להלן החלטת בית משפט בסוגיית פסילת רשיון נהג ללא עבר תעבורתי שהיה מעורב בתאונה קטלנית: החלטה בפני ערר על החלטת בית-משפט לתעבורה ברמלה (כב' השופטת טאובר), לפיה הורתה על פסילת רישיון-הנהיגה של העורר עד תום ההליכים ואף מעבר לתקופה של 6 חודשים, וזאת ביום 15.9.2005. לטענת בא-כוח העורר, מדובר במי שמחזיק רישיון-נהיגה מאז שנת 78', לחובתו נרשמו רק 16 הרשעות קודמות, כאשר מתוכן 15 מהוות ברירת משפט, וב-4 השנים אחרונות לא עבר אף לא עבירה אחת. לא הסתבך בתאונת-דרכים, נסיבות התאונה נשוא ערר זה הינן חריגות באופן מיוחד, נסיבות התאונה מורות על כשל נקודתי ואינן מעידות על מסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו של עורר זה. עוד מציין בא-כוח העורר כי תוצאות תאונות-הדרכים מופנמות מאוד אצל עורר זה, שכן אחיו נהרג בתאונת-דרכים. מאז ועד היום נמצא בפסילה במשך תשעה חודשים. די בתקופה זו כדי להוות תקופת צינון לעורר. פסילה עד תום ההליכים אינה מהווה מקדמה על-חשבון העונש. עונשו ייגזר בבוא היום, ועל-יסוד כל המקובץ מתבקש בית-המשפט להורות על החזרת רישיון-הנהיגה. בא-כוח העורר מפנה לפסיקה שהוגשה לבית-המשפט. בא-כוח המשיבה מתנגד להחזיר רישיון-הנהיגה לעורר. לטענתו, מדובר ברשלנות משמעותית המעידה על מסוכנות נהיגה, ולא מדובר כלל ועיקר על כשל נקודתי. בא-כוח המשיבה אינו מסכים להגדיר עברו התעבורתי של העורר כ"קל", נהפוך הוא, לטענתו מדובר בעבר משמעותי. מדובר במי שנהג בנסיבות התאונה ברשלנות גבוהה ביותר. העורר מכיר את אזור התאונה, היה מודע לתנאים בשעת התאונה, דהיינו חשוך וגשום. בנסיבות אלה יש רק כדי להעצים רשלנותו. מדובר במי שלא הסתכל על מעבר-החצייה שעומד לפניו, כ-7 שניות על-פי חישוב שערך בא-כוח המשיבה. מדובר במי שלא הבחין במנוחה עד שלא התנגש בה, כך לפי דבריו. בא-כוח המשיבה מפנה לפסיקה. העובדות הצריכות לעניין: ביום 7.2.2005 בשעה 19:10 נהג הנאשם ברכב "מיצובישי" בראשון-לציון ברח' שמוטקין מכיוון דרום לצפון, ובסמוך לבית מס' 35 נמצא מעבר-חצייה להולכי-רגל. הגב' המנוחה סבטלנה אוכוחוב ז"ל חצתה את הכביש במעבר-החציה מימין לשמאל, כיוון נסיעת העורר. העורר המשיך בנסיעתו בנתיב הימני, פגע במנוחה בעת שהייתה על מעבר-החצייה. המנוחה נפטרה במקום. בא-כוח העורר מסכים לקיומן של ראיות לכאורה להרשעתו של המשיב בעבירה המיוחסת לו בכתב-האישום, בגרם מוות בנהיגה רשלנית. ב-בש"פ 5533/00 מזי ביטון נ' מדינת ישראל תק-על 2000(3), 688, תאונה קטלנית כשהנהגת ללא עבר תעבורתי, פסק כב' השופט אנגלרד: "אופן הנהיגה, הלוקה לכאורה ברשלנות חמורה, יוצר חשש מפני מסוכנותה של העוררת, אם תשוב לנהוג ברכב בתקופה הקרובה. הנסיבות הטראגיות של התאונה מעצימות את החשש הזה. אמנם המשך פסילת העוררת מהחזקת רישיון-נהיגה גורם לה אי-נוחות מרובה, אך אין בשיקולים אלה כדי לגבור על החשש ממסוכנותה של העוררת כנהגת, בטרם חלפו השלכותיו של האירוע שעברה." ב-ב"ש (מחוזי-ת"א) 90521/05 נדב כהן נ' מדינת ישראל, תק-מח 2005(1), 4511, קובע כב' השופט כבוב: "דומה שריבויין של התאונות הקטלניות בכבישי הארץ, מחיר הדמים היקר של רשלנות ומחדלי נהגים כמעט מדי יום ביומו מחייבים נקיטת אמצעים משמעותיים על-ידי בתי-משפט להקטנת אותו סיכון הנשקף למשתמשים בדרך מפני אותם נהגים, שגם אם עברם התעבורתי אינו מכביד, הרי התנהגותם באירוע נשוא כתב-האישום מלמדת על מסוכנות ממשית הנשקפת מהמשך נהיגתם. במקרה זה, כאמור, מדובר בנהג ותיק ומיומן שטעה בשיקול-דעתו לכל אורך הדרך, החל ממהירות נסיעתו, שלא תאמה את תנאי הדרך, נהג שלא נתן את דעתו לעובדה שהוא נמצא בסמוך לצומת דרכים מרכזית, נהג שלא נתן דעתו כלל ועיקר לעובדה שמדובר בנסיעה במהירות גבוהה בסמוך לישוב מאוכלס, נהג שככל הנראה דעתו הוסחה מתנאי הדרך והכביש, שעה שלא הבחין באותם קטינים שחצו את הכביש והספיקו עד לרגע הפגיעה לחצות כ-7.5 מ', נהג שדעתו לא הייתה נתונה לתנאי הדרך בפניו עד אשר לא ראה את אותו קטין מנוח עד אשר היה סמוך אליו במרחק של נגיעה, דהיינו של 4-2 מ'. אין במקרה זה לקבל את הטענה שנהיגתו של העורר אינה מצביעה בהכרח על מסוכנות שנלמדת הלכה למעשה מרשלנותו כפי שבאה לידי ביטוי כמפורט בכתב-האישום. נהג שהוכיח הלכה למעשה כי רלשנותו הרבה ואי-נתינת דעתו לדרך שלפניו, כאשר תוצאות רשלנות זו היו טראגיות ופתאליות, אינני סבור שראוי הוא להמשיך ולהחזיק רשיון נהיגה לפחות עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו." ב-ב"ש 4613/04 ניסים מלכה נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(2), 2447 (כב' השופטת בייניש), במקרה של עורר שמחזיק ברשותו רישיון-נהיגה 16 שנים, נזקפו לחובתו 7 הרשעות קודמות, מתוכן שתיים בטיחותיות, ריצה למעלה מ-5 חודשים בפסילה, נפסל עד תום ההליכים. המעשה נשוא פסילה עד תום ההליכים היה תאונת-דרכים ופגיעה במנוחה שהחלה חוצה מעבר-חצייה. עיינתי בפסיקה שהוגשה על-ידי בא-כוח העורר בתמיכה לבקשתו. אין בפסיקה זו נסיבות הדומות לנסיבות המקרה שלפניי, על כל היבטן והיקפן. בחלק מן הפסיקה אין תשתית ראייתית, בחלק מהפסיקה כבר נענש אותו עורר בידי שמיים בנסיבות אותה תאונה. לאחר עיון מעמיק בהחלטת בית-משפט קמא, ההלכה הפסוקה וקיומן של ראיות לכאורה, לא מצאתי טעות בהחלטתו, ולאחר ששקלתי כל הצריך לעניין, אין בידי לקבל את הערר. הערר נדחה. משפט תעבורהשלילת רישיון נהיגה