פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 לפניי תביעה לקבלת תקבולי ביטוח מכח פוליסה לביטוח חיים הכוללת נספח נכות מהעבודה (להלן: "הפוליסה" - נספח א' לכתב התביעה). הצדדים הגיעו להסכמה דיונית כי יינתן פסק דין מנומק על פי סעיף 79א. 1. לטענת התובע, ביום 25.3.03 החליק במדרגות ביתו ונחבל (להלן: "התאונה"). מטעם התובע, ניתנה חוות דעתו של ד"ר אופנהיים, מומחה בתחום האורטופדי, אשר קבע כי לתובע נכות צמיתה בשיעור 10% בשל נזק למיניסקוס בברך שמאל, ו-10% נוספים בשל פגיעה בכתף שמאל. הנתבעת הגישה חוות דעתו של ד"ר גד ולן, אשר קבע כי לתובע לא נותרה כל נכות כתוצאה מהתאונה. 2. בית המשפט מינה את ד"ר אבנטוב כמומחה רפואי מטעמו (להלן: "המומחה"). המומחה קבע בחוות דעתו כי בבדיקת הכתף והברך השמאלית, לא נמצאו סימני אי יציבות או הגבלה בתנועות ועל כן לתובע לא נותרה נכות לצמיתות. לבקשת ב"כ התובע זומן המומחה לחקירה על חוות הדעת. 3. בחקירתו הנגדית פרט המומחה את הבדיקה הקלינית שביצע (פרוט' מיום 10.10.05 עמ' 9 ש' 13-5). ביחס לברך, העיד כי סמוך לאירוע, ועל פי בדיקת MRI משנת 2003, היה קרע חלקי במיניסקוס המהווה "נזק קל" אלא שקרע זה התאחה וכי בבדיקתו שנתיים לאחר מכן, לא מצא ביטוי קליני לכך: "...אבל כשאני בדקתי אותו, כבר לא היו סימנים קליניים לכך. הקליניקה היא זו שקובעת. אם אין כלום בקליניקה, אין נכות..." (עמ' 6 ש' 25-22 ; עמ' 7 ש' 17-15 ; עמ' 8 ש' 17, ש' 24-21 ; עמ' 9 ש' 2-1). המומחה גם הדגיש כי לא נותרה נכות ביחס לכתף. בדרך כלל בית המשפט אינו נוטה להתערב בקביעות שבחוות דעת רפואית, אלא אם ממכלול הראיות עולה כי המסקנה בחוות הדעת נסמכת על עובדות בלתי מהימנות (ע"א 2160/90 רז נ' לאץ, פ"ד מז (5) 170,174), או כאשר מומחה רפואי מסיק מן העובדות המונחות בפניו מסקנה שגויה בדבר שיעור הנכות הרפואית או בדבר הקשר בינה לבין התאונה (ע"א 1156/92 סגל נ' סגל דינים-עליון, כרך לח, 992 ; ע"א 8288/00 קרנית נ' סיכסך דינים-עליון, כרך ס, 17). המומחה נחקר ארוכות, חזר והדגיש לאורך כל החקירה כי לא מצא כל ביטוי בקליניקה לנכותו. חוות הדעת עמדה במבחן החקירה שכנגד. בית המשפט אינו נותן הנחיות למומחה אילו בדיקות לערוך שכן סוג הבדיקה ומהותה הוא עניין שברפואה ונתון לשיקול דעתו של המומחה. לפיכך לא ראיתי מקום לסטות מקביעותיו של המומחה כי לתובע אין היום "נזק קל" במיניסקוס ואין כל ממצא קליני אשר בגינו זכאי לאחוזי נכות ביחס לברך או הכתף. 4. למעלה מן הצורך אוסיף כי אפילו והייתי קובעת כי התובע הוכיח קיומו של "נזק קל" במיניסקוס, קביעת הנכות על פי תקנה 48(1)(ז)(I) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן:"תקנות הביטוח הלאומי") מחייבת קיומה של הגבלה תפקודית ואין די בקיומה של פגיעה אנטומית. הצדדים התייחסו לשאלה זו בסיכומיהם וכל צד תמך יסודותיו בפסיקה שצרף. תקנה 48(ז)(I) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) התש"ל-1969 (להלן: "תקנות הנכים") זהה בנוסחה לתקנת הביטוח הלאומי ועל כן ניתן ללמוד גזרה שווה מהתייחסות הפסיקה לשאלה זו. בע"א 1093/02 (ת"א) זיגלמן נ' משרד הביטחון דינים-מחוזי, כרך לג(10), 966 נקבע כי יש לפרש את המונח "נזק" בקורלציה עם הגדרת "נכות". "נכות" על פי הגדרתה משמעה איבוד או הפחתה בכושר ולא סביר שממצא בדיקתי, בין ממצא הדמיה או אחר, יקנה נכות בלא שלאותה נכות תהא ביטוי בקליניקה. כך גם נקבע בפסקי דין נוספים (ראה: ב"ל (ב"ש) 1516/03 אבי אלמקייס נ' המוסד לביטוח הלאומי (צורף כנספח ז' לסיכומי הנתבעת) ; בר"ע 1400/01 נגה אבולוף נ' המוסד לביטוח לאומי תק-אר 2001 (3), 442 ; ע"א 1750/02 בוריס פרלמן נ' קצין תגמולים דינים-מחוזי, כרך לד(2), 753). כאמור, למומחה שמונה מטעם בית המשפט שיקול הדעת אילו בדיקות לבצע ובעניין זה פירט המומחה בחוות דעתו ובחקירה שכנגד את בדיקתו. המומחה חזר לכל אורך החקירה והדגיש כי לא מצא כל ביטוי בקליניקה באשר להפחתה בכושר הפעולה, ועל כן ונוכח האמור לעיל, מצאתי לאמץ כל קביעותיו ומסקנותיו. 5. בסיכומיו הכביר התובע מילים אודות פרשנות פוליסה. מן המפורסמות כי פוליסה היא חוזה ועל כן יש להתייחס לכללי הפרשנות שנקבעו בעניין זה. לשון הפוליסה אינו המקור היחיד לתכליתה. בצד הלשון עומדת התכלית האובייקטיבית, כפי שצדדים הוגנים, המגנים על האינטרסים הטיפוסיים מעצבים אותה. כאשר ישנו מצב של חוסר ודאות וערפול באשר לתכליתה של הפוליסה והפרשן נתקל במספר תכליות אפשריות, מבלי שעולה בידו לגבש תכלית סופית, על הפרשן, לעשות שימוש בשיקול דעתו ולגבש במיטב האובייקטיביות האפשריות את התכלית העומדת ביסוד הטקסט (ע"א 779/89 יעקב שלו נ' סלע חברה לביטוח פ"ד מח (1) 221). בענייננו, הפוליסה ברורה ובהירה, לרבות ההגדרות המנויות בה, ועל כן לא מצאתי לקבל את טענות התובע כי הפוליסה לא קובעת כי לצורך קביעת נכות יש לערוך בדיקה קלינית. הפוליסה קובעת נכות מהי ובעניין זה הצדדים צרפו חוות דעת מטעמם ובית המשפט מינה מומחה מטעמו. גם חוות הדעת שצורפה מטעם התובע כללה בדיקה קלינית והיא הנותנת שבדיקה קלינית היא חלק חשוב בקביעת דרגת נכות של הנפגע. 6. בשולי פסק הדין אוסיף כי אני דוחה טענות הנתבעת כי האירוע אינו בגדר "תאונה" על פי הפוליסה וכי התובע הפר את חובת הגילוי. הצדדים בחרו לוותר על שמיעת הראיות בתיק ועל כן הנתבעת לא הוכיחה טענותיה אלה. 7. נוכח האמור לעיל אני דוחה את התביעה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. נכותביטוח חייםנכות מעבודה