להלן החלטה בנושא מעצר בית מלא - יציאה לעבודה: החלטה 1. על העורר הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בירושלים המייחס לו, במסגרת של שמונה אישומים, עבירות רבות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מסירת תצהיר כוזב, זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט וסחיטה באיומים. כפי שעולה מכתב האישום, בתמצית, מדובר ברוב המקרים בפרשיות של הונאה וזיוף, שנעשו במטרה לקבל סחורות מספקים בלי לשלם עבורן וכן בפרשיות מרמה אחרות, שהיקפן הכספי גדול. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ר' אור), בהחלטתו מיום 6.10.00, דחה את בקשת המדינה לעצור את העורר עד תום ההליכים והורה לשחררו בתנאי "מעצר בית מלא", במשך 24 שעות ביממה, בביתה של ערֵבה שהסכימה לכך. העורר ערר על ההחלטה וביקש לשחררו "בתנאים פחות חמורים", שיאפשרו לו לצאת מן הבית בשעות היום על מנת שיוכל לצאת לעבודתו. 2. במהלך הדיון בערר התברר כי למחרת היום - 17.10.00 - עומד בית המשפט המחוזי לדון בביטול שחרורו של העורר, בעקבות בקשה שהגישה המדינה ובעקבות בקשה שהגישה הערֵבה שבביתה הוא מתגורר. דחיתי, אפוא, את ההחלטה בערר עד אחרי שבית המשפט המחוזי יתן את החלטתו. לפי ההחלטה שהומצאה לי דחה בית המשפט את בקשת המדינה לעצור את העורר ואישר את בקשתו של העורר כי "מעצר בית" יהיה בביתו של ערב אחר, במקום בביתה של אותה ערבה. חזרתי ועיינתי בטענותיהם של באי כוח בעלי הדין. בא כוח העורר טען, בעיקר, שמעשיו של העורר היו עסקות מסחריות ללא כוונה פלילית, עברו הפלילי "רחוק מבחינת הזמן" ורוב הרשעותיו נובעות מסכסוכים משפחתיים. עוד ציין את מצב בריאותו הרעוע של העורר ואת העובדה שאחד מילדיו חולה. טענות אלה יש לדחות. לפי כתב האישום נעשו מעשיו של העורר בתקופה שראשיתה לפני חודש אוגוסט 1999 וסופה בחודש פברואר 2000; דהיינו, במשך כ - 6 חודשים. מדובר בעבירות רכוש שנעשו בתדירות גבוהה, שהיקפן הכספי גדול, ולפי הפירוט שבכתב האישום נעשו בעורמה ובתחכום. יתר על כן, בעברו של העורר 17 הרשעות בעבירות כגון אלה הנדונות, עבירות רכוש נוספות ואף עבירות אלימות, לרבות עבירות שנעברו לא מכבר; שאפילו נבעו מסכסוכים משפחתיים אין להקל בהן ראש. נסיבותיהם של המעשים ואף נסיבותיו האישיות של העורר מעידות, אפוא, עליו שהוא מסכן את בטחון הציבור. בית המשפט המחוזי עשה חסד עם העורר בכך שפטר אותו מכליאה בין כתלי בית המעצר ושחרר אותו בתנאי שישהה בבית פרטי במשך 24 שעות ביממה. לא מצאתי בטענות טעם המצדיק הקלה בתנאי השחרור. 3. הערר נדחה. מעצר ביתמעצר