החלטה זוהי בקשה שנייה להאריך את מעצרו של המשיב מעבר לתקופה של תשעת החודשים הקבועה בחוק. כתב האישום מייחס למשיב עבירות חמורות של רצח, ניסיון לרצח, הצתה וחבלה בכוונה מחמירה. לפי המתואר בכתב האישום, בלילה שבין ה-22 ל-23 ביוני 2003 המשיב הצית כוננית ספרים שליד דלת דירתו של המנוח וכן הצית ארון חשמל. השריפה כובתה והמשיב נלקח לחקירה. המשיב שוחרר ובאותו לילה הוא חזר והצית את דירתו של המנוח באמצעות שפיכת חומר דליק לפתח האוורור והצתתו. כתוצאה ממעשיו נגרם מותו של המנוח וחברתו ששהתה עמו נחבלה קשות. בעת ביצוע המעשים המתוארים המשיב היה נתון במעצר בית חלקי בגין עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, כאשר הנפגע באותו מקרה היה המנוח. בית המשפט המחוזי קבע כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב. לנוכח מסוכנותו כפי שהיא נלמדת מעצם ביצוע העבירה, דבקותו והתמדתו בחתירה אל המטרה הפסולה וכן מהפרת תנאי חלופת המעצר, בית המשפט הגיע למסקנה כי אין מנוס ממעצרו. עררו של המשיב לבית משפט זה נדחה. בהחלטה מ-19 באפריל בית משפט זה האריך את מעצרו של המשיב ב-90 יום מעבר לתקופה הקבועה בחוק, זאת לנוכח מסוכנותו המופלגת. במהלך תקופת ההארכה הנוכחית פרשת ההגנה בתיק הגיע לסיומה והצדדים צפויים להגיש סיכומים, אף שהתביעה עדיין שוקלת להביא עדי הזמה. לטענת בא כוח המדינה לנוכח מסוכנותו המופלגת של המשיב ובהתחשב בכך שסיום המשפט קרב, יש לעצור את המשיב לתשעים ימים נוספים. בא כוח המשיב טען כי מצב בריאותו של מרשו קשה, הוא מטופל בדיאליזה וסובל מחולשה, למעשה הוא שבוי בידי מחלתו וזקוק כל העת לטיפול ולהשגחה של רופאים. אין מדובר אפוא במסוכנות חריגה המצדיקה המשך החזקתו במעצר, קל וחומר, כאשר מדובר בהארכה שנייה. אכן, העובדה כי העצור סובל מבעיות בריאות ומוגבל בתנועותיו, יכולה להצדיק שחרור ממעצר גם בעבירות החמורות המעידות על מסוכנות מבצעיהן (ראה בש"פ 5222/97 פטשניק נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(4), 702). אולם במקרה של המשיב קיימים יסודות מחמירים רבים אשר בהצטברם יחד שוללים כל אפשרות של שחרור ממעצר, גם כאשר מדובר בבקשה שנייה להאריך את מעצרו מעבר לתשעה חודשים. המשיב פעל בנחישות ובהתמדה כדי להוציא את תכניתו לפועל. משלא הצליח להצית את דירת המנוח בפעם הראשונה, חזר והצית אותה בפעם השנייה מייד בשובו מחקירה בתחנת המשטרה. כל זאת הוא עשה בעודו נתון במעצר בית חלקי, תוך הפרת תנאי מעצר הבית. הדבקות, הנחישות וההתמדה בביצוע העבירה מצביעים על מסוכנותו הקיצונית של המשיב, כאשר הפרת תנאי חלופת מעצר לשם ביצוע פשע אינה מאפשרת לתת בו כל אמון. לפיכך, אני מאריך את מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים החל מיום ה-20 ביולי, או עד סיום משפטו לפי המוקדם. מעצרמשפט פליליהארכת מעצררצח