להלן פסק דין בנושא תאונת דרכים בכביש אשדוד תל אביב - פגיעה מאחור ברכב שעצר בהנחיית שוטר: 1. התובעת טוענת כי תוך כדי נסיעה, סמוך לצומת אשדוד (בכביש אשדוד ת"א), האט רכב התובעת נסיעתו ועצר על פי הנחיית שוטר שסימן לו לעצור על מנת לאפשר להולכי רגל לחצות. בשעה שרכב התובעת בעצירה מוחלטת, הגיח מאחור רכב הנתבעים (משאית) ופגע מאחור, בעוצמה, ברכב התובעת. כתוצאה מהפגיעה נגרם נזק לרכב התובעת. 2. נתבע 1 לא הגיש כתב הגנה. נתבע 1 הוא מי שנהג ברכב הפוגע. מעדותו הראשונית של נתבע 1 עולה כי התאונה נגרמה לא בשל רשלנותו בנהיגתו את הרכב הפוגע אלא משום שהבלמים ברכב בו נהג לא היו תקינים. 3. נתבעת 2 הינה מעסיקתו של הנתבע 1 במועדים הרלוונטיים לתביעה והבעלים של הרכב הפוגע. נתבעת 2 טוענת כי הבלמים ברכבה היו תקינים וכי קצין בטיחות בדק הרכב לאחר התאונה ומצא שהבלמים היו תקינים. לטענת נתבעת 2, התאונה ארעה עקב נהיגה לא אחראית של נתבע 1. 4. נתבעת 3 סרבה ליתן כיסוי ביטוחי לנתבעת 2 בטענה כי בלמי הרכב לא היו תקינים, ונתבעים 1 ו - 2 ידעו שיש תקלה בבלמים ולמרות זאת לא מנעו את נסיעת הרכב. בנסיבות אלה טוענת חברת הביטוח (נתבעת 3) כי אין כיסוי ביטוחי מאחר ורכב הנתבעים לא היה תקין ולא ננקטו אמצעים סבירים כנדרש בפוליסה לאחזקה נאותה של הרכב. 5. בהתאם הגישה נתבעת 2 תביעה על פי הודעת צד ג' כנגד הנהג ברכבה, הוא נתבע 1 וכנגד חברת הביטוח, היא נתבעת 3. 6. בעמוד 15 לפרוטוקול ישיבת 29.5.06 הודיעו ב"כ הצדדים כי למרות שלא הושלם הליך הבאת הראיות, הרי שהכל מסכימים כי הוכחה אחריותו של נתבע 1 לגרם התאונה. כן הסכימו ב"כ הצדדים על היקף הנזק שנגרם לרכב התובעת בתאונה, דהיינו בהתאם למפורט בכתב התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 7.6.01, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 10% בתוספת מע"מ. לסכום יש להוסיף אגרת משפט כפי ששולמה ושכר עד התובעת בסך 250 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום 29.5.06. הוסכם גם כי סכום הנזק ישולם לתובעת לאחר שתוכרע המחלוקת שבין הנתבעים לצדדים ג'. 7. על מנת להכריע במחלוקת על פי הודעת צד ג', עיינתי בחומר הראיות אשר הניחו בפניי הצדדים לרבות חומר מתיק המשטרה. גם שמעתי את עדויות העדים הבאים: א. מר בוריס שוורצמן, הוא נתבע 1 וצד ג' 1. ב. מר דוד דבן, קצין הבטיחות אצל הנתבעת 2. ג. רס"ר יוסי גואטה מי שערך וחתם דוח פעולה מיום 22.4.01. ד. מר שאול קדם - חוקר מטעם נתבעת 3, היא צד ג' 2. (יצויין כי העיד בפניי בשלב מוקדם גם מר דוד בר - הנהג ברכב התובעת). לאחר בחינה, שקילה ואיזון של כלל חומר הראיות ולאחר עריכת מאזן ההסתברויות, שוכנעתי כי נתבע 1 מר בוריס שוורצמן נושא באחריות בלעדית לנזק שנגרם לרכב התובעת. גם שוכנעתי כי נתבע 1 היה מועסק ביום אירוע התאונה ע"י נתבעת 2, לוטפי ובניו סחר והשקעות בע"מ וכי הרכב בו נהג נתבע 1 היה מבוטח אצל נתבעת 3, הדר חברה לביטוח בע"מ. נתבעת 3 לא הצליחה להרים הנטל המוטל עליה להוכיח כי נתבעים 1 ו - 2 התרשלו בתחזוקת הרכב הפוגע וכי בנסיבות אלה מוחרג הכיסוי הביטוחי לרכב זה ואנמק: מר שוורצמן, בעדותו בפניי, הסביר כי אומנם היו לו תלונות בעבר, כלפי המעסיק, בנוגע לתקינות משאית ואולם התלונות לא התייחסו לרכב הספציפי אשר היה מעורב בתאונה זו. (ראה עמ' 28 ש' 19 -21 לפרוטוקול 18.2.07). מר שוורצמן חזר וטען כי הברקסים של הרכב הספציפי שהיה מעורב בתאונה, היו תקינים. (ראה עמ' 26 ש' 26 - 28 ועמ' 28 ש' 28 - 29 לפרוטוקול 18.2.07). ערה אני להבדלים בין גירסת מר שוורצמן בעדותו בפניי לבין הודעתו במשטרה. מבדיקת מכלול חומר הראיות שהונח בפניי, אני מוצאת לקבוע כי הנהג שוורצמן, ביקש להסיר מעצמו אחריות לאירוע התאונה. זו היתה תגובתו הספונטנית, במיוחד כשראה שלא ציית להוראת שוטר וגרם נזק לרכוש וגם סיכן חיי אנשים בדרך. לפיכך בחר להטיל את האשמה על תקינות הרכב. בשום אופן לא הוכח לי כי אכן הברקסים ברכב הפוגע או בנגרר, לא היו תקינים. נתבעת 3 מסתמכת אך ורק על אמירות נהג הרכב הפוגע, בסמוך לאחר אירוע התאונה וכאמור, לאמירות אלה יש להתייחס בזהירות. יצויין כי נתבעת 3 נמנעה מלפעול לקבל דיווח בקשר עם מצב הרכב הפוגע עובר לתאונה ולאחריו, במיוחד ביחס למצב הבלמים. חוקר מטעם הנתבעת מר קדם, נמנע במפורש לבצע את הבדיקות הנדרשות ביחס לרכב הספציפי, מול המוסך המטפל ומול הגורמים הרלוונטיים אצל נתבעת 2. נתבעת 3 סומכת יתדותיה, כולם, בדוח החקירה וממצאיו (דו"ח שנערך ע"י החוקר מר קדם) ואולם הוכח בפני בעדותו של מר קדם, כי דוח זה כולו מבוסס על עדות שמועה ומר קדם נמנע מלבצע בדיקות מהותיות שהיה באפשרותו לבצע ואף חייב היה לבצע, על מנת לבסס את טענותיו. יצויין כי מר דבן, קצין הבטיחות אצל נתבעת 2 הגיש חומר רלוונטי ביחס לטיפול במערכת הבלימה שנעשה ברכב הספציפי עובר לאירוע התאונה ומעדותו ומהמסמכים שהגיש, לא ניכרה כל הזנחה בטיפול בבלמי הרכב. כידוע, הנטל להוכיח את ההחרגה הוא על המבטח. מסקנתי מחומר הראיות אשר בפני היא כי לא הוכחה הזנחה בטיפול ברכב נתבעת 2, הזנחה אשר גרמה לתאונה. שוכנעתי כי התאונה נגרמה בשל נהיגתו של נתבע 1, אשר לא בלם או לא בלם באופן ראוי, פגע ברכב התובעת וגרם בו נזק. לרכב בו נהג נתבע 1 היה כיסוי ביטוחי אצל נתבעת 3 במועד התאונה. סיכומו של דבר: 1. נתבעת 3, הדר חברה לביטוח בע"מ, תישא בנזקיה המוכחים של התובעת כמפורט בסעיף 8 לכתב התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 7.6.01, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 10% בתוספת מע"מ. כן תישא נתבעת 3 באגרת המשפט כפי ששולמה ובשכר עד התובעת בסך 250 ₪. גם סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה ממועד תשלומם. 2. נתבעת 3 תישא בהוצאות נתבעת 2 (המודיעה) כדלקמן: אגרת משפט כפי ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ + מע"מ. 3. התביעה על פי הודעת צד ג', כנגד צד ג' 1 שוורצמן בוריס, נדחית ללא צו להוצאות. משטרהרכבתאונת דרכיםתאונה מאחורשוטרנזק לרכב