החלטה לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופטת דיתה פרוז'ינין, בש"א 2060/06 בתיקים עיקריים עב 1531/06, עב 1680/06) מיום 26.2.2007 אשר דחתה בקשת המבקשת למחיקת המשיבה 1 על הסף מחמת העדר סמכות עניינית. ואלה העובדות לכאורה, הצריכות לענייננו, כעולה מהחומר שבפני: ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן: הר"י) וקבוצת רופאים שעבדו בבית החולים "ביקור חולים" להלן: הרופאים) הגישו שתי תביעות כנגד קה"ל - קרן השתלמות לעובדים בע"מ (להלן: קה"ל), בהן נטען, בין היתר, כי בית החולים לא העביר לקה"ל במשך תקופה ארוכה את התשלומים הסדירים עבור הרופאים וכי קה"ל נהגה ברשלנות ולא נקטה בהליכים המחוייבים להגנה על עניינם. בתביעה שהגישה קה"ל נגד בית החולים (עב 1668/00) בשל אי העברת התשלומים אליה, הגיעו הצדדים להסדר אשר קיבל תוקף של פסק דין. תוקפו ומעמדו של הסדר זה שנויים במחלוקת בין הצדדים בהליך המתנהל בפני בית דין קמא. במסגרת כתב ההגנה שהגישה, טענה קה"ל, בין השאר, כי מדובר בתובענה כנגד קופת גמל, כמשמעה בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 המצויה בגדר סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: החוק), הקובע כי תובענה מסוג זה יכולים להגיש "חברים (בקופת הגמל) או חליפיהם בלבד". לטענתה, הר"י הינה ארגונם היציג של הרופאים ולא חליפתם, ומשכך לא מתקיים מבחן זהות הצדדים הקבוע בסעיף 24(א)(3) לחוק. כמו כן, לטענת קה"ל, הר"י אף אינה יכולה להצטרף כצד לתביעה מכוח סעיף 30(ב) לחוק, הואיל והוראות סעיף זה מקנות לארגון עובדים זכות להתייצב להליך רק כאשר עולה שאלה של פרשנות הסכם קיבוצי שהארגון הוא צד לו. משכך, טענה קה"ל על הר"י להימחק מכתב התביעה מחמת היעדר סמכות עניינית. בית דין קמא דחה את טענת קה"ל, וקבע כי גם אם אין מדובר בפרשנותו של הסכם קיבוצי, ארגון העובדים היציג הינו צד נכון ונחוץ בתביעה וצירופו מסייע לברר את כל השאלות השנויות במחלוקת ומאפשר לבית הדין לראות את התמונה במלואה. בנוסף, קבע בית הדין קמא כי להר"י שמורה הזכות להתייצב בהליך גם על-פי סעיף 30(ב) לחוק. זאת, באשר במערכות יחסי עבודה, יש מקום לא אחת לראות בגופים ציבוריים כמו ועדי עובדים, ארגוני עובדים ומעבידים, "עותרים ציבוריים". 3. במסגרת בקשת רשות הערעור, טוענת קה"ל כי סמכות בית הדין הינה סמכות מוגדרת ומתוחמת במסגרת חלופות סעיף 24 לחוק, וכי עניין שאינו בא בגדרה של אף אחת מחלופות אלה, אין לבית הדין לעבודה סמכות לדון בו. לגישתה, מדובר בהחלטה עקרונית שמשמעותה היא כי לארגון העובדים נתונה הזכות להיות צד לכל הליך שיפוטי באשר הוא ובלבד שמי מחבריו הינו בעל דין באותו הליך. במסגרת בקשת רשות הערעור מציינת קה"ל כי בית הדין קמא הכריע במסגרת ההחלטה מושא בקשה דנא, אף בטענת העדר הסמכות המקומית ביחס לכמה מן הרופאים, וזאת חרף הודעתה לבית דין קמא על כי אינה עומדת על טענתה זו. יוטעם, כי לגופו של עניין, אין קה"ל מבקשת את התערבותו של בית דין זה בסוגיה זו. בתגובתה לבקשת רשות הערעור ולהסדר שהצעתי בהחלטתי הקודמת, טוענת הר"י כי היותה צד ישיר בתובענה נכון וראוי, הן משום שצירופה חיוני להכרעה יעילה ושלמה בשאלות שבמחלוקת, והן משום שטענתה כי אין תוקף להסכמים שנחתמו מעמידה לה עילת תביעה ישירה כנגד קה"ל. יחד עם זאת, מבקשת הר"י כי ככל שבית דין זה יבחן את האפשרות שהר"י תצטרף כמתייצבת לדיון הרי שיהיה זה באופן שיאפשר לה למצות את יומה בבית הדין גם מבחינת הכלים הפרוצדוראליים לבירור טענותיה. 4. לאחר שעיינתי בכלל החומר שהובא בפני במסגרת בקשת רשות הערעור, לרבות תשובת המשיבה, אני מחליטה שלא להיעתר לבקשה ולא ליתן רשות ערעור. 5. בית דין זה פסק בעבר, כי "מערכת המשפט אינה כבולה עוד רק לצדדים שיש להם ריב - lis ... בתי המשפט סוברים כי על מנת לבחון עילות באופן רחב יש להרחיב את זכות העמידה גם כנגד מי שאין לו lis במובן הצר. אכן בית הדין מצרף צדדים שלישיים על מנת לברר את העילה שבפניו במלואה... סדרי הדין אינם אך כללים פורמליים. הם כלי שרת הבא לעזור למערכת המשפט לדון בדין המהותי. לכן הן מאפשרות שלא למחוק צד שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית-הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה או להוסיף צד כזה לדיון..." (ראו: ע"ע 1096/04 שמעון בן שושן נ' י.מ.ב.ש. ניהול אירועים ושמחות בע"מ, ניתן ביום 10.1.2007). בענייננו, מדובר על צד שהינו ארגון יציג של עובדים. בדב"ע 3-301/98 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מדינת ישראל ואח' (לא פורסם) נאמר כי: "...שעה שההסתדרות הכללית מבקשת להצטרף כתובעת להליך, יש להיענות לבקשתה, בהיותה הארגון היציג של העובדים שהם צד מקורי להליך, ויש לאפשר לה להשמיע את טענותיה בעניינים העקרוניים העומדים על הפרק". על כן, לאור האמור לעיל, על פניו נראה כי החלטת בית הדין האזורי, עומדת במגמה הכללית שהותוותה בפסיקת בית דין זה. משכך, לא מצאתי כי מתקיימים התנאים המצדיקים מתן רשות ערעור על החלטת הערכאה הדיונית. יוער, כי אין בהחלטת בית הדין האזורי בכדי לאפשר באופן גורף לארגון עובדים להיות תמיד צד לכל תביעה באשר היא, כאשר מי מחבריו הינו צד לאותה התביעה. במקרה דנא, נראה על פניו, כי נוכחותה של הר"י דרושה, הן להכרעה יעילה ושלמה בכל השאלות הכרוכות בתובענה, והן לבחינת המחלוקת בעניין תוקפו של ההסכם שנחתם, זאת בייחוד לאור הנסיבות שבפנינו, בהן עולות שאלות שיש להן השלכה עקרונית ורחבה יותר, הנוגעות בין היתר גם למעמדה של הר"י כארגון עובדים בבית החולים. 6. סוף דבר - הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות. סמכות ענייניתקרן השתלמותהשתלמות