##האם אפשר לקבל פיצוי על הטעיית הצרכן ?## ##מה צריך להוכיח על מנת לקבל פיצוי על הטעיית הצרכן ?## לצורך ביסוס העילה של הטעייה על-פי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, יש להוכיח כי: א) העוסק עשה מעשה או מחדל אשר עלול להטעות צרכן בענין מהותי; ב) הצרכן נפגע כתוצאה מכך; ג) קיים קשר סיבתי בין ההטעייה לבין הפגיעה שסבל הצרכן הטעייה לפי סעיף 2 לחוק איננה עוולה תוצאתית, אלא עוולה התנהגותית: העוולה קיימת אם נעשה מעשה או מחדל "העלול להטעות", גם אם לא אירעה הטעייה בפועל, ולא נגרם כל נזק. עם זאת, בהיותה של הטעייה לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן עוולה נזיקית, לא ניתן לתבוע סעד של פיצוי כספי בגין עוולה זו בלא הוכחת נזק וקשר סיבתי בין ההטעייה לבינו. הטעייה לפי סעיף 2 לחוק דורשת הוכחת נזק וקשר סיבתי בינו לבין ההטעייה, לשם קבלת פיצוי כספי (להבדיל מתרופות שאינן דורשות נזק, כמו צו מניעה או סעד הצהרתי). המחלוקת שהתעוררה בענין ברזני הנ"ל, נגעה אך ורק לשאלה האם יתכן נזק הנובע מהטעייה על-פי סעיף 2 לחוק, בלא שהצרכן הסתמך על המצג המטעה. בלא שהוכחה ידיעתו של הצרכן על המצג המטעה והסתמכותו עליו, לא הוכח הקשר הסיבתי שבין ההטעיה לנזק הנטען, וממילא גם לא הוכח הנזק הנדרש לשם פסיקת פיצוי כספי בגין ההטעיה. חוקי צרכנות יש לפרש באופן שיתן ממשות לתכליתם, הגנה על הצרכן, וכדברי פרופ' ס' דויטש דיני הגנת הצרכן ב' (2012), 1 "קיימת הסכמה בציבור שיש צורך בהגנה על הצרכנים, וזאת בשל שיקולים של הגינות בעסקאות, שויון ומטעמים נוספים כגון הגנה על ציפיית הצדדים, תיקון כשלי שוק, צדק חלוקתי והגנה על ערכים חברתיים" - כמובן ככל שבית המשפט משתכנע כי בטענות הצרכן אמת. ##תכליות חוק הגנת הצרכן ועידוד פנייה לערכאות בעסקאות בסכומים נמוכים## במסגרת הדיון בשיעור הפיצוי הראוי, הובאה עמדה עקרונית מתוך ברת"ק 51960-02-15 (מחוזי באר שבע), שם נקבע כי פסיקת פיצוי בשיעור נמוך עלולה לחטוא למטרתו של החוק, בייחוד במצבים שבהם מדובר בסכומים שאינם גבוהים. על פי המפורט באותו הליך, אף כאשר אין המדובר בעסקה שערכה הכספי רב, ניתן להניח כי ישנם צרכנים נוספים אשר הוטעו בשל אותה התנהלות. מטרתו המרכזית של ##חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1980##, אשר בתי המשפט נדרשים ליישמו בהתאם לתכלית הראויה והמתבקשת מרוחו, הינה לדאוג לרווחתם של הצרכנים, לרבות במקרים שבהם ההתקשרות נוגעת לעסקאות בסכומי כסף נמוכים. תכלית מהותית נוספת המונחת בבסיס קביעת הפיצוי לדוגמה הינה לעודד את פנייתם של אזרחים וצרכנים אל בתי המשפט במקרים שבהם מתרחשת הפרה של הוראות החוק, במטרה להבטיח אכיפה אפקטיבית. ##המסגרת הסטטוטורית של פיצויים לדוגמה לפי סעיף 31א לחוק הגנת הצרכן## הבסיס החוקי המרכזי לתביעות מסוג זה מעוגן בהוראות החקיקה הצרכנית. כפי שצוטט מפורשות ברת"ק 6417-09-25 (מחוזי מרכז), ##סעיף 31א(א) לחוק הגנת הצרכן## קובע את ההסדר הבא: "31א (א) נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר, בקשר לאותה עסקה, הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים: ..." הוראת החוק מבהירה כי בהמשך הסעיף מפורטת רשימה סגורה של הוראות המקנות לערכאה השיפוטית את שיקול הדעת והרשות לפסוק פיצויים לדוגמה. בנוסף, באותו הליך נדונה טענת המבקשת שלפיה, לנוכח ההטעיה שהוטעתה ובשל כך שהוכח קיומם של נפגעים נוספים עקב הטעיות דומות, יש לפסוק פיצויים מוגדלים עקב התקיימות "נסיבות מחמירות" בהתאם לסעיפים 31א(ג) ו-23א(ב) לחוק, וזאת בהתאם למדרג הקבוע בחוק לפי רת"ק 3635-10-13 (מחוזי ירושלים). בסופו של ההליך, בית המשפט קיבל את הערעור בחלקו וחייב את המשיבים בהחזר תשלום מלא ודמי משלוח בסך 490 שקלים חדשים, פיצוי בגין עגמת נפש בסך 500 שקלים חדשים, וכן בהוצאות לדוגמה בסכום של 10,000 שקלים חדשים. ##הטעיה בשיווק מוצרים מזויפים והיקף האחריות של אתרי מסחר## סוגיה משיקה נוגעת לשיווק ומכירה של טובין שאינם מקוריים. כפי שעולה מתוך ת"ק 24925-02-13 (שלום חיפה), עלתה שאלת גובה הפיצוי המגיע בגין הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן וכן שאלת היקף האחריות אשר יש להטיל בגין הטעיה על אתר אינטרנט המשמש כפלטפורמה לשיווק קופונים לרכישת מוצרים עקב אספקת מוצר מזויף תחת תיאור מטעה. באותו מקרה התברר כי בוצע זיכוי כספי בגין מלוא עלות הרכישה עוד בטרם ההכרעה, והשאלה שנותרה להכרעה הייתה האם זכאים התובעים לפיצוי בגין ההטעיה שחוותה, בין אם במסגרת הגדרת "הפסד פוטנציאלי" ובין אם בתור פיצוי לדוגמה לפי ##סעיף 31א לחוק הגנת הצרכן##. בסופו של דבר נפסק לטובת התובעים פיצוי בסך של 1,400 שקלים חדשים בגין הטרחה, עוגמת הנפש והוצאות ניהול ההליך, לנוכח אי-התייצבות הנתבע לדיון שנקבע. ##הטעיה צרכנית בהשוואה לעילות נזיקיות והתנהלות ספקים## מעבר לפערי מחיר גרידא, מקרים של הטעיה עשויים להצטרף לעילות נוספות. בת"ק 72080-05-19 (שלום תל אביב - יפו) נבחנה עילה צרכנית בהתאם להוראות ##סעיפים 2א(1) ו-2א(4) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981## לצד עילה נזיקית שעניינה איומים תוך נטילת מכונה ישנה ללא רשות. בית המשפט הגדיר את ההתנהלות כהונאה צרכנית וקבע כי במכלול השיקולים והטענות, יש לכמת את הפיצוי בגין ההיבטים הצרכניים והנזיקיים כאחד – לרבות הנזק הלא ממוני והאלמנט ההרתעתי – בסכום כולל של 3,000 שקלים חדשים בשל שירות בעל מאפיינים מצטברים שאינם עולים בקנה אחד עם הסטנדרט הצרכני הראוי. ##נטל ההוכחה ודחיית תביעות בהיעדר תשתית ראייתית להטעיה## זכאותו של צרכן לסעד מותנית בהוכחת יסודות ההטעיה כנדרש בדין. בת"ק 70488-12-25 (שלום אילת) נדונה תביעה שבה טענה צרכנית כי עוסק פעל בחוסר תום לב ובניגוד לחוק הגנת הצרכן כאשר לטענתה הטעה אותה, סיפק לה מוצר פגום בדמות עדשות מגע, סירב לקחת אחריות ופעל ללא הסמכה כנדרש. הצרכנית עתרה להחזר עלות העדשות בסך 349 שקלים חדשים, פיצוי בגין עלות שנתית בסך 1,800 שקלים חדשים, פיצוי בסך 500 שקלים חדשים בגין הטעיית הצרכן והוצאות משפט בסך 1,000 שקלים חדשים. אולם, בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי לא הוכח קיומו של מוצר פגום ולא הוכחה הטעיה מצד הנתבע, ומכיוון שאין לתובעת להלין אלא על עצמה, נדחתה דרישתה לפיצוי בגין הטעיית צרכן. ##הוראות הפעלה מעשיות למיצוי זכויות במקרה של הטעיה צרכנית## במקרים שבהם מתעורר חשד לקיומה של הטעיה צרכנית, ובפרט פער בין מחיר מוצר על המדף לבין המחיר בקופה, מומלץ לפעול לפי הצעדים הבאים: 1. תיעוד ראייתי מלא ומיידי של מקור ההטעיה: יש לצלם את שלט המבצע או המחיר כפי שהוא מוצג על גבי המדף בסמוך למוצר, ולוודא כי הצילום ברור ומציג את פרטי הפריט. 2. שמירת אסמכתאות התשלום: יש לשמור את חשבונית הרכישה, הקבלה או ספח החיוב המלמדים על התשלום שבוצע בפועל. 3. בדיקת קיומה של עילה סטטוטורית לפיצוי ללא הוכחת נזק: יש לבחון האם ההפרה הנטענת נופלת בגדר ההוראות המפורטות במסגרת ##סעיף 31א לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1980## המאפשרות לתבוע פיצויים לדוגמה של עד 10,000 שקלים חדשים. 4. שקילת נסיבות ההפרה לצורך הערכת סכום התביעה: יש לקחת בחשבון את שיקולי הפסיקה המאזנים בין הרתעת עסקים והגנה על רווחת הצרכן לבין מניעת פגיעת יתר בעוסקים במקרים שאינם חריגים. ##שאלות ותשובות## ##ש:## מהו הסכום המרבי שניתן לפסוק כפיצויים לדוגמה ללא הוכחת נזק לפי חוק הגנת הצרכן? ##ת:## בהתאם להוראת ##סעיף 31א(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1980##, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרת הוראות מוגדרות פיצויים שאינם תלויים בנזק בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים. ##ש:## האם הותרת שלט מבצע על המדף כאשר המוצר אזל מהווה עילה לפיצוי? ##ת:## על פי המתואר ב-ת"ק 10394-05-17 (שלום חדרה), הותרת שלט מבצע לאחר שהמוצר אזל עלולה להטעות צרכנים, ובאותו עניין חויב העוסק בפיצוי בסך של 750 שקלים חדשים תוך שקלול שיקולי הרתעה אל מול מניעת פגיעת יתר בעוסקים. ##ש:## האם נדרש להוכיח נזק ממשי כדי לזכות בפיצוי בגין הטעיית צרכן? ##ת:## הוראת ##סעיף 31א(א) לחוק הגנת הצרכן## מעניקה לבית המשפט סמכות לפסוק פיצויים לדוגמה שאינם תלויים בנזק, במטרה להגן על רווחת הצרכנים ולעודד פנייה לערכאות גם בעסקאות בסכומים נמוכים, כפי שצוין ב-ברת"ק 51960-02-15 (מחוזי באר שבע). ##ש:## מה הדין כאשר הצרכן אינו מצליח להוכיח כי אכן הוטעה על ידי בית העסק? ##ת:## בהיעדר תשתית ראייתית המוכיחה פגם או הטעיה בפועל מצד העוסק, התביעה תידחה, כפי שנפסק ב-ת"ק 70488-12-25 (שלום אילת) שבו נדחתה דרישת התובעת לפיצוי. הטעיהפיצוייםצרכנותהטעיית צרכנים