הכרעת דין (נגד הנאשמים 1, 3 ו-4) פתח דבר 1. אני מזכה את הנאשמים מחמת הספק מהמיוחס להם בכתב האישום ככל הנוגע לאי פינוי פסולת בסיום כל יום עבודה מתחנת המעבר. 2. נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של אי נקיטת אמצעים בתחנת מעבר לפסולת לפי תקנות 2(2), 2(7), ו-3 לתקנות רישוי עסקים (תחנת מעבר פסולת) התשנ"ח- 1998 (להלן:"תקנות רישוי עסקים") , יחד עם סעיפים 10א, 14 ו-15 לחוק רישוי עסקים התשכ"ח-1988 (להלן:"חוק רישוי עסקים"); וגרימת זיהום אויר בלתי סביר וריח בלתי סביר לפי סעיפים 3 ו-4 יחד עם סעיפים 11(א), 11ג(א) ו-(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961 ( להלן:"החוק למניעת מפגעים") , ועם תקנה 2 לתקנות למניעת מפגעים, התש"ן- 1990 (להלן:"תקנות למניעת מפגעים). 3. כתב האישום הוגש גם כנגד הנאשם 2 אשר הורשע על פי הודייתו בכל המיוחס לו ודינו נגזר. 4. כמפורט בכתב האישום, הנאשמת 1 הינה חברה הרשומה בישראל, אשר החזיקה וניהלה , בעת הרלוונטית לכתב האישום, תחנת מעבר לפסולת, הממוקמת מערבית לכפר ברא (להלן: "תחנת המעבר"). הנאשם 3 ניהל השגיח ופיקח על תחנת המעבר מטעם הנאשמת 1 ואילו הנאשם 4 היה בעת הרלוונטית מנהלה הפעיל של הנאשמת 1. בכתב האישום נטען כי הנאשמים הובילו במשאיות מטעמם פסולת ופסולת בנין מאתרים שונים, השליכו אותה בתחנת המעבר וכן הרשו לאחרים להשליך בתחנת המעבר פסולת אורגנית, פסולת בנין, גזם, גרוטאות ומיני פסולת נוספים (להלן: "הפסולת") כל זאת תוך אי נקיטת אמצעים כמתחייב בדין כדלקמן: - הפעלת תחנת המעבר מבלי שהתקינו בה מיתקן לטיפול בתשטיפי פסולת, ומבלי שמנעו חלחולם של התשטיפים אל הקרקע וזיהומה. - לא הציבו בשער הכניסה, שלט המפרט את שם המפעיל, מענו, מספר הטלפון שלו, שעות העבודה בתחנה ואיסור על הכנסת חומרים מסוכנים. - לא סילקו את כל הפסולת מתחנת המעבר בסוף כל יום עבודה. בסיורים שנערכו במקום ע"י המשרד להגנת הסביבה במועדים 28.12.04, 3.3.05, 19.7.05 ו-6.10.05, נצפו כמויות גדולות של פסולת שהצטברה. עוד נטען בכתב האישום, כי ביום 29.9.05 בשעה 19:00 לערך, אירעה בעירה גדולה של פסולת בתחנת המעבר (להלן: "השריפה הראשונה"), אשר פלטה ריח ועשן כבד שהתפשט ברחבי כפר ברא. הבעירה נמשכה מספר שעות וכובתה באופן חלקי, כך שגם למחרת היום נחזו במקום ערימות פסולת בוערות מהן נפלט עשן. כמו-כן ביום 26.10.05 בשעה 17:00 לערך, ארעה בעירה גדולה נוספת של פסולת בתחנת המעבר (להלן: "השריפה השנייה"), אשר גרמה להתפשטות עשן וריח כבד ברחבי כפר ברא. גם למחרת היום נחזו במקום ערימות פסולת בוערות מהן נפלט עשן. כתוצאה מבעירת הפסולת נגרמו זיהום אויר ומפגעי ריח חזקים ובלתי סבירים שהתבטאו בעשן כבד ובריח, שהתפשטו אל כפר ברא. 5. הנאשמים 1, 3 ו-4 כפרו בכל המיוחס להם בכתב האישום. הן בעובדות המקימות את העבירות והן באחריותם של הנאשמים 3 ו-4 לביצוען וזהו הטעון הכרעה בתיק שבפני. דיון 6. כתב האישום מייחס לנאשמים, בין היתר, כי מתוקף היותם מפעילי תחנת המעבר לא מילאו את הדרישות על פי תקנות רישוי עסקים מאלה המפורטות בתקנה 2 כלהלן: "... (2) בשער הכניסה יוצב שלט ובו יפורט שם המפעיל, מענו, מספר טלפון שבאמצעותו ניתן להשיגו במשך כל שעות היממה, שעות העבודה בתחנה ואיסור על הכנסת חומרים בהתאם להוראות תקנה 4 ... (7) שטח תחנת מעבר יהיה אטום לחלחול ובנוי בשיפוע כדי שתשטיפים יזרמו לתעלות ניקוז ודרכן למיתקן לטיפול בתשטיפים." 7. ובאשר טיפול בתשטיפים - נוזלים שהיו במגע עם פסולת, או נבעו ממנה, נקבע בתקנה 3 : "מפעיל יתקין בתחנת מעבר מיתקן לטיפול בתשטיפים, מצויד במערכת סינון למוצקים בקוטר העולה על סנטימטר אחד." באשר להיעדר תשתיות איטום וניקוז 8. המאשימה העידה מטעמה את מר איתן ארם, סגן מנהל מחוז במשרד להגנת הסביבה (להלן: "ארם"). כחקירתו הראשית הוגשו בהסכמה לביהמ"ש, דו"חות סיור שערך בתחנת המעבר במועדים: 28.12.04- ת/3, 6.10.05 - ת/4, וביום 27.10.05 - ת/5. בדו"ח הסיור ת/3 צוין : " השטח אינו אטום ומנוקז נראו סימני תשטיפים." גם בדו"ח הסיור ת/4 צוין: "בתחנת המעבר אין מערכת איטום, איסוף, ניקוז וטיפול בתשטיפים". נמצאנו למדים כי ארם לא נחקר כלל בחקירתו הנגדית, אודות האמור בדו"חות הסיור דלעיל ועל כן עדותו לא נסתרה. אף נמצאה תמיכה לגרסתו בתמונות שצילם במהלך הסיורים ובהן נראתה פסולת מונחת על גבי קרקע חשופה בתחנת המעבר. 9. בחקירתו הראשית עומת הנאשם 4 עם המיוחס לו בכתב האישום, בדבר היעדר תשתיות איטום וניקוז וכן היעדר מתקן לטיפול בתשטיפים. הוא לא שלל את הנטען בפניו אלא ציין כי לא קיימים כל תשטיפים מאחר ולתחנת המעבר מפונה רק פסולת יבשה. בחקירתו הנגדית נשאל הנאשם 4 אודות עניין זה שוב ושוב וניתן היה להתרשם ממהלך הדברים בפרוטוקול, בהמשך נשאל שוב ושוב בהקשר זה וניכר היה כי הינו הולך סחור סחור ומתחמק ממתן תשובה עניינית וחד משמעית. ( ראה עמ' 100 לפרוטוקול ש' 18 ואילך) . כך טען הנאשם 4 כי אמנם בתחנת מעבר המשמשת לטיפול בפסולת יבשה אינו נדרש איטום ואולם ממילא קיבל את תחנת המעבר כשהיא מכוסה כולה באספלט שהינו חומר אטום ( עמ' 102 לפרוטוקול ). משעומת עם התמונות שצילמו ארם ואחרים טען כי אין המדובר בקרקע חשופה או כי המדובר בפסולת המונחת בתוך מכולה ועל כן לא נדרש איטום. באשר למתועד בת/5, לא שלל למעשה כי הפסולת מונחת על גבי קרקע חשופה ואולם טען כי המדובר על שטח המצוי מחוץ לתחנת המעבר. לבד מהעובדה כי מדו"ח הסיור ת/5 שערך ארם עלה במפורש כי המדובר בשטח תחנת המעבר, ארם אשר צילם את התמונות לא נשאל אודות כך מאומה וכלל הטענות נותרו בעלמא. 10. הנאשם 3 אישר בחקירתו הנגדית בבית המשפט, כי לא התקינו מערכות ניקוז לטיפול בתשטיפי הפסולת ואולם טען כי אינם נדרשים לכך מאחר ולתחנת המעבר מפונה פסולת בנין בלבד. עם זאת אישר למעשה כי חלק מהתחנה לא היה אטום בציינו כי בעת שקיבלו לרשותם את תחנת המעבר חלקים ממנה היו מבוטנים, לרבות משטח בטון עליו עבד (עמ' 131 לפרוטוקול). 11. טענת הנאשמים כי לתחנת מעבר לפסולת יבשה בלבד לא נדרש איטום, ניקוז וטיפול בתשטיפים, אינה עולה בקנה אחד עם לשון תקנה 2 לתקנות רישוי עסקים אשר אינה מבחינה בין תחנת מעבר לפסולת בנין או אחרת. שכן בסעיף ההגדרות שבתקנה 1 לתקנות רישוי עסקים, מוגדרת "תחנת מעבר" כ"תחנת מעבר לפסולת ותחנת מעבר לפסולת בנין שהיא מתקן נייח וקבוע." 12. ייאמר בנוסף לעניין זה כפי שיצוין גם בהמשך, כי על פי הראיות שהובאו בפני , בפועל, לא טופלה בתחנת המעבר, פסולת בנין בלבד. הנאשם 4 אישר בחקירתו הנגדית כי הנאשמת פינתה לתחנת המעבר, מלקוחות ומפעלים, גם פסולת רטובה. כך עלה גם מהתוכנית העסקית של הנאשמת 1, שהגישו הנאשמים - נ/8, בה צוין כי תחנת המעבר בכפר ברא נועדה ל"פסולת יבשה, פסולת רטובה ופסולת בניין." בדו"ח סיור שערך ארם בתחנת המעבר, ת/3, צוין במפורש כי נמצאה בתוך מכולה פסולת אורגנית של פירות וירקות. המאשימה העידה מטעמה בנוסף , מפקח איגוד ערים, אסף סחרוב (להלן:"סחרוב") אשר ביקר במסגרת תפקידו, בתחנת המעבר, מספר ימים עובר לשריפה הראשונה. מעדותו עלה כי הבחין במקום בפסולת מסוגים שונים "פסולת ביתית, בקבוקים, מיכלים, עצים ..." (עמ' 43 לפרוטוקול) 13. כלל עדי התביעה דלעיל ואלה שיפורטו בהמשך, זכו לאמוני ומצאתי לאמץ את עדותם וליתן לה את מלוא משקלה. לא הובאו כל ראיות מטעם ההגנה לסתור את גרסתם ומצאתי כי הוכח מעבר לכל ספק סביר כי לא הותקנו בתחנת המעבר איטום, ניקוז או מתקן לטיפול בתשטיפים, כמתחייב על פי דין. באשר לאי שילוט תחנת המעבר 14. בדו"חות הסיור שערך ארם, ת/3 ו-ת/4 ציין במפורש את דבר היעדר שילוט בתחנת המעבר. כך עלה גם מעדותו של המפקח זידאן פריד (להלן:"פריד") אשר ערך סיור בתחנת המעבר ביום 4.3.05 והעלה על הכתב את ממצאיו בת/12, לרבות בדבר היעדר שילוט . גם אודות עניין זה לא נחקרו העדים בחקירה נגדית ועל כן עדותם לא נסתרה. הנאשם 4 טען כי הוזמן שלט לתחנה אשר לא הניח את דעתם של אנשי המשרד להגנת הסביבה. לבד מכך שכאמור לעיל, העדים לא נחקרו כלל, לא הובאו מצידו כל ראיות בהקשר V ועל כן משמצאתי לאמץ את כלל ראיות התביעה ומצאתי כי הוכח מעבר לכל ספק סביר גם פרט אישום זה. באשר לאי פינוי פסולת בסיום כל יום עבודה מתחנת המעבר. 15. על פי תקנה 5 לתקנות רישוי עסקים נקבע כדלקמן: "5. טיפול בפסולת טיפול בפסולת בתחנת מעבר ייעשה כמפורט להלן: (1) פסולת תסולק רק לאתר לסילוק פסולת או לאתר לטיפול בפסולת, ובלבד שלא תסולק לאתר המשמש לסילוק פסולת בנין בלבד; (2) בסוף כל יום עבודה תסולק כל הפסולת משטח התחנה, כאמור בפסקה (1); בתחנת מעבר העובדת בלא הפסקה לא תושאר פסולת יותר מ-24 שעות, אלא אם כן מוינה למרכיבים שנועדו למחזור או לשימוש חוזר" בתקנה 7 נקבע סייג כי תקנה 5 לא תחול על תחנת מעבר לטיפול בפסולת בנין. 16. כאמור לעיל שוכנעתי כי לתחנת המעבר פונתה גם פסולת שאינה פסולת בנין. משכך, הסייג בתקנה 7 לתקנות רישוי עסקים אינו חל עליה ו על פי תקנה 5(2) לתקנות רישוי עסקים, על מפעיל התחנה לדאוג כי פסולת שאינה פסולת בנין, תפונה מתחנת המעבר מידי סיום יום העבודה. 17. יצוין כבר עתה כי הנאשמים לא זכו לאמוני ולא מצאתי כי היה בכלל המסמכים שהגישו או בעדותו של מר אלגלי ראובן כדי להוות ראיה לכך כי אכן פינו את הפסולת שאינה פסולת בנין, מידי יום ביומו. כמו כן מרחף מעל ראשם חשד כבד כי לא עשו כן, לנוכח כלל הראיות שנשמעו בעניין זה וערימות הפסולת שנצפו וגדשו את תחנת המעבר. ואולם, כתב האישום מייחס לנאשמים אי פינוי הפסולת כפי שנצפה בארבעה מועדי סיור ספציפיים. כמו כן הנטל להוכחת כלל עובדותיו ויסודות העבירה מעבר לכל ספק סביר, נופל לפתחה של המאשימה ומשלא עלה בידה להרימו במידה הדרושה, יזוכו הנאשמים מחמת הספק מהמיוחס להם בפרט אישום זה, כפי שיפורט עתה. 18. נתתי אמון באמור בדו"ח הסיור שערך ארם ביום 28.12.04 , ת/3, בדבר הימצאות פסולת שאינה פסולת בניין, בתחנת המעבר- מכולה המכילה פסולת של ירקות ופירות וכן מכולות המכילות פסולת אורגנית. ואולם ארם אישר בעדותו כי הסיור נערך במהלך יום העבודה ( עמ' 12 ש' 22 ועמ' 13 לפרוטוקול). לא הובאה בפני כל ראיה כי המכולות לא פונו בסופו של יום העבודה והנאשמים ייהנו מהספק בעניין זה. 19. כך הדבר גם באשר לסיור שערך ארם ביום 6.10.05, ת/4. אמנם האמור בדו"ח מהימן עלי ושוכנעתי כי נראו על גבי הקרקע החשופה בתחנת המעבר, כמויות גדולות יחסית של פסולת. ואולם הסיור נערך בשעות העבודה ולא הובאה כל ראיה באשר לגורל הפסולת לאחר תום יום העבודה כמתחייב. כמו כן לא צוין בדו"ח הסיור במפורש האם מדובר בפסולת שאינה פסולת בנין, העד לא העיד בהקשר זה בחקירתו הראשית ואף לא נשאל אודות כך בחקירתו הנגדית ועל כן קם ספק האם לא חל הסייג הקם בתקנה 7 לתקנות רישוי עסקים. 20. סיור נוסף בתחנת המעבר נערך על ידי מפקח זידאן פאריד (להלן:"פאריד") , ביום 3.3.05 כמפורט בת/12. צוין בהקשר זה, כי בשטח תחנת המעבר נמצאה פסולת פזורה, מכולות מלאות בפסולת ללא פינוי ופסולת רבה הפזורה על סוללות העפר מכיוון מערב לאתר. גם עד זה לא הבהיר מה מהות הפסולת שנצפתה והאם עסקינן בפסולת שאיננה פסולת בניין. ייאמר בנוסף כי עד זה שלל כי המועצה המקומית כפר ברא פינתה לאתר הבניה פסולת ביתית או גזם אלא טען כי זו נאספה על ידי המועצה וכי פינתה פסולת בנין בלבד (עמ' 16 לפרוטוקול ש'19). ועל כן גם ענין זה לא הוכח מעבר לכל ספק סביר. 21. פאריד העיד בנוסף באשר לסיור שערך ביום 19.7.05 נשוא הדו"ח ת/13. עלה כי נמצאו בשטח תחנת המעבר, בנוסף לפסולת בנין גם גזם, אשפה וגרוטאות. מעבר לכך כי לא הובאה ראיה שכל הפסולת שאינה מהווה פסולת בנין לא פונתה בסופו של יום העיד פאריד כי עניין זה לא היה בידיעתו כלל ( עמ' 37 לפרוטוקול ש'25 ואילך). 22. יתר העדויות שנשמעו ככל הנוגע להימצאות פסולת שאינה פסולת בנין בתחנת המעבר ואי פינויה לא נגעו למועדים הרלוונטיים בכתב האישום ועל כן לא היה בהן כדי להוות כל ראיה למיוחס לנאשמים בפרט זה של כתב האישום. באשר לגרימת זיהום אויר בלתי סביר וריח בלתי סביר 23 . ממענה הנאשמים לכתב האישום עלה כי עצם התרחשותן של שתי השריפות אינה שנויה במחלוקת ואולם טענו כי המדובר בהצתה מכוונת. 24. סחרוב זכה לאמוני בהעידו כי ביקר בתחנת המעבר מספר ימים טרם התרחשות השריפה הראשונה, מתוקף תפקידו לפקח על תקינות ניהול תחנת המעבר. זאת על מנת לבדוק האם לא הוערמה כמות גדולה מידי של פסולת , באופן שתשפך לשטחים החקלאיים הסמוכים. עלה כי בביקור בתחנת המעבר הבחין כי הפסולת נערמת וגולשת לעבר השער ואינה מאפשרת כניסת רכב לתחנת המעבר. על כן שוחח עם הנאשם 2 על מנת שידאג לפינויה. כמו כן עלה כי הבחין בפסולת מסוגים שונים, פסולת בנין, פסולת ביתית בקבוקים, מיכלים ועצים. 25. סחרוב העיד בנוסף כי הודע לו טלפונית, עם פרוץ השריפה הראשונה שתחנת המעבר עולה באש. לדבריו החל בנסיעה בדרכו למקום והבחין בתמרות העשן עוד בטרם הגיעו. הוא ציין כי כאשר הגיע לאתר המעבר הבחין בלהבות וכן נשמעו פיצוצים של מיכלים ושל מיני פסולת אחרים. עוד ציין סחרוב כי התקשר לנאשם 2 והודיע לו שתחנת המעבר בוערת. הלה ציין בפניו שהוא באירוע משפחתי וישלח טרקטור על מנת למנוע את התפשטות הלהבה. דא עקא כי במהלך שהייתו שם, כשעה -שעתיים, עדיין לא הגיע הטרקטור. סחרוב העיד בנוסף כי בבוקר המחרת ביקר במקום והבחין כי האש אמנם דעכה ואולם עדיין נראו להבות ועשן שהיתמר כלפי מעלה. עוד ציין כי אף גורם לא דאג לכבות את השריפה במהלך הלילה. 26. סחרוב צילם את השריפה הראשונה, בזמן אמת, כמתועד בתמונות שהוגשו לבית המשפט ת/14 ואף אם לא כתב דו"ח בזמן אמת, "תמונה אחת שווה אלף מילים". ניתן לקבוע על פיהן בוודאות כי המדובר היה בשריפה רחבת היקף, אשר להבות מרובות ועשן כבד היתמרו ממנה. 27. אודות מהות השריפה הראשונה ושיעורה ניתן ללמוד גם מעדותו של הכבאי שהגיע למקום, יגאל אומר, אשר ערך את הדו"ח, ת/15. העד ציין כי השריפה השתרעה על פני שטח ענק, הם נדרשו להתיז 7 קוב של מים ואולם בכל מקרה לא ניתן היה להשתלט על שריפה בסדר גודל כזה, המתרחשת בתחנת מעבר לטיפול בפסולת, באמצעות התזת מים בלבד ונדרש שימוש בטרקטור. 28. מר מאג'ד עיסא, (להלן: "מאג'ד"), רכז חומרים מסוכנים ותעשיות קיבל את המידע מסחרוב אודות השריפה הראשונה וצפה בתמונות. כמו כן ציין בדבר הבהלה שאחזה בתושבי כפר ברא וקשיי הנשימה שגרם להם העשן הכבד שהיתמר מהשריפות. בעקבות כך הודיע לנאשמת 1 כי בדעת איגוד הערים לנקוט כלפיה בצעדים מרתיעים, לרבות סגירת תחנת המעבר, כמתועד בת/9. 29. מאג'ד העיד בנוסף אודות התרחשות השריפה השנייה ותיעד אותה בתמונות ת/10. הוא ציין כי נכח במקום כ-3-4 שעות ואולם השריפה לא כובתה עד תום אלא ביום המחרת. בדו"ח שערך מאג'ד לאחר השריפה השניה, ת/11 ואישר בעדותו בבית המשפט, עלה כי המדובר היה בשריפת ענק, ממנה נפלט לאוויר עשן סמיך אשר הרוח המערבית שנשבה הביאה לידי כך שהעשן כיסה את כל כפר ברא. בצדה הדרום מערבי של תחנת המעבר נשמעו קולות נפץ והיתמר עשן לבן-שחור סמיך. 30. לגבי השריפה השנייה נשמעה בנוסף עדותו של ארם, אשר ביקר בתחנת המעבר יום לאחר התרחשותה ותיעד זאת בדו"ח ת/5 . הוא ציין כי נראו סימנים של שריפה רחבת היקף , כמות גדולה של פסולת שרופה ומוקדי אש שעדיין בערו והיתמר מהן עשן, כפי שתיעד בתמונות נשוא ת/5. 31. מר פאיז עאסי, (להלן:"עאסי") ע' ראש מועצת כפר-ברא ומפקח על הביטחון באזור העיד מטעם התביעה באשר לצו הפסקה מנהלי- ת/7, שהוצא לנאשמת וזאת בעקבות השריפות שאירעו במקום. צוין כי הפעלת תחנת המעבר ללא רישיון, תוך גרימת מפגעים סביבתיים חמורים, מחייבת הפסקת העבודה במקום. 32. ד"ר דורון פינקל מרכז איכות אויר במשרד לאיכות הסביבה (להלן:"המומחה") ערך חוות דעת מומחה ת/8 באשר לשתי השריפות (להלן:"חוות הדעת") והגיע לכלל מסקנה כי היה בהן כדי לייצר זיהום אויר חזק ובלתי סביר בכך שהפיצו מזהמי אויר מטרידים ואף מסוכנים שעלולים לפגוע באוכלוסיה. מעדותו בבית המשפט עלה בנוסף כי זיהום האויר מתחולל כבר מראשית השריפה. 33. מסך כל העדויות דלעיל שזכו לאמוני עלה כי המדובר היה בשריפות רחבות היקף אשר בעקבותיהן היתמר עשן סמיך אשר נשב לכיוון בתי כפר ברא . המומחה סמך את חוות דעתו על מסמכים , עדויות ותמונות שצולמו בזמן אמת , האמור בחוות הדעת לא נסתר ומצאתי לאמצה וליתן לה את מלוא משקלה ולקבוע כי הוכחו מעבר לכל ספק סביר העובדות המתייחסות לפרט אישום זה. באשר לאחריות הנאשמים לעבירות המיוחסות להם 21. אין חולק כי הנאשמת 1 שהינה תאגיד, הפעילה את תחנת המעבר ועל כן אחראית לביצוע העבירות שהוכחו דלעיל. 22. המאשימה מייחסת לנאשמים 3 ו-4 את ביצוע העבירות על פי תקנות רישוי עסקים מיוחסות מכח סעיף 15(2) לחוק רישוי עסקים שזוהי לשונו: " 15. אחריות של תאגיד נעברה עבירה לפי סעיף 14 על ידי תאגיד - ... (2) יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל או מנהל רשום לפי כל דין, שותף - למעט שותף מוגבל - או עובד מינהלי בכיר באותו תאגיד ואחראי לענין הנדון, אם לא הוכיחו שהעבירה נעברה שלא בידיעתם או שנקטו כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה. " וככל הנוגע לעבירות נשוא כתב האישום מכח החוק למניעת מפגעים מכח סעיף 11ג. כדלקמן: " 11ג. אחריות נושא משרה בתאגיד (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 11 על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו;המפר הוראה זו, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין;לענין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. (ב) נעברה עבירה לפי סעיף 11 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו." 23. כפי שיפורט עתה, הוכח כי הנאשם 3 בא בגדר נושא משרה בתאגיד אשר האחריות לביצוע העבירות תרבוץ גם לפתחו, מכח זאת. מפלט רשם החברות ת/16 עלה כי הנאשמת 1 היתה בבעלות חברה בשם ע.ל. אתרי בניה בע"מ אשר הנאשם 3 הינו בעל מניות בה. כך עלה גם מהודעתו של הנאשם 3, ת/1. הנאשם 3 אף רשום כבעל העסק בבקשה לקבלת רישיון עסק לנאשמת 1, כמפורט בת/6. עלה מגרסתו של הנאשם 3 כי נהג להגיע לתחנת המעבר מידי יום ביומו ואף אם עזב את המקום לזמן מה, דאג לשוב אליה עד לשעת הסגירה , תוך שהינו מוודא כי הכל כשורה, מעמיס את המכולות האחרונות ורק אז עוזב את המקום ( עמ' 123 לפרוטוקול). בשולי הדברים יצוין כי עאסי ציין בעדותו שעבד מול הנאשם 2 ואולם אם נתקל בבעיה היה מזמין את מעסיקו, שהוא הנאשם 3 ואף נמצאנו למדים כי כל דו"חות הסיור מוענו לנאשם 3. 24. כך הדבר גם ככל הנוגע לנאשם 4 ונחה דעתי כי הוכח שהינו מנהל בנאשמת 1 ועל כן יישא באחריות בגין העבירות שבוצעו על ידה. עלה כי כמפורט בת/16 היה רשום כמנהל של חברת ע.ל. אתרי בניה בע"מ הבעלים של הנאשמת 1. כך עלה גם מהודעתו של הנאשם 3 אשר ציין כי החברה מנוהלת על ידי אחיו, הנאשם 4. גם הנאשם 4 מאשר למעשה בהודעתו ת/2 כי עסק בניהול כללי ובכספי הנאשמת 1 . הוא אף ציין שאמנם תחנת המעבר נוהלה על ידי הנאשם 2 ואולם הוא, הנאשם 4 בלבד, רשאי היה להוציא כספים מטעם הנאשמת 1. עוד יצוין כי הנאשם 4 תיאר בעדותו בבית המשפט כי נטל חלק ביחד עם הנאשם 2 בהתקשרות בחוזה עם מועצת כפר ברא לקבלת השליטה והניהול בתחנת המעבר ואף תיאר את הפעולות שנקט בתחנת המעבר כגון: הזמנת הגידור, בנית תשתיות מים והתקנת משקל במקום. גם במבנה הארגון כפי שהוגש מטעם ההגנה נ/10, צוין כי הנאשם 4 משמש כבעל החברה שתפקידיו רכש, גביה, כ"א, מכירות, קשרי חוץ, פעולות מול רשויות רישוי והיתרים ועריכת דו"חות רווח והפסד. 25. נמצאנו למדים על פי סעיף 15 (2) לחוק רישוי עסקים כי תקום לנאשמים הגנה היה ויוכיחו כי "העבירה נעברה שלא בידיעתם או שנקטו כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה. " הנאשמים טענו כי היו קורבן להתנכלויות מצידם של גורמים שונים בכפר ברא, טענות שאינן רלוונטיות לאופן הפעלת התחנה ואי מילוי התנאים המתחייבים בתקנות רישוי העסקים או לכך כי עבירות אלה נעברו שלא בידיעתם. אף לא עלה בידם להוכיח כי נקטו בכל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק רישוי העסקים שכן חרף דו"חות הסיור והתרעות שקיבלו אודות המחדלים בהפעלת תחנת המעבר לא הביאו כל ראיה שנקטו בכל פעולה על מנת להביא לתיקונם. 26. ובאשר לעבירות המייחסות לנאשמים 3 ו-4 על פי החוק למניעת מפגעים, חזקה היא כי הפרו את חובתם ולא עלה בידם להוכיח כי עשו כל שניתן כדי למלא אותה. כאמור לעיל טענו הנאשמים 3 ו-4 כי מקורן של שתי השריפות בהצתה מכוונת של גורמים שונים מכפר ברא, אשר הילכו עליהם אימים. לבד מהעובדה שלא הוגשה כל תלונה במשטרה בהקשר זה, אף לא הובאה מטעמם כל ראיה שיהא בה כדי לאשש טענה זו ובכל מקרה, בדבר הקשר בינה לבין המיוחס להם בכתב האישום. הנאשמים טענו כי עשו כל שלאל ידם על מנת למנוע השלכת פסולת בתחנת המעבר מעבר לשעות הפעילות. ואולם לא הביאו לעדות את השומרים אשר לדבריהם נכחו במקום לאחר שעות הפעילות של תחנת המעבר, בכלל ועובר לפרוץ השריפות בפרט, על מנת לשפוך אור על אופן התרחשותן. מעבר לכך, נטען על ידי ההגנה כי השומרים עשו יד אחת עם גורמים אחרים ואפשרו הכנסת פסולת לתחנת המעבר מעבר לשעות הפעילות והציתו את הפסולת על מנת להסתיר את העקבות (עמ' 116 לפרוטוקול). כך עלה במפורש גם מהודעתו של הנאשם 4 , ת/2, בה נשאל הכיצד אירעו השריפות והשיב: "השומרים עם האנשים מג'לגוליה היו עובדים שם . פעם אחת החליק להם והשריפה היתה גדולה מידי." ( ת/2, עמ' 3 ש' 23) עלה אם כן כי גם לשיטת הנאשמים, היו מודעים לאפשרות הצתת הפסולת בתחנת המעבר ולאפשרות פרוץ השריפות תוך גרימת זיהום אוויר ולא הביאו כל ראיה באשר לנקיטת כל אמצעים על מנת למנוע אותן ועל כן לא עלה בידם להפריך את החזקה כי הפרו את חובתם. סוף דבר 27. אני מזכה את הנאשמים מחמת הספק מהמיוחס להם בכתב האישום ככל הנוגע לאי פינוי פסולת בסיום כל יום עבודה מתחנת המעבר. אני מרשיעה את הנאשמים ביתר המיוחס להם בכתב האישום. פינוי פסולתפסולתפינוי