להלן גזר דין לנהג שעבר תאונת דרכים במהלך בריחה מהמשטרה: גזר דין הנאשם הודה והורשע על-פי הודאתו בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, בניגוד לסעיף 332(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, בניגוד לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, ובעבירה של הסעת שוהה שלא כדין בניגוד לסעיף 12(א)(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל. העובדות בהן הודה הנאשם הן, כי הוא נהג בישראל ברכב סובארו שנגנב מבעליו, ללא רישיון נהיגה תקף ובהיותו מתגורר בכפר בית לקיא הנמצא בשטחי הרשות הפלסטינית. בסמוך לצומת לטרון הבחין רכב משטרתי במכונית הנהוגה על-ידי הנאשם והורה לו לעצור, ואולם הנאשם לא נענה להוראות והמשיך בנסיעה במהירות שבין 140 ל-150 קמ"ש לכיוון תל-אביב. במהלך הנסיעה סיכן הנאשם חיי אדם, שכן עבר בין נתיב לנתיב, ירד לשוליים, לא נתן זכות קדימה ליתר המשתמשים בכביש וגרם להם לבלום בפתאומיות. במחלף בן-שמן פנה הנאשם ימינה, אך בשל מהירות נסיעתו איבד את השליטה על הרכב, התנגש באי-תנועה, חצה את הכביש לנתיב הנגדי תוך סחרור ונתקע במעקה הבטיחות. אכן, ניתן לומר כי הנאשם נהג בפזיזות וברשלנות, אולם במקרה דנן חל כלל הצפיות בעבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה. כפי שנאמר בע"פ 217/04 חאפז אלקורעאן נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(2) 4050): "תכליתו של האיסור בסעיף 332(2) לחוק העונשין היא להגן על חייהם ובטיחותם של נוסעים המשתמשים בנתיב תחבורה או בכלי תחבורה ולהבטיח את התנועה בדרך ... השמירה על שלמות גופו, חייו ובטיחותו של האדם היא ערך המצדיק הגנה מפני פגיעה לא רק כאשר לעושה המעשה המטרה להשיג את היעד האסור, אלא גם מקום שהוא צפה כאפשרות קרובה לודאי את התממשות המטרה האסורה ואפילו לא רצה בה ...". וכן: "עבירה לפי סעיף 332(2) לעומת זאת [לעומת עבירת נהיגה ברשלנות וכדומה - מ' ש' א'] מטפלת בנהג שאינו 'תמים'. היא מתמקדת בנהג שידע על הפסול בהתנהגותו, ולמרות כן לקח סיכון ביודעין לפגיעה באנשים חפים מפשע אשר צפויים להינזק כתוצאה מנהיגתו הפרועה ...". הנאשם לא שעה להוראה לעצור את רכבו והחל בנסיעה במהירות פרועה, תוך כדי החלפת נתיבים, בכביש בינעירוני, בו נוסעים הנהגים במהירות וכל פגיעה - משמעותה קשה, לאור המהירות בה נוסעים כלי הרכב. אך בנס לא אירעה תאונה ולא קופדו חיי אדם. ב"כ המאשימה מבקש כי ייגזר על הנאשם מאסר לתקופה ממושכת, תוך שהוא מציין את העונש אשר נגזר על אלקורעאן בתיק דלעיל. באותו עניין נגזרו על אלקורעאן 27 חדשי מאסר בפועל והופעלו 12 חדשי מאסר על-תנאי במצטבר. הסנגור הביא כדוגמא גזרי-דין אחרים בהם נגזרו על נאשמים עונשים קלים יותר (למשל ע"פ 4273/05 מוהנד סיאח נ' מדינת ישראל). הסנגור מציין את הודייתו המיידית של הנאשם, העובדה שהמדובר באדם ללא עבר פלילי והוא ממשפחה טובה. הוא הוסיף וציין, כי בסופו של דבר לא נגרם נזק לאחר. לאחר שיקול ובחינת כל הנסיבות, אין למצות את הדין עם הנאשם. אכן, אין להקל ראש במעשיו. אדם הנוהג בצורה פראית, תוך התחמקות ממרדף משטרתי בכביש בינעירוני, תוך זלזול בחוקי התנועה, מהווה סכנה של ממש למשתמשים התמימים. הנוסע הרגיל אינו יכול לצפות את נהיגתו ולהיזהר מפניה. הנאשם גם הורשע בשהייה בלתי חוקית ובהסעת שוהה שלא כדין. יחד-עם-זאת, לנאשם אין עבר פלילי, מעשיו אינם כה חמורים כפי שהיו מעשיו של אלקורעאן אשר היה תלוי נגדו גם מאסר על-תנאי. בהתחשב במכלול, אני גוזרת על הנאשם 15 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו 28.2.06. כמו כן, אני גוזרת על הנאשם מאסר על-תנאי של 9 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה בניגוד לסעיף 332(2) תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר. כמו כן אני גוזרת על הנאשם מאסר על-תנאי של חודשיים והתנאי שלא יעבור עבירה של שהייה בלתי חוקית או הסעה של שוהה שלא כדין תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר. איני רואה לנכון, לאור תקופת המאסר שנגזרה על הנאשם, לגזור עליו גם עונש של קנס כספי. הודע על זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום. משטרהתאונת דרכיםבריחה משוטר