##אחריות המעסיק על נפילה בעקבות רצפה רטובה במטבח:## הלכה היא כי מעביד, חב כלפי עובדו, חובת זהירות רחבה הכוללת חובה להנהיג שיטת עבודה בטוחה, להדריך את העובד ולהזהירו בדבר הסיכונים הטמונים בה כדי למנוע נפילות בעקבות רצפה רטובה במטבח. בע"א 250/64 לוגסי נ' חברת שק"ם בע"מ, נפסק כי: "אפשרות של החלקה או נפילה סתם בעבודה ללא סיבה נראית לעין קיימת תמיד, והמעביד אינו נושא באחריות להחלקה או נפילה כזו" - יחד עם זאת, בנסיבות שנדונו שם נקבע כי: "... לא הוכח, כאמור, כי במקום נפילתה של המערערת היתה באותו זמן רצפת המטבח רטובה ממים או משמן" ##רשלנות תורמת בנפילה בעקבות רצפה רטובה במטבח:## אשר לתרומת רשלנות - בע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אמסלם, חזר בית המשפט על העיקרון הבסיסי שנקבע בע"א 655/80 הנ"ל כי במקרה של תאונת עבודה אשר בה נפגע עובד, יש לדקדק דווקא עם המעביד בכל הנוגע להטלת האחריות. בנסיבות שנדונו שם, הוערכה תרומת רשלנותו של טבח (שף) במטבח מלון אשר עבר במטבח בריצה כשבידיו קערה ובא בשר במשקל של 25-30 ק"ג והחליק על כתם שמן, בשיעור של 1/3. ##להלן פסק דין בנושא נפילה בעקבות רצפה רטובה במטבח:## מבוא 1. תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 1984, כתוצאה מתאונת עבודה שארעה לה ביום 5.4.06, במהלך עבודתה כמלצרית, במלון הרודס אילת - הנתבע מס' 1 (להלן: "המלון"). הנתבעת מס' 2, ביטחה את אחריות המלון בביטוח אחריות מעבידים (להלן יקראו ביחד: "הנתבעים"). 2. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), כתאונת עבודה. 3. הצדדים חלוקים בשאלת נסיבות ארוע התאונה, בשאלת האחריות ובשאלת גובה הנזק. נסיבות ארוע התאונה 4. התובעת תארה בתצהירה את נסיבות ארוע התאונה, כדלקמן: "ביום 05/04/06 בשעה 22:00 או בסמוך לכך נפגעתי בתאונה בשעה שעבדתי במטבח במלון "הרודס" השייך לנתבע והממוקם באילת. ביום התאונה התבקשתי על ידי הקפטן להביא כוסות מהמטבח. בהתאם לכך נכנסתי למטבח, אשר היה רטוב כבר מתחילתו היות וככל הנראה שטפו את המטבח באותו הזמן. היות והבחנתי ברטיבות התהלכתי בזהירות מחשש להחלקה. כשהגעתי למרכז המטבח בכדי להביא את הכוסות החלקתי על מים שהיו על רצפת המטבח ושככל הנראה נגרפו לאזור זה ולא התנקזו לאף מקום. ניסיתי לייצב את עצמי על-ידי שליחת ידי הימנית בכדי לאחוז בדבר מה תוך כדי שאני מחליקה אך לשווא היות ונפילתי הייתה בלתי נמנעת. כתוצאה מכך כאמור נפלתי ונחבלתי בעוצמה בכתף ימין..." (סעיף 3 לתצהיר, ת/1). 5. התובעת העידה בחקירתה הנגדית כי עבדה במלון, משך כשלושה שבועות עובר לתאונה וכי היתה זו הפעם הראשונה שעבדה בחדר האוכל בו ארעה התאונה. התובעת הוסיפה והעידה כי בעת ארוע התאונה, חדר האוכל כבר היה ריק מאורחים וכי בעת שנכנסה למטבח, הבחינה כי הרצפה רטובה ונזהרה בהליכתה אך כשהגיעה בסמוך לעמדת הכוסות, החליקה על שלולית מים, וכדבריה: "הבחנתי ברטיבות שכנראה שטפו את הרצפה. הרצפה היתה לחה וכשניגשתי להביא את הכוסות, לא הבחנתי שהיתה שלולית מים. התמקדתי בכוסות והחלקתי…" (עמ' 8 לפרוטוקול), ובהמשך: "כשנכנסתי למטבח, הלכתי בזהירות כי הבחנתי ששטפו את המטבח. כשהגעתי לכוסות, הסתכלתי על הכוסות ולא הבחנתי שאני הולכת לדרוך על שלולית של מים. ברגע שהגעתי לרצפה והרצפה רטובה ועובד זר בא ועזר לי, הבחנתי שאני במקום עם מלא מים" (עמ' 9 לפרוטוקול). התובעת העידה כי אין היא יודעת את שמו ופרטיו של אותו עובד זר, אשר עזר לה לקום לאחר התאונה ואישרה כי לא סיפרה לאיש מעובדי המלון על התאונה מיד לאחר התרחשותה שכן סברה כי מדובר במכה יבשה ולא עלה על דעתה שמדובר בפגיעה של ממש (עמ' 9-10 לפרוטוקול). התובעת הוסיפה והעידה כי כשהגיעה לביתה, התקשרה לאמה וסיפרה לה בטלפון, על פגיעתה וזו אמרה לה לפנות לטיפול רפואי. לפיכך ומשכאביה התגברו, התקשרה לחברתה, שרון מרדכי, סיפרה לה על הארוע וביקשה ממנה להתלוות אליה לבית החולים יוספטל שבאילת. 6. אמה של התובעת, גב' סמדר פזרקר, ציינה בתצהירה כי התובעת התקשרה אליה וסיפרה לה על דבר ארוע התאונה וכי בתשובה לשאלתה מדוע החליקה, ציינה התובעת כי החליקה על מים אשר נקוו במטבח (סעיף 3 לתצהיר, ת/2 ועמ' 13-14 לפרוטוקול). 7. יצויין כי התובעת הגישה תצהיר של חברתה, גב' שרון מרדכי, אך זו לא התייצבה לעדות, לפיכך תצהירה לא התקבל כראיה. 8. ב"כ הנתבעים טען כי דין התביעה להדחות באשר גרסתה של התובעת, בדבר קיום מפגע של רטיבות ושלולית מים במטבח, הינה בגדר עדות יחידה של בעל דין אשר אינה מוצאת כל תימוכין בראיה חיצונית. ב"כ הנתבעים מוסיף וטוען כי עצם העובדה שבמסמכים שנערכו בסמוך לאחר התאונה, לא נרשם כי התובעת נפלה עקב רטיבות, מצביעה על כך שמדובר בגרסה כבושה שגובשה למעשה רק עם הגשת התביעה - אקדים ואומר כי בנסיבות העניין, לא ראיתי לקבל טענות אלה. איני מתעלמת מכך שעדותה של התובעת בדבר נסיבות ארוע התאונה, הינה עדות יחידה של בעל דין הנתמכת רק בעדות אמה בדבר הגרסה ששמעה מהתובעת, לאחר התאונה. יחד עם זאת, מצאתי את עדות התובעת אמינה וכנה ובנסיבות העניין, סבורה אני כי החיזוק הנדרש לעדות התובעת, מצוי בהמנעות הנתבעים מהבאת עדים - ואפרט את דברי. 9. התובעת מסרה עדות סדורה וקוהרנטית בדבר נסיבות הארוע בכללותו וגרסתה לא נסתרה ולא עורערה. יתרה מכך, התובעת דייקה בפרטים ולא היססה להודות בעובדות שלכאורה עומדות בניגוד לאינטרס שלה. התובעת השיבה ללא כחל וסרק כי בעת שנכנסה למטבח, ראתה שהרצפה לחה ורטובה לאחר שטיפתה ועל כן נזהרה בהליכתה אלא שלא הבחינה בשלולית מים שנקוותה בסמוך לעמדת הכוסות והחליקה. התובעת אישרה שלא הודיעה, בו במקום, לאיש מהממונים עליה במלון, על ארוע התאונה שכן סברה כי מדובר במכה יבשה אשר השפעותיה יחלפו ללא צורך בטיפול. התנהלותה זו של התובעת, סבירה ומתיישבת עם נסיבות הפגיעה אשר לא הצריכה פניה לטיפול רפואי מיידי והראיה שהתובעת פנתה לחדר המיון, רק בחלוף מספר שעות. 10. בתעודת חדר מיון מבית חולים יוספטל, מיום 6.4.06 (נספח ב' לתצהיר, ת/1), נרשם: "נפלה ונחבלה בכתף זרוע ימין". בתעודה ראשונה לנפגע בעבודה (נספח ג' לתצהיר, ת/1), נרשם: "אתמול נפלה בעבודה ונחבלה בכתף ימין...". הנתבעים מנסים להאחז בכך שלא נרשם כי התובעת החליקה בגין מים או רטיבות. מעבר לכך שאין מדובר במסמכים שנערכו על ידי התובעת, הרי שיש לזכור כי מדובר ברישום שנעשה לצורך טיפול רפואי ולא לצורך ברור נסיבות ארוע התאונה, מה גם שאין בעצם העובדה שלא נרשם בתעודות הרפואיות כי התובעת החליקה בשל רטיבות, כדי לסתור את גרסת התובעת בדבר נסיבות ארוע התאונה. 11. התובעת העידה כי למחרת בבוקר, דיווחה ל"קפטן" - אלכס על דבר ארוע התאונה. בטופס בל/250 שנערך ונחתם על ידי קב"ט המלון ביום 9.4.06, נרשם: "החליקה במטבח ונפלה על כתף / יד ימין". מכאן שהן ה"קפטן" שהיה הממונה הישיר על התובעת והן קב"ט המלון, ידעו על דבר ארוע התאונה, בסמוך לאחר התרחשותה. עצם העובדה שה"קפטן" או בעל תפקיד אחר בהנהלת המלון לא הובאו לעדות על מנת להעיד בדבר הגרסה שנמסרה על ידי התובעת, בסמוך לאחר התאונה ולהבהיר האם נערך על ידי המלון ברור בנוגע לנסיבות ארוע התאונה, מהווה חיזוק ותימוכין לגרסת התובעת. יוזכר כי הלכה היא שבעל דין הנמנע מלהביא ראיות או עדויות שהיה בהן כדי לתמוך בגרסתו, מטבע הדברים, קמה הנחה לרעתו כי לא היה באותן עדויות או ראיות כדי לסייע לו בהוכחת טענותיו, ראה לעניין זה: ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתיתיהו ואח', פ"ד מה (4) 651, ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 595, 602-603 וע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג, פ"ד מז (2) 605, 614-615 - ובענייננו, הימנעות המלון מהבאת הקפטן או הקב"ט לעדות על מנת שיעידו בדבר הגרסה ששמעו מפי התובעת בסמוך לאחר התאונה והאם ניסו לברר עמה את הסיבה לנפילתה, מהווה חיזוק לגרסת התובעת. לא זו אף זו, עצם העובדה שלא הובאה כל עדות מטעם המלון הסותרת את טענת התובעת כי בשעת ארוע התאונה, רצפת המטבח היתה רטובה עקב שטיפתה, מהווה אישור לגרסת התובעת בעניין זה. 12. התובעת עומתה עם תאור נסיבות ארוע התאונה בטופס "תביעה לדמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה", אשר נערך ונכתב על ידה, ביום 28.5.06, כי: "לקראת סוף המשמרת הקפטן ביקש ממני להביא כוסות מהמטבח, ונכנסתי למטבח והחלקתי על כתף יד ימין". וכשנשאלה מדוע לא ציינה כי נפלה עקב רטיבות, השיבה: "הלכתי לפי המסמכים הרפואיים וראיתי שאף אחד לא רשם, אז חשבתי שלא צריך לרשום את זה כי זה ברור כי החלקתי רק בגלל זה" (עמ' 10 לפרוטוקול). בנסיבות העניין, כאשר בעדותה של התובעת לא נתגלו סתירות, איני סבורה כי העדר פרוט של נסיבות ארוע התאונה במלואן, בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה אשר הוגש למל"ל, צריך לעמוד לתובעת לרועץ, במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בתובעת שהיתה צעירה כבת 22 בעת ההיא וניתן לקבל הטענה כי לא היתה מודעת לחשיבות פרוט מלוא נסיבות ארוע התאונה כאשר ברי כי בכל הנוגע לתביעה למל"ל, אין חשיבות לסיבת הנפילה. 13. מהטעמים האמורים ראיתי כאמור לקבל את גרסת התובעת כי בעת שנכנסה למטבח, על מנת להביא כוסות כבקשת הקפטן, החליקה על מים שהיו על רצפת המטבח. שאלת האחריות 14. הלכה היא כי מעביד, חב כלפי עובדו, חובת זהירות רחבה הכוללת חובה להנהיג שיטת עבודה בטוחה, להדריך את העובד ולהזהירו בדבר הסיכונים הטמונים בה, ראה לעניין זה: ע"א 663/88 שריזיאן נ' לבידי אשקלון בע"מ, פ"ד מז (3) 225 וע"א 655/80 מפעלי קירור בצפון בע"מ נ' מרציאנו, פ"ד לו (2) 592. 15. אכן וכפי שנפסק בע"א 250/64 לוגסי נ' חברת שק"ם בע"מ, פ"ד יט (1) 30: "אפשרות של החלקה או נפילה סתם בעבודה ללא סיבה נראית לעין קיימת תמיד, והמעביד אינו נושא באחריות להחלקה או נפילה כזו" - יחד עם זאת, בנסיבות שנדונו שם נקבע כי: "... לא הוכח, כאמור, כי במקום נפילתה של המערערת היתה באותו זמן רצפת המטבח רטובה ממים או משמן" וזאת להבדיל מענייננו כאשר גרסת התובעת בדבר היות רצפת המטבח רטובה עקב שטיפתה, לא נסתרה. 16. הסיכון של החלקה על רצפה רטובה הינו סיכון טבעי הכרוך בשטיפת הרצפה. יחד עם זאת, על מעביד לנקוט באמצעים למניעת פגיעה הנובעת מהחלקת עובדים על רצפת המטבח אם על דרך של אזהרה מפני הסיכון של החלקה על רצפה רטובה ואם על דרך של מניעת מעבר או גישה למקומות בהם טרם הושלמה השטיפה והרצפה טרם יובשה ונוגבה כראוי. 17. התובעת הודתה בעדותה כי בעת שנכנסה למטבח, ראתה שהרצפה רטובה עקב שטיפתה ועל כן נזהרה בהליכתה. עדותה של התובעת כי לא היו במקום שלטי אזהרה המתריעים על שטיפת הרצפה וכי החליקה עקב שלולית מים שנקוותה ליד מקום הימצאות הכוסות אותן היתה אמורה לקחת, לא נסתרה. בנסיבות העניין, התובעת הודתה כי ראתה שהרצפה רטובה. יחד עם זאת, המלון התרשל בכך שפעולת השטיפה, לא הושלמה כראוי על ידי גריפת המים וייבוש הרצפה או לחלופין בשל העובדה שהגישה לאותם חלקים של המטבח, בהם טרם הושלמה השטיפה, לא נאסרה ולא נחסמה או למצער כי לא הוצב שלט אזהרה המתריע על כך שהרצפה באזורים אלה, עדיין רטובה. 18. אשר לתרומת רשלנות - בע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אמסלם, פ"ד לח (1) 72 (1984), חזר בית המשפט על העיקרון הבסיסי שנקבע בע"א 655/80 הנ"ל כי במקרה של תאונת עבודה אשר בה נפגע עובד, יש לדקדק דווקא עם המעביד בכל הנוגע להטלת האחריות. בנסיבות שנדונו שם, הוערכה תרומת רשלנותו של טבח (שף) במטבח מלון אשר עבר במטבח בריצה כשבידיו קערה ובא בשר במשקל של 25-30 ק"ג והחליק על כתם שמן, בשיעור של 1/3. בענייננו, בהתחשב בכך שהתובעת אישרה כי ראתה שהרצפה רטובה, כך שהיה עליה לנקוט משנה זהירות, נוכח סכנת ההחלקה על רצפה רטובה אשר התובעת אמורה להיות מודעת לה מחד ומאידך, בהתחשב בכך שעדותה של התובעת כי החליקה על מים שלא נגרפו ובהתאם להלכה שנפסקה בע"א 417/81 הנ"ל, ראיתי אף אני להעריך את תרומת רשלנותה של התובעת, בשיעור של 1/3 באופן שעל הנתבעים תוטל אחריות בשיעור של 2/3 מגובה הנזק. מהות הפגיעה והנכות 19. כתוצאה מהתאונה, סבלה התובעת מפגיעה בכתף ימין לרבות קרע חלקי של גיד הסופרה ספינטוס. 20. התובעת תמכה תביעתה בחוות דעתו של ד"ר מדלג אשר העריך את נכותה בגין כאבים ומוגבלות בכתף ימין, בשיעור של 15%. ד"ר זטלני מטעם הנתבעים, ציין בחוות דעתו כי כתוצאה מהתאונה, נגרם סדק ללא תזוזה בגבשושית הגדולה וקרע שטחי קטן בגיד הסופרה-ספינטוס שגורם להגבלה מזערית בתנועות הכתף והעריך את נכותה של התובעת, בשיעור של 5%. 21. ב"כ הצדדים הגיעו להסכמה דיונית על פיה, נכותה הרפואית של התובעת, תוערך בשיעור של 10%. הפסדי השתכרות 22. התובעת ציינה בתצהירה כי במסגרת לימודיה התיכוניים, למדה במגמת עיצוב שיער ואף עבדה במספרה כשנה לפני גיוסה בצה"ל. התובעת הוסיפה ופרטה כי לאחר שחרורה מצה"ל, עבדה ב"עבודה מועדפת" בתחנת דלק ולאחר מכן, כמלצרית במלון וכי לאחר סיום תקופת העבודה ב"עבודה מועדפת", היה בכוונתה לשוב ולעסוק בתחום עיצוב השיער. 23. לאחר התאונה, אושרה לתובעת תקופת אי כושר, עד ליום 27.1.07 (נספח י' לתיק המוצגים מטעם התובעת ועמ' 12 לפרוטוקול). התובעת ציינה בתצהירה כי לא יכלה לעבוד עד חודש ספטמבר 2008, אז החלה לעבוד בטיפול בילדים. כשנשאלה מדוע החלה לעבוד רק במועד זה השיבה כי פנתה להסבה מקצועית ולמדה הנהלת חשבונות במשך שמונה-תשעה חודשים, אך לא אהבה את העיסוק בתחום. 24. התובעת ציינה בתצהירה כי בעבודתה כמטפלת בילדים, הינה משתכרת סכום דומה לזה שהשתכרה כמלצרית והוסיפה בעדותה כי הינה מודעת לכך שעליה ללמוד ולהכשיר עצמה לעיסוק טוב יותר (עמ' 12 לפרוטוקול). 25. התובעת זכאית לפיצוי בגין הפסד השתכרות מלא, בתקופת אי הכושר שאושרה ממועד התאונה ועד ליום 27.1.06 - משך כעשרה חודשים. על פי תעודת עובד ציבור של המל"ל, שכרה הממוצע של התובעת, עובר לתאונה, הסתכם בסך של 4,053 ₪ (שכר רבע שנתי של 12,159 ₪). הפיצוי בגין תקופת אי הכושר, מסתכם על כן, בסך של 40,530 ₪ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מאמצע התקופה (1.9.06), סך של 51,364 ₪. 26. ב"כ התובעת טען כי בהיות התובעת צעירה שרק החלה דרכה בשוק העבודה, יש לחשב את הפיצוי בגין הפסדי השתכרות, על בסיס השכר הממוצע במשק. מאידך, ב"כ הנתבעים טען כי בהתחשב בכך שהתובעת טרם מצאה את דרכה בשוק העבודה, ובוחרת לעסוק בטיפול בילדים, אין מקום לבסס את הפיצוי בגין הפסדי השתכרות על השכר הממוצע במשק. 27. בנסיבות העניין, איני סבורה כי בנכות אורטופדית שהוערכה בשיעור של 10%, היה כדי למנוע מהתובעת להשתלב בעבודה במקצוע עיצוב השיער או כל מקצוע אחר בו היתה בוחרת להכשיר עצמה. בנסיבות אלה, בהתחשב בכך שהתובעת טרם עשתה צעדים של ממש לרכוש מקצוע או להשתלב בשוק העבודה והינה עובדת כמטפלת בילדים, ראיתי לפסוק את הפיצוי בגין הפסדי השתכרות, בעבר ובעתיד, על דרך הערכה גלובלית המביאה בחשבון את העובדה שהתובעת נזקקה לתקופה של הכשרה ושיקום מקצועי מחד ומאידך את דרכה התעסוקתית, מאז התאונה ועד היום. בנסיבות אלה, ראיתי להעריך את הפיצוי בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד מעבר לתקופת אי הכושר לעבודה, לרבות הפסד הפרשות סוציאליות, בסכום גלובלי של 170,000 ₪. כאב וסבל 28. בהתחשב במהות הפגיעה והנכות, ראיתי להעריך את הפיצוי בגין כאב וסבל, בסך של 60,000 ₪. עזרה והוצאות 29. בנסיבות העניין, מקובל עלי כי התובעת נזקקה לעזרה מסויימת של בני המשפחה בתקופה הסמוכה שלאחר התאונה. יחד עם זאת, לא הוכחו כל הפסדי השתכרות שנגרמו לאמה של התובעת, בגין הצורך בהושטת עזרה לתובעת. אשר להוצאות, מדובר בתאונה שהוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה, לפיכך התובעת זכאית להחזר הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לטיפול רפואי מהמל"ל. יחד עם זאת, בהתחשב בהוצאות מסויימות מעבר להחזרי המל"ל, ראיתי לפסוק פיצוי גלובלי בסך של 2,500 ₪, בגין עזרה בתקופת אי הכושר והוצאות, בעבר ובעתיד, מעבר להחזרי המל"ל. סיכום וניכויים 30. סכום הפיצויים כפי שנפסק לעיל, מסתכם בסך של 283,864 ₪, ולאחר ניכוי תרומת רשלנותה של התובעת, סך של 189,243 ₪. מסכום זה יש לנכות את הסכומים שהתקבלו מהמל"ל, כדמי פגיעה, גמלת נכות זמנית ומענק נכות, כמפורט בתעודת עובד הציבור מיום 25.1.10, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית ממועד כל תשלום ועד ליום פסק הדין. על סכום פסק הדין, לאחר ניכוי תגמולי המל"ל, כמפורט לעיל, יתווספו שכ"ט עו"ד בשיעור 23% (כולל מע"מ) והחזר הוצאות המשפט, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית ממועד ההוצאה ועד ליום פסק הדין. הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד מועד התשלום בפועל. תביעות מטבחיםתאונות נפילהרצפהתאונות החלקהנפילה