כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המיחס לו עבירות של תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו, התנגדות למעצר חוקי, חבלה במזיד ברכב ופירוק רכב, עבירות לפי סעיפים 273, 413ה ו413ד(ב)לחוק העונשין, תשל"ז – 1977), וכן עבירה לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969. בעובדות כתב האישום נטען כי ביום 10.4.10 בשעה 00:40 או בסמוך לה, חנה אופנוע מסוג "קוואנג יאנג" מ.ר. 39-685-10 (להלן: "האופנוע") בסמוך לרחוב אלי כהן 8, בעיר לוד (להלן: "המקום"). נטען כי בסמוך למתואר לעיל, הגיע הנאשם עם אחר, שזהותו אינה ידועה למאשימה (להלן: "האחר" וביחד: "השניים" בהתאמה) למקום, קרע את חוטי החשמל אשר היו מחוברים אותה שעה למצת האופנוע ונטל לחזקתו מחבר חשמלי (להלן: "המחבר"). נטען כי כאשר הגיעה למקום נידת משטרה, החלו השניים נמלטים ממקום הארוע כאשר הנאשם נושא על גופו את המחבר. נטען כי לאחר זמן קצר, עלה בידי השוטר גבי ארנס (להלן: "השוטר") אשר מילא תפקידו כדין אותה עת, לאתר הנאשם בסמוך לרחוב חשמונאים בעיר לוד. נטען כי השוטר עקף את הנאשם עזרת רכב משטרה שנהג בו אותה שעה, יצא את הרכב, צעק אל עבר הנאשם "אתה עצור" ואחז בידו (להלן: "הודעת המעצר"). נטען כי בתגובה להודעת המעצר, נגח הנאשם בפניו של השוטר ופגע בשפתיו. נטען כי במעשיו המתוארים לעיל, תקף הנאשם את השוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק, השתמש בכח כדי להכשיל מוכן הגיש בקשה ב עתרה לעצר חוקי, פגע במזיד ברכב ופירק חלק מרכב ללא רשות בעליו. עם הגשת כתב האישום עתרה המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים וכן הגישה בקשה בה עתרה לגבות עדות מוקדמת במסגרת סעיף 117 לחסד"פ. בבקשתה לגביית עדות מוקדמת ציינה המאשימה כדלקמן: המאשימה ציינה כי "כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו, התנגדות למעצר חוקי, חבלה במזיד ברכב ופירוק רכב. המאשימה עתרה בבקשתה להורות על גביית עדות מוקדמת של עדת תביעה מס' 7 כמפורט בכתב האישום, בהתאם להוראות סעיף 117 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982, וזאת לאור חשיבות העדות לצורך בירור האשמה ולאור העובדה כי יש יסוד סביר להניח שלא ניתן יהא לגבות העדות במהלך המשפט נוכח העובדה כי העדה עומדת לעזוב את הארץ, ללא תאריך חזרה ידוע, וזאת ביום 26.4.10. לאור האמור עתרה המאשימה לגבות את עדותה של עדת התביעה עובר ליום 26.4.10. בבקשת המבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, התייחסה המבקשת לראיות לכאורה, לעברו הפלילי של המשיב. המבקשת ציינה בין השאר כי העבירות המיוחסות למשיב מקימות עילת מעצר בשים לב לכך שקיים יסוד סביר שהמשיב יסכן ביטחונו של אדם, ביטחון הציבור ורכושו. עוד ציינה כי התנהגותו של המשיב מלמדת כי אין הוא ירא ומאוכפיו ומכאן מסוכנותו. המאשימה הפנתה להלכה הפסוקה, באשר לעבירת תקיפת שוטרים ולסיכן המתבטא לציבור מאדם אשר נכון לתקוף שוטר ואינו חש מורא מהחוק ונציגיו. לאור כל האמור, עתרה המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. במהלך הדיון ב"כ המשיב עתר להורות על שחרור המשיב על אתר. ב"כ המשיב טען כי כתב האישום הוגש בין השאר בגין עבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו והתנגדות למעצר, והתביעה לא צרפה לבקשתה, אישור שפיטה ממח"ש. ב"כ המשיב הפנה להנחיה 2.18 שיצאה על ידי פרקליטות המדינה ביום 14.4.08 ממנה נלמד כי במקרים בהם קיימת "תלונה הדדית" ביחס לאותה התרחשות עובדתית, יועבר החומר למח"ש, וההחלטה תתקבל רק לאחר שתתקבל תלונת מח"ש כנגד השוטר. ב"כ המשיב הפנה לכך שבמהלך הדיון בהארכת מעצרו של המשיב ביום 10.4.10 כב' בית המשפט הורה להעביר התיק לחקירת מח"ש, ובדיעבד התיק לא הועבר. בנסיבות אלה טען כי העבירה המיוחסת למשיב היא עבירה של חבלה במזיד ברכב ופירוק רכב עבירות שאינן מקימות עילת מעצר ולא ניתן להתייחס כל עוד אין אישור שפיטה ממח"ש לעבירות הנוספות המיוחסות למשיב בכתב האישום. מנגד, ב"כ המבקשת הפנתה לבקשת המבקשת וטענה כי המשיב לא טען בחקירתו שהותקף על ידי שוטרים ומשכך היה ניתן להגיש את כתב האישום כפי שהוגש, ולא היה צורך לקבל אישור שפיטה. עוד הפנתה לעברו הפלילי של המשיב. בנוסף הפנתה לבקשת המאשימה להורות על גביית עדות מוקדמת. עיינתי בתיק החקירה, ושקלתי את טעוני ב"כ הצדדים. 1. לענין הבקשה לגביית עדות מוקדמת של העדה הגב' פזית דהן. הגב' דהן מסרה כי איננה מתגוררת בארץ והיא אמורה לעזוב את הארץ ביום 26.4.10, כמו כן מסרה כי היא תשהה באילת עד ליום א', קרי, 18.4.10. בנסיבות אלה בהן עסקינן בעדת התביעה אשר הבחינה בארוע ודווחה למשטרה, והנה עדה מהותית יש מקום לקבלת עדותה במסגרת סעיף 117 לחסד"פ. לאור האמור ולאור הנחיית המזכירות תועבר הבקשה על אתר לכב' השופטת דסקין, סגנית נשיא, על מנת שכב' השופטת דסקין, ס. נשיא, שתקבע את המותב שלפניו תשמע העדות המוקדמת. למען הסר ספק על המזכירות להעביר את התיק לפני כב' השופטת דסקין על אתר בשים לב לכך שהעדה אמורה לעזוב את הארץ ביום 26.4.10. 2. באשר לטענת הסניגור לפיה הוגש כתב האישום ללא סמכות ובטרם נתקבל אישור שפיטה. עיינתי בהנחיות פרקליטות המדינה. עיינתי באמרת המשיב. המשיב העלה הטענה לפיה הותקף על ידי השוטרים רק במהלך הדיון בבית המשפט בעת שנחקר נציג המשטרה על ידי בא כוחו. ב"כ החשוד בסיכומיו טען כי החשוד הציג לפניו סימני חבלה והעלה בפניו הטענה כי הותקף. כב' בית המשפט בהחלטתו הורה להעביר התיק למח"ש נוכח הטענה לפיה החשוד הותקף ע"י שוטרים. לציין כי עסקינן במשיב אשר אין זה לו מעצרו הראשון. עסקינן במשיב אשר ריצה עונש מאסר למשך 16 חודשים ולחובתו רשומות 4 הרשעות קודמות, משמע, המשיב "בקי" לכאורה בהליכי חקירה. המשיב באמרתו נחקר ומסר גרסתו לגבי הארוע המיוחס לו. כמו גם נשאל אם נגח השוטר בפניו והכחיש שנגח בשוטר. המשיב נתבקש ליתן הסבר לחבלות אשר נצפו על גבי פני השוטר והשיב "זו בעיה שלו ולא שלי, אני קיפלתי את הידיים שלי לאחורה". המשיב לא טען כי הוכה. מדוח הפעולה שערך השוטר ארנס גבי עולה לכאורה כי השוטר תפס את המשיב בידיו וצעק לעברו "אתה עצור שכב על הרצפה". החשוד הסתובב ונגח בפני השוטר פגע בשפתו התחתונה והשתולל בעוד השוטר מחזיק בו, השוטר סיבב ידו הימנית קיפלה לאחור והפיל את החשוד לרצפה ועת שכב על בטנו, אזקו. גם מדוח הפעולה שערכה השוטרת ירדנה יום טוב נלמד כי המשיב ניסה להתנגד לעיכוב וניסה לתוקפה. אני סבורה לאחר שעיינתי בהנחיות הפרקליטות לענין אישור שפיטה, ובתיק החקירה, כי בשים לב לכך שהחשוד לא טען באמרתו במשטרה כי הותקף על ידי השוטר, ולא הציג לחוקר המשטרתי חבלות על גופו, ניתן היה להגיש כתב אישום גם ללא נוהל אישור שפיטה. יחד עם זאת, במקרה הנדון במהלך הדיון לפני כב' בית המשפט השלום בראשון לציון, בהליך הארכת מעצרו של המשיב, נטען על ידי בא כוחו כי המשיב הוכה. כב' בית המשפט קבע בהחלטתו כי על היחידה החוקרת להעביר התיק למח"ש לנוכח טענת החשוד כי הותקף על ידי שוטרים. בנסיבות אלה, היה על המשטרה לפעול על פי הצו השיפוטי ולהעביר התיק למח"ש ולהמתין עד להחלטת מח"ש ככל שהחלטת מח"ש מתיחסת לעבירה של תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו והתנגדות למעצר חוקי. היה בידי המאשימה להגיש כתב אישום ביחס לעבירות האחרות שעניינן חבלה במזיד ברכב ופירוק רכב. משכך, אני מקבלת את טענת הסניגור לפיה עלי להתיחס בהחלטתי אך ורק לעבירות הקשורות לרכב ואין עלי להתיחס, לאור החלטת כב' בית המשפט, אשר הורה להעביר את התיק לחקירת מח"ש ובאין אישור שפיטה, לעבירות שענינן תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו והתנגדות למעצר חוקי. ראיות לכאורה: עיינתי בתיק החקירה. הארוע החל בעקבות הודעה שנמסרה על ידי הגברת פזית דהן, אשר בהיותה בביתה היא שמעה רעש מחדר המדרגות בבנין ממול ושמעה כי מנסים להזיז אופנוע. הגב' דהן התקשרה למשטרה. לדברי הגב' דהן היא הבחינה בבחור עם חולצה עם פסים וכובע אשר שמר על בחור עם חולצה לבנה. הבחור עם החולצה הלבנה פרק בחלק הקדמי של האופנוע משהו, כך בלשון הגב' דהן, והגב' דהן צפתה בארוע בעת שהיא דיברה עם משטרת ישראל והמשיכה לצפות בארוע עד להגעת המשטרה. הארוע ארע לדבריה בשעה 00:30 בערך, לדבריה היא הבחינה בבחורים שמשכו את הקטנוע הואיל ודבר מה הפריע להם. הגב' דהן מסרה כי הבחור עם החולצה הלבנה ניסה לפרק מהחלק הקדמי של הקטנוע משהו וכל הזמן הדליק מצית כי חדר המדרגות היה חשוך. עוד מסרה הגב' דהן כי היא ראתה את הבחור עם החולצה הלבנה מפרק משהו כמו מכסה מנוע קטן שנפתח, כך בלשונה. לדבריה הראות היתה טובה, החלק הקדמי של הבנין מואר, עת נשאלה העדה אם יעלה בידה לזהות מי מהחשודים, השיבה כי את החשוד עם חולצת הפסים היא תוכל לזהות בוודאות. באמרתה מסרה העדה את תאור מבנה גופם של החשודים. כמו כן טענה כי הבחינה בשני החשודים בורחים מהמקום בעת שהגיעה הניידת לרחוב וחנתה ליד המכולת. עוד מסרה כי החשוד שהיה עם החולצה הלבנה לבש מכנס ג'ינס. בתיק החקירה קיימת אמרתו של בעל הקטנוע, מר שי רדמי אשר מסר בין השאר באמרתו כי הוא החנה את הקטנוע בתוך הכניסה בחדר המדרגות ברח' אלי כהן 15. בתיק החקירה מצויה אמרתו של המשיב אשר כפר במיוחס לו לרבות בכך שתקף את השוטר וטען כי בעת שנעצר על ידי המשטרה הוא היה בדרכו לביתו לאחר ששתה משקאות אלכוהוליים, שלוש כוסות במשך 40 דקות, בגינה מול תחנת המשטרה. בתיק החקירה מצויים דוחות פעולה שערכו השוטרים, כמו גם תצלומים של המחבר והמצית אשר לטענת המשטרה נתפסו בכיסיו של החשוד. מדוח הפעולה שערך השוטר בבילה אפי עולה לכאורה כי החשודים נמלטו מרח' אלי כהן בסמוך לרח' בר אילן, והחשוד שלבש חולצה לבנה נתפס בסמוך לבית ספר אלמנאר ברח' חשמונאים, לאחר שהוריד את החולצה. בחיפוש על גופו של החשוד נתפס מחבר חשמלי בצבע לבן וכן מצית אשר סומנו על ידי השוטרת ירדנה יוסטוב. כמו כן השוטרים הגיעו לקטנוע שחנה בחדר המדרגות ברח' אלי כהן 15 והבחינו כי המכסה הקדמי של הקטנוע פתוח ובו ישנם מספר רב של חוטים חתוכים. החשוד שנתפס זוהה כבדוי אוסאמה. בתיק החקירה קיים דוח פעולה שערך השוטר יניב ששי ממנו עולה בין השאר כי המודיעה הודיעה כי הבחינה בשני אנשים אשר אחד מהם עם חולצה לבנה מנסה לפרוץ ולפתוח אופנוע. השוטר הגיע למקום הארוע, הלך רגלי, הבחין בניידת שעברה, כאשר הגיע למקום הבחין כי מהמקום נמלט אדם רזה עם חולצה לבנה לכיון שדרות דוד המלך. השוטר רץ לכיון שדרות דוד המלך ואז איבד קשר עין עם החשוד, ביצע סריקות במקום ולא איתר דבר. השוטר ציין כי החוטים שבתוך הקטנוע הקשורים לסוויץ' היו קרועים. מאמרת השוטר עולה כי בהמשך בשעה 1:30 הוא לקח את המחבר החשמלי אשר נתפס על בכיסו השמאלי של החשוד מהחוקר התורן וניגש לאופנוע, ועל פי מבט עיניו הוא הבחין בחוטי האופנוע וציין כי החלק שנמצא על גופו של החשוד מתאים באופן מצוין לחוטים התלושים בתוך הקטנוע כולל צבע החוטים, כך בלשון עורך הדוח. בתיק החקירה קיים דוח פעולה שערך השוטר ארנס גבי ממנו עולה לכאורה כי הוא הבחין בבחור בחולצה הלבנה רץ לכיון רח' חשמונאים, הוא עלה על אי התנועה ברח' צה"ל הבחין בחשוד רץ במהירות, המשיך בנסיעה עלה על המדרכה בה נסע, וכאשר הוא עקף את החשוד הוא פרק מהנידת, תפס את החשוד בידיו וצעק לעברו "אתה עצור שכב על הרצפה" החשוד הסתובב ונגח בפניו, פגע בשפתו התחתונה של השוטר והשתולל בעוד השוטר מחזיק בחשוד, משכך, לדברי השוטר הוא סובב את ידו הימנית של החשוד קיפל אותה והפילו לרצפה וכאשר החשוד היה על הבטן, הוא אזק אותו בהמשך על גופו נמצא בכיסו השמאלי מחבר חתוך עם שני חוטים חתוכים, שככל הנראה שייכים לאופנוע ואת המוצג העביר השוטר לחוקר שי לצילום. בנוסף קיים בתיק החקירה דוח פעולה שערכה השוטרת ירדנה יום טוב, ממנו עולה בין השאר כי היא נסעה עם השוטר גבי ארנס בנידת, למקום הארוע, בעודם במקום קיבלו דיווח מהשוטר אפי כי הוא רואה את שני החשודים בהם מדובר בורחים מכיון האופנוע לכיון מתחם כיכר קומנדו, אולם "לפייט", כשהם לבושים אחד עם חולצה לבנה ארוכה והשני עם חולצת פסים כהים, בשלב זה השוטרים נסעו בנידת הבילוש אל מקום החשודים המדוברים, והתחילו לסרוק את האזור. בהגיעם אל רח' הרצל הם ראו את שני החשודים המדוברים יוצאים מהשביל בין הבנינים וכאשר החשודים ראו את הניידת הם חזרו חזרה לכיון השביל לרח' הרב קוק, רחוב המקביל לרח' הרצל, בשלב זה נכסה השוטרת עורכת הדוח עם הנידת לרחוב המשיכה בסריקות, ובהגיעה לרח' צה"ל היא ראתה בחור הלבוש גופיה לבנה רץ וחוצה את הכביש ונכנס לרחוב חשמונאים. בשלב זה הבלש שהיה עמה גבי ירד ועצר את הבחור שניסה להתנגד לעיכוב וניסה לתקוף את השוטר. ממצאים: לאור כל האמור לעיל ובנסיבות בהן לכאורה בכיסו של החשוד נמצא המחבר, אשר לכאורה שייך לאופנוע, כמו גם בנסיבות בהן לכאורה נצפה החשוד מפרק את המחבר מהקטנוע על ידי הגב' דהן, וזאת על פי תאור בגדיו, ובהמשך, בשים לב לכך שהשוטרים רדפו אחרי החשוד ולאור דוחות הפעולה שערכו השוטרים מהם עולה לכאורה כי החשוד ברח ובהמשך לכשנתפס התנגד למעצרו, אני קובעת כי קימת תשתית ראייתית לכאורית לעובדות המיוחסות למשיב בכתב האישום. באשר לעילת מעצר: בשים לב לכך שהמשטרה לא פעלה על פי החלטת כב' בית המשפט ולא העבירה את תיק החקירה לחקירת מח"ש, אני סבורה כי במקרה הנדון יש להתייחס לעילת מעצר המתייחסת לעבירות הרכוש בלבד ואין להתייחס לעילת המעצר שענינה התנגדות למעצר ותקיפת שוטר, כל עוד לא נתקבל אישור שפיטה. עבירות רכוש, אינן מקימות עילת מעצר על פי חוק. יחד עם זאת על פי ההלכה הפסוקה, בנסיבות מסוימות גם עבירות רכוש מקימות עילת מעצר. בבש"פ 5431/98, כב' בית המשפט קבע כי: "מעשים שנועדו לפגוע ברכוש ולשלול רכוש פוגעים בסדרי החברה, פוגעים גם בזכויותיהם היסודיות של יחידיה, ובנסיבות מסויימות יש בהם כדי לסכן את בטחונה של החברה ואת בטחונו של כל אדם בה. ".... מטעמים אלה ניתן לקבוע כי עבירות רכוש המבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של מספר עבריינים, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים, עלולות לפי מהותן ונסיבות ביצוען לסכן את בטחון האדם ואת בטחון הציבור... " כב' בית המשפט קבע כי "יש לבחון את מכלול הנסיבות כדי לקבוע אם נתקיימה עילת מעצר, היינו – אם נשקף מן העבריין אשר לו מיוחסת העבירה סיכון לבטחון במשמעות האמורה." במקרה הנדון, אינני סבורה כי עבירות הרכוש אשר ביצע לכאורה המשיב הינן מסוג העבירות אשר מקימות עילת מעצר על פי ההלכה הפסוקה, לא מדובר במקרה הנדון בעבירה שבוצעה בתחכום רב, הגם שבוצעה בצוותא חדא עם אחר, לא נטען שהמשיב מבצע עבירות רכוש באופן שיטתי, לא נטען שהמשיב נכנס לתוך מבצרו של אחר, של האזרח, ופגע במבצרו. העבירה בוצעה ברחוב בחדר מדרגות, הגם שהעבירה לכאורה פגעה ברכושו של האזרח התמים. לאור האמור אני קובעת כי בגין עבירות הרכוש במקרה דנן, לא קמה עילת מעצר, ומשכך עלי לקבוע תנאי שחרור, בין השאר תנאי שחרור המתאימים למשיב שלפני, אשר לחובתו הרשעות קודמות, לרבות בעבירה של התחזות כאדם אחר והפרת הוראה חוקית וכן עבירות רכוש. אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים כדלקמן: המשיב יפקיד ערבון כספי בסך של 5,000 ₪. המשיב יחתום על התחיבות עצמית על סך של 7,500 ₪. תחתם בענינו ערבות צד ג' על סך של 7,500 ₪. נאסר על המשיב ליצור כל קשר בין ישיר ובין עקיף עם המתלוננים. המשיב ישיב להקראה לפני כב' השופטת דסקין, סגנית נשיא, ביום 6.6.10 בשעה 9:00. הובהר למשיב כי אם הוא לא יתיצב יוצא נגדו צו הבאה וניתן יהיה לדון אותו בהעדרו. אני ממנה את עו"ד מנשה סלומון מטעם הסנגוריה הציבורית ליצג את המשיב בתיק העיקרי. לענין האגרה תחליט הסנגוריה הציבורית. למען הסר צל צלו של ספק, כל עוד לא ימלא המשיב את כל תנאי השחרור, יוותר במעצר. כמו כן, ברצוני להבהיר, כי בשל עברו של המשיב אינני סבורה כי תנאי שחרור שונים מהתנאים שקבעתי יהיה בהם כדי להבטיח את תנאי השחרור, ומשכך, קבעתי כאמור לעיל כי כל עוד לא ימלא המשיב אחר תנאי השחרור, יוותר במעצר. לא ימלא המשיב אחר תנאי השחרור, יובא לפני ביום ה' ה - 15.4.10 עד לשעה 10:00 לבדיקת ערבויות. מעצרמשפט פליליחבלה במזיד ברכברכבעבירות רכוששחרור ממעצר