החלטה לא מצאתי מקום לעיון מחדש בהחלטתי באשר לחוות דעת המומחה, ד"ר פרידמן, שהוגשה מטעם ב"כ המשיבים, מן הנימוקים הבאים: 1. בקשה זו מתמקדת בפרשנות לתיקון מספר 3, תשס"ה - 2005, לסעיף 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מיום 31.5.05 (להלן, "תקנות סדר הדין האזרחי" או- "התקנות"). התיקון נכנס לתוקף ביום 1.7.05. במסגרת התיקון, הוספה לתקנות סדר הדין האזרחי תקנה 130(ג). תיקון זה עמד לנגד עיני, עת ניתנה החלטתי מיום 8.11.05. 2. זוהי לשון תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי: "130. מומחה מטעם בית המשפט [172] [תיקון תשמ"ו, תשנ"ה, תשס"ה(3)] (א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט). (ב) מונה מומחה מטעם בית המשפט, והוגשו באותו ענין גם חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין לפי תקנות 127 עד 129 (להלן - מומחים מטעם בעלי הדין), לא ייחקרו המומחים מטעם בעלי הדין, זולת אם הודיע בעל דין על רצונו לחקור את כולם או מקצתם לפי תקנה 130א; הודיע כך בעל דין, ייחקרו המומחים כאמור באופן ובהיקף כפי שיקבע בית המשפט בהתחשב בנסיבות הענין, ובשים לב לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולעדותו. (ג) מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת: (1) לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין; (2) יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הרין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה. (ד) אין בתקנה זו כדי לגרוע מכוחם של בעלי הדין להסכים שלא לחקור את המומחה מטעם בית המשפט, בין אם מונה בהסכמה ובין אם לאו; הוסכם כאמור, לא ייחקר המומחה מטעם בית המשפט, זולת אם ראה בית המשפט צורך בכך לשם בירור המחלוקת שלפניו." 3. במקרה דידן, מונה מומחה מוסכם מטעם בית המשפט בתחום הגנטיקה, פרופסור גדעון בך. עוד בטרם מונה פרופסור בך, הגישו המשיבים בתיק העיקרי (הם המשיבים גם בבקשה זו) את חוות דעתו של מומחה מטעמם בתחום הגנטיקה, פרופסור פרידמן. חוות דעת זו הוגשה כדין. 4. ביום 30.3.03, במסגרת ישיבת קדם משפט, הוחלט (על-ידי כב' השופט כהן) כי ימונו מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחום המיילדות ובתחום הגנטיקה. במעמד הדיון בשאלת מינוי המומחה בתחום הגנטיקה הדגישה ב"כ המשיבים, כי אין היא מתנגדת למינוי מומחה בתחום הגנטיקה, אולם היא עומדת חוות דעתו של פרופ' פרידמן, שהוגשה מטעמם. 5. בהמשך לדברים אלו, כאמור, הגיעו הצדדים בינם להסכמה, כי בתחום הגנטיקה ימונה פרופ' גדעון בך כמומחה מטעם בית המשפט. בהתאם לכך, הורה בית המשפט על מינויו כמומחה מטעמו. 6. לשיטת ב"כ המבקשים, התקנה הרלוונטית לענייננו הינה, תקנה 130 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי. לעומת זאת, לשיטת ב"כ המשיבים, התקנה הרלוונטית, הינה תקנה 130 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. 7. כפי שאראה להלן, גם לשיטת ב"כ המשיבים וגם לשיטת ב"כ המבקשים, התוצאה זהה. 8. תקנה 130 (ב) עוסקת במקרה בו מונה מומחה מטעם בית המשפט, כאשר עוד בטרם מונה המומחה, הוגשו כבר חוות דעת מומחים מטעם הצדדים, לפי הוראות תקנות 127 עד 129. משכך, תקנה זו, מן הסתם, חלה על המקרה דידן. 9. אם נחיל בענייננו את הוראות תקנה 130 (ב), הרי שהתוצאה היא, שב"כ המשיבים רשאים להזמין את המומחה מטעמם, פרופסור פרידמן, להיחקר בבית המשפט על חוות דעתו. תוצאה זו מתבקשת, לאור העובדה, שכאמור, בישיבת קדם המשפט מיום 30.3.03, בה הוסכם על-ידי הצדדים על מינוי מומחה בתחום הגנטיקה, התנו המשיבים את הסכמתם בהשארת חוות דעת המומחה מטעמם בתיק, וחקירתו עליה בהמשך בבית המשפט. משמע, בעל הדין בענייננו הודיע על רצונו לחקור את העד, כאשר ההודעה ניתנה בהתראה ארוכה יותר מ-30 הימים שנקבעו בתקנה 130א לתקנות. עתה, לפי הוראת תקנה 130 (ב) המתוקנת, החקירה תקוים "באופן ובהיקף כפי שיקבע בית המשפט בהתחשב בנסיבות העניין, ובשים לב לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולעדותו". הסיפא של תקנה זו מורה, כי ראשית, ייחקר המומחה מטעם בית המשפט ורק לאחריו, ייחקר המומחה מטעם בעל דין, שעמד על חקירתו. נראה, כי הטעם בבסיס הוראה זו, הינו לאפשר לבית המשפט להתרשם מחוות דעתו של המומחה מטעמו, ועל בסיסה לקבוע, מה יהא "אופן והיקף" חקירת הצדדים את המומחה מטעם בעל הדין. 10. לחילופין, אם נחיל בענייננו את תקנה 130 (ג) לתקנות סדר הדין ניווכח, כי התוצאה זהה. נכון הדבר, כי התקנה קובעת הסדר, לפיו, משמונה בהסכמה מומחה מטעם בית המשפט, יראה בית המשפט בהסכמה זו של הצדדים הסדר דיוני, לפיו לא יוגשו חוות דעת מומחה אחרות מטעם בעלי הדין, וכל חוות דעת מומחה מטעמם, שהוגשה עובר למינוי המומחה המוסכם, יראו אותה כאילו לא נתקבלה כראיה. משמע, המומחה לא יוזמן להיחקר בבית המשפט על ידי הצדדים. יחד עם זאת, קריאה מדוקדקת של התקנה מגלה, כי לפי הסיפא של המשפט הפותח את התקנה, ההסדר המעוגן בה יחול: "אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת". משמע, ההסדר בתקנה 130 (ג) מעניק לבית המשפט סמכות לסטות ממנו ולקבוע הסדר אחר, אשר לדעתו, מתאים וראוי יותר, בנסיבות העניין העומד לפניו. 11. תוצאת האמור הינה, כי, הן לפי תקנה 130 (ב), והן לפי תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התוצאה אחת היא - בית המשפט רשאי להתייחס לחוות דעת מומחה מטעם אחד מבעלי הדין כראיה, על אף מינויו של מומחה מוסכם מטעמו. 12. לאור האמור לעיל, אין בתקנה החדשה כדי לשנות את החלטתי מיום 8.11.05 והיא נותרת על כנה. 13. מעבר לדרוש אציין, כי ב"כ המבקשים רשאים לותר על חקירתו של פרופ' פרידמן חקירה שכנגד, אם יסברו כי אין בכך צורך, אולם משהומצאה חוות דעת זו כדין, שרירה היא וקיימת בתיק בית המשפט. תקסד"א 1984 (הישנות)