##מה תוקף שטר סילוק בין נהגים החוסם תביעת ביטוח?## שטר סילוק שנחתם בין נהגים לאחר תאונת דרכים עשוי להוביל לדחיית תביעת תחלוף או שיבוב של חברת הביטוח ולחייב את הצדדים לו, בהתאם לתוכן ההסכמות והנסיבות שבהן נערך. במסגרת זו נבחן מעמדו של שטר סילוק כחוסם את זכות התביעה של מבטחת לאחר תאונת דרכים על פי תנאי ההסדר והוויתור ההדדי שגובשו בשטח. ##מעמדו של שטר סילוק שנחתם בין נהגים לאחר תאונה## במסגרת תאד"מ 6947-03-22 (שלום ראשון לציון) נדונה שאלת תוקפו של שטר סילוק שנחתם בין נהגים לאחר תאונת דרכים כחוסם את זכות התביעה של חברת הביטוח. באותו מקרה, סברו הנהגים בזמן אמת כי לא נגרם כל נזק לרכב והמשיכו איש איש לדרכו. מתוך המתואר בתיק עולה כי הנתבע הבחין בנהגת כשהיא נסערת מאוד, והציע לה על מנת ליישב את העניין להפעיל את פוליסת הביטוח של רכבה, תוך התחייבות מצידו לשאת בעלות ההשתתפות העצמית שתידרש לשלם, וזאת תמורת הימנעות מכל תביעה נוספת. אף שהנהגים בתיק זה היו חלוקים בעניין עצם התרחשות התאונה, כאשר צד אחד טען להתרחשותה והצד האחר הכחיש כל מגע בין כלי הרכב, נקבע כי אין זו המחלוקת העיקרית; שכן ההסדר שהוצע והתקבל על ידי בעלת הרכב הושתת על הכרה בהתקיימות התאונה. עיקר המחלוקת התנקז לשאלת משמעות החתימה על גבי שטר הסילוק והשלכותיו כלפי גורמי הביטוח והזכויות הנלוות. ההתקשרות הישירה בין נהגים בשטח ללא יידוע המבטחת מעלה שאלות מהותיות לגבי היקף הוויתור והאם יש בו כדי לגרוע מזכותה של המבטחת לחזור אל הגורם המזיק. כאשר מבוטח חותם על מסמך ויתור על תביעות עתידיות ומקבל פיצוי או השתתפות עצמית ישירה מהנהג האחר, נוצר חיכוך ישיר מול הזכויות המוקנות בדין למבטחת. ##שלילת זכות התחלוף עקב הסכם סילוק תביעות הדדי## סוגיה מובהקת נוספת בדבר דחיית תביעת שיבוב של חברת ביטוח עקב הסכם סילוק הדדי שנחתם בין נהגים לאחר תאונת דרכים נדונה במסגרת תא"מ 6610-12-17 (שלום רחובות). באותו עניין, בין הנהגים והמבוטחים נחתם מסמך שנשא את הכותרת ##הסכם סילוק תביעות הדדי##, אשר במסגרתו נרשם במפורש כי לאחר בחינת השתלשלות הדברים הוחלט, מתוך רצון לחסוך מטרדים והתדיינויות מיותרות בהליכים משפטיים, כי כל צד יישא בכל הוצאות נזקיו כתוצאה מאותו אירוע. בנוסף, הצדדים הצהירו כי הם מוותרים על כל טענות ותביעות האחד כלפי השני. כמו כן נרשם באותו הסכם כי כמחווה של רצון טוב ומבלי להודות באחריות כלשהי, הוסכם על השתתפות בהוצאות השתתפות עצמית בסך 400 ש"ח בלבד. הנהגים אישרו שחתמו על הסכם הסילוק, פעלו בהתאם له וראו בו מסמך המחייב אותם. על פי המתואר בתיק, לאחר עיון במסמכים ושמיעת העדויות, התקבלה טענת ההגנה לפיה המבטחת נעדרת זכות תחלוף ודין תביעתה להידחות. קביעה זו ממחישה כי ויתור מפורש והדדי בין מבוטחים עשוי להפקיע את כוחה של חברת הביטוח להיפרע מן המזיק או ממבטחתו. משמעות חתימתו של מבוטח על גבי מסמך הכולל ויתור מוחלט על תביעות הדדיות היא שלילת העילה הנזיקית של המבוטח עצמו כלפי הצד שכנגד. מכיוון שזכות התחלוף והשיבוב של חברת הביטוח יונקת את כוחה מזכותו המקורית של המבוטח, הרי שכאשר המבוטח מוותר על זכות זו במסגרת הסדר תקף, נחסמת דרכה של המבטחת להיכנס בנעליו. ##הסכמי פשרה הכוללים הודאה באחריות ותשלום פיצוי## סוגיה שונה של הסדרים ישירים בין נהגים נדונה במסגרת תא"מ 22969-09-20 (שלום באר שבע), שעניינו תוקפו של הסכם פשרה שנחתם בין נהגים לאחר תאונת דרכים והשלכות חזרת צד מהסכמותיו על חבותו בנזיקין. באותו הליך נדונו תביעות הדדיות שאוחדו בגין נזקי פח שנגרמו לרכבים במהלך תאונת דרכים. על פי המתואר בתיק, בעקבות דין ודברים בין הנהגים נחתם הסכם שבו נרשם מפורשות כי אחד הנהגים לוקח אחריות על התאונה ויודיע זאת לביטוח שלו. לצד זאת נקבע כי הנהגת האחרת תשלם סך של 1,700 ש"ח, מתוכם סך של 1,000 ש"ח שולמו כמקדמה כבר במעמד החתימה על ההסכם, והיתרה נקבעה לתשלום עם קבלת הכספים מהביטוח. המקרה ממחיש התחייבות כפולה הכוללת נטילת אחריות מחד גיסא, והסדר תשלומים מותנה בתוצאות תגמולי הביטוח מאידך גיסא, וכן את ההשלכות המורכבות הנובעות מחזרה מהסכמות אלו. מסמכים מסוג זה, שבהם נרשמת הודאה מפורשת באחריות לצד קביעת פיצוי כספי ופריסת תשלומים, יוצרים מערך חיובים חוזי עצמאי. כאשר אחד הצדדים מנסה לחזור בו מההתחייבות או כאשר חברת הביטוח מסרבת להכיר בהודאת המבוטח, עולה מחלוקת נזיקית וחוזית משולבת בדבר משקל הוויתור וההודאה שניתנו בזמן אמת. ##הסכמי פשרה מורכבים וחלוקת חבות בין גורמים מפצים## מעבר להסדרים פשוטים בין נהגים פרטיים, הסכמי פשרה נערכים גם בין גופי ביטוח וגורמים מפצים לצורך הסדרת תשלומים וחלוקת נטלים. במסגרת ע"א 3461-23 (עליון) נדונה הכרעה משפטית בשאלת חבותן של מבטחות בהתאם להסכם פשרה שנחתם בין הצדדים לאחר תאונת דרכים. בפרשה זו ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שבגדרו הוסכם כי מבטחת וגורם מפצה נוסף ישלמו לנפגעת סך של כ-3.5 מיליון ש"ח בחלקים שווים. בד בבד נקבע בהסכם כי שאלת חבותן של המבטחות תמשיך להתברר על ידי בית המשפט, על בסיס ההנחה העובדתית שרכב אחד מחץ את הנפגעת לרכב האחר. עוד הוסכם כי ככל שייקבע שהרכב הראשון היה ##מעורב## בתאונה, תשפה המבטחת את הגורם המפצה בסכום ששילם לנפגעת לפי הסכם הפשרה; ואילו אם ייקבע כי הרכב הראשון לא היה ##מעורב## בתאונה, ישפה הגורם המפצה את המבטחת בסכום ששילמה. הסדר זה מדגים מנגנון פשרה ייחודי המפריד בין סילוק תביעת הנפגע לבין המשך בירור תביעות השיפוי והחלוקה בין המבטחות עצמן. בכך מתחדדת ההבחנה בין סילוק סופי ומוחלט החוסם כל תביעה עתידית, לבין הסדר ביניים מותנה המאפשר סילוק מיידי של נזקי צד שלישי תוך שמירת זכויות שיפוי הדדיות לבירור שיפוטי מאוחר יותר. ##הגבלת אחריות ותניות פטור בחוזי השכרת רכב## היבט נוסף של הגבלת אחריות כספית בגין נזקי תאונה נדון במסגרת תא"מ 24936-07-16 (שלום תל אביב - יפו), שם עלתה שאלת תוקפה של תניית החרגת אחריות בחוזה השכרת רכב לאחר תאונה שנגרמה באשמת השוכר. חברת ההשכרה טענה כי בהתאם להוראות הסכם ההשכרה ובנסיבות התאונה, השוכרים אחראים למלוא הנזק שנגרם לרכב. מנגד טענו השוכרים כי אחריותם מוגבלת לגובה דמי ההשתתפות העצמית הקבועים בהסכם ההשכרה ולא מעבר לקבוע בנוהל המפקח הארצי על התעבורה. המחלוקת התמקדה בשאלת הכיסוי הביטוחי או החוזי של חברת ההשכרה, והאם תניות המגבילות את אחריות המשכירה תקפות ומחייבות את השוכרים (שהיו נהגים חדשים ששכרו רכב לתקופה של שישה ימים), או שמא חבותם מוגבלת לדמי ההשתתפות העצמית בלבד. סוגיה זו מדגישה כי מערך הזכויות והוויתורים בעקבות תאונה מושפע לא רק ממסמכים שנחתמו בזירת האירוע, אלא גם מתניות חוזיות מוקדמות הקובעות חלוקת סיכונים והגבלת פיצוי. ##בדיקות מומלצות בעת עריכת הסדר וסילוק לאחר תאונה## על מנת להימנע מחסימת תביעות וממחלוקות משפטיות מול חברות הביטוח לאחר תאונת דרכים, מומלץ לנקוט במספר צעדים מעשיים: 1. הימנעות מחתימה חפוזה על ויתור תביעות מוחלט בזירת התאונה בטרם בירור מלוא היקף הנזק וההשלכות על פוליסת הביטוח. 2. הגדרת מהות התשלום באופן מפורש במסמך, ככל שמוסכם על השתתפות עצמית, תוך פירוט מדויק של הסכומים ומבלי לפגוע בזכויות צדדים שלישיים או מבטחות. 3. בחינת תנאי הפוליסה והסכמי השכירות הרלוונטיים כדי לוודא שאין בהסכמות כדי להפר חובות דיווח או תניות החרגה הפוטרות מכיסוי. 4. תיעוד מלא ומדויק של הנזקים והחלפת הפרטים בין הנהגים ללא ניסוח הודאות באחריות שעלולות לחייב את המבטחת בניגוד להוראותיה. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם שטר סילוק שנחתם בין נהגים חוסם את חברת הביטוח מלהגיש תביעת שיבוב? ##ת:## על פי הפסיקה, כפי שנדון למשל בתא"מ 6610-12-17 (שלום רחובות), חתימה על הסכם סילוק תביעות הדדי שבו ויתרו הצדדים על כל טענה ותביעה עשויה להוביל לקביעה כי חברת הביטוח נעדרת זכות תחלוף ולדחיית תביעתה. ##ש:## מה משמעותה של התחייבות לתשלום השתתפות עצמית בזירת התאונה? ##ת:## כפי שצוין בתאד"מ 6947-03-22 (שלום ראשון לציון), הסדר שבו נהג מציע לשאת בעלות ההשתתפות העצמית תמורת הפעלת הפוליסה של הרכב האחר והימנעות מתביעות נוספות, עשוי להוות שטר סילוק שהמחלוקת לגביו מתמקדת בתוקפו ובמשמעותו המשפטית מול הצדדים והמבטחת. ##ש:## האם נטילת אחריות בהסכם בין נהגים מחייבת את הצדדים? ##ת:## במסגרת תא"מ 22969-09-20 (שלום באר שבע) נדון תוקפו של הסכם פשרה שבו נהג נטל אחריות על התאונה והוסכם על תשלום פיצוי כספי, כאשר חזרה מהסכמות אלו הציבה לבירור משפטי את שאלת תוקף ההסכם והשלכותיו על החבות בנזיקין. ##ש:## כיצד מוסדרת חלוקת פיצוי בהסכמי פשרה בין מבטחות? ##ת:## כפי שעלה בע"א 3461-23 (עליון), מבטחות וגורמים מפצים יכולים להגיע להסכם פשרה המאושר כפסק דין שבמסגרתו משולם סכום לנפגעת בחלקים שווים, תוך המשך בירור שאלת החבות והשיפוי ההדדי בהתאם למעורבות כלי הרכב בתאונה. ##להלן פסק דין בעוסק בהסכם בין נהגים לאחר תאונה:## שני נהגים חתמו על הסכם שנוסח ע"י סוכן ביטוח. פסק דין 1. התובעת הגישה תביעת שיבוב כנגד הנתבעים בגין תאונת דרכים שאירעה ב 15/03/04 (להלן - התאונה), וגרמה נזק לרכב מסוג רנו, אשר היה מבוטח על ידה בפוליסת ביטוח (להלן - הרנו; להלן - הפוליסה). בגין נזק זה פיצתה התובעת את המבוטח (להלן - המבוטח) בסך כולל של 3,444 ₪ (כולל שכ"ט שמאי ומשוערך ליום הגשת התביעה). נתבע 1 (להלן - הנתבע) נהג בעת התאונה ברכב מסוג טויוטה (להלן - הטויוטה). נוכח הצהרת ב"כ הצדדים בישיבת 11/05/06 (עמ' 6 לפרוטוקול), נמחקה התביעה נגד נתבע 2 ללא צו להוצאות. 2. ב"כ הצדדים חלוקים באשר לאחריות לתאונה ולגובה הנזק. 3. לטענת התובעת, הטויוטה חנה במקום אסור לחנייה ובולט לתוך הכביש, ובעת שהרנו עבר בסמוך אליו, נפתחה הדלת השמאלית של הטויוטה ופגעה בצידו הימני של הרנו. הנתבע טוען כי הרנו סטה מנתיב נסיעתו ופגע בצדו השמאלי של הטויוטה, אשר חנה כדין בצד הדרך. בנוסף טוען הנתבע, כי לצורכי פשרה חתם עם המבוטח ב 12/05/04 הסכם פשרה (להלן - ההסכם), לפיו שילם סך של 1,345 ₪ בגין פיצוי המבוטח על מלוא נזקיו כתוצאה מהתאונה ולפיכך התובעת מנועה כעת מלתבוע אותו בגין הפיצוי שהעניקה למבוטחה. הנתבע מצידו הגיש תביעת צד ג' כנגד המבוטח, בטענה כי נוכח האמור בהסכם, על המבוטח לשפות את הנתבע בגין כל חיוב במידה ויושת עליו במסגרת תביעה זו. 4. התובעת והמבוטח טוענים, כי מטרת ההסכם היתה לשפות את המבוטח אך ורק בגין נזקי ההשתתפות העצמית והפסד הנחת היעדר תביעות, ואין באמור בו כדי למנוע מהתובעת לעתור נגד הנתבע לתשלום הפיצוי בו נשאה. בנוסף, התובעת טוענת כי ההסכם נחתם לאחר שעברה זכות התחלוף אליה (התובעת שילמה למבוטח את תגמולי הביטוח ב 21/04/04) ולכן אין ההסכם יכול לחייבה במסגרת היחסים בינה לבין הנתבע. 5. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, העדויות ועיון בהסכם, שוכנעתי, לקבוע העובדות והמסקנות הבאות: 5.1. האחריות וגובה הנזק - בשים לב לכך שגרסת התובעת לאופן קרות התאונה היתה עקבית (בכתב התביעה, הודעת המבוטח לחברת הביטוח ועדותו בפניי) ולא נסתרה, ולכך שעצם החתימה על ההסכם מהווה הודאת בעל דין של הנתבע בכל הקשור לאחריותו לתאונה, אני קובע כי מלוא האחריות לקרות התאונה מוטלת על הנתבע. אשר לנזק - מטעם הנתבע לא הוגשה חוות דעת של שמאי באשר לגובה הנזק. בנוסף, לא נטענה כל טענה מבוססת כנגד חוות דעת השמאי מטעם התובעת ועל כן, אני מאמץ את חוות הדעת מטעם התובעת במלואה (בעניין זה יצוין כי השמאי מטעם התובעת לא זומן לעדות על ידי הנתבע ועל כן יש לראות את הנתבע כמי שמסכים לכאורה לאמור בחוות הדעת; ראה לעניין זה - י' קדמי, על הראיות, מהדורת תשס"ד, בעמ' 667 ואילך). 5.2. ההסכם ההסכם קובע: " אני החתום מטה וינבר יורם... מאשר ומצהיר בזה כי קיבלתי מאת ראיק סלמן עבור תאונה סך של 1,345 ₪ וזאת לסילוק כל תביעותיי ודרישותיי בגין המקרה שארע ביום 15/03/04 ואשר כתוצאה ממנו ניזוק צד ימין ברכבי.... עם קבלת הסך הנ"ל... לא תהיינה לי בעתיד כל תביעות ביחס לכל הקשור מן המקרה המתואר לעיל כנגד הפוגע ". בנוסף, המבוטח הוסיף בכתב ידו הערה כדלקמן: " שמי יורם וינבר... וקיבלתי את מלוא הסכום המגיע לי ואין לי כל טענה נוספת הנוגעת לתאונה המדוברת לא לחברת הביטוח שלי ולא לראיק סלמן ". על פי עדות הנתבע, אשר סוכן הביטוח מטעמו ניסח את ההסכם, מטרת ההסכם היתה לפטור אותו מכל תשלום נוסף למבוטח או לחברת הביטוח במידה ויידרש לכך, לאחר שישלם למבוטח את סך הפיצוי הקבוע בהסכם. בנוסף, בהסכם נכתב במפורש כי הוא נערך לסילוק כל תביעותיו ודרישותיו של המבוטח כתוצאה מהתאונה (בהקשר זה יצוין כי בתביעת תחלוף נכנסת חברת הביטוח בנעלי המבוטח וזכות התחלוף תלויה בקיומה של זכות בידי המבוטח לפיצוי בגין מקרה הביטוח). טענת המבוטח כי ההסכם נועד לפצותו רק על דמי ההשתתפות העצמית והפסד הנחת העדר תביעות לא הוכחה, ואף עומדת בניגוד לאמור בהסכם (בהקשר זה יצוין כי לא הוכח על ידי התובעת שהסכום ששולם למבוטח על ידי הנתבע במסגרת ההסכם מהווה את גובה הנזק העצמי של המבוטח, על אף שניתן היה להוכיח זאת, באמצעות הצגת המסמכים הרלוונטיים מחברת הביטוח). נוכח האמור לעיל, אני קובע כי מטרת ההסכם היתה, שעם תשלום הפיצוי למבוטח על ידי הנתבע, מנוע המבוטח מלתבוע את הנתבע בגין נזקים נוספים אשר נגרמו כתוצאה מהתאונה. 5.3. שלושת התנאים הקבועים בסעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 (להלן - החוק), הדרושים להקמת זכות התחלוף של התובעת, התקיימו בענייננו (התגבשות חבות חוזית כלפי המבוטח על פי תנאי הפוליסה, תשלום בפועל של תגמולי הביטוח וקיומה של זכות בידי המבוטח לפיצוי בגין מקרה הביטוח; ראה לעניין זה - ע"א 685/81 ליסנסס וג'נרל חב' לביטוח בע"מ נ' בורכרד ליינס בע"מ, פ"ד לח (3) 421, 429). בנוסף, אין מחלוקת כי ההסכם נערך לאחר תשלום תגמולי הביטוח למבוטח על ידי התובעת. סעיף 62 לחוק, מעביר למבטח ששילם למבוטח תגמולי ביטוח את זכותו של מבוטח לפיצוי כלפי צד שלישי. סעיף 62 (ג) לחוק קובע - "קיבל המבוטח מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי שהיה מגיע למבטח לפי סעיף זה, עליו להעבירו למבטח; עשה פשרה, ויתור או פעולה אחרת הפוגעת בזכות שעברה למבטח, עליו לפצותו בשל כך". על כן, פשרה ויתור או פעולה אחרת שעשה המבוטח לאחר קבלת תגמולי הביטוח, דהיינו, לאחר שזכות התביעה כלפי צד ג' כבר עברה למבטח, נתונים למשטרו של סעיף 62 (ג) לחוק. סעיף זה מקנה למבטח תרופה חוזית (פיצויים) כלפי המבוטח (ראה - ע"א 32/84 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' ישראל קרמר ובנו, פ"ד מא(2), 603; ד' מ' ששון דיני ביטוח (תשמ"ט), עמ' 191-190, 187-186). מכאן, כי בעקבות פשרה כזו מאבד המבטח את הזכות לתבוע שיפוי מהמזיק והניזוק הוא שחייב לפצותו (ראה בהקשר זה - רע"א 7817/99 אבנר איגוד לביטוח ואח' נ' קופת חולים מכבי ואח' פ"ד נז(3), 49 ,עמ' 64-65; ע"א 5/87 דוד ליפשיץ נ' שושנה לוי, פ"ד מב (2) 177, עמ' 192-191). 5.4. נוכח האמור לעיל וקביעותיי בסע' 5.2 לפסק הדין, אני קובע כי התובעת מנועה מלהגיש תביעה כנגד הנתבע בגין הפיצוי ששילמה למבוטח בעקבות התאונה, ועל כן דין התביעה להידחות. 6. אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה וכפועל יוצא מכך גם על דחיית ההודעה לצד ג' ומחייב את התובעת לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין תאונות דרכים כולל מע"מ בשיעור מתון של 3,000 ₪, בהתחשב בכך שדחיתי ההודעה לצד ג' ללא צו להוצאות (התובע וצד ג' יוצגו ע"י אותו עורך דין). תאונת דרכיםחוזה