להלן החלטה בבקשת פסילת שאלות הבהרה למומחה רשלנות רפואית: החלטה 1. לפני בקשה מטעם הנתבעת בהליך העיקרי, הסתדרות מדיצינית הדסה (להלן - "המבקשת") לפסילת שאלות הבהרה ששלח ב"כ המשיבה, עו"ד עמוס גבעון, למומחה מטעם בית המשפט בתחום האורולוגיה, פרופ' חיים מצקין. 2. אלה, בתמצית, העובדות הצריכות לענין: ביום 22.12.2006 מיניתי את פרופ' חיים מצקין, מנהל המחלקה האורולוגית בבית החולים איכילוב, כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורולוגיה (להלן - "המומחה"), לבחון האם הצוות הרפואי, אשר ביצע ניתוח במשיבה, אסתר גודניאן (להלן - "המשיבה"), ביום 10.12.1995 לצורך כריתת רחם וכריתת השחלה השמאלית, עמד בסטנדרטים הרפואיים הסבירים, וכן לבחון נכותה הרפואית של המשיבה בגין נזקיה הנטענים בכתב התביעה, שעיקרם דליפת שתן כתוצאה מהניתוח. ביום 8.3.2006 ניתנה חוות דעת המומחה, אשר קבע, לאור המסמכים הרפואיים שעמדו בפניו וחוות דעת המומחים הרפואיים מטעם הצדדים, כי המשיבה עברה ניתוח מתוכנן לכריתת רחם והיתה צפויה לניתוח תיקון הרמת צוואר שלפוחית השתן למניעת אי נקיטה במאמץ. לדידו, ההחלטה בדבר הניתוח היתה סבירה וסוג הניתוח המתוכנן היה סביר אף הוא לאור פתיחת הבטן וכריתת הרחם. במהלך הניתוח הגניקולוגי ולאחר כריתת הרחם הופיע סיבוך של דמם קשה, אשר לא ניתן היה לעצרו בדרכים מקובלות, כך שבסופו של יום קיבלה 20 מנות דם דחוס, 11 מנות פלסמה ומרכיבי דם שונים. במהלך הניתוח לעצירת הדמם אירע קרע נרחב בשלפוחית השתן, אשר נתפר על-ידי מומחים רפואיים בתחום האורולוגיה, כך שלא רק שלא בוצע הניתוח לתיקון אי נקיטת השתן במאמץ, אלא שנגרם נזק רב לשלפוחית השתן שעיקרו קרע ארוך שהגיע עד לצוואר שלפוחית השתן. המומחה קבע כי המשיבה טופלה כיאות על-ידי האורולוגים שנקראו לחדר הניתוח, עת לדידו אין כל רשלנות בטיפול האורולוגי שקיבלה בעקבות הנזק שנגרם במהלך הניתוח הגניקולוגי. בבדיקה אורולוגית שנערכה למשיבה בשנת 2000 נמצאה שלפוחית השתן עם חוסר יציבות Detrusor Instability בנוסף לאי שליטה במאמץ. בבדיקת המשיבה ביום 28.2.2006, מצא המומחה כי המדובר במצב יציב וקבוע ואין לצפות לדינמיקה שתאפשר שיפור ספונטני. לפיכך ועל יסוד הממצאים הרפואיים והאורודינמיים, העריך המומחה את נכותה האורולוגית הצמיתה של המשיבה בגין נזקיה בשלפוחית השתן, בשיעור של 50%, לפי תקנה 23(2)(א)(IV) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. כן הוסיף המומחה והעריך נכותה הצמיתה של המשיבה בגין צלקת מכוערת שנותרה בגופה, בשיעור של 10%, לפי תקנה 75(1)(ב) או לפי תקנה 20(ב) לתקנות הביטוח הלאומי. בהחלטתי מיום 19.9.2006 הורתי, כי שאלות הבהרה למומחה ישלחו בתוך 15 ימים, בהוסיפי כי ימי הפגרה לא יובאו במנין הימים. ביום 26.11.2006 נעתרתי לבקשת ב"כ המשיבה, עו"ד מוניק אונונה, לדחות מועד הדיון בנמקה כי טרם נשלחו שאלות הבהרה למומחה עת בדעתה לעשות כן. בגוף הבקשה צוין כי זו מוגשת בהסכמת ב"כ המבקשת, עו"ד רם נועם. ביום 8.1.2007 שיגר ב"כ המשיבה שאלות הבהרה למומחה, אשר פסילת חלקן הינה נשוא הבקשה דנן. 3. לטענת ב"כ המבקשת, עו"ד זהר כספי, שאלות הבהרה, כמפורט בהרחבה בבקשה, הינן קנטרניות, אינן רלוונטיות למומחיות המומחה ואף בעלות אופי של חקירה נגדית. בהפנותו להלכה הפסוקה, הוסיף ב"כ המבקשת וטען, כי תכליתן של שאלות הבהרה הינה להבהיר האמור בחוות דעת המומחה ואין לנגח באמצעותן את חוות הדעת ולבחון את מומחיות הרופא באמצעותן. 4. בתגובה לבקשה, טען ב"כ המשיבה כי אין כל פסול בשאלות ההבהרה שהופנו למומחה, עת תכלית הבקשה, אשר הוגשה בחוסר תום לב, הינה הטרדת בית המשפט והמשיבה. לדידו, בית המשפט הוא שהורה על משלוח שאלות הבהרה למומחה טרם חקירתו, הגם שב"כ המשיבה ביקש לחוקרו מלכתחילה. יצוין כי ב"כ המשיבה לא התייחס לגופן של טענות ב"כ המבקשת, בנוגע לכל אחת משאלות ההבהרה, אשר ב"כ המבקשת ביקש פסילתן. 5. בתשובתו לתגובת המשיבה, טען ב"כ המבקשת כי אין בהחלטת בית המשפט המתירה משלוח שאלות הבהרה למומחה, כדי לשלול מהמבקשת הזכות לעתור לפסילתן של שאלות פסולות. דיון 6. לאחר ששקלתי כלל טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. 7. תקנה 134 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "תקנות סדר הדין האזרחי"), קובעת לאמור: "134. חוות דעת מומחה שמינה בית המשפט (א) ... (ב) ... (ג) בעל דין רשאי לבקש בכתב, באמצעות בית המשפט, הבהרות מהמומחה על חוות דעתו." בע"א 107/88 שירלי כהן רז נ' פרידה לאף, פ"ד מד(1) 857 (1990), עמד בית המשפט על המאפיינים של "שאלות הבהרה", הנשלחות למומחה שמונה על-ידי בית המשפט, שם, בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986, המורה כי בעל דין רשאי להציג למומחה שאלות בכתב להבהרת חוות דעתו, בקובעו בעמוד 862 כהאי לישנא: "'שאלות הבהרה' כשמן כן הן: הן מיועדות להבהיר דברים שנאמרו בחוות הדעת. כך, למשל, אם מומחה קובע דרגת נכות באחוז מסוים, ללא שיציין או יפרט מה הפגם שמצא אצל הנבדק - יש מקום לבקשו שיבהיר, על סמך מה קבע מה שקבע; ובדומה לזה קביעות שבחוות הדעת שמבקשים להבהירן, וניתן לעשות כן על-ידי שאלות המופנות בכתב אל המומחה. 'חקירה' של המומחה, לעומת זאת, מיועדת לחקרו גם, למשל, על מידת האובייקטיביות שלו, או קשריו עם מי מהצדדים. היא מיועדת גם להוכחת חוסר מיומנותו או מהימנותו, וכן להצגת עובדות לפניו וחקירתו בעניינים אחרים, אשר אינם בגדר הבהרה לחוות דעתו." בספרו של א' ריבלין תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית, תש"ס-1999), הוסיף המלומד, בהתייחסו לפסק הדין בע"א 107/88, לעיל, וקבע בעמוד 597 לאמור: "הבחנה ברורה זו שמציע בית המשפט העליון עשויה, לכאורה, ללמד על הצורך לפסול - מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט - שאלות הבהרה החורגות מן התחום שיועד להן." העולה מן המקובץ, מטרתן של שאלות ההבהרה הינה להבהיר סתומות בחוות דעת המומחה, להסביר סתירה שבה, לסלק דו-משמעויות בהבנה ולפרש מסקנות שלא פורשו די צרכן (ראו, ת"א (י-ם) 939/94 סמיר עודה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 96(1), 1108 (1996). על שאלות ההבהרה להיות רלוונטיות ונובעות מחוות הדעת, עת להבדיל מחקירת המומחה, אל להן להיות טורדניות ואין לנסות באמצעותן לקעקע חוות דעת המומחה, לרבות בחינת מידת מומחיותו של המומחה ומהימנותו (ראו גם, ת"א (נצ') 1175/04 יוסף לוי נ' מדינת ישראל, תק-מח 2006(4), 5919 (2006)). 8. לאור העקרונות דלעיל, בחנתי האם שאלות ההבהרה שנשלחו למומחה, כנטען בבקשה, חורגות מן ההבהרה המותרת, והריני לקבוע כדלקמן: שאלה מספר 5 - המומחה התייחס בחוות דעתו לשאלה. משאין בה כדי להבהיר את האמור בחוות הדעת, עת מקומה, לכל היותר, בחקירת נגדית, אינני מתירהּ. שאלה מספר 6 - ככל שהכוונה לבדיקה שלא בוצעה למשיבה על-ידי המומחה (ביום 28.2.2006), הרי שאין בה כדי להבהיר את חוות דעת המומחה, ומקומה, לכל היותר, בחקירת נגדית. לפיכך, אינני מתירהּ. שאלה מספר 7 - הואיל ומדובר בשאלה תיאורטית, אשר אין בה כדי להבהיר את חוות דעת המומחה, אינני מתירהּ. שאלה מספר 8 - השאלה אינה נועדה להבהיר את חוות דעת המומחה, עת עניינה ממצאיו של פרופ' צבי בראף, מומחה בתחום האורולוגיה מטעם המבקשת, בחוות דעתו מיום 8.2.2004. לפיכך, אינני מתירהּ. שאלה מספר 9 - ככל שהכוונה לקביעת המומחה בחוות דעתו, כי תוצאת בדיקת המשיבה עובר לניתוח, היתה "תסמונת 'נקיה' של אי נקיטה במאמץ, שלפוחית שהתן נמצאה יציבה", הנני מתיר השאלה לצורך הבהרת חוות הדעת. שאלה מספר 10 - השאלה אינה נועדה להבהיר את חוות דעת המומחה, עת עניינה ממצאיהם של מומחים אחרים בבדיקתם המשיבה. לפיכך, אינני מתירהּ. שאלה מספר 14 - השאלה אינה נועדה להבהיר את חוות דעת המומחה, עת עניינה ממצאים הנלמדים ממסמכים רפואיים אחרים. לפיכך, אינני מתירהּ. שאלה מספר 17 - השאלה אינה נוגעת למומחיות המומחה וממילא לא נועדה כלל להבהיר את חוות דעתו. לפיכך, אינני מתירהּ. שאלה מספר 18 - המומחה התייחס לשאלה בחוות דעתו באופן מפורש, בציינו הממצאים העולים מבדיקת המשיבה. לפיכך, אינני מתירהּ. שאלות מספר 19-21 - השאלות אינן רלוונטיות, אינן נוגעות למומחיות המומחה וכלל לא נועדו להבהיר את חוות דעתו. לפיכך, אינני מתירן. שאלות מספר 24-27 - הואיל ותכלית השאלות להוכיח מיומנותו של המומחה ומהימנותו, להבדיל מהבהרת חוות הדעת, אינני מתירן. סוף דבר 9. המומחה ישיב לשאלות 1, 2, 3, 4, 9, 11, 12, 13, 15, 16, 22 ו-23, כמפורט במכתב ששלח ב"כ המבקשת למומחה מיום 8.1.2007. אשר ליתר השאלות, מצאתי כי הן אינן עומדות בעקרונות שנקבעו כאמור להתרתן, עת אין בהן כדי להבהיר את חוות דעת המומחה. 10. תשובות המומחה לשאלות ההבהרה דלעיל תוגשנה תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה. 11. המשיבה תשא בשכר טרחת עו"ד של המבקשת בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ. מומחהרפואהשאלות הבהרה למומחהתביעות רשלנות רפואיתרשלנות