דוקטרינת הנזק הראייתי

דוקטרינת ה"נזק הראייתי" התפתחה במקרים של רשלנות רפואית והתפרשה לתחומים רבים נוספים של המשפט (ע"א 361/00 עאזם דאהר נ' סרן יואב) (להלן: "פס"ד דאהר"), אך כאמור, גרימת "נזק ראייתי" יכולה להתקיים גם במקרים אשר אינם רשלנות רפואית. כך למשל נכתב על ידי כבוד המשנה לנשיא, השופט מצא בפס"ד דאהר: "בפסיקת בית משפט העליון יושמה ההלכה, עד כה, רק בתביעות שעילתן רשלנות רפואית, ולרוב התייחס לאי-עריכתן, חסרונן או אובדנן של רשומות רפואיות. אולם ברי, כי הרציונלים שביסודה חלים גם בתביעות מסוגים אחרים ואין הצדקה עניינית להגבילה להקשר הרפואי בלבד" (ראו גם פסק דינו של כב' המשנה לנשיא אור בע"א 9328/02 מאיר נ' לאור, דינים עליון סח 53 בפסקה 13 וכן דעת היחיד של כב' השופטת דורנר בע"א 8858/02 מדינת ישראל נ' זהווה, דינים עליון סח 53). כאשר נגרם "נזק ראייתי" ונטל השכנוע מועבר לצד שכנגד, יש לבחון מהו גודלו של הנטל המועבר ואם יש להעבירו בכללותו או שמא להעביר רק את החלק היחסי הנוגע לעובדות אשר אותן ניתן היה לברר אלמלא נגרם אותו נזק ראייתי (ראה: ע"א 8151/98 שטרנברג נ' ד"ר צ'צ'יק, פ"ד נו(1) 539, בנושא זה, כבוד השופט ריבלין, בעמ' 551): "נראה לי כי הבחירה בעניין זה צריך שתיגזר בהיקפו של הנזק הראייתי שנגרם. אם החסר הראייתי שולל מן התובע את האפשרות להוכיח את יסודות העוולה כולם, אזי עשוי חסר זה להעביר לנתבע את "מלוא מיתחם הנטל". ואילו כאשר הפגם ברישום ממוקד בעניין בודד ותו לא, יהיה מקום להעביר את הנטל אך לאותו עניין נקודתי. ובמילים אחרות, על-פי התפרסותו של החסר הראייתי נגזר "היקפו" של הנטל המועבר". (ראו: ע"ש (חיפה) 641/03 חברה פלונית ואח' נ' מדינת ישראל - ממונה אזורי מע"מ עכו ) (לא פורסם) . נזק ראייתידוקטרינות משפטיות