בניית מחסן ללא היתר 1. זוהי בקשת ב"כ המאשימה להורות על תיקון כתב האישום ; תיקון כתב האישום במובן של תיקון העובדות המפורטות בו ,כך שתיוחסנה לנאשם העובדות הבאות: א. בניית-הגבהת גדר בטון (ההגבהה בגובה 1-1.2 מטר) ובאורך של כ-30 מ"א. ב. בניית מחסן בשטח של כ-18 מ"ר על גבול החלקה. ג. בניית תעלת ניקוז מי גשמים באורך 15 מ"ר בתחום שטח ציבורי פתוח (שצ"פ). ד. כל העבודות למעט בניית התעלה שבוצעה ללא היתר בוצעו בסטייה מהיתר בניה מס' 20061239. 2. באת כוח המאשימה,אשר החלה לייצג את המאשימה, בחודש מרץ 2010 ,במקום עו"ד גדיש, טוענת כי לקראת הישיבה של יום 11/7/10, בדקה את התיק באופן יסודי ומעמיק, ומצאה כי יש צורך בתיקון העובדות המפורטות בכתב האישום. היא מבקשת לתקן את כתב האישום, חרף העובדה שהנאשם כפר בעובדות כתב האישום ושלאור זאת נקבע התיק לשמיעת הוכחות. 3. באת כוח המאשימה טוענת עוד, כי תיקון כתב האישום לא יגרום לנאשם עיוות דין, אלא, נהפוך הוא, יש בו כדי לקצר את ההליכים ו/או למנוע דיון סרק ו/או לעשות צדק בתיק. 4. מנגד, מתנגדת ב"כ הנאשם לבקשה; היא מבקשת לחייב את המאשימה בהוצאות הבקשה , וכן מבקשת היא ליתן פסק דין מזכה, וזאת על יסוד כתב האישום המצוי בתיק בית המשפט שאינו מגלה אשמה. 5. לטענתה, במענה לכתב האישום ועוד בטרם ביצוע ההקראה, פנה הנאשם, באמצעות באת כוחו לבא כוח המאשימה דאז, והפנה את תשומת ליבו לטעויות שנפלו בכתב האישום,אולם פניית המשיב לא נענתה. 6. עוד מוסיפה וטוענת ב"כ הנאשם,כי מזה שנה וחצי טען הנאשם כי יסודות כתב האישום מוטעים, כי המאשימה לא ביצעה כל בדיקה ואף לא את הבדיקה הבסיסית של מספר ההיתר השגוי שצוין בכתב האישום, וכי ביהמ"ש נתן למאשימה הזדמנות לתקן את כתב האישום בדיון שהתקיים לפני שנה וחצי, אולם המאשימה הודיעה כבר אז כי אין בכוונתה לתקנו. 7. הנאשם אף פנה לבאת כוחה החדשה של המאשימה, מגישת הבקשה לפני המועד הקודם אשר נקבע להוכחות, ואמנם בהסכמה נדחה מועד שמיעת ההוכחות, אולם בסופו של דבר ולמרות ניסיונות הידברות נוספים עם המאשימה, הודיעה ב"כ המאשימה רק במועד הדיון על כוונתה לתקן את כתב האישום. למאשימה, טוענת ב"כ הנאשם, לא הגיע כל מידע חדש, ואין גם בעצם חילופי באי כוחה של המאשימה בכדי לשמש הצדקה לקבלת הבקשה . 8. ב"כ הנאשמת מדגישה, כי אין מדובר בבנייה חדשה, כי אם בשיפוץ ביתו של הנאשם, ואילו המאשימה, לדבריה, נמנעת בחוסר תום לב מלציין עובדה מהותית זו. עוד היא מציינת, כי נימוקים נוספים לדחיית הבקשה נעוצים בעובדה כי התיקון המבוקש מהותי ביותר. 9. זאת ועוד, ב"כ הנאשם מוסיפה וטוענת, כי הנאשם נתן בידי המאשימה הזדמנות סבירה לתקן את כתב האישום, ומשלא עשתה כן בדיון שהתקיים ביום 28/6/10, יכול היה הנאשם להסתמך על כי הגנתו בדין, לפעול ולהוציא הוצאות להוכחת טענותיו; כעת, לדבריה, כשברור כי המאשימה מבקשת לבצע שינוי משמעותי-פתיחת תיק חדש לגמרי, תידרש לנאשם הגנה שונה וחדשה. 10. לסיום מבקש הנאשם, באמצעות באת כוחו, לבטל את כתב האישום כנגדו מכוח הוראות סעיף 149 (10) לחסד"פ -מחמת "ההגנה על הצדק". לנוכח האמור לעיל, מבקשת ב"כ הנאשם לדחות את הבקשה, להורות על ביטול כתב האישום הנוכחי ופסיקת הוצאות לטובת הנאשם. 11. סעיף 92 (א) לחוק סדר הדין פלילי [נוסח משולב] תשמ"ב - 1982, מאפשר תיקון כתב האישום, לבקשת בעל דין, ברשות ביהמ"ש, בכל שלב שלאחר תחילת המשפט. וזו לשון הסעיף:   92.(א) "בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום, או יירשם בפרוטוקול".   שיקול מרכזי שנדרש ביהמ"ש לשקול לעניין קבלת בקשת התיקון כאמור, או לעניין דחייתה, הוא, מניעת פגיעה בזכותו הראשונית של הנאשם להליך הוגן ולהתגוננות ראויה, לצד הימנעות מעיוות דין שעלול להיגרם לו בעקבות התיקון. ברקע שיקולים אלה, עומד גם השיקול הבסיסי של הצורך בחקר האמת ועשיית הצדק; כאמור, המבחן אם להתיר את התיקון אם לאו,הוא, שהגנת הנאשם לא תקופח עקב התיקון, ושתינתן לו אפשרות להתגונן (קדמי, על סדר הדין בפלילים עמ' 604, תשנ"ח-1998). ביהמ"ש אף יכול לאפשר הגשת ראיות נוספות במהלך הסיכומים או אף לאחריהם; בין יתר השיקולים שישקול ביהמ"ש, בבואו להכריע בשאלה אם להתיר התיקון, הוא יבחן באיזה שלב מוגשת הבקשה, באם התיקון יפגע בהגנת הנאשם ויגרום לו לעיוות דין מחד גיסא, ומאידך גיסא - הצורך בחתירה לגילוי האמת. 12. כב' השופט ברק (כתוארו אז) עמד על כך בע"פ 951/80 קניר נ' מדינת ישראל, פ"ד לה (3) 505, 516-517, לאמר:   "הליך זה אינו תחרות או מאבק בין תובע לנאשם, אשר כל סטייה מכללי התחרות או המאבק יש בה כדי להכריז על המנצח. ההליך הפלילי הוא מסגרת דינים, הבאים להגשים את המשפט הפלילי, דהיינו, לקבוע חפות או אשמה. לשם כך על ההליך הפלילי לחשוף את האמת, וזו מטרתו העיקרית. כמובן , עמידה על כללים וחשיפת האמת אינן שתי משימות נוגדות. נהפוך הוא: הכללים באים לקבוע סטנדרט של ניהול משפט, אשר - על פי נסיון החיים - יש בו כדי להביא לחשיפת האמת, ובכך תואמות שתי משימות אלה. עם זאת, יש ועמידה פורמלית על סדר הכללים בעניין מיוחד יהיה בה כדי לגרום לעיוות דין, אם בדרך של הרשעת החף מפשע ואם בדרך של זיכוי הנאשם. בנסיבות אלה יש לשאוף לכך, כי הכללים עצמם ייתנו לבית המשפט סמכות ושיקול- דעת לעשות צדק. לא למותר יהא לחזור על דבריו של הנשיא זמורה, אשר אמר, בע"פ 1/48 סילוסטר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד א' 5; בעמ' 18: 'הפרוצדורה הפלילית על דיניה מכילה לטובת הנאשם תריס בפני עיוות- דין. רוצים לתת לנאשם את מלוא ההגנה ההוגנת. אבל אסור לסלף את הרעיון הבריא הזה על-ידי הפרזה בפורמליות. פרוצדורה פלילית טובה צריכה בוודאי לתת לנאשם את מלוא ההגנה, כדי למנוע עיוות-דין, אבל הדיון הפלילי אינו צריך לקבל צורת משחק אשקוקי שבו מהלך אחד בלתי נכון קובע את גורל המשחק. תפקיד הדיון הפלילי - להוציא לאור משפט. מוטב אמנם שעשרה רשעים יצאו זכאים משצדיק אחד יצא חייב, אבל במה דברים אמורים? - כשהשאלה היא הוכחת האשמה, ולא כשהכתוב מדבר על ליקויים טכניים בכתב-ההאשמה וכדומה'. ניסיון החיים, אשר גיבש את כללי הדיון, קבע איזון עדין בין צורכי הנאשם מזה לבין צורכי החברה מזה. צורכי הנאשם, אלה צרכיו האמיתיים למשפט הוגן, אם בשלב החקירה ואם בשלב המשפט. צורכי החברה, אלה צרכיה האמיתיים להרשעת האשמים ולזיכוי החפים מפשע. איזון עדין זה מתערער, כאשר כללי הדיון מופעלים, באופן שפגמים וכישלונות טכניים של התביעה או של ההגנה חורצים את גורל המשפט. אמון הציבור בתבונת המערכת הפלילית מתערער, שכן אין הוא רואה - בלשונו של הנשיא זמורה - ששופטיו נכנסים לטרקלין, שבו דנים על חטא ו עונשו, אלא רואה הוא את שופטיו עומדים בפרוזדור ודנים על עניינים טכניים גרידא. ... אכן, החשש הוא, שהדיון הפלילי- במקום להיות מערכת מאוזנת ומבוקרת, שנועדה לחשוף את האמת - יהפוך לכר נרחב לטכסיסים והשהיות בעלי אופי פורמלי גרידא". 13. אני סבור, כי בקשת התיקון בענייננו, עונה על דרישות הסעיף 92 (א) לחסד"פ , במיוחד כאשר עניין לנו בשלב מוקדם של הדיון בתיק, שבו אף טרם החלה שמיעת הראיות. 14. לא מצאתי בנימוקי באת כוח הנאשם כדי להצדיק דחיית הבקשה; ניהול ההליך הפלילי מבוסס כאמור על חקר האמת ועשיית צדק; באשר לבקשת הנאשם לביטול כתב האישום מחמת ההגנה מן הצדק , מהטעמים שהועלו בהתנגדות הנאשם לתיקון, ובשלב זה נדחית היא; במידה ולאחר שמיעת הראיות בתיק יתברר כי בתיקון שאושר יש משום ניצול לרעה של הליכי ביהמ"ש, או שהתביעה פעלה בחוסר הגינות משפטית, ישקול ביהמ"ש הבקשה לגופה.   15. התוצאה היא שאני נעתר לבקשה ומורה על תיקון כתב האישום בהתאם, כך שתיוחסנה לנאשם העובדות הבאות- בניית-הגבהת גדר בטון (ההגבהה בגובה 1-1.2 מטר) ובאורך של כ-30 מ"א; בניית מחסן בשטח של כ-18 מ"ר על גבול החלקה; בניית תעלת ניקוז מי גשמים באורך 15 מ"ר בתחום שטח ציבורי פתוח (שצ"פ); כל העבודות למעט בניית התעלה שבוצעה ללא היתר בוצעו בסטייה מהיתר בניה מס' 20061239. ניתנה והודעה היום ז' כסלו תשע"א, 14/11/2010 במעמד הנוכחים. מוחמד מסארווה, שופט בניהמחסן