בקשה לפסילת מסמך מומחה רפואי רקע לתביעה: המבקש (התובע בתיק העיקרי - להלן: "המבקש") נפגע בשתי תאונות דרכים . התאונה הראשונה אירעה ביום 13.3.03, בעת שהמבקש נהג במכונית, הוא נפצע ונחבל בגבו, הובהל לבית החולים וולפסון בחולון. לטענת המבקש, בעקבות התאונה, הוא סובל מכאבים ומגבלות בעמוד שידרה צווארי ומותני, קושי בתפקוד בבית ובעבודה, וזקוק לטיפול רפואי ושיקומי ממושך. התאונה השנייה אירעה ביום 18.1.04, בעת שנהג במכונית. גם בעקבות תאונה זו הובהל המבקש לבית החולים וולפסון בחולון. לטענתו הוא נחבל בתאונה בחזה, בבטן בגב ובצוואר, ונזקק לטיפול רפואי אינטנסיבי וממושך, כשהוא מרותק משך תקופה ארוכה למיטתו וסובל מכאבי גב, צוואר, מגבלות בתנועות וקושי בתפקוד בעבודה ובבית. ביום 27.2.08 מינה בית המשפט את ד"ר רוזנר כמומחה בתחום האורטופדיה, לתת חוות דעת רפואית על מצבו של המבקש בעקבות התאונות. הבקשה: בפני בית המשפט מונחת בקשתו של המבקש (התובע בתיק העיקרי - להלן: "המבקש") לפסילת המומחה הרפואי שמונה, ד"ר רוזנר. זאת עקב המצאה של מסמכים רבים, אשר לטענת המבקש הם פסולים, על ידי המשיבים למומחה. טענות המבקש: המבקש מבקש מבית המשפט לפסול את המסמכים שסומנו 1, 2, 3, 3א ,3ב ,4 ,4א, 4ב, 4ג, 5, 5א, 5ב, 5ג, 6, 7, 7א, 7ב, 8, 9, 9א, 9ב, 10 ו-11-23 ואת המומחה, ולמנות מומחה אחר בתחום האורטופדי במקום ד"ר רוזנר שמונה. לטענת המבקש, המסמכים שצורפו לבקשה וסומנו 3,3א ו-3ב הינם בגדר חוות דעת רפואית של רשויות הצבא ואינם חומר רפואי בלתי מעובד. כן, המסמכים שצורפו לבקשה וסומנו 1, 2, 8 ו-11-23 אינם קשורים לתאונה ואינם מסמכים רפואיים המותרים להגשה למומחה בהתאם לתקנות. כמו כן, המסמכים שצורפו לבקשה וסומנו 4, 4א, 4ב, 4ג, 5, 5א, 5ב, 5ג ,6, 7, 7א, 7ב, 9, 9א, 9ב ו-10 אינם חומר רפואי, אלה דיווחים לביטוח הלאומי ואינם מענייניו של המומחה אלא בצורה של תיק רפואי מקופת חולים. טענות המשיבות: המשיבות מבקשות מבית המשפט לדחות את בקשת המבקש לפסילת המומחה הרפואי. המשיבות מציינות כי הסיבה לבקשת המבקש הינה מסמכים שהועברו למומחה, אשר, לטענתו, אינם קבילים. בית המשפט טרם הכריע האם אכן מדובר במסמכים לא קבילים, ועל כן אין לפסול את המומחה בשלב זה. כמו כן, נראה שהמומחה טרם עיין באותם מסמכים, שהרי המבקש שלח למומחה מכתב ובו ביקש מן המומחה שלא לעיין במסמכים אלו עד להסכמת הצדדים או עד להחלטת בית המשפט. בעניין זה קבעה הפסיקה כי פסילת מומחה רפואי אשר מונה מטעם בית המשפט הינה צעד חריג ביותר אשר נעשה במקרים חריגם בלבד. שכן, פסילת מומחה רפואי ללא בסיס או באופן שרירותי יכולה לפגוע באמון הציבור במערכת בתי המשפט. לגופה של הבקשה לפסילת המסמכים הרפואיים, מלשון התקנות עולה כי על התובע להמציא את כל המסמכים הנוגעים לטיפול הרפואי שקיבל למעט חוות דעת. הנתבעים רשאים להשלים המצאת יתר המסמכים אשר לא הוגשו על ידי התובע. לפיכך, אין כל מניעה להמציא למומחה הרפואי כל חומר שנערך בעבר ואשר יש לו השלכה לפגיעות ולממצאים הנטענים, לרבות חומר מעברו של התובע, המשליך על מצבו הרפואי עובר לתאונה. ביחס למסמכים הרפואיים מצה"ל, הרי שמדובר במסמכים שנערכו לצורך בדיקת התובע בוועדות הרפואיות שבצה"ל. אין מדובר בחוות דעת האסורות בהגשה למומחה ואין מדובר בהמלצות רפואיות, כי אם בממצאים אובייקטיביים שנמצאו בבדיקת התובע, והם מהווים מסמכים רפואיים, ככול רשומה רפואית אחרת. ביחס למסמכי המל"ל, מסמכים אלו מתייחסים לפגיעות נוספות ודומות של המבקש בעבר. למסמכים אלו חשיבות רבה לצורך קביעת נכותו של התובע מן התאונות נשוא התביעה, ואבחונן על סמך נתוני העבר בגין פגיעות דומות. מסמכים אלו אינם נוגעים לטיפול הרפואי שניתן לתובע כי אם עניינם בממצאי עבר ובפגיעות נוספות של התובע, אשר לגביהן אין כל התייחסות בתקנות. מדובר בתובע אשר יש לו עבר רפואי עשיר, וכאשר המומחה שמונה על ידי בית המשפט בא לקבוע האם נותרה לתובע נכות כתוצאה מן התאונה ומה שיעורה עליו להיות מודע למצבו הרפואי של המבקש עובר לתאונה. לטענת המשיבות אין כל מניעה להמציא מסמכים הנוגעים לעברו הרפואי של התובע, כל עוד הם אינם מהווים חוות דעת, ולפיכך אין כל מניעה בהגשת המסמכים הללו. דיון: המבקש מבקש לפסול את המומחה שמונה מטעם בית המשפט, עקב שליחת מסמכים רפואיים, אשר לטענת המבקש, הינם חוות דעת האסורות בהמצאה למומחה מטעם בית המשפט. בשלב ראשון אבחן את טענות המבקש בנוגע לפסילת המסמכים עצמם. המסגרת הנורמטיבית: תקנה 8(א) לתקנות הפלת"ד (מומחים), תשמ"ז - 1986, קובעת: תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית. תקנה 9(ב) לתקנות הפלת"ד (מומחים), תשמ"ז - 1986, קובעת: המומחה יעיין בכל המסמכים שהוגשו לו ורשאי הוא לדרוש מבעלי הדין מסמכים קיימים שלא הומצאו לו והדרושים לצורך מילוי תפקידו על פי ההחלטה שלפיה התמנה, ובלבד שלא ידרוש ולא יקבל מהם חוות דעת רפואית. החוק אוסר על הבאת חוות דעת רפואית לעיונו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט. הרציונל העומד בבסיס חוק הפלת"ד, לפיו ממונה על ידי בית המשפט מומחה אובייקטיבי וניטרלי, חסר אינטרסים ונטול פניות, שתפקידו להעריך את שיעור הנכות שנגרמה לתובע בגין תאונת הדרכים. על מנת לשמור על האובייקטיביות של המומחה, קובע החוק כי לא ניתן להגיש למומחה שמונה חוות דעת של מומחים רפואיים אחרים. על המומחה לגבש את חוות דעתו, ככל האפשר, רק מתוך התרשמותו הבלתי אמצעית מהחומר הרפואי האותנטי שהוצג לפניו. בכך חוסכים הצדדים את העלות, במשאבים וזמן, של הבאת חוות דעת מומחים מטעמם, ונחסך מבית המשפט הצורך להתלבט בין חוות הדעת השונות. השאלה העומדת במחלוקת בין הצדדים בענייננו היא האם המסמכים, אותם מבקש המבקש לפסול, הינם בגדר חוות דעת האסורה בהמצאה למומחה לפי תקנות הפלת"ד (מומחים), או שמא המסמכים מהווים אך רשומה רפואית רגילה אותה החוק מתיר להעביר לעיון המומחים לצורך גיבוש חוות דעתם. השופט ריבלין בספרו "תאונות הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים", מהדורה חדשה, עמ' 562: התקנות מוציאות, מפורשות, מכלל המסמכים שניתן להמציא למומחה הרפואי, חוות דעת רפואיות. איסור זה מתקיים בין אם חוות הדעת הן גלויות ומפורשות ובין אם הן חבויות בתוך מסמכים, הנראים על פניהם כאישורים רפואיים או כמסמכים שנערכו לצורך טיפול רפואי. גם מסמך ערוך על ידי רופא מטפל, המסכם ומפרש תיקו הרפואי של הנפגע, חורג מגדר המסמכים המותרים בהגשה...על בית המשפט לשקול שתי שאלות בבואו להכריע בגורל המסמך: האחת, אם האבחנות וההערכות שנכללו במסמך חרגו ממה שהיה דרוש לצורך סיכום הטיפול, והשנייה, אם ועד כמה עשויות האבחנות וההערכות שבמסמך לפגוע באי תלותו של המומחה ולהשפיע על חוות דעתו. בעניין זה הנני מסכים לגישה של כבוד השופטת שריר הקובעת כי: באותם מקרים בהם נותר ספק בשאלה אם מדובר במסמך המותר בהמצאה למומחה ואם לאו, ייתן בית המשפט את דעתו, בין היתר, לשאלה אם המדובר במסמך שנערך על ידי גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, לא ביוזמתם של בעלי הדין, ואשר משקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי. במקרים כאלה עשוי המידע האובייקטיבי הכלול במסמכים לגבור על חיווי הדעת המצוי בהם, באופן שיהיה במסמכים כדי לסייע למומחה בהחלטתו ולא יהא בהם כדי לפגוע דעתו העצמאי. (ת.א. (ת"א) 38192/06 טטלמן מרינה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (ניתנה על ידי השופטת שריר, ביום 17.4.08). כעת נבחן את המסמכים אותם מבקש המבקש לפסול, אחד לאחד, על פי המבחנים אותם התוותה הפסיקה: פניית משרד הביטחון להמצאת כרטיס קופת חולים (המסמך שצורף לבקשה וסומן 1) - אין במסמך כל חוות דעת רפואית, ואיני רואה פסול בהצגתו למומחה. תדפיס נלווה לתעודה רפואית לנפגע בעבודה (המסמך שצורף לבקשה וסומן 2) - אין במסמך כל חוות דעת רפואית, ואיני רואה פסול בהצגתו למומחה. אישור רפואי על אבחנות רפואיות (המסמכים שצורפו לבקשה וסומנו 3, 3א, 3ב) - במסמך 3 אין כל חוות דעת רפואית, ואיני רואה פסול בהצגתו למומחה. מסמכים 3א ו-3ב, כוללים אבחנות רפואיות בדבר מצבו של המבקש, אולם יש במסמכים תיאור ממצאים רפואיים בלבד, ואיני רואה פסול בהמצאתו למומחה. הודעה על פגיעה בעבודה (המסמכים שצורפו לבקשה וסומנו 4, 4א, 4ב, 4ג; 5, 5א, 5ב, 5ג; 7, 7א, 7ב; 9, 9א, 9ב, 10) - מסמכים 4 , 4א , 4ב, 5 ,5א, 5ב, 7, 7א, 7ב, 9, 9א, 9ב הם טפסים שמלא המבקש כדי להודיע לביטוח הלאומי כי נפגע במהלך עבודתו ולבקש גמלה בגין כך. אין בטפסים אלו חוות דעת רפואית, ועל כן איני רואה פסול בהמצאתם למומחה. במסמכים 4ג, 5ג ו-10 יש אישור על תשלום גמלת דמי פגיעה לתובע על ידי הביטוח הלאומי, מסמך זה מהווה ראייה לכך שהביטוח הלאומי הכיר בבקשת המבקש לקבל גמלה בגין הפגיעה. הן הפסיקה והן הספרות המשפטית קבעו כי: אין להציג בפני מומחה רפואי, אשר נתמנה ע"י ביהמ"ש, את קביעותיו של המוסד לביטוח לאומי לענין דרגת נכותו של הנפגע. קביעותיו של המוסד לביטוח לאומי אינן באות בגדר 'מסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול. (השופט א. ריבלין בספרו "תאונות דרכים", מהדורה שנייה מורחבת, ירושלים, תשנ"ו, עמ' 349). (ראה גם: בש"א (י-ם) 6921/99 ציון אוחיון נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (ניתנה על ידי השופט פרנקל, ביום 19.11.99), בש"א (די') 381/04 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' ג'עפרי מחמוד (ניתנה על ידי השופטת בהט, ביום 8.12.04). אשר על כן, אני קובע כי המסמכים 4ג , 5ג ו-10 לא יוצג בפני המומחה. זכות קבלת סיוע משפטי (המסמך שצורף לבקשה וסומן 6) - אין במסמך כל חוות דעת רפואית, ואיני רואה פסול בהצגתו למומחה. מכתב מ"תיקל" (המסמך שצורף כנספח 8 לבקשה) - אין במסמך כל חוות דעת רפואית, ואיני רואה פסול בהצגתו למומחה. דו"ח פעולה וזיכרון דברים של המל"ל (המסמכים צורפו לבקשה וסומנו 11-23). כמו שכתבתי לעיל, הפסיקה והספרות המשפטית קבע כי אין להציג בפני המומחה מטעם בית המשפט את קביעותיו של המוסד לביטוח לאומי. אשר על כן, אני קובע כי המסמכים 11-23 לא יוצגו בפני המומחה. המבקש מבקש כי המומחה שמונה, ד"ר רוזנר, יוחלף במומחה אחר, בשל המסמכים שהוצגו בפניו. בעניין זה אציין כי ד"ר רוזנר מונה על ידי בית המשפט כבר ב-27.2.08, ואילו הבקשה לפסילת המומחה הוגשה רק ב- 27.5.08, דהיינו, בשיהויי רב. כעת, לאחר שהמבקש כבר זומן לבדיקות על ידי ד"ר רוזנר, וסביר להניח כי הוא אף החל בהליך כתיבת חוות הדעת, איני רואה לנכון להשחית לריק את זמנם וכספם של בית המשפט והמומחים הממונים מטעמו. אשר על כן, אני קובע כי אין לפסול את המומחה, אולם, מסמכים 4ג , 5ג , 10 ו-11-23 לא יוצגו בפניו. באם הוצגו כבר מסמכים אלו בפני ד"ר רוזנר, יתעלם מהם המומחה בכתיבת חוות דעתו. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ניתנה היום י"ח באב, תשס"ח (19 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים. דב פולוק, שופט רפואהמסמכיםפסילת מסמכים רפואייםמומחה רפואימומחה