מפנה לסעיף 8 ו- 9 שם מפורטים השינויים שניתן לעשות או לא לעשות בדירה שאת שוכרת אותה, בסעיף 12 ב' להסכם, ס"ק 5 בעמ' 3 להסכם, (מקריאה), נכון שמעשייך בכך שהצבת מנוע על גג הבניין ללא אישור הבעלים מהווה הפרת הסכם? ת. הכל נעשה באישור הבעלים. מכאן אני חוזר לסעד המבוקש - "ליתן צו עשה המורה לנתבעת לסלק מנוע של מזגן מפוצל שהותקן על ידה שלא כדין ותוך פגיעה ברכוש התובעים על גג הבניין הידוע כגוש 6941 חלקה 118 הנמצא ברחוב נחמני 64 פינת רחוב דרך מנחם בגין 27 בתל אביב והנמצא בבעלות התובעים (להלן: "הבניין"), ולתקן הנזקים שנגרמו בגג הבניין בעקבות התקנת מנוע המזגן המפוצל ובמעקה הגג". לאור כל האמור לעיל, לא הוכח כי המנוע הספציפי מבין המנועים האחרים של הנתבעת אשר מותקנים על הגג, הותקן ללא אישור. קיימת גרסה מול גרסה כאשר הנטל מוטל על התובעים להוכיח את תביעתם, ולעניין זה אוסיף כי בית המשפט מוצא את גרסתה של הנתבעת כגרסה מהימנה יותר מגרסת התובעת 2. כמו-כן לא הוכח כי נגרם לתובעים נזק כלשהו, ובכלל זה לא הוכח כי ההתקנה פגעה באיטום הבניין או בנכס. מנגד, מהראיות אשר הוגשו במהלך הדיון עלה כי בסמוך למועד הדיון נפער בור גדול בגג הבניין בעקבות עבודות בנייה של התובעים ו/או מי מטעמם, כפי שניתן לראות בתמונה שהוגשה כראיה לתיק, וכל זאת כאשר התובעים מחייבים את הדיירים לשאת ב- 50% מהוצאות האחזקה של הבניין לרבות זיפות הגג. לאור האמור לעיל, אין מקום לקבוע כי המנוע הותקן על-ידי הנתבעת שלא כדין, אין לקבוע כי קיימת פגיעה ברכוש ואין להורות על תיקון נזקים כאשר הנזקים הנטענים לא הוכחו כלל. לפיכך, אף שהתובעים אכן הוכיחו כי הם הבעלים של הגג בהתאמה, לא הוכחו הרכיבים הדרושים על מנת ליתן צו עשה כנגד הנתבעת, כאמור לעיל, ועל כן הנני דוחה את התובענה. לנוכח ההליכים המרובים אשר התנהלו בתיק זה, הנני מחייב את התובעים לשלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד ריאלי בסך של 10,000 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. מזגןשכירות