ציד יונים עם רובה

גזר דין 1. הנאשם הודה בעבירה של שיתוף נלווה בפעולת ציד בניגוד לתקנה 6א לתקנות להגנת חיית הבר, תשל"ו - 1976 וסעיף 14(א) לחוק להגנת חיית הבר, תשט"ו, 1955. כעולה מעובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם, הוא עסק בציד יוני בר באמצעות רובה, אותו העביר לנאשם 2, אשר ירה באמצעותו ופגע ביונה אחת. אין חולק, כי הנאשם אחז ברישיון ציד כדין ואף החזיק בנשק כדין. כך גם אין חולק כי הציד בוצע בעונה המותרת. 2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם יש להרשיע את הנאשם, כעמדת המאשימה, או שמא ניתן שלא להרשיעו ולהטיל עליו עבודות לתועלת הציבור. עמדת שירות המבחן מאמצת את בקשת הנאשם. 3. המאשימה סבורה, למרות שני תסקירי שירות המבחן החיוביים ומכתבים שהתקבלו ממקום עבודת הנאשם שהרשעת הנאשם תפגע בעבודת הנאשם, כי אין להימנע מהרשעה. עוד סבורה המאשימה כי דינו של הנאשם הוא כדינם של נאשמים אחרים, דהיינו הרשעה ונסיבותיו האישיות ותרומתו לביטחון המדינה אינם יכולים לעמוד לו לזכות. 4. מאידך, הפנה הנאשם לכך שמזה כ- 29 שנה הוא משרת את המדינה במסגרת שירות צבאי וכיום הוא משמש כקצין מג"ב באזור עמק ישראל. בכוונת הנאשם להמשיך בקריירה הביטחונית שלו ולעשות למען בטחון המדינה. הנאשם אף הגיש אסופה של תעודות הוקרה המלמדות על תרומתו הרבה לביטחון האזור בו הוא משרת. שירות המבחן מציין בתסקירו שהתרשם מכך שהנאשם מתוסכל ומאוכזב מכישלונו החד פעמי. מטעם הנאשם אף הוגשו אישורים רשמיים מהם ניתן ללמוד כי אם יורשע בדין צפויה לו "מעין ענישה" נוספת. 5. בית המשפט אף שמע את הבעת החרטה הכנה של הנאשם והתרשם כי הנאשם מבין כי שגה ומודע לחומרת המעשה. כמו כן, התרשם בית המשפט כי לפנינו נאשם אשר עושה רבות למען בטחון המדינה. לא זו אף זו, לזכות הנאשם הודאתו בהזדמנות הראשונה והחיסכון בזמנה של המאשימה ובזמנו של בית המשפט. 6. הפסיקה קבעה כללים אשר יישומם הינו תלוי נסיבות, אימתי ימנע בית המשפט מהרשעה ואימתי יבחר בהרשעה. אין חולק כי הכלל הינו הרשעה בדין של מי שנמצא אשם בביצוע עבירה. יחד עם זאת, בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל פ"ד נב(3),342 (להלן: פרשת "כתב") מצאנו מפי כב' השופטת דורנר כי: "הימנעות מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על הרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסויים על הרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים..." כב' השופט לוין הוסיף בפרשת כתב הנ"ל כי בין השיקולים לאי הרשעה יש לבחון האם זו עבירה יחידה של הנאשם, חומרת ונסיבות ביצוע העבירה, מידת פגיעת העבירה באחרים, הסבירות כי הנאשם ישוב ויבצע את העבירה ונטילת אחריות. עוד ראו לדוגמא פ 5886/08 (שלום ב"ש) מדינת ישראל נ' דיבקר (להלן: "פרשת דיבקר"). בפרשת דיבקר, הנאשמת הואשמה ברישום כוזב במסמכי תאגיד, זיוף בכוונה לקבל דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף וניסיון לקבל דבר במרמה, תוך שהיא עושה שימוש בהכשרתה כרופאה לקבל הטבות מס. בסופו של יום קבע בית המשפט בפרשת דיבקר כי ראוי להימנע מהרשעה. בת.פ. 522/05 (שלום קרית גת), מדינת ישראל נ' כהן, הודה הנאשם בכך שבמספר הזדמנויות עשה שימוש במידע שנמסר לו מכוח תפקידו והפיק נתונים חסויים. גם כאן קבע בית המשפט שאין להרשיע את הנאשם. 7. בענייננו, אין חולק כי הנאשם אחז ברישיון ציד וברישיון נשק כדין. כך גם אין חולק כי הציד בוצע בתקופה המותרת. מבלי להקל ראש, פעולת הנאשם הסתכמה במסירת נשקו לאחר ומתן אפשרות לנאשם הנוסף לצוד יונה. עברו של הנאשם נקי לחלוטין עד ליום ביצוע העבירה וגם מיום ביצועה לא מעד הנאשם. הוא קיים אורח חיים נורמטיבי, פעל ופועל רבות למען ביטחון המדינה. 8. העבירה דנן, הינה ברף הנמוך, ואין היא אלא מעידה חד פעמית. יתרה מזו, הנאשם נטל אחריות על מעשי ובהזדמנות הראשונה, הן בהליך החקירה והן בבית המשפט והוא שיתף פעולה עם גורמי הטיפול. עיון בראיות שהונחו לפני בית המשפט מטעם הנאשם מלמדנו כי באם יורשע צפויה לו פגיעה חמורה ובלתי מדתית במקום עבודתו וגם שם הוא צפוי, ככל הנראה, להליכים נוספים שעונש בצידם. דומה כי לא נובע סיכון מהנאשם לחברה וגם האינטרס הציבורי לא נפגע שכן יושתו על הנאשם עבודות לתועלת הציבור והחברה לא תראה אותו כמי שיצא פטור. 9. לא זו אף זו, סעיף 71ד לחוק העונשין קובע כי, יוכח שנאשם לא מילא אחר צו בית המשפט, רשאי בית המשפט לבטל את הצו, להרשיע את הנאשם ולהשית עליו עונשים בגין ביצוע העבירה המקורית. כלומר, הנאשם יוצא מבית המשפט כאשר מוטל עליו צו פיקוח למשך תקופה משמעותית וחרב על צווארו, כי במידה ויפר את האמון שנתן בו בית המשפט, הוא צפוי להרשעה ולענישה נוספת. השילוב המצטבר של כל מערכת השיקולים הביא את בית המשפט לידי מסקנה כי ראוי להימנע מהרשעה. 10. אשר על כן מוחלט כדלקמן: בית המשפט קובע כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, אך אינו מרשיעו בביצוען. הנאשם יבצע עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות. נשקבעלי חיים (ציד)