תאונה בין שתי משאיות

פסק דין בפני תביעה על סך 141,553 ₪ בגין נזק שנגרם למשאית סקניה המבוטחת ע"י התובעת בעת שהיתה נהוגה בידי סטניסלב זכבוסקי בתאונה מיום 21/2/02 עם משאית דאף (מסוג סמיטריילר המיועדת להובלת מלט, חול וסיד) נהוגה בידי אלכסנדר סטפנקוב ומבוטחת ע"י הנתבעת. בגין אותו אירוע הגישה הנתבעת תביעה שכנגד נגד התובעת והנהג מטעמה. לטענת התובעת, כשהתקרבה הסקניה לצומת היה הרמזור בכיוון נסיעתה אדום. נהג הסקניה החל להאט, אך בינתיים התחלף הרמזור לירוק, ולכן הוא המשיך בנסיעה ונכנס לצומת במטרה לפנות שמאלה כשלפתע הגיעה משמאלו משאית הדאף, שנהגה לא עצר ברמזור אדום שדלק בכיוון נסיעתו, ופגע בסקניה בחלקה השמאלי קדמי. לטענת הנתבעת הגיע נהג הדאף לצומת, ועצר ברמזור אדום כאשר לפניו עמד רכב פרטי. כשהתחלף הרמזור לירוק, החל הרכב הפרטי לנסוע ואחריו הדאף שמפאת כובדה התנהלה לאיטה. נהג הדאף ראה את הסקניה מתקדמת לכיוון הצומת כשהיא במרחק של כ- 80 מטרים מהצומת. כאשר היתה הדאף במחצית הצומת, התחיל הרמזור הירוק להבהב. נהג הדאף שהיה חייב לסיים את חציית הצומת שאחרת היה חוסם אותה, המשיך בנסיעה כדי לפנות את הצומת, אלא שאז התנגשה הסקניה עם עם חזיתה בדופן הדאף, בין הגורר לנתמך. כמו כן הגישה הנתבעת תביעה שכנגד, על סך של 5,942 ₪. התאונה אירעה שעה שנהג הסקנייה נכנס אל הצומת מכביש 3, תוך פנייה שמאלה לכביש 40, ומשמאלו, מכביש 40 , נכנס נהג הדאף מצפון לדרום, כשהוא חוצה את הצומת ישר. נהג הסקניה העיד כי נסע לאט שכן הרמזור לפנייה שמאלה היה אדום. תוך כדי נסיעה איטית, עם המשאית העמוסה, התחלף הרמזור לצהוב ולאחר מכן ירוק, ולכן הוא המשיך בנסיעה במהירות של מקסימום 10 קמ"ש, בנתיב הימני. כמו כן העיד כי ראה רק את הקבינה של הדאף ולא את גופה בשל שלט גדול המוצב בכביש, והעובדה שהכביש בו הגיעה הדאף מתעקל. להערכתו ראה את הדאף כשהיה במחרק של 25-30 מטרים ממנה, וכי פגע במיכל הסולר שנמצא אחרי הקבינה (ולאחר מכן העיד כי פגע בגלגלים). בנוסף העיד שכאשר הוא נכנס לצומת הוא ראה את הסמיטריילר בצד שמאל, לא בתוך הצומת. נהג הדאף העיד כי אף היא היתה עמוסה, כי כשהגיע לצומת היה רמזור אדום בו עמד, כלפניו רכב פרטי, וראה במרחק של כמה עשרות מטרים את הסקניה. כשהתחלף הרמזור לירוק החלו הוא והרכב הפרטי בנסיעה, וכשהיה באמצע הצומת, עצר הרכב הפרטי כדי לאפשר למשהו לעבור את הכביש. לטענתו כשהיה בסוף מעבר החצייה היה אור צהוב מהבהב ואז שמע את קול ההתנגשות. עפ"י חוות דעתו של חוקר תאונות הדרכים ג'ובני יצחק, שערך חוו"ד מטעם התובעת, הוא שוחח עם שני הנהגים על מנת לקבל את גרסאותיהם, ואז מסר לו נהג הדאף כי הבחין מרחוק ברמזור הירוק, כשהתקרב חשש שהרמזור יתחלף לאדום לכן האט, לאחר מכן ראה כי הרמזור מהבהב ירוק, לכן האט עד כדי 5 קמ"ש במטרה לעצור, בהיותו בקו העצירה התחלף האור לצהוב והוא החליט לעבור משום שסבר כי יתקשה לבלום את המשאית העמוסה. לכן נכנס לצומת בתחילת הצהוב. כמו כן מסר נהג הדאף למר ג'ובני כי ראה את הסקניה מתקרבת מימינו לצומת באיטיות. בנוסף מסר נהג הדאף למר ג'ובני, עפ"י חוות דעתו, כי כשנכנס לצומת התכוון להחליף הילוך משני לשלישי ולהאיץ את המשאית אלא שאז נכנסה הסקניה מימינו, ופגעה בדופן ימין של של הדאף. הן בחווה"ד והן בעדותו ציין מר ג'ובני כי נהג הסמיטריילר אינו דובר עברית רהוטה אך לאחר שיחה ארוכה נראה כי קיבל ממנו גרסה ברורה. עדותו של נהג הדאף ניתנה באמצעות מתורגמנית לשפה הרוסית. נהג הדאף חזר והכחיש בעדותו כי נכנס לצומת בצהוב, וכן שכשהיה בתוך הצומת התחלף האור ברמזור לאדום. עפ"י חוות דעתו של מר ג'ובני, אם התחלף הרמזור לצהוב כשנהג הדאף היה לפני קו העצירה והוא נכנס לצומת במהירות של 5 קמ"ש, לא יכול היה נהג הדאף להספיק לחצות את הצומת באור צהוב, והאור בכיוון נסיעתו היה מתחלף לאדום בעודו בצומת. בחלק המסקנות קבע מר ג'ובני כי לא ניתן לקבוע חד משמעית מי נכנס לצומת באור אדום אך כי עפ"י גרסת נהג הדאף בצירוף סבב הרמזור והמרחק שעברה הדאף עד למגע, תיתכן אפשרות סבירה לפיה אחר נהג הדאף בכניסה לצומת ונכנס באור אדום. עוד בהיותו בתוך הצומת התקבל ירוק בכיוון נסיעת הסקניה שנכנסה לצומת בלי לשים לב כי הדאף נמצאת בתוך הצומת, ופגע בו. לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בחומר הראיות הגעתי לכלל מסקנה כי לא ניתן להכריע בין הגרסאות ולקבוע מי מהנהגים עבר בצומת ברמזור אדום. ב"כ התובעת טוענת כי מדובר בגרסה מול גרסה, כי בעדותו של נהג הדאף נפלו סתירות, וכי יש לקבל את הגרסה האמינה והסבירה יותר, דהיינו גרסתו של נהג הסקניה, ואל לו להסתמך על נטלי ראייה. ראשית, השאלה אם ניתן לקבוע ממצא פוזיטיבי, תלויה במכלול חומר הראיות, בהתייחס לשאלות השנויות במחלוקת, כולל כמובן סתירות שנפלו בגרסאות העדים. שנית, אכן בעדותו של נהג הדאף נפלו סתירות, אך גם גרסתו של נהג הסקניה אינה מתיישבת עם חומר הראיות בעניינים מהותיים. באת כח התובעת טוענת כי נהג התובעת העיד כי כאשר נכנס לצומת לא היה רכב אשר חסם את דרכו וכי הצומת בנתיב נסיעתו היה פנוי (עמ' 2 לסיכומים פיסקה שנייה), ולא כך הוא. נהג המשאית העיד בעמ' 1 לפרוטוקול כי הצומת היה פנוי כשהחל להיכנס אליו, וכן העיד כי ראה רק את הקבינה של הדאף בשל השלט שהיה מוצב בסמוך לצומת. עדות זו אינה מתיישבת עם תרשים הצומת ומקום התרחשות התאונה (עמ' 4 לחוות דעתו של מר ג'ובני) וממנו עולה כי התאונה היתה סמוך לכניסתו של נהג הסקניה לצומת כשהוא נוסע בנתיב הימני, וסמוך לסיום הצומת על ידי הדאף. עפ"י נתוני הצומת עפ"י חווה"ד שדה הראייה של שני הנהגים היה גדול, וסמיטריילר הוא רכב שקשה שלא לראות, במיוחד בשעה בה אירעה התאונה, כאשר הכביש פנוי. עניינינו גם אינו דומה לאמור בבר"ע (ירושלים) 2271/96 מאיר דהן נ אייל רייכמן מפי כב' השופט מ. גל, שם היתה בפני ביהמ"ש "מקצת הודאה" מצד הנתבע על כך שנכנס אל תחום הצומת בזמן חילופי האורות ברמזור. בעדותו הכחיש הנתבע נמרצות את הטענה לפיה נכנס לצומת בצהוב, וגם בהודעתו לנתבעת מסר כי כאשר חצה את הצומת בירוק, לקראת סוף הצומת, החל הרמזור להבהב. לא מצאתי לנכון לתת משקל לטענה כי נהג הדאף הודה בשיחה טלפונית עם המומחה מטעם התובעת, מר ג'ובני, כי עבר את קו הצומת בצהוב, במיוחד שנהג הדאף דובר עברית רצוצה, דבר שאותו ציין גם מר ג'ובני בהגינותו. לפיכך נדחות התביעה והתביעה שכנגד. בנסיבות, לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות. משאיתתאונת משאית