בשים לב למהות עבודתו של עורך הדין כעוזר משפטי בתקופת עבודתו בבית המשפט, נדרש להיעשות האיזון הראוי בין זכותו היסודית והחוקתית לחופש העיסוק כעורך דין בתחום התמחותו, לרבות זכותו לעסק עצמאי משלו ולייצוג לקוחות במקום מגוריו ועבודתו; לבין האינטרס הציבורי של שמירת עקרון מראית פני הצדק וקיומו של הליך משפטי הוגן, צודק ויעיל, בבית המשפט בו שימש עד לאחרונה כעוזר משפטי. ככל שמדובר במניעות מייצוג לקוחות והופעה בפני שופט או שופטים מסוימים בבית המשפט, עקב סמיכות סיום העסקה כעוזר משפטי, וייצוג לקוחות באותו בית משפט, ייבחנו שיקולים של עצם הצורך בהגבלת הייצוג, טיבה, היקפה ותקופת המניעות. וזאת, מבחינת מיקום וסוג פעילות, ומידת הפגיעה בעורך הדין. הכל, לאור שיקולים של סבירות ומידתיות ובשים לב לנסיבות המקרה הנדון [על הגבלה סבירה ומידתית של חופש העיסוק, ראו: ע"ע 189/03 גירית בע"מ - מרדכי אביב (לא פורסם), 18.12.2003; ע"ע 164/99 דן פרומר - רדגארד בע"מ, פד"ע ל"ד 249; ע"א 6601/96 AES SYSTEM INC. ואח' נ' משה סער, פ"ד נ"ד(3) 850]. עם זאת, וככלל, במסגרת האיזון המידתי והסביר בין חופש העיסוק למראית פני הצדק, יטו כפות המאזניים אל עבר הזכות החוקתית של חופש העיסוק. בעוד אשר שיקולים של בחינת מראית פני הצדק יבחנו, ככל הנדרש, על ידי השופט היושב לדין, בנסיבות המקרה הספציפי ועל פי כללי הפסלות הרגילים, ככל שטענה ממין זו תעלה. עורך דיןשופטיםשאלות משפטיותלקוחות