בית המשפט העליון הנכבד מתבקש בזאת: להורות על עריכת משפט חוזר בעניינו של המבקש, מר איתן עקלן, ת.ז. _________, בהתאם לסעיף 31(א)(2) ו-31(א)(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. ואלו נימוקי הבקשה: ##א. הצדדים לבקשה## 1. המבקש: מר איתן עקלן, ת.ז. _________, אשר הורשע בבית משפט השלום בתל אביב-יפו בעבירות של זיוף, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, ניסיון לקבל דבר במרמה, התחזות כאחר והונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, ונגזר עליו עונש מאסר בפועל של שמונה שנים, מאסר על תנאי וקנס כספי. 2. המשיבה: מדינת ישראל, באמצעות פרקליטות המדינה, אשר ייצגה את התביעה בהליכים הפליליים כנגד המבקש והתנגדה לבקשה הנוכחית למשפט חוזר. ##ב. מסכת העובדות## 3. נגד המבקש הוגש כתב אישום חמור, בו נטען כי הוא קיבל במרמה, בנסיבות מחמירות, פרטים של מאות כרטיסי אשראי, תוך התחזות לנציג תוכנית טלוויזיה או נציג מכירות, וכי עשה שימוש בפרטים אלו לצורך קבלת כספים וטובין במרמה במדינות שונות, בסכום כולל של כ-700,000 דולר. 4. בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט _________) הרשיע את המבקש בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, תוך מתן משקל מלא להודעותיו במשטרה, על אף שכפר בהן בשלב מאוחר יותר, וגזר עליו עונש מאסר בפועל של שמונה שנים. 5. המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא-השופטת _________, כב' השופט _________, כב' השופטת _________), אך קיבל את המלצת בית המשפט וחזר בו מערעורו, ובהמשך נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון (רע"פ _________ עקלן נ' מדינת ישראל). 6. בבקשה הנוכחית למשפט חוזר, טוען המבקש כי קיימות ראיות ועובדות חדשות, וכן חשש ממשי לעיוות דין, המצדיקים עריכת משפט חוזר בעניינו, בהתאם לסעיף 31(א)(2) ו-31(א)(4) לחוק בתי המשפט. 7. המבקש טוען, בין היתר, כי הרשעתו בעבירה של קבלת דבר במרמה באמצעות אדם בשם דב חוזה מילר, המתגורר בצ'ילה, אינה מבוססת, שכן אדם זה מעולם לא נחקר ואף לא הוכח קיומו, וכי הרשעתו מבוססת על ראיות נסיבתיות עם סתירות רבות. 8. המבקש מוסיף כי חיובים בכרטיסי אשראי בוצעו במועדים בהם לא שהה במדינות בהן בוצעו העסקאות, וכי חלק מהעדים היו בעלי עניין להעיד נגדו, בעוד עדים רלוונטיים אחרים לא נחקרו כלל. 9. המשיבה טוענת כי הבקשה אינה מגלה כל עילה למשפט חוזר, וכי טענות המבקש הן חזרה על טענות שנדחו בערעורו, וכי משפט חוזר אינו ערעור נוסף, במיוחד כאשר המבקש ויתר מרצונו על טענותיו. 10. המשיבה מדגישה כי טענת המבקש היחידה שלא נטענה בפני הערכאות דלמטה, בדבר אי הוכחת קיומו של מילר, אינה מצדיקה משפט חוזר, שכן המבקש וגרושתו הם שטענו לקיומו בהודעותיהם במשטרה, וכי גם אם פרט זה אינו נכון, אין בכך כדי לשלול את התשתית הראייתית כולה. 11. בית המשפט העליון דחה את הבקשה למשפט חוזר, בקובעו כי המבקש לא הצביע על עובדה או ראיה חדשה שיש בהן כדי לשנות את תוצאות המשפט, וכי הסתירות הנטענות אינן מבססות חשש לעיוות דין, וכי משפט חוזר אינו ערעור נוסף. ##ג. הטיעון המשפטי## ##העילה למשפט חוזר לפי סעיף 31(א)(2) לחוק בתי המשפט## 12. המבקש טוען כי קיימות עובדות וראיות חדשות, אשר לא הוצגו בפני בית המשפט בראשונה, ואשר בכוחן, לבדן או ביחד עם החומר הקיים, לשנות את תוצאות המשפט לטובתו, ובכך מתקיימת העילה הקבועה בסעיף 31(א)(2) לחוק בתי המשפט. 13. אי-חקירתו של מר דב חוזה מילר, אשר נטען כי היה שותף למעשים המיוחסים למבקש, והעובדה כי קיומו כלל לא הוכח, מהווה ראיה חדשה ומהותית המערערת את יסודות ההרשעה בחלק מהעבירות, שכן הרשעה זו נסמכה על מעורבותו הנטענת של אדם זה. 14. הטענה כי חיובים בכרטיסי אשראי בוצעו במועדים בהם המבקש לא שהה במדינות בהן בוצעו העסקאות, בצירוף ראיות חדשות המעידות על מיקומו הפיזי של המבקש באותם מועדים, מהווה עובדה חדשה שיש בה כדי להטיל ספק משמעותי באחריותו למעשים אלו. 15. אי-חקירתם של עדים רלוונטיים נוספים, אשר יכלו לשפוך אור על נסיבות המקרה ולסתור חלק מטענות התביעה, מהווה פגם מהותי בהליך, והצגת עדויותיהם כעת מהווה ראיה חדשה שיש בה כדי לשנות את תמונת הראיות הכוללת. 16. הסתירות הרבות העולות מחומר הראיות, אשר לא זכו להתייחסות מספקת בהליכים הקודמים, ובמיוחד אלו הנוגעות למהימנות הודעות המבקש במשטרה ועדות גרושתו, מהוות עובדות חדשות שיש בהן כדי להשפיע על משקל הראיות ולהביא לשינוי תוצאת המשפט. ##חשש ממשי לעיוות דין לפי סעיף 31(א)(4) לחוק בתי המשפט## 17. המבקש טוען כי נתעורר חשש של ממש כי בהרשעתו נגרם לו עיוות דין, וזאת לאור מכלול הנסיבות והפגמים המהותיים שנפלו בהליך, ובכך מתקיימת העילה הקבועה בסעיף 31(א)(4) לחוק בתי המשפט, המהווה "עילת סל" למקרים חריגים. 18. העובדה כי הרשעת המבקש נסמכה, בין היתר, על מעורבותו של אדם שקיומו לא הוכח ואף לא נחקר, יוצרת חשש כבד לעיוות דין, שכן ייתכן שהמבקש הורשע על בסיס תשתית עובדתית חלקית או שגויה ביחס למעורבים בפרשה. 19. אי-חקירתם של עדים רלוונטיים, אשר יכלו להציג גרסה חלופית לאירועים או לסתור את גרסת התביעה, מהווה פגם מהותי בהליך המשפטי, אשר פגע בזכותו של המבקש להליך הוגן ויוצר חשש ממשי לעיוות דין. 20. הסתירות הרבות בחומר הראיות, ובמיוחד אלו הנוגעות למועדי ביצוע העבירות ולמיקומו של המבקש, מעלות ספק סביר באשמתו ויוצרות חשש ממשי כי ההרשעה אינה משקפת את האמת העובדתית, ובכך נגרם למבקש עיוות דין. 21. העובדה כי המבקש חזר בו מערעורו בפני בית המשפט המחוזי, כשהוא אינו מיוצג, וכי בקשת רשות ערעור שהגיש נדחתה, אינה שוללת את האפשרות כי נגרם לו עיוות דין, שכן עילת המשפט החוזר נועדה לתקן עוולות גם במקרים בהם ההליכים הרגילים מוצו. ##משקל הודעות המבקש במשטרה## 22. בית משפט השלום נתן משקל מלא להודעות שמסר המבקש במשטרה, על אף שכפר בהן בשלב מאוחר יותר, אולם המבקש טוען כי הודעות אלו אינן מהימנות וכי הן פרי דמיונו, וכי יש לבחון מחדש את משקלן לאור הראיות החדשות והסתירות הקיימות. 23. הטענה כי הודעות המבקש במשטרה אינן בעלות אחיזה במציאות, ובמיוחד ביחס למעורבותו של מר מילר, מחייבת בחינה מחודשת של מהימנותן, שכן אם יוכח כי חלקים מהן אינם נכונים, הדבר ישפיע על משקלן הכולל ועל התשתית הראייתית כולה. 24. הפסיקה קבעה כי יש לבחון בזהירות רבה הודעות נאשמים במשטרה, במיוחד כאשר הם חוזרים בהם מהן, וכי יש לוודא שהן ניתנו מרצון חופשי ומתוך הבנה מלאה של ההשלכות, וכי אין בהן סתירות פנימיות או חיצוניות המערערות את מהימנותן. 25. הסתירות הרבות העולות מהודעות המבקש, בצירוף טענותיו בדבר אי-הוכחת קיומו של מר מילר ואי-התאמת מועדי ביצוע העבירות למיקומו, מחייבות בחינה מחודשת של משקלן של הודעות אלו, שכן ייתכן שהן אינן משקפות את האמת. 26. מתן משקל מלא להודעות המבקש, על אף הסתירות והטענות בדבר אי-מהימנותן, מבלי לבחון לעומק את הטענות החדשות שהועלו, עלול להוביל לעיוות דין, שכן ייתכן שההרשעה נסמכה על ראיות שמשקלן נמוך מזה שיוחס להן. ##סתירות וקשיים בחומר הראיות## 27. המבקש עמד במסגרת בקשתו באריכות על הטעויות והסתירות השונות שעמדו בבסיס הרשעתו בפרשיות השונות, וטען כי סתירות אלו אינן מאפשרות את הותרת ההרשעה על כנה, וכי יש לבחון אותן מחדש במסגרת משפט חוזר. 28. הטענה כי חיובים בכרטיסי אשראי בוצעו במועדים בהם המבקש לא שהה במדינות בהן בוצעו העסקאות, מהווה סתירה מהותית בחומר הראיות, אשר מערערת את הקשר בין המבקש לבין ביצוע העבירות ומחייבת בחינה מחודשת. 29. הסתירות בעדות גרושתו של המבקש, אשר נטען כי מצויות בהן סתירות פנימיות וחיצוניות, מחייבות בחינה מחודשת של מהימנות עדותה ושל משקלה הראייתי, שכן עדות זו שימשה בסיס להרשעה. 30. אי-הוכחת קיומו של מר מילר, אשר נטען כי היה שותף למעשים, מהווה סתירה מהותית בתשתית העובדתית של כתב האישום, שכן אם אדם זה אינו קיים, הרי שחלק מהמעשים המיוחסים למבקש אינם יכולים להתקיים כפי שתוארו. 31. מכלול הסתירות והקשיים בחומר הראיות, אשר לא זכו להתייחסות מספקת בהליכים הקודמים, יוצר תמונה עובדתית מעורפלת ומטיל ספק סביר באשמתו של המבקש, ובכך מצדיק עריכת משפט חוזר. ##אי-חקירת עדים רלוונטיים## 32. המבקש טוען כי עדים רלוונטיים אחרים לא נחקרו, וכי אי-חקירתם פגעה ביכולתו להציג הגנה מלאה וראויה, וכי עדויותיהם היו יכולות לשפוך אור על נסיבות המקרה ולסתור חלק מטענות התביעה. 33. אי-חקירתו של מר דב חוזה מילר, אשר נטען כי היה שותף למעשים, מהווה פגם מהותי בהליך, שכן עדותו הייתה יכולה לאמת או לסתור את גרסת המבקש בדבר מעורבותו, ואי-חקירתו מותירה חלל ראייתי משמעותי. 34. הפסיקה קבעה כי על התביעה מוטלת חובה לחקור את כל העדים הרלוונטיים, גם אם עדותם אינה תומכת בגרסתה, וכי אי-חקירת עדים מהותיים עלולה לפגוע בזכותו של הנאשם להליך הוגן ולבסס עילה למשפט חוזר. 35. הטענה כי חלק מן העדים שהעידו נגד המבקש היו בעלי עניין, מחזקת את הצורך בחקירת עדים נוספים, בלתי תלויים, אשר יכלו להציג תמונה אובייקטיבית יותר של האירועים ולמנוע הטיה אפשרית. 36. אי-חקירת עדים רלוונטיים, בצירוף הסתירות הקיימות בחומר הראיות, יוצרת חשש ממשי כי ההרשעה אינה מבוססת על תשתית ראייתית מלאה ואמינה, ובכך נגרם למבקש עיוות דין. ##מעורבותו הנטענת של דב חוזה מילר## 37. המבקש הורשע, בין היתר, בעבירה של קבלת דבר במרמה באמצעות אדם בשם דב חוזה מילר, המתגורר בצ'ילה, אולם המבקש טוען כי אדם זה מעולם לא נחקר ואף לא הוכח כי קיים אדם בשם זה, וכי הרשעה זו אינה מבוססת. 38. העובדה כי המבקש וגרושתו הם שטענו לקיומו של מר מילר בהודעותיהם במשטרה, אינה פוטרת את התביעה מחובתה להוכיח את קיומו ומעורבותו של אדם זה, במיוחד כאשר המבקש כפר בהודעותיו בשלב מאוחר יותר. 39. הפסיקה קבעה כי על התביעה מוטלת חובה להוכיח כל יסוד מיסודות העבירה מעבר לכל ספק סביר, וכי אי-הוכחת קיומו של שותף מרכזי למעשים, כפי שנטען בכתב האישום, מערערת את יסודות ההרשעה. 40. סירוב בית המשפט המחוזי לבקשה לחיקור דין של מר מילר בצ'ילה, ודחיית עתירת המבקש לחייב את משרד החוץ להמציא מסמך המעיד על קיומו, אינם שוללים את הצורך בבחינה מחודשת של סוגיה זו במסגרת משפט חוזר. 41. אם יוכח כי מר מילר אינו קיים או כי לא היה מעורב במעשים, הדבר ישפיע באופן דרמטי על התשתית הראייתית כולה ועל אחריותו של המבקש לחלק מהעבירות, ובכך יצדיק עריכת משפט חוזר. ##היעדר שהייה במדינות בהן בוצעו העסקאות## 42. המבקש טוען כי ביחס למספר חיובים בכרטיס האשראי, לא ייתכן שהוא זה שהשתמש בכרטיסים, שכן החיובים נערכו במועדים בהם לא שהה במדינות בהן בוצעו העסקאות, וכי טענה זו לא זכתה להתייחסות מספקת. 43. הצגת ראיות חדשות, כגון רישומי כניסה ויציאה ממדינות, כרטיסי טיסה, או עדויות של אנשים שיכולים לאמת את מיקומו של המבקש באותם מועדים, מהווה עובדה חדשה שיש בה כדי לשנות את תוצאות המשפט. 44. הפסיקה קבעה כי אליבי מהווה טענת הגנה מהותית, וכי אם יוכח כי הנאשם לא היה במקום העבירה במועד ביצועה, הדבר שולל את אחריותו הפלילית ומחייב זיכוי או בחינה מחודשת של ההרשעה. 45. אי-בדיקה מעמיקה של טענת האליבי של המבקש בהליכים הקודמים, ובמיוחד לאור הסתירות הקיימות בחומר הראיות, יוצרת חשש ממשי לעיוות דין, שכן ייתכן שהמבקש הורשע על מעשים שלא ביצע. 46. אם יוכח כי המבקש לא שהה במדינות בהן בוצעו העסקאות במועדים הרלוונטיים, הדבר יערער את הקשר הסיבתי בין המבקש לבין ביצוע העבירות ויצדיק עריכת משפט חוזר. ##מעמד משפט חוזר כהליך חריג## 47. המשיבה טוענת כי משפט חוזר אינו בגדר ערעור נוסף, וכי רוב טענות המבקש הן חזרה על שנטען בערעורו בפני בית המשפט המחוזי, אולם הפסיקה קבעה כי משפט חוזר נועד לתקן עוולות חריגות גם לאחר מיצוי הליכי הערעור. 48. העובדה כי המבקש ויתר מרצונו על טענותיו בפני בית המשפט המחוזי, כשהוא אינו מיוצג, אינה שוללת את האפשרות כי נגרם לו עיוות דין, וכי יש לאפשר לו להציג את טענותיו מחדש במסגרת משפט חוזר. 49. הפסיקה קבעה כי עילת "עיוות דין" בסעיף 31(א)(4) לחוק בתי המשפט הינה עילת סל רחבה, המאפשרת עריכת משפט חוזר במקרים חריגים בהם התעורר חשש ממשי בלבו של בית המשפט כי נגרם עוול לנאשם, גם אם עניינו אינו נופל בגדרי העילות האחרות. 50. המקרה דנן, על מכלול הסתירות, אי-חקירת העדים ואי-הוכחת קיומו של שותף מרכזי, מהווה מקרה חריג המצדיק הפעלת סמכות בית המשפט להורות על משפט חוזר, על מנת למנוע עוול מתמשך. 51. מטרת המשפט החוזר היא להבטיח את טוהר ההליך המשפטי ואת עשיית הצדק, וכי במקרים בהם מתעורר ספק ממשי באשמתו של נאשם, יש לאפשר לו הזדמנות נוספת להוכיח את חפותו. ##השפעת הראיות החדשות על תוצאת המשפט## 52. המבקש טוען כי יש בכוחן של הראיות והעובדות שהוא מציג במסגרת הבקשה כדי לשנות את תוצאת המשפט לטובתו, בהתאם לסעיף 31(א)(2) לחוק בתי המשפט, וכי יש לבחון את השפעתן המצטברת. 53. אי-הוכחת קיומו של מר מילר, בצירוף טענות האליבי של המבקש ואי-חקירת עדים רלוונטיים, יוצרת תמונה ראייתית שונה לחלוטין מזו שהוצגה בהליכים הקודמים, ואשר בכוחה להביא לזיכוי או להקלה משמעותית בעונש. 54. הפסיקה קבעה כי אין צורך להוכיח בוודאות כי הראיות החדשות ישנו את תוצאת המשפט, אלא די בכך שיש יסוד להניח כי הן עשויות לשנות את התוצאה לטובת הנידון, וכי סף זה מתקיים במקרה דנן. 55. מכלול הראיות והעובדות החדשות, בצירוף הסתירות והקשיים בחומר הראיות הקיים, יוצר ספק סביר באשמתו של המבקש, ואשר בכוחו להביא לשינוי מהותי בתוצאת המשפט. 56. אם יוכח כי חלק מהמעשים המיוחסים למבקש לא בוצעו על ידו, או כי הרשעתו נסמכה על תשתית עובדתית שגויה, הדבר ישפיע באופן דרמטי על תוצאת המשפט ויצדיק עריכת משפט חוזר. ##היעדר ייצוג הולם בהליכים קודמים## 57. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה כשהוא אינו מיוצג, וכי עובדה זו, בצירוף חזרתו מערעורו בפני בית המשפט המחוזי, מעלה חשש כי זכויותיו לא נשמרו באופן מלא בהליכים הקודמים. 58. הפסיקה קבעה כי ייצוג הולם הינו זכות יסוד בהליך הפלילי, וכי היעדר ייצוג או ייצוג לקוי עלול לפגוע בזכותו של נאשם להליך הוגן ולבסס עילה למשפט חוזר, במיוחד במקרים מורכבים כגון זה. 59. העובדה כי המבקש חזר בו מערעורו בפני בית המשפט המחוזי, כשהוא אינו מיוצג, מעלה חשש כי החלטתו לא הייתה מושכלת ומבוססת על ייעוץ משפטי מלא, וכי ייתכן שויתר על טענות מהותיות שלא מדעת. 60. היעדר ייצוג הולם בהליכים קודמים, בצירוף הראיות והעובדות החדשות שהוצגו, מחזק את הטענה בדבר חשש לעיוות דין, וכי יש לאפשר למבקש להציג את טענותיו באופן מלא ומקצועי במסגרת משפט חוזר. 61. מתן הזדמנות למבקש להציג את טענותיו מחדש, כשהוא מיוצג כראוי, יבטיח את עשיית הצדק וימנע מצב בו נאשם נותר עם הרשעה שגויה בשל פגמים בהליך או בהיעדר ייצוג הולם. ##ד. סיכום הסעד:## לאור האמור לעיל, בית המשפט העליון הנכבד מתבקש להורות על עריכת משפט חוזר בעניינו של המבקש, מר איתן עקלן, ת.ז. _________, בהתאם לסעיף 31(א)(2) ו-31(א)(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.משפט חוזר