1. בתובענה מתוקנת בשנית, שהוגשה ביום 26.8.10 בדרך של המרצת פתיחה, עותר המבקש לפסק דין הצהרתי לפיו עיסא עודה עווד אלרפידי, הרשום בלוח הזכויות כטוען לבעלות במקרקעין הידועים כחלקה 32 בגוש 30509 בירושלים (להלן - "הקרקע"), הוא אביו המנוח של המבקש, אשר נפטר ביום 25.12.74 ונשא תעודת זהות מס' 080504913 (להלן - "המנוח"). עוד מבקש המבקש כי בית משפט יורה על תיקון הרישום בלוח הזכויות, באופן שהמבקש, שהוא בנו ויורשו היחיד של המנוח, יירשם במקומו בלוח זה. המבקש מסכים כי תיקון הרישום בלוח הזכויות ייעשה בכפוף לכל ההערות או ההתנגדויות הרשומות. למען שלמות התמונה יצוין, כי בתובענה המקורית, כמו גם בתובענה המתוקנת הראשונה, הסעד שהתבקש היה רחב בהרבה, ולפיו התבקש בית המשפט להצהיר כי המבקש הוא הבעלים והזכאי הבלעדי להירשם כבעלים של הקרקע וכי אין ומעולם לא היה כל סכסוך בקשר עם הבעלות בקרקע. לטענת המבקש, הקרקע נרכשה על ידי המנוח ביום 20.10.63, בנאמנות עבור המבקש. לאחר רכישת הקרקע הקימו עליה המבקש והמנוח בית מגורים, בניין המוחזק כל השנים באופן בלעדי על ידי המנוח והמבקש. 2. המשיבים מתנגדים למתן הסעד המבוקש ובפיהם טענה מקדמית לפיה, גם אם יוכיח המבקש כי המנוח הוא זה הרשום בלוח הזכויות כטוען לזכות בעלות בקרקע, אין מקום להיעתר לבקשה לתיקון הרישום בלוח הזכויות. הוסכם, שתחילה תידון טענת הסף האמורה, שהרי אם תתקבל יהיה בכך כדי לסיים את ההתדיינות בתובענה דנן. 3. להבנת יריעת המחלוקת יש לעמוד על מצב רישום הזכויות בקרקע, שלגביו לא הייתה מחלוקת בין הצדדים. בנסח הרישום של הקרקע רשום רק כי "החלקה בסכסוך והזכויות לא הוסדרו" (נספח ה' להמרצת הפתיחה). הליכי ההסדר ביחס לקרקע החלו בתקופת השלטון הירדני. לא הוצג במסגרת ההליך דנן רישום של הזכויות בקרקע מתוך פנקס השטרות, והרישום היחיד הוא זה שנעשה בלוח הזכויות שהוכן במסגרת הליך ההסדר הנ"ל. ההסדר של הגוש כולו, שהקרקע היא אחת החלקות בו, הסתיים ברישום בפנקס הזכויות. עם זאת, ביחס למספר חלקות שלגביהן הוגשו התנגדויות לפקיד ההסדר הירדני, כשהקרקע נמנית על אותן חלקות, הועברה ההכרעה לבית המשפט הירדני לענייני קרקעות. כפי שהסביר ב"כ המבקשים בתשובתו לתובענה (והמבקש לא חלק על הסבר זה), בשונה מהליך הסדר המקרקעין הישראלי, שבו סכסוכים מועברים על ידי פקיד ההסדר להכרעת בית המשפט מיד לאחר הגשת תביעות סותרות ומבלי שפקיד ההסדר יכריע בתביעות אלה (סעיף 43 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, להלן - "הפקודה"), הרי שבהליך ההסדר הירדני מקיים פקיד ההסדר דיון בתביעות ומכריע בין תביעות סותרות. הכרעה זו נרשמת בלוח הזכויות וניתן להגיש התנגדויות לרשום בלוח זה, התנגדויות הנדונות על ידי בית המשפט (סעיף 3 לתשובה). במקרה דנן נרשם בלוח הזכויות הירדני, כטוען לבעלות בקרקע, אדם בשם "עיסא עודה עווד אלרפידי", שהמבקש טוען כי הוא המנוח. הרישום אינו כולל מספר תעודת זהות של האדם ששמו נרשם בלוח הזכויות, ונדרשת הוכחה כי הרשום הוא אכן המנוח. אלא שלצורך ההכרעה בטענת הסף אצא מההנחה שעניין זה הוכח. בלוח הזכויות הירדני נרשם כי "יש התנגדות על החלקה". הדיון בהתנגדות הועבר לבית המשפט הירדני ולא הסתיים עובר למועד החלת המשפט הישראלי על הקרקע (28.6.68). המבקש לא איתר מסמכים שמהם ניתן לדעת מי הם אותם מתנגדים ומה היא זהותם. מכאן עמדת המשיבים, לפיה רק לאחר השלמת הליך ההסדר, כלומר רק לאחר ההכרעה בסכסוך לגבי הקרקע במסגרת הליך זה, ניתן יהיה לשנות את הרישום. לטענת המשיבים, שעה שהועבר סכסוך להכרעת בית המשפט במסגרת הליך של הסדר מקרקעין, אין כל בסיס חוקי לאפשרות של תיקון לוח הזכויות ואין כל משמעות לתיקון, שכן הלוח לא משמש כמרשם פעיל של זכויות אלא כראיה במחלוקת המתבררת לפני בית המשפט. רק לאחר ההכרעה בסכסוך ייהפך לוח הזכויות לסופי ואז תירשמנה הזכויות בפנקס הזכויות. דא עקא, כי בשל העובדה שמסמכי ההסדר הירדני, ובהם ההתנגדויות שהוגשו ביחס לקרקע, אינם מצויים בידי המשיבים (וגם לא בידי המבקש), וללא הצגת מסמכים אלה, שלכאורה אמורים להימצא בידי הרשויות בירדן, לא ניתן להשלים את הליך ההסדר. 4. יש להדגיש, כי, בהנחה שהמנוח הוא אכן מי שרשום בלוח הזכויות הירדני, הזכות האמורה אינה זכות בעלות לכל דבר אלא זכות תביעה לבעלות בקרקע במסגרת ההסדר. על מנת שזכות זו תוכר כזכות בעלות ותירשם בפנקס הזכויות, יש תחילה להכריע בהתנגדות שהוגשה לפקיד ההסדר הירדני בקשר עם הקרקע ואשר ההכרעה בה הועברה על ידו לבית המשפט הירדני. אכן, יש מקרים בהם ניתן יהיה להשלים את המהלך שהחל בו פקיד ההסדר הירדני, ולהכריע במחלוקת (בגדר הליכי ההסדר) בבית משפט ישראלי. הדבר אפשרי כאשר ברורה זהותם של כל המתנגדים וניתן לזמנם לדיון המשפטי שייערך בגדר הוראת סעיף 43 לפקודה (ראו, לדוגמא, ההליך שהתנהל ב-ת.א. (מחוזי י-ם) 2474/08 רוזנפלד נ' רשם המקרקעין, פסק דין מיום 2.12.10). מאידך גיסא, כאשר אין בפני בית המשפט הישראלי תמונה מלאה של ההליכים שראשיתם בפעולת פקיד ההסדר הירדני, וקיימת אפשרות שצד שלישי הדרוש להליך (כגון מגישי ההתנגדות בירדן שזהותם אינה ידועה) לא צורף כבעל דין, לא ניתן להכריע במחלוקת, הכרעה שתיחשב כהכרעה בסכסוך הנדון במסגרת הסדר המקרקעין, הכרעה שיש לה עקב כך תוקף כלפי כולי עלמא (הכרעה in rem). ואכן, בפרשה שנדונה ב-ע"א 10646/07 אבו עסב נ' אל חוסייני (פסק דין מיום 21.10.09) פסק בית המשפט העליון, בניגוד לעמדת בית המשפט המחוזי, כי כיוון שלא הייתה בפני בית המשפט המחוזי תמונה מלאה, והייתה אפשרות שקיימים מתנגדים נוספים לזכות התובע שלא אותרו (כיוון שלא הוצגו כל המסמכים הירדניים), לא ניתן להכריע בסכסוך הכרעה מלאה בגדר הליך ההסדר (הכרעה כלפי כולי עלמא), אלא רק במחלוקת שבין אותם בעלי דין שניצבו בפועל בפני בית המשפט, הכרעה שתחייב רק אותם. 5. כזכור, המבקש אינו מבקש הכרעה שיש עימה סיום הליכי ההסדר והצהרה על היותו הבעלים של הקרקע. הוא אינו יודע מי הוא המתנגד (או המתנגדים) שהביא לכך שנרשמה התנגדות בלוח הזכויות שההכרעה בה הועברה לבית המשפט הירדני. הוא מתספק בכך שהרישום בלוח הזכויות יתוקן, באופן שייקבע שהרשום בו הוא אכן המנוח ולאחר מכן יירשם המבקש תחת המנוח, כיורשו היחיד. כאמור, המבקש אינו מתנגד שהרישום המתוקן ייעשה בכפוף להערה על קיומן של התנגדויות, וטוען כי חובתם הציבורית והחוקית של המשיבים היא להביא לעדכון המרשם, בין היתר במקרה של פטירת מי שרשום בו. המבקש ויתר על הסעד שהתבקש על ידו בתובענה המקורית, של מחיקת ההערה בדבר קיומו של סכסוך, אך טוען כי אין כל יסוד לטענת המשיבים לפיה לא ניתן לשנות את הרישום בלוח הזכויות. המבקש תיאר את מצבו הבלתי אפשרי, הנובע מכך שהליכי ההסדר החלו בירדן, מה שיצר קושי, שאינו תלוי במבקש אלא במציאות המדינית והמשפטית, להשלימם בישראל. המבקש מחזיק בקרקע מאז שנת 1963, מתגורר כל העת במבנה שנבנה עליה מבלי שבאה כל טענה של צד שלישי כלשהו לעניין זכויותיו בקרקע, והמעט שמבוקש על ידו הוא תיקון לוח הזכויות באופן ששמו-שלו יירשם שם כמי שתובע זכויות בעלות בקרקע במסגרת ההסדר. 6. על אף שמצבו של המבקש מעורר אהדה והמציאות של אי השלמת הליך ההסדר שהחל בתקופת שלטון ירדן היא מציאות קשה ביותר עבור האזרח שעניינו נפגע, איני רואה מנוס מקבלת טענת הסף שהעלו המשיבים. מבלי להיזקק לשאלה האם אין כלל סמכות לתקן רישום בלוח הזכויות כאשר מדובר בחלקה שיש עליה התנגדות שהועברה להכרעת בית המשפט, מצאתי כי אין מקום ליתן למבקש את הסעד המבוקש נוכח היותו של סעד זה חסר משמעות אופרטיבית ותיאורטי גרידא. כאמור לעיל, גם אם יינתן למבקש הסעד המבוקש על ידו, לא יהא בכך כדי לחסום טענה של צדדים שלישיים, ובהם אלה שהגישו התנגדות לפקיד ההסדר הירדני, על כך שדין אותו תיקון בלוח הזכויות, שהמבקש עותר לו, להתבטל. צדדים שלישיים אלה לא יהיו קשורים להכרעה בהליך דנן, שאינו אלא במישור היחסים שבין המבקש לבין הרשויות, אף כי במישור זה לא קיים כל סכסוך שיש מקום להכריע בו. אותם צדדים שלישיים יוכלו, למשל, לטעון, כי המנוח אינו מי שנרשם בלוח הזכויות, אלא מדובר באדם אחר ששמו היה זהה לשמו של המנוח. כאשר מדובר, למצער, בהליך ששותפים לו חלק מהטוענים לזכויות בקרקע, ניתן לפחות להכריע בגדרו, כהליך גברא, במחלוקות שביניהם, כפי שנעשה במקרה שנדון ב-ע"א 10646/07 הנ"ל. במקרה דנן, לא יהא בקבלת התביעה כדי ליצור מצב משפטי אמיתי ובעל משמעות השונה מהמצב המשפטי הנוכחי, שכן לא יהא בפסיקה כדי לשים קץ לסכסוך כלשהו, או להסיר את "העננה" הקיימת עתה סביב השאלה האם המנוח הוא אכן מי שרשום בלוח הזכויות הירדני. במצב זה אין בית המשפט מעניק סעד, שהוא במידה רבה תיאורטי גרידא. זאת ועוד, כפי שנטען על ידי המשיבים, במקרה דנן הליך ההסדר "תלוי ועומד" ואין מקום לקיים במקביל הליך משפטי אחר, שיש לו השלכה על הליך ההסדר, כל עוד לא הסתיים ההסדר ובכלל זה ההכרעה בהתנגדויות שהוגשו בגדרו. מדובר במעין טענה של "lis alibi pendens" שבכוחה לגרום להעמדת ההליך דנן. ודוק - אם אין לפסק הדין בהליך דנן כל השפעה וכל נפקות - כפי שאני סבור וכפי שהוסבר לעיל - פשיטא שאין מקום להעניק למבקש את הסעד לו הוא עותר; ואם יש לפסק הדין בהליך דנן השלכה כלשהי על הליך ההסדר, הרי שזו תוצאה בלתי ראויה, שכן ההליך דנן לא מתנהל במסגרת הדיונית המיוחדת הנדרשת בהליכים הקשורים להכרעה בסכסוכים במסגרת הסדר מקרקעין וההכרעה בו אינה הכרעת חפצא (השוו לנאמר על ידי בסעיף 7 לפסק הדין ב-ה"פ (מחוזי-י-ם) 7468/08 גרינוולד נ' פקיד ההסדר מקרקעין ירושלים, פסק דין מיום 30.8.09). נמצא, כי היענות למבקש לא תביא לעדכון "אמיתי" של הרשום במרשמי ההסדר, אלא אך ליצירת מצב בעייתי, של רישום שאין לו הלכה למעשה כל ערך ומשקל, שכן כל צד שלישי יהא רשאי לתקוף אותו. 7. המבקש הוסיף וטען, כי סביר להניח שבכוחו יהיה להדוף כל התנגדות לזכויותיו בקרקע נוכח השנים הרבות בהן הוא מחזיק בקרקע ללא כל עוררין. ייתכן ואכן כך הוא, אלא שכאשר לא ניצב בפני בית המשפט המתנגד הפוטנציאלי שהגיש התנגדות בשעתו לפקיד ההסדר הירדני, ואין אנו יודעים מה טיב טענותיו, אין בטיעון האמור כדי לסייע למבקש. 8. ניתן להבין לליבו של המבקש, אדם קשיש המעוניין לראות את שמו רשום במסמך היחיד שבו באות לידי ביטוי זכויותיו בקרקע. אלא שמהטעמים שעמדתי עליהם לעיל, גם אם תתקבל תובענתו לא יהא בכך אלא "שינוי קוסמטי" שאין עימו כל משמעות משפטית ובתי המשפט אינם מעניקים סעד מעין זה. 9. התוצאה היא שטענת הסף של המשיבים מתקבלת והתובענה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. המזכירות תשלח פסק הדין לבאי כוח הצדדים. ניתן היום, י"ג באדר א תשע"א, 17 בפברואר 2011, בהעדר הצדדים. בעלותמקרקעיןהצהרת בעלותפסק דין הצהרתי