החלטה 1. התובעת הגישה תובענה זו כנגד הנתבעים, מבטחת וסוכן ביטוח, בגין אי תשלום תגמולי ביטוח בקשר לשני אירועי פריצה בביתה. בפני בקשת הנתבעים לדחיית חלק מתביעת התובעת על הסף בשל התיישנותה. הבקשה מתייחסת לעילת התביעה הנוגעת לאירוע הפריצה הראשון, מיום 9.12.01. נטען כי תביעה לתשלום תגמולי ביטוח מתיישנת לאחר שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח, בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח"). התביעה בתיק זה הוגשה ביום 24.1.07, יותר משש שנים לאחר הארוע, ומכאן, נטען, התיישנה. 2. התובעת מתנגדת לבקשה. התובעת טוענת כי עילת התביעה נודעה לה רק בעת איסוף המסמכים לצורך הכנת התביעה, לכל המוקדם בינואר 2006. נטען כי התובעת לא ידעה כי במסגרת הפוליסה היה קיים תנאי המחייב שמירת התכשיטים בכספת לצורך מתן הכיסוי הביטוחי. נטען כי הנתבעים היו חייבים לגלות לה תנאי זה ומשלא עשו כן התרשלו ופעלו בחוסר תום לב. עוד נטען כי הנתבע הטעה את התובעת. לכן, נטען, כל עוד לא ידעה על האפשרות להגיש תביעה כנגד הנתבעים לא החל מרוץ ההתיישנות. הנתבעים השיבו לעניין זה כי בידם מסמך בחתימת התובעת המאשר כי דרישת המיגון לעניין שמירת התכשיטים בכספת הייתה ידועה לה עוד משנת 1998. 3. דין הבקשה להתקבל בחלקה. בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח תביעה לתגמולי ביטוח יש להגיש בתוך שלוש שנים ממקרה הביטוח ולאחר מכן קיים מחסום דיוני המונע הגשת התביעה בשל התיישנות. סעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") אמנם קובע כי "אם נעלמו מהתובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום בו נודעו לתובע עובדות אלה" אך לא ניתן להחיל סעיף זה בענייננו. העובדות בהן דן סעיף 8 הן עובדות מהותיות היורדות לשורשה של עילת התובענה. היעלמותן של עובדות אלו חייבת לנבוע מסיבות שלא תלויות בתובעת והתובעת לא הייתה יכולה למנוע אותן אף בנקיטת זהירות סבירה. בענייננו - עובדות העילה כולן היו ידועות לתובעת עוד מעת הפריצה - האירוע היה ידוע, הנזק היה ידוע. גם העובדה כי התובעת מבוטחת אצל הנתבעת ועובדת קיום הפוליסה היו ידועות היטב לתובעת. התובעת טוענת כי לא ידעה על הסייג לפוליסה המחייב שמירת תכשיטים בכספת אך אין מדובר בעובדה המהווה חלק מעילת התביעה. לכל היותר מדובר בטענת הגנה של הנתבעת, טענה אשר גם אי ידיעתה לא הייתה אמורה למנוע מהתובעת להגיש תביעתה במועד לאחר שלא קבלה את תגמולי הביטוח מהנתבעת. גם טענה כי בידי התובעת לא הייתה במועד פרשנות משפטית או חוות דעת משפטית על פיה היא רשאית לטעון כנגד הנתבעים טענות שונות ולנסות להגיש כנגדם תביעה - אין בה כדי לגרום להחלת סעיף 8 לחוק ההתיישנות. העובדות אליהן מתייחס סעיף 8 לחוק ההתיישנות הן עובדות של ממש: "אין הן לא פרשנות משפטית לדין, לא הבנת הדין ולא השגתן של ראיות להוכחת עובדות" (ע"א 3602/97 נציבות מס הכנסה ומס רכוש נ' שחר, פ"ד נו (2) 297, 317. 4. לאור כך, עילת התביעה לתשלום תגמולי ביטוח בהתאם לחוזה הביטוח בגין האירוע מיום 9.12.01 התיישנה והיא נדחית על הסף. עם זאת, בכתב התביעה כלולות עילות נוספות שעניינן רשלנות הנתבעים, הטעייה וחוסר תום לב. עילות אלו הן חיצוניות לחוק חוזה הביטוח ואינן כפופות לתקרת שלוש השנים שבחוק חוזה הביטוח. לכן, אין להורות על דחייתן על הסף גם בכל הנוגע לאירוע מיום 9.12.01. 5. הבקשה, כאמור, מתקבלת בחלקה. הוצאות הבקשה ידונו בסיום ההליך. 6. בהעדר הסדר פשרה הצדדים יגישו ראיותיהם בתצהירים כדלקמן: - עדויות התביעה יוגשו בתצהירים עד ליום 17.2.08 עדויות ההגנה יוגשו בתצהירים עד ליום 3.4.08 7. לתצהירים יצורף תיק מוצגים ובו מלוא המסמכים אשר בדעת מגיש תיק המוצגים להסתמך עליהם במהלך המשפט, לרבות חוות דעת שבמומחיות. יש לסמן את המוצגים באופן ברור. 8. אי הגשת תצהירים אינה פוטרת מהגשת תיק מוצגים מסודר, אם יבחר צד שלא להגיש תצהירים, אך ברצונו להגיש מסמכים כראיות. 9. לא תורשה השמעת עדות שלא הוגשה בתצהיר או הגשת מוצג אשר לא נכלל בתיק המוצגים, אלא ברשות בית המשפט ולאחר הגשת בקשה כדין. היה ויסרב עד ליתן תצהיר יגיש הצד הרלבנטי בקשה בכתב, בצרוף תצהיר לאימותה, במועדים הנקובים בסעיף 1 לעיל, ובה יבקש להעיד העד ללא הגשת תצהיר עדות ראשית, יפרט את הקושי או את המניעה לקבל תצהיר מאותו עד וינמק הרלוונטיות של אותה עדות. 10. היה ויתנגד צד להגשת מסמך ללא חקירת עורכו, יודיע על כך לצד שכנגד תוך 7 ימים מיום קבלת התצהירים ו/או המוצגים, שאם לא כן יראוהו כמסכים להגשת המסמך, גם אם אינו מסכים לתוכנו. לא תשמע התנגדות להגשת מסמכים בדרך אחרת, לרבות ובפרט במהלך ישיבת ההוכחות בתיק. 11. כל מסמך יועבר במישרין לצד שכנגד. 12. כל בקשה או הודעה תוגש בתוך 30 יום מהיום ותועבר במישרין ליתר הצדדים, לשם קבלת תגובתם בכתב תוך 15 יום נוספים. הימנעות ממתן תגובה בתוך המועד האמור תיחשב הסכמה לבקשה או להודעה. על הצד שהגיש הבקשה או ההודעה לעקוב אחר הטיפול בבקשתו או הודעתו, מהות ההחלטה בה וביצועה, לפי העניין. 13. ימי הפגרה יבואו במניין ימי הימים שנקבעו. 14. הצדדים יצוידו בסמכויות לסיום התיק לקראת הישיבה הבאה. התיישנות תביעות ביטוחביטוח פריצה / גניבהפריצההתיישנות