הסכם שכר טרחה תיק הוצל"פ לגביית דמי מזונות

הסכם שכר טרחה תיק הוצל"פ לגביית דמי מזונות 1. עניינה של התביעה שלפניי בתשלום שכר טרחה. התובע הינו עורך דין במקצועו. הנתבעת חתמה על הסכם שכר טרחה לפיו התובע מייצג אותה בתיק הוצאה לפועל לצורך גביית דמי מזונות. לטענת התובע, חרף ההתחייבות המפורשת בהסכם שכר הטרחה, הנתבעת לא שילמה את חובה בגין שכר הטרחה, ומכאן התביעה דנן שסכומה הועמד על סך 21,538 ₪. 2. לטענת התובע, הנתבעת חתמה על הסכם שכר טרחה, זאת ביום 6.6.2007. על פי הסכם שכר הטרחה התחייבה הנתבעת כלפי התובע לשלם שכר טרחה בשיעור 20% מסכום קרן התביעה והתחייבות זו חלה גם במקרה של פשרה. 3. על יסוד ההתחייבות האמורה, פעל התובע ונקט מספר פעולות בתיק ההוצאה לפועל: הטלת עיקולים ופקודת מאסר. בהמשך הצליח לאתר את כתובת החייב והטיל עיקול אצל המעסיק. כתוצאה מעיקול זה נאות החייב לשוב ולחיות חיים משותפים עם הנתבעת. אז, ערך התובע הסכם פשרה בין הנתבעת לחייב, על פיו הם יחזרו לחיים משותפים ותיק ההוצאה לפועל ייסגר. עוד נקבע בהסכם הפשרה, שאם חלילה יעזוב החייב את הנתבעת היא תהיה רשאית לפתוח תיק מזונות חדש, כך שסכום הפתיחה יהיה סכום החוב במועד הסגירה. משכך טען התובע כי נתקיים התנאי של הסכם שכר הטרחה והוא זכאי לשיעור 20% מגובה החוב בעת חתימת הסכם הפשרה, היינו 20% מסכום של 89,874 ₪, ובתוספת מע"מ. 4. הנתבעת לא הכחישה את חתימתה על שני ההסכמים. יחד עם זאת, לפי גרסתה, תשלום שכר הטרחה של התובע מותנה בגביה בפועל של כספים, דבר שלא נעשה על ידו. די בכך כדי לדחות את תביעתו. יתרה מכך, הסכם הפשרה שנחתם בינה לבין החייב, בן זוגה, אינו הסכם פשרה אלא הסכם שלום בית. ככזה, הוא אינו מזכה את התובע בתשלום שכר טרחה. 5. בדיון שנערך לפניי העידו התובע, הנתבעת ובן זוגה (החייב). 6. התובע העיד לפניי שהוא הסביר היטב לנתבעת את משמעויות הסכם שכר הטרחה. בפרט הסביר לה התובע, שגם במקרה של פשרה היא תיאלץ לשלם לו 20% מיתרת החוב כשכר טרחה. מדובר בתוספת בכתב יד על גבי הסכם שכר הטרחה, כאשר לצד אותה תוספת חתמה הנתבעת וחתם התובע [נספח ב' לת/1]. 7. התובע הדגיש שעל יסוד התחייבויותיה אלה, ביצע מספר פעולות בתיק ההוצאה לפועל. כתוצאה מהפעולות שנקט נערך הסכם הפשרה. התובע הדגיש שמדובר בהסכם פשרה אמיתי כאשר הסנקציה שנקבעה במקרה של הפרתו היא העמדת חוב תיק ההוצאה לפועל לגביה מחודשת. התובע דחה את גרסת הנתבעת ובן זוגה, כאילו נאות לוותר על שכר טרחתו לאור חזרתם של בני הזוג לחיות זה עם זו. 8. בן זוגה של הנתבעת העיד לפניי והדגיש שהוא חזר לחיות עם הנתבעת. יחד עם זאת, בחקירתו החוזרת ציין לפתע שהם אינם גרים ביחד. יתכן שהרקע לכך הוא קשיי הדיור של בני הזוג. 9. הנתבעת בתצהירה אינה חולקת על כך שבשלב מסוים חזרה לחיות ביחד עם בן זוגה, אולם על פי סעיף 7 לתצהירה [נ/2], הניסיון לא צלח וכיום היא חיה בנפרד מבן זוגה. גרסה זו עומדת בסתירה לגרסתו של בן הזוג לפיה קיים שלום בית ביניהם והם מטפלים בשני ילדים [פר' עמ' 7, ש' 29]. 10. מכל מקום, הנתבעת הדגישה כי כאשר נערך ההסכם לפיו היא ובן זוגה יחזרו לחיות ביחד, אמר להם התובע שלאור ההסדר ביניהם הוא מוותר על שכרו למעט סך 5,000 ₪: "אני זוכרת שהלכתי ואמרתי לתובע אמרתי שאני זוכרת שחתמתי על הסכם, שבמקרה וזה לא יסתדר, הוא אמר מה שהיה נמחק. אחר כך כשחתמנו את ההסכם שלום בית, שאלתי אותו האם מה שחתמתי אני אהיה חייבת לך, הוא אמר לי מה שחתמת זה מחוק מבחינתי". [פר' עמ' 10, ש' 13-16] 11. במהלך עדותה של הנתבעת, העידה היא על עצמה שהיא קוראת ומבינה עברית ברמה מצוינת. כך אף התרשמתי מעדותה של הנתבעת במעמד הדיון. במילים אחרות, אין כל טענה כנגד תוקפו המחייב של הסכם שכר הטרחה מיום 6.6.2007. על פי הסכם שכר הטרחה גם במקרה של פשרה יהיה זכאי התובע לשכר טרחתו בשיעור 20% מיתרת החובה בתיק ההוצאה לפועל. לצד התניה זו, מתנוססות חתימותיהם של התובע ושל הנתבעת. משכך, אני קובע שהנתבעת התחייבה כלפי התובע לשאת בשכר טרחתו גם במקרה של פשרה. במקרה כזה, התחייבה הנתבעת לשלם שכר טרחה בשיעור 20% מסכום החוב בתיק. 12. השאלה שעל הפרק הינה - האם ההסכם שבין החייב לנתבעת מהווה אכן הסכם פשרה לצורך חיוב בשכר טרחה. 13. בחנתי את הסכם הפשרה [נספח ה' לת/1]. מדובר בהסכם שנערך בין הנתבעת (הזוכה) לבין החייב. על פי ההסכם נקבע, שתיק ההוצאה לפועל ייסגר וכל ההליכים יבוטלו, בכפוף לאישור ההסכם על ידי ראש ההוצאה לפועל. עוד הובהר בהסכם, שאם החייב יעזוב את הזוכה, את הנתבעת, יפסיק לחיות עמה חיים משותפים תהא זכאית הנתבעת לפתוח תיק מזונות חדש כאשר סכום הפתיחה יעמוד על סך 89,874 ₪. 14. בהקשר זה, אני מקבל את גרסתו של התובע אשר ציין שמדובר בסנקציה ממשית לגבי חייב שבמשך פרק זמן ארוך לא שילם מזונות: "הבן אדם לא שילם מזונות כמה שנים, יפריע לו אם יהיה כתוב סנקציה של 3,000 ₪? הסנקציה היחידה שהיא תוכל לפתוח את התיק על אותו חוב, למעט החודשים שהם היו ביחד". [פר' עמ' 7, ש' 14-17] 15. הנני קובע איפוא שההסכם בין הנתבעת לבין החייב מיום 6.1.2008 הינו הסכם פשרה לצורך הסכם שכר הטרחה שנערך ביום 6.6.2007. משכך, זכאי לכאורה התובע לתשלום שכר הטרחה בשיעור 20% מיתרת החוב בעת חתימת הסכם הפשרה. 16. לטענת הנתבעת, במעמד חתימת הסכם הפשרה ולאחר שהתובע התרשם מכך שהנתבעת והחייב חוזרים לחיות זה עם זו, הוא הבטיח לה כי תישא בשכר טרחה בסך 5,000 ₪ בלבד במקום שכר טרחה בשיעור 20%, מיתרת החוב. 17. ראשית, בעצם העלאת גרסה זו יש כדי חיזוק גרסתו של התובע כי הוא זכאי לשכר טרחה בשיעור 20% מיתרת החוב, גם במקרה של חתימת הסכם הפשרה. שנית, מדובר בטענה המפקיעה לכאורה את זכותו של התובע לקבל את שכרו. הנטל להוכיח טענה זו מוטל על הנתבעת. 18. כאמור, התובע הכחיש בתוקף שויתר על שכר טרחתו. לחיזוק גרסתו של התובע, ניצב הסכם שכר הטרחה שנערך ביום 6.6.2007, לגביו אישרה הנתבעת שהיא חתמה עליו. 19. בנסיבות אלה, טענתה של הנתבעת מהווה טענה שבעל פה כנגד מסמך בכתב. אומנם, הנתבעת זימנה לעדות גם את בן הזוג (החייב) וגם הוא תמך בגרסתה, כאילו התובע הבטיח להם שיחויבו בשכר טרחה של 5,000 ₪ בלבד. אלא, שמדובר בעדים המעוניינים בתוצאה. בכך יש להפחית ממשקל עדותם. 20. במאזן הראיות שיש לפניי, לא אוכל לקבל את גרסת ההגנה של הנתבעת. אין בידי הנתבעת דבר בפני התביעה, זולת טענתה שבעל פה, כאילו התובע הבטיח לה שיוותר על שכר טרחתו. אין גם כל חיזוק חיצוני לגרסתה של הנתבעת, כגון תשלום מיידי על סך 5,000 ₪ במועד חתימת ההסכם או בסמוך לכך. הלכה למעשה התובע נאלץ להמתין עד להגשת תביעתו ועד לנקיטת הליכים של בקשת רשות להגן כדי לקבל את אותה יתרת חוב שבה הודתה הנתבעת. בכל אלה יש להחליש מאוד את גרסתה של הנתבעת. 21. סיכומו של דבר - אין בגרסה שבעל פה שבידי הנתבעת כדי להדוף את תביעתו של התובע. אף לא התרשמתי שמדובר בעדות בעלת משקל רב שיכולה להקים הגנה ראויה בפני התביעה. 22. בנסיבות אלה, דין התביעה להתקבל. 23. לא מצאתי ממש ביתרת טענות הצדדים והן נדחות. 24. סוף דבר - התביעה מתקבלת. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את סכום התביעה, בסך 21,538 ₪, זאת בניכוי הסכומים ששילמה הנתבעת (סך 1,600 ₪ שלא נזכרו בכתב התביעה וסך של 3,400 ₪, הכול בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום בפועל). בנוסף, תישא הנתבעת ביתרת האגרה באופן יחסי וכן תישא בשכר טרחה, על הצד הנמוך, בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין. ניתנה והודעה היום ד' אב תש"ע, 15/07/2010 במעמד הנוכחים. אורן שוורץ, שופט חוזהשכר טרחההסכם שכר טרחההוצאה לפועלמזונות