א. בקשה להארכת מעצרם של המשיבים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996, בתשעים יום החל מיום 13.8.10 או עד מתן פסק הדין בתיק פ"ח 1146/09 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם. רקע ב. ביום 13.11.09 הוגש נגד המשיבים כתב אישום המייחס להם 14 אישומים שעניינם עבירות שבוצעו במסגרת ארגון פשיעה, ובין היתר יוחסו להם העבירות של עמידה בראש ארגון פשיעה (סעיף 2(א) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003), סחיטה באיומים במסגרת ארגון פשיעה (סעיף 428 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) ועבירות של איסור הלבנת הון (סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000). בהמשך תוקן כתב האישום פעמיים, ונוסף לו נאשם שלישי. כמתואר בכתב האישום, עמדו המשיבים בראש ארגון פשיעה שפעל בתחומים שונים, ובכללם גביית חובות, סחיטה באיומים, הימורים בלתי חוקיים, מתן הלוואות בריבית, ניכיון שיקים, הפצת חשבוניות פיקטיביות באמצעות חברות קש, הלבנת הון ועבירות מס. ג. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. ההגנה טענה נגד קיומן של ראיות לכאורה, הן לביצוע המעשים, והן לעצם קיומו של ארגון פשיעה, כהגדרתו בחוק. בהחלטת בית המשפט המחוזי (השופטת חיימוביץ) מיום 30.12.09 נאמר, כי אכן עוצמת הראיות בכל הנוגע לקיומו של ארגון פשיעה המנוהל על ידי המשיבים, נמוכה, וכי ניתן לראות בפעילות המשיבים לכל היותר מעין שותפות מורכבת, או ארגון פשיעה בהתהוות. גם לגבי חלק מן האישומים האחרים נקבע כי אין ראיות לכאורה בעוצמה מספיקה (אישומים 7, 8, 11; לגבי אישומים 3-2 נקבע כי אין ראיות מספיקות נגד המשיב 1, אך יש ראיות לכאורה נגד המשיב 2). עם זאת, בנוגע לאישומים 4, 5, 6, 9, 10, 12, 13 ו-14 נקבע כי קיימות ראיות לכאורה לבססם, גם אם לגבי חלקם קיימות ראיות לכאורה מספיקות רק לגבי אחד המשיבים ולא לגבי שניהם. בהחלטה נוספת (מיום 11.1.10) נקבע, כי קיימת מסוכנות לגבי שני המשיבים, המקימה עילת מעצר. הוזכר, כי נקבעו קיומן של ראיות לכאורה לגבי המשיב 1 לעבירות של סחיטה באיומים, הפצת חשבוניות פיקטיביות והלוואות בריבית ללא דיווח, נכיון שיקים בריבית ללא דיווח, והלבנת הון באמצעות הסוואת רכוש. לגבי המשיב 2 קיימות ראיות לכאורה לעבירות של ניהול מועדון הימורים ואי דיווח על הכנסותיו, סחיטה באיומים, מתן הלוואות ונכיון שיקים בריבית ללא דיווח, הלבנת הון, שיבוש הליכי חקירה ותקיפה חבלנית. נאמר, בין היתר, כי: "בנסיבות המקרה שלנו, לשני המשיבים מעורבות בעבירות כלכליות רחבות היקף... עבירות אלה, ביחד עם התנהלות אלימה של שני המשיבים, בפרט המשיב 2, מקימה את עילת המסוכנות... והגם שאין מדובר בארגון פשיעה ובעבירות אלימות חמורות... עדיין נשקפת מסוכנות מהתנהגותם של המשיבים, מהאופן שבו ניהלו את עניינם. החשש מהמשיבים עובר כחוט השני בחומר הראיות ובהודעותיהם של עדים רבים וחשש זה, כשהוא מצטרף למעשים שכן נמצאו להם ראיות לכאורה, מגביר את החשש למסוכנות ולשיבוש מהלכי משפט". ד. אחר כל אלה, הוזמן תסקיר מעצר בעניינם של המשיבים. בית המשפט קיים עוד שתי ישיבות בהן נדונו בחלופות מעצר מוצעות והעידו המפקחים המוצעים. ביום 16.2.10 ניתנה החלטה נוספת, בה דווח כי שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרורם של המשיבים. צוין, כי למשיבים עבר פלילי מכביד, וכי העבירות בהן קיימות ראיות לכאורה הן ברף בינוני עד גבוה. עוד הוזכר החשש להשפעה על עדים, שעלה בתסקיר ונובע גם מהראיות לכאורה. על כן הוחלט על מעצר את המשיבים עד תום ההליכים; עם זאת נאמר, כי לאחר שייחקרו עדי התביעה העיקריים, אשר את עדותם ניתן לשבש, ניתן יהיה לשוב ולשקול את חלופות המעצר המוצעות. הבקשה ודיון ה. בבקשה הנוכחית מתבקש המשך מעצרם של המשיבים. נמסר, כי פרשת התביעה נמצאת בעיצומה; עד כה התקיימו 6 מועדי הוכחות, בהם העידו 33 עדים, וקבועים בתיק עוד 7 מועדי הוכחות לחודשים ספטמבר-אוקטובר 2010; התביעה ויתרה על העדתם של 10 עדים. נטען, כי קיימת מסוכנות מובהקת לגבי המשיבים, וכן ישנו חשש ממשי לשיבוש מהלכי משפט, חשש שטרם הופג. הודגשו האמור בתסקירים לעניין המסוכנות, וכן עברם הפלילי המכביד של המשיבים: נאמר כי למשיב 1 18 רישומים קודמים בגין עבירות סמים, רכוש, איומים, אלימות, בריחה ממעצר והפרת הוראה חוקית, ולמשיב 2 12 רישומים בגין עבירות סמים, רכוש, איומים, אלימות ובריחה ממעצר. על כן נטען לחשש ממשי לשיבוש מהלכי משפט ולהימלטות מאימת הדין, וכן נטען למסוכנות, ונתבקשה הארכת מעצרם של המשיבים לתשעים יום, או עד למתן פסק דין בבית המשפט המחוזי, לפי המוקדם. ו. עו"ד קדוש טענה למדינה, כי מדובר במערך של מרמה שהתנהל לאורך שנתיים; גם אם לא התקיימו יסודות של ארגון פשיעה, מקימות העבירות הכלכליות בהיקף עצום עילת מעצר; המדובר גם בסחיטה באיומים; עילות המסוכנות והשיבוש קיימות (מרבית העדים שנענשו הוכרזו כעדים עוינים); התיק מתנהל בקצב הנכון; נקודת האיזון טרם נעה, מה גם שבתסקירים לא ניתן אמון במשיבים עצמם. ז. עו"ד גבאי טענה למשיבים, כי יש מקום לשחרר את שולחיה בתנאים מגבילים, נוכח חלוף תשעה חודשים ואי העדת העדים החשובים. משהובהר על-ידי כי סעיף 62 לחוק המעצרים מטרתו בקרת ההליך, ואין מקום ככלל לכניסה לראיות שלא בהליך עיון חוזר, אלא במקרה של שינוי "דרמטי" - טענה עו"ד גבאי לענין קצב התנהלותו של המשפט. אין מחלוקת, כך נמסר, כי ההגנה לא ביקשה דחיות; מרבית העדים שנשמעו הם עדי מעטפת ולא עדים מרכזיים, ועד מרכזי שצריך היה להעיד - נדחתה עדותו; העידו 33 עדים בלבד, כך נאמר, מתוך למעלה ממאה תשעים עדים, והתיק לא יסתיים במהלך ההארכה. אכן, למשיבים עבר פלילי, כנאמר, אך הרשעותיהם האחרונות הן מ-2003 ו-2000 בהתאמה; לא נשמעו טענות בדבר הפחדת עדים; התסקירים לא בדקו כנטען את הערבים; וחלוף הזמן מאחורי סורג ובריח אף הוא מהוה גורם הרתעתי, לכן יש מקום, כנטען, לחלופה בתנאים מגבילים, לרבות איזוק, מה גם שקצב הישיבות בבית המשפט הוא אחת לשבוע בלבד. הכרעה ח. כאמור, תפקידו של בית המשפט בתיקי סעיף 62 הוא בראש וראשונה בקרת התנהלותו של ההליך. כבר נאמר לא אחת, כי בתיקי-ענק כגון דא, שבו קרוב ל-200 עדים, ברי - מקום שמנוהלות הוכחות - כי הסיכויים לסיומם בתוך תשעה חודשים אינו ריאלי במקרים רבים ומכאן הצעתה של ועדת השופטת נאור, שתורגמה עתה להצעת חוק בכנסת (הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) (תיקון מס' 9) (ערר שני ברשות והארכת מעצר או חידושו), תש"ע-2010) - להגדיל את משך הזמן להארכה אפשרית ל-150 יום. הצעת חוק זו עברה בקריאה ראשונה ויש לקוות כי תקודם. ואולם, אנו ענייננו בחוק כמות שהוא כיום, והשאלה היא הניתן לומר שבתיק זה נעה לעת הזאת "נקודת האיזון" לכיוון של שחרור לחלופה. ט. עיינתי בתסקיר שירות המבחן למבוגרים לגבי המשיבים. לגבי שני המשיבים, לאחר סקירת תולדותיהם , לא הומלץ על חלופה בשל חשש להישנות התנהגות פוגעת ולשיבוש מהלכי משפט. י. הרישום הפלילי של שני המשיבים מכביד, במגוון תחומי עבירה; הם החלו בעבירות בנעוריהם, וחטאו בעבירות רכוש, אלימות וסמים, לאורך שנים רבות. יא. סבורני לאחר העיון, כי יש להיעתר לבקשה. אכן, המשפט כנראה עתיד להימשך אל מעבר להארכה המבוקשת, דבר המצדיק בהחלט כי הצדדים יפנו לבית המשפט הדיוני לתוספת מועדים. ואולם, אין ניתן לומר כי התיק אינו "נע", ובודאי לא אוכל לומר כי "נקודת האיזון" נעה לכיוון של שחרור בערובה. הטעמים שמנה בית המשפט המחוזי לעניין המעצר, בהחלטה מיום 16.2.10, במיוחד לגבי עבירות סחיטה באיומים ולגבי משיב 2 גם אלימות, עדיין כוחם יפה; והדעת נותנת כי העדים שנדרשה אליהם השופטת חיימוביץ טרם העידו, שאחרת אולי היה מתבקש עיון חוזר בבית המשפט המחוזי. יב. הבקשה מתקבלת איפוא כנתינתה קרי, מעצר המשיבים יוארך בתשעים יום. החל מיום 13.8.10, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1146/09 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם. מעצרמיסיםעבירות מסהארכת מעצרהלבנת הון