החלטה המשיב הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירות של סחר בנשים לשם עיסוק בזנות, סרסרות והחזקת מקום לשם זנות וכן בעבירות של שיבוש הליכי משפט ואיומים. על פי כתב האישום, שחרר המשיב בערובה ארבע נשים, שהוחזקו במעצר בתחנת המשטרה ואשר היו צפויות לגירוש מן הארץ, וזאת במטרה למכור אותן מאוחר יותר לאנשים המפעילים שרותי זנות. לאחר שחרור הנשים מתחנת המשטרה השלים המשיב את תוכניתו ומכר אותן לבעלי מכון לשרותי זנות. בכתב האישום נטען גם כי לאחר שנעצר, הניע המשיב אדם ששהה עימו בתא המעצר למסור הודעה שקרית לחוקרי המשטרה וכי לאחר שאדם זה חזר בו והודה בפני חוקרי המשטרה כי מסר הודעה שקרית כאמור, איים עליו כי יחזור בו מהודייתו. עם הגשת כתב האישום נגד המשיב הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו עד לתום ההליכים. המשיב ערר לבית משפט זה על מעצרו עד לתום ההליכים (בש"פ 4537/03 ציאם נ' מדינת ישראל, לא פורסם, השופט א' מצא) אך עררו נדחה ובהחלטה שניתנה נאמר כי המסוכנות הטבועה בעבירות הסחר בנשים מחייבת את מעצרו של מי שמעורב בעבירות אלו. בתום תשעת החודשים הראשונים למעצרו של המשיב ביקשה המדינה להאריך את המעצר בתשעים ימים נוספים, ובקשתה נענתה (בש"פ 10312/03 מדינת ישראל נ' סימון, לא פורסם, השופטת א' פרוקצ'יה). בהחלטה זו נקבע כי חרף העובדה שמשפטו של המשיב טרם החל במהלך תשעת החודשים הראשונים בהם היה עצור הרי שאופי העבירות, חומרתן ועברו הפלילי המכביד של המשיב - כל אלה מעלים חשש של ממש להישנות מעשים דומים ומשקפים מסוכנות אשר מצדיקה את הארכת המעצר. בתום תקופת הארכת המעצר הראשונה התבקשה הארכת מעצר שניה ובהסכמת באת כוחו של המשיב, נעתר בית משפט זה לבקשה זו. עתה לפניי בקשה להארכת מעצר שלישית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1997. באת כוחו של המשיב הגישה לבית המשפט תגובה בכתב לבקשת המדינה ובתגובתה טענה כי התנהלותו של המשפט עד כה הינה חריגה ביותר ואינה מצדיקה הארכת מעצר שלישית. באת כוחו של המשיב טענה כי העד הראשון במשפטו של המשיב נשמע רק לאחר שהמשיב היה נתון במעצר למעלה משנה וכי המשפט אינו קרוב כלל לסיומו. כן הוסיפה וטענה כי נאשם אחר בפרשה - מי שלכאורה קנה שתי נשים מידיו של המשיב - אינו עצור בזמן משפטו ואין כל סיבה להפליה בין המשיב לבין אותו נאשם. על טענות אלו חזרה באת כוח המשיב גם בדיון בפניי. בבקשתה, וכן בדיון שבפניי, הדגישה באת כוח המבקשת את היותו של המשיב דמות מרכזית בפרשה זו של סחר בנשים באשר הוא היה זה שפעל לשחרור הנשים מתחנת המשטרה על מנת שיוכל למכרן מאוחר יותר, משל היו חפץ הנתון לשליטתו. באת כוח המבקשת ציינה עוד כי למשיב עבר פלילי עשיר ונזקפות לחובתו הרשעות במגוון עבירות, ביניהן עבירות רכוש, שוד ואלימות. לטענת המבקשת, חומרתן של העבירות בהן מעורב המשיב משקפות את מסוכנותו הרבה. בתגובה לטענת ההפליה שהעלתה באת כוח המשיב, ציינה באת כוח המבקשת כי לנאשם האחר שאינו נתון במעצר אין עבר פלילי כפי שיש למשיב וכן כי חלקו בפרשה אינו מרכזי כחלקו של המשיב, ועל כן יש בסיס לאבחנה ביניהם. כמו כן, באת כוח המבקשת הוסיפה, כי לנוכח ניסיונו הלכאורי של המשיב לשבש הליכי משפט - כנטען בכתב האישום - הרי שקמה בעניינו, בנוסף למסוכנות, עילת מעצר נוספת והיא החשש מפני שיבוש הליכים. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה ושמעתי את טענות הצדדים בפניי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להארכת מעצר להתקבל. העבירות המיוחסות למשיב הן חמורות ביותר ולכאורה הן מלמדות על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו. כמו כן, למשיב עבר פלילי מכביד וכן יש לציין כי, כפי העולה מהבקשה להארכת המעצר, תלוי ועומד כנגד המשיב כתב אישום חמור נוסף בעבירות דומות וכן בעבירות של חטיפה והתחזות כעובד ציבור. כבר עמדתי במקום אחר על כך שכמעט אין ניתן לעצור את פעילות הסחר בבני אדם אלא מאחורי סורג ובריח (ראו: בש"פ 1524/01 מדינת ישראל נ' אקרמן, לא פורסם) ובמקרה זה נראה כי הנסיבות מצדיקות את הארכת המעצר פעם נוספת. באשר להתארכות משפטו של המשיב הרי שניכר שמאז תקופת הארכת המעצר הראשונה אכן נערך בית המשפט לקביעת מועדים לשמיעת הראיות בתיק ויש לקוות כי אם ייעשה מאמץ נוסף - וכלשונו של בית המשפט בפרוטוקול הישיבה מיום 16.5.04: "מאמץ עליון לקדם את התיק הזה במידה המקסימלית" - ומאמץ זה יזכה לשיתוף פעולה מצד באי כוח הצדדים, ניתן יהיה לזרז באופן משמעותי את סיום ההליכים. אשר על כן, בהתחשב במסוכנותו של המשיב, וכן בהתחשב במחויבותם של כל הצדדים לזרז את שמיעת משפטו, אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב למשך 90 ימים נוספים החל מיום 25.5.04 או עד למתן פסק דין בת"פ 1036/03 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, הכל לפי המוקדם. מעצר