##כתב תביעה של לקוח נגד עורך דין בגין שכר טרחת עורך דין בתיק רשלנות רפואית## ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעת, גב' שרה כהן, ילידת 1971, ת.ז. _________(להלן: "החסויה"), מיוצגת בהליך זה על ידי הקרן לטיפול בחסויים (להלן: "הקרן"), אשר מונתה כאפוטרופוס על גופה ורכושה של החסויה ביום 15.10.1999, מכוח צו שיפוטי של בית המשפט לענייני משפחה. 2. הנתבע, עו"ד דוד לוי, ת.ז. _________, הינו עורך דין במקצועו, אשר ייצג את החסויה בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד מדינת ישראל – משרד הבריאות, בבית המשפט המחוזי בחיפה (להלן: "הנתבע"). ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש להורות לנתבע להשיב לתובעת, באמצעות הקרן, סך של 803,822 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 29.2.2004 ועד למועד התשלום המלא בפועל. 4. לחלופין, כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי שכר הטרחה שנגבה על ידי הנתבע היה מופרז ובלתי סביר, ולהורות על השבת הסכומים שנגבו ביתר, תוך קביעת שכר טרחה ראוי והוגן בנסיבות העניין, וכן להורות כי שכר טרחתו של עו"ד קודם שייצג את החסויה ייכלל בשכר הטרחה הכולל ולא ייגבה בנפרד מכספי הפיצויים. 5. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין בגין הליך זה. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 6. עילת התביעה נולדה ביום 29.2.2004, עת גבה הנתבע סכום מופרז של שכר טרחה מכספי הפיצויים שנפסקו לטובת החסויה, וזאת בניגוד להסכמים ולפסקי הדין שקבעו את שיעור שכר הטרחה המגיע לו. 7. החסויה עברה ניתוח קיסרי בבית החולים "הדסה" ביום 28.8.1996, במהלכו נגרם לה נזק מוחי נרחב ובלתי הפיך, שהפך אותה לחסויה בשיעור נכות נוירולוגית קבועה של 100%. 8. בשנת 1996 פנה בעלה של החסויה לעו"ד אברהם כהן על מנת לייצגה בתביעת רשלנות רפואית, והלה החתים את הבעל על הסכם שכר טרחה בשיעור 25% בתוספת מע"מ. 9. במאי 1997 עבר הטיפול בתביעה לנתבע, אשר החתים את בעלה של החסויה, למרות שלא מונה כאפוטרופוס, על הסכם שכר טרחה בשיעור 25% ממלוא הסכום שייפסק או יתקבל בפשרה. 10. ביום 15.10.1999 מונתה הקרן לאפוטרופסה של החסויה, אך הנתבע לא פנה אליה לאישור הסדר שכר הטרחה. 11. שאלת שכר הטרחה של עו"ד אברהם כהן נדונה בבוררות, וביום 29.6.1999 ניתן פסק בורר שקבע שכר טרחה בשיעור 8% בתוספת מע"מ. 12. הנתבע, בשם החסויה, הגיש בקשה לביטול פסק הבורר, וביום 31.1.2000 ניתן פסק דין על דרך הפשרה שקבע שכר טרחה לעו"ד אברהם כהן בשיעור 4% בתוספת מע"מ. 13. ביום 23.8.2000 ניתן פסק דין חלקי שקבע את אחריות המדינה, וביום 23.6.2002 ניתן פסק דין משלים בשאלת הנזק, שחייב את המדינה לשלם לחסויה פיצוי בסך 3,570,858 ₪ בתוספת שכ"ט בשיעור 18% בתוספת מע"מ. 14. ערעורים שהוגשו לבית המשפט העליון על ידי המדינה והחסויה נדחו ביום 12.1.2004, והמדינה חויבה בשכר טרחה לטובת החסויה בסך 50,000 ₪ בתוספת מע"מ. 15. הסכום הכולל שנפסק לטובת החסויה הגיע ל-4,697,009 ₪ נכון ליום 29.2.2004. 16. הנתבע גבה סך של 1,503,617 ₪ מתוך סכום זה, וכן דרש מהחסויה לשלם בנפרד את שכרו של עו"ד אברהם כהן בסך כ-240,000 ₪, כך שבסך הכל שילמה החסויה כ-29% מהסכום הכולל כשכר טרחה. 17. לטענת הקרן, הנתבע היה רשאי לגבות לכל היותר סך של 752,022 ₪ נכון ליום 24.6.2002 (ובתוספת ריבית והצמדה עד ליום 29.2.2004 סך של 809,701 ₪), ועל כן עליו להשיב סך של 693,916 ₪ (נכון ליום 29.2.2004), ובצירוף הצמדה וריבית נכון ליום הגשת התביעה, סך של 803,822 ₪. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 18. סמכותו העניינית של בית המשפט הנכבד לדון בתובענה זו נובעת מסכום התביעה, העולה על 2,500,000 ₪, ועל כן היא בסמכותו של בית המשפט המחוזי. 19. סמכותו המקומית של בית המשפט הנכבד נובעת ממקום מגוריה של החסויה וממקום התרחשות האירועים נשוא התביעה המקורית, אשר התנהלה בבית המשפט המחוזי בחיפה. ## ה. פירוט הטענות ## ## חוסר תוקף משפטי להסכם שכר הטרחה ## 20. הסכם שכר הטרחה שנחתם בין הנתבע לבין בעלה של החסויה חסר תוקף משפטי מובהק, שכן בעלה של החסויה לא היה מוסמך כלל להתחייב בשמה, לא במישרין ולא בעקיפין, בהיעדר מינוי אפוטרופוס כדין על החסויה באותה עת. 21. הנתבע, כעורך דין, היה צריך להיות מודע היטב למגבלות המשפטיות החלות על התקשרות עם חסויים ועל הצורך במינוי אפוטרופוס כדין, ועל כן התנהלותו בהחתמת הבעל על הסכם שכר הטרחה מהווה פגם יסודי המבטל את תוקפו. 22. גם לאחר מינוי הקרן כאפוטרופסה של החסויה ביום 15.10.1999, לא פנה הנתבע לקרן בבקשה לאשר את הסכם שכר הטרחה, ובכך נמנע מלהכשיר את הפגם המהותי שדבק בהסכם מלכתחילה, והותיר אותו חסר תוקף משפטי. 23. הפסיקה קובעת כי כאשר מדובר בבעל דין חסר כשרות משפטית, חלה על כל גורם הבא במגע עמו, וביתר שאת על עורך דין המייצג אותו, חובה מוגברת לפעול בזהירות יתרה על מנת להבטיח את טובתו וזכויותיו, והתנהלות הנתבע אינה עולה בקנה אחד עם חובה זו. 24. אישור הסכם שכר הטרחה על ידי בית המשפט או על ידי האפוטרופוס הממונה הוא תנאי הכרחי לתוקפו המשפטי של הסכם כזה, במיוחד כאשר מדובר בחסוי, ובהיעדר אישור כזה, אין להסכם כל נפקות משפטית מחייבת. ## גביית שכר טרחה ביתר ## 25. הנתבע גבה סכום מופרז של 1,503,617 ₪ כשכר טרחה, בנוסף לדרישה לתשלום נפרד של שכר טרחת עו"ד אברהם כהן, ובכך חרג באופן משמעותי מהסכומים שנקבעו בפסקי הדין הרלוונטיים ומהשכר הראוי בנסיבות העניין. 26. בית המשפט המחוזי קבע שכר טרחה בשיעור 18% בתוספת מע"מ מהסכום שנפסק, כאשר 4% מתוכם יועדו לשכר טרחתו של עו"ד אברהם כהן, ועל כן הנתבע היה זכאי ל-14% בלבד בתוספת מע"מ, ולא לסכומים שגבה בפועל. 27. גביית שכר טרחה בשיעור של כ-29% מסך הפיצויים שנפסקו לחסויה, שהינה קורבן לרשלנות רפואית קשה, מהווה ניצול ציני של מצבה ופגיעה חמורה בזכויותיה ובטובתה, ואינה עולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק וההגינות. 28. הנתבע לא פעל בהתאם לקביעות בתי המשפט בנוגע לשכר הטרחה, ובמקום להסתפק בשכר שנקבע, גבה סכומים נוספים באופן חד צדדי, תוך התעלמות מהחלטות שיפוטיות מחייבות ומהאינטרסים של החסויה. 29. הסכום העודף שנגבה על ידי הנתבע, העומד על 803,822 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, מהווה עשיית עושר ולא במשפט על חשבון החסויה, ועל כן יש להורות על השבתו המלאה. ## הפרת חובת הנאמנות והזהירות כלפי חסוי ## 30. הנתבע, כעורך דין המייצג חסויה, חב בחובת נאמנות וזהירות מוגברת כלפיה, המחייבת אותו לפעול אך ורק לטובתה ולשמור על זכויותיה, ובכלל זה לוודא ששכר הטרחה הנגבה הינו סביר, הוגן ומאושר כדין. 31. התנהלות הנתבע, שכללה החתמת בעלה של החסויה על הסכם שכר טרחה ללא סמכות, אי-פנייה לקרן לאישור ההסכם, וגביית שכר טרחה מופרז, מהווה הפרה בוטה של חובותיו המקצועיות והאתיות כלפי לקוחה חסויה. 32. עמדת בתי המשפט היא כי עורך דין המייצג חסוי חייב לדאוג בראש ובראשונה לשמירה על טובתו ועל זכויותיו, ועקרון זה מקרין על כל המחלוקות שבין הצדדים, ובמיוחד על שאלת שכר הטרחה. 33. הנתבע ניצל את מצבה של החסויה ואת חוסר יכולתה לדאוג לענייניה, ופעל באופן חד צדדי לגביית שכר טרחה מופרז, תוך התעלמות מהצורך באישור אפוטרופוס או בית משפט, ובכך פגע באופן חמור בטובתה. 34. הפרת חובת הנאמנות של הנתבע באה לידי ביטוי גם בכך שלא דאג לכלול את שכר טרחתו של עו"ד אברהם כהן במסגרת שכר הטרחה הכולל שנפסק, אלא דרש מהחסויה לשלמו בנפרד, ובכך הגדיל את הנטל הכספי עליה. ## התיישנות, שיהוי ומניעות ## 35. טענת הנתבע להתיישנות התביעה נדחית מכל וכל, שכן על פי הוראות הדין, בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במניין הזמן שבו התובעת לא הייתה מסוגלת לדאוג לענייניה מחמת ליקוי נפשי או שכלי, ולא היה עליה אפוטרופוס. 36. מניין תקופת ההתיישנות החל רק ביום 15.10.1999, עת מונתה הקרן כאפוטרופוס על החסויה, והסתיים ביום 16.10.2006, ומשכך, התביעה שהוגשה ביום 11.7.2006 הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות. 37. אין מקום לקבל טענות של שיהוי או ויתור כאשר מדובר בייצוג פסול דין, שכן חובת ההגנה על זכויותיו של חסוי גוברת על טענות אלו, ובמיוחד כאשר מדובר בגביית שכר טרחה מופרז. 38. העובדה שהקרן לא התערבה מוקדם יותר אינה יכולה לשמש כהגנה לנתבע, שכן חובתו לפעול כדין ולשמור על טובת החסויה קיימת ללא קשר להתנהלות הקרן, ואין בה כדי להכשיר גביית שכר טרחה ביתר. 39. טענת המניעות נדחית אף היא, שכן הקרן פעלה ברגע שנודע לה על היקף הגבייה ועל הפגמים בהסכם שכר הטרחה, ואין לצפות ממנה לדעת על כל פרטי ההתקשרות של הנתבע עם החסויה טרם מינויה. ## מעשה בית דין והליכים בלשכת עורכי הדין ## 40. ההליכים שהתנהלו בלשכת עורכי הדין אינם מהווים מחסום בפני הגשת תביעה זו ואינם יוצרים מעשה בית דין ביחס להליכים המתנהלים בבית המשפט, כפי שנקבע בפסיקה. 41. לשכת עורכי הדין אינה מוסמכת להכריע בסוגיות כספיות מורכבות הנוגעות לגביית שכר טרחה מחסוי, וסמכות זו נתונה באופן בלעדי לבתי המשפט, אשר אמונים על הגנה על זכויות חסויים. 42. פניית הקרן ללשכת עורכי הדין הייתה בבחינת ניסיון לפתור את המחלוקת בדרכי נועם, ואין לפרש אותה כהסכמה לבוררות מחייבת או כוויתור על זכותה להגיש תביעה לבית המשפט. 43. הנתבע לא יכול לטעון כי הליכי הלשכה היוו בוררות מחייבת, שכן לא נחתם הסכם בוררות כדין בין הצדדים, ולא התקיימו התנאים הנדרשים על פי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, לקיומה של בוררות מחייבת. 44. גם אם היו הליכים אלו בעלי נפקות כלשהי, הם אינם יכולים לגרוע מסמכותו של בית המשפט להגן על טובת החסויה ולקבוע את השכר הראוי, במיוחד כאשר מדובר בפגמים מהותיים בהסכם שכר הטרחה. ## שכר טרחה ראוי ## 45. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי השכר הראוי לנתבע אינו עולה על הסכומים שנפסקו על ידי בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון, וכי כל סכום שנגבה מעבר לכך נגבה בעודף. 46. הפסיקה קובעת כי כאשר בית המשפט קובע שכר טרחה בהליך, יש להניח כי קביעה זו משקפת את השכר הראוי בעיניו, בהתחשב בהליכים שהתנהלו בפניו, ואין מקום לחרוג ממנה. 47. הנתבע, שלא היה שבע רצון משכר הטרחה שנפסק בבית המשפט המחוזי, היה צריך לכלול את השגותיו במסגרת ערעור, ומשלא עשה כן, השלים עם שכר הטרחה שנפסק ואינו יכול לטעון כעת אחרת. 48. חוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים באשר לגובה השכר הראוי אינן יכולות לגבור על קביעותיהם של בתי המשפט שדנו בעניין, אשר להם היכרות מעמיקה עם מורכבות התיק והיקף העבודה. 49. בנסיבות העניין, בהתחשב במורכבות התיק, בתוצאות שהושגו ובזמן שהושקע, השכר שנקבע על ידי בתי המשפט (14% בתוספת מע"מ מהסכום שנפסק במחוזי, ובנוסף הסכום שנפסק בעליון) מהווה שכר ראוי והוגן. ## מקור התשלום של שכר טרחת עו"ד אברהם כהן ## 50. שכר טרחתו של עו"ד אברהם כהן, בסך 4% בתוספת מע"מ, חייב להילקח מתוך שכר הטרחה הכולל שנפסק לנתבע בערכאה הראשונה, ולא מתוך כספי הפיצויים שנפסקו לטובת החסויה. 51. דרישת הנתבע מהחסויה לשלם בנפרד את שכרו של עו"ד אברהם כהן מהווה גבייה כפולה ובלתי מוצדקת, המגדילה את הנטל הכספי על החסויה ופוגעת בטובתה. 52. כאשר בית המשפט המחוזי קבע שכר טרחה בשיעור 18% בתוספת מע"מ, הוא התכוון כי סכום זה יכלול את כלל שכר הטרחה בגין הטיפול בתיק בערכאה זו, לרבות שכר טרחתו של עו"ד אברהם כהן. 53. הנתבע, כמי שקיבל את הטיפול בתיק מעו"ד אברהם כהן, היה צריך לדאוג להסדרת התשלום לעו"ד אברהם כהן מתוך שכר הטרחה שלו, ולא להטיל את הנטל על החסויה. 54. יש להורות כי הסכום ששולם לעו"ד אברהם כהן על ידי החסויה ייחשב כחלק משכר הטרחה הכולל של הנתבע, וכי הנתבע ישיב לחסויה את הסכום שנגבה ממנה בגין תשלום זה. ## עשיית עושר ולא במשפט ## 55. גביית שכר הטרחה העודף על ידי הנתבע מהווה עשיית עושר ולא במשפט על חשבון החסויה, שכן הנתבע קיבל לידיו כספים שאינם מגיעים לו על פי דין ועל פי הסכמים מחייבים. 56. הנתבע התעשר על חשבון החסויה שלא כדין, תוך ניצול מצבה וחוסר יכולתה להגן על זכויותיה, ועל כן עליו להשיב את הכספים שנגבו ביתר. 57. עקרון עשיית עושר ולא במשפט מחייב השבה של טובת הנאה שהתקבלה שלא כדין, ובמקרה זה, הכספים שנגבו ביתר על ידי הנתבע מהווים טובת הנאה כזו. 58. השבת הכספים לחסויה תשיב את המצב לקדמותו ותמנע מהנתבע להמשיך ולהתעשר על חשבונה שלא כדין, ובכך תגשים את עקרונות הצדק וההגינות. 59. כבוד בית המשפט מתבקש להורות על השבת הסכום העודף בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, על מנת לפצות את החסויה על הנזק שנגרם לה כתוצאה מגביית היתר. ## אחריות אישית של עורך דין ## 60. הנתבע, כעורך דין, נושא באחריות אישית מלאה למעשיו ולמחדליו בטיפול בענייניה של החסויה, ובמיוחד בכל הנוגע לגביית שכר טרחה. 61. התנהלות הנתבע, שכללה גביית שכר טרחה מופרז ובלתי מאושר, מהווה הפרה של חובותיו המקצועיות והאתיות, ומקימה עילה לתביעה כספית נגדו באופן אישי. 62. אין הנתבע יכול להתנער מאחריותו בטענה כי הקרן לא התערבה מוקדם יותר, שכן חובתו לפעול כדין ולשמור על טובת החסויה קיימת ללא קשר להתנהלות הקרן. 63. הפסיקה מטילה אחריות מוגברת על עורכי דין, ובמיוחד כאשר מדובר בייצוג חסויים, ועל כן יש לחייב את הנתבע באופן אישי בהשבת הכספים שנגבו ביתר. 64. הטלת אחריות אישית על הנתבע תהווה מסר ברור לעורכי דין בדבר חובתם לפעול בזהירות, בנאמנות ובהגינות כלפי לקוחותיהם, ובמיוחד כלפי חסויים. ## פגיעה בטובת החסויה ## 65. גביית שכר הטרחה המופרז על ידי הנתבע פגעה באופן ישיר ומהותי בטובתה של החסויה, שכן היא גרעה מסכום הפיצויים שנועדו לשרת את צרכיה הרפואיים והמחייתיים. 66. כספי הפיצויים נועדו לפצות את החסויה על נזקיה הקשים ולסייע לה בשיקום ובקיום בכבוד, וגביית היתר על ידי הנתבע פגעה ביכולתה לממש מטרות אלו. 67. עמדת בתי המשפט היא כי טובת החסוי היא השיקול המרכזי והעליון בכל החלטה הנוגעת לענייניו, וגביית שכר טרחה מופרז מנוגדת באופן מובהק לעיקרון זה. 68. יש להבטיח כי כל הכספים שנפסקו לטובת החסויה ישמשו אך ורק לטובתה ולרווחתה, וכי לא ייגרע מהם סכום כלשהו שלא כדין. 69. השבת הכספים לחסויה תאפשר לה ליהנות באופן מלא מהפיצויים שנפסקו לה, ותסייע לה במימון צרכיה הרפואיים והסיעודיים, ובכך תגשים את טובתה העליונה. ## הפרת חובת הגילוי ## 70. הנתבע הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו כעורך דין, בכך שלא גילה לקרן, לאחר מינויה כאפוטרופסה, את פרטי הסכם שכר הטרחה שנחתם עם בעלה של החסויה. 71. אי-גילוי פרטי הסכם שכר הטרחה מנע מהקרן לבצע פיקוח נאות על פעילותו של הנתבע ולוודא כי שכר הטרחה הנגבה הינו סביר והוגן. 72. חובת הגילוי של עורך דין כלפי לקוחו, ובמיוחד כלפי חסוי המיוצג על ידי אפוטרופוס, היא חובה יסודית המהווה נדבך מרכזי ביחסי אמון. 73. הנתבע היה צריך לפנות באופן יזום לקרן ולמסור לה את כל המידע הרלוונטי בנוגע לשכר הטרחה, ובכך לאפשר לה למלא את תפקידה כאפוטרופסה. 74. הפרת חובת הגילוי תרמה לגביית שכר הטרחה העודף, שכן הקרן לא הייתה מודעת להיקף הגבייה ולפגמים בהסכם שכר הטרחה בזמן אמת. ## חוסר תום לב ## 75. התנהלות הנתבע, שכללה החתמת בעלה של החסויה על הסכם שכר טרחה ללא סמכות, אי-פנייה לקרן לאישור ההסכם, וגביית שכר טרחה מופרז, מהווה חוסר תום לב מובהק. 76. הנתבע פעל בחוסר תום לב בכך שניצל את מצבה של החסויה ואת חוסר יכולתה להגן על זכויותיה, ופעל באופן חד צדדי לגביית סכומים שאינם מגיעים לו. 77. עקרון תום הלב חל על כלל הפעולות המשפטיות, ובמיוחד על יחסי עורך דין-לקוח, ועל הנתבע היה לפעול בתום לב ובדרך מקובלת לאורך כל הדרך. 78. חוסר תום הלב של הנתבע בא לידי ביטוי גם בכך שדרש מהחסויה לשלם בנפרד את שכרו של עו"ד אברהם כהן, ובכך הגדיל את הנטל הכספי עליה שלא כדין. 79. יש לראות בהתנהלות הנתבע כחוסר תום לב קיצוני, המצדיק את השבת הכספים שנגבו ביתר ואת חיובו בהוצאות המשפט. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.עורך דיןכתב תביעהמסמכיםרפואהתביעות רשלנות רפואיתשכר טרחת עורך דיןרשלנותשכר טרחה