מעצר על עבירות נשק

החלטה המדינה הגישה בקשה להאריך את מעצרם של חמשת המשיבים בתשעים ימים נוספים. בא-כוח המשיב 1 הסכים להארכת המעצר ולפיכך הוריתי בהחלטתי מיום 20.1.02 על הארכת המעצר, כמבוקש. נותרה לפניי הבקשה להאריך את מעצרם של המשיבים 5-2 (להלן ביחד: "המשיבים"). 1. ביום 22.4.01 הוגש נגד המשיבים כתב אישום לבית המשפט המחוזי בנצרת (ת.פ. 1084/01) המייחס להם שלושה אישומים שעניינם עבירות נשק. על פי האישום הראשון, העביר המשיב 1 למשיב 2 במספר הזדמנויות כלי נשק שונים, כדי שמשיב 2 ימכור אותם לאנשים בשטחים המעוניינים בקניית נשק. הנשק הועבר בסיועו של המשיב 5, אשר בפועל וביודעין העביר את הנשק ברכבו מהמשיב 1 למשיב 2. על פי הנטען באישום השני, קשרו המשיבים, יחד עם המשיב 1, קשר לפרוץ לנשקיה של קיבוץ מנרה ולגנוב את כלי הנשק המאוחסנים בה. ביום 15.3.01 נפגשו המשיב 1, המשיב 2 והמשיב 5 בצומת יפתח. שני הראשונים נסעו לנשקיה של קיבוץ מנרה, ומשיב 2 אסף שם 58 רובים ומחסניות רבות. בשלב כלשהו של יום האירוע, רצח המשיב 1 את רכז הביטחון של הקיבוץ, יצחק קברטץ ז"ל. המשיב 5 באותה עת פיטרל בצומת כח, כדי לבחון שהכל כשורה. בנסיעתם מהקיבוץ לכפר סאלם הצטרף אליהם משיב 3, אשר נסע לפניהם להבטיח כי הכל תקין. בכפר סאלם הצטרף אליהם גם המשיב 4 וביחד הם העבירו את כלי הנשק למקום מחבוא בביתם של המשיבים 4-2. לאחר מכן מכרו המשיבים את כלי הנשק לקונים מהשטחים. האישום השלישי מייחס למשיב 3 עבירה של החזקת נשק ונשיאתו, וזאת בגין אחזקת אקדח ושלוש מחסניות. 2. עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי בנצרת - מפי השופטת ד"ר נ' אפל-דנן - נעתר לבקשה. בית המשפט מצא כי מעשיהם של המשיבים מהווים, לכאורה, פגיעה בבטחון המדינה. בנסיבות אלה, לא מצא בית המשפט מקום לדון בחלופת מעצר. בית המשפט ציין כי "המשיבים עלולים להוות סיכון מתמיד לשלום הציבור ולבטחונו אם יושמו במעצר בית". בית המשפט עמד גם על החשש כי המשיבים, המתגוררים על גבול שטחי יהודה ושומרון, יימלטו לתחומי הרשות הפלסטינאית אם ישוחררו ממעצר. באשר למשיב 5, בית המשפט ציין כי אמנם חלקו המעשי בפרשת הפריצה קטן יותר מחלקם של האחרים, אך הוא אינו מסוכן פחות מהם לבטחון המדינה ועל כן גם הוא נעצר עד תום ההליכים. עררו של המשיב 5 בפני בית משפט זה נדחה מפי חברתי, השופטת מ' נאור. 3. יצויין כי ביום 2.5.01 הוגש כתב אישום כנגד המשיב 1 (ת.פ. 1094/01) המייחס לו בין היתר עבירה של רצח ועבירה של התפרצות למקום עסק. כתב האישום מגולל את פרשת ההתפרצות לנשקיה של קיבוץ מנרה וכן את הרצח של רכז הביטחון של הקיבוץ על-ידי המשיב 1. ביום 14.5.01 הגישה המדינה בקשה לאיחוד הדיון בשני כתבי האישום וביום 3.6.01 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה, למרות התנגדות המשיבים, והורה על איחוד הדיון. 4. לאחר דחיות ועיכובים שונים, הוגשו בחודש אוקטובר 2001 תגובותיהם של המשיבים לכתב האישום, לרבות טעונתיהם בנוגע למשפט ה"זוטא". בחודש נובמבר 2001 החל שמיעת ההוכחות במשפטם של המשיבים, ועד כה התקיימו 4 ישיבות הוכחות, במהלכן העידו כעשרה עדים. התיק קבוע להמשך דיון ליום 20.3.2002. 5. בבקשה להארכת מעצר הדגישה באת-כוח המדינה כי המשיבים מסוכנים לציבור וכי קיים חשש כי אם ישוחררו, יסכנו את בטחון הציבור. בבקשה צוין כי למשיבים 2 ו4- הרשעות קודמות, והרשעותיו של משיב 4 כוללות עבירות נשק, התפרצות וגניבה, בגינן הוא ריצה מאסר בעבודות שרות. כן צויין בבקשה החשש כי המשיבים יימלטו מאימת העונש הצפוי להם, אם יורשעו. 6. בא-כח המשיב 5 טען בדיון לפניי כי אין מקום להארכת מעצרו של המשיב 5, אשר חלקו בפרשה הוא הקל ביותר. הוא הדגיש כי למשיב זה אין עבר פלילי, הוא אב לששה ילדים והוא עבד לפרנסתו כל חייו. בא-כוח המשיב 5 התרעם על איחוד הדיון בשני כתבי האישום, אשר מביא, לדבריו, להתארכות מיותרת של משפטו של המשיב 5. בא-כוח המשיבים 4-2 טען בפניי כי לאחר תשעה חודשי מעצר, יש מקום לשקול חלופת מעצר, דבר שכלל לא נשקל על-ידי בית המשפט המחוזי בהחלטה הראשונית למעצר עד תום ההליכים. 7. לאחר שבחנתי את השיקולים השונים, השתכנעתי כי יש מקום להאריך את מעצרם של המשיבים. כפי ששב ונפסק בבית משפט זה, האיזון בין מסוכנותו של הנאשם לבין חירותו משתנה עם התארכות תקופת המעצר. הדברים נכונים במיוחד כאשר קצב המשפט אינו משביע רצון. ואולם, יש להתחשב בכך שהעבירות המיוחסות למשיבים חמורות מאוד. זאת ועוד, העבירות של סחר בנשק, המיוחסות למשיבים, הן "עבירות בטחון", המקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית בסעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו1996-. לכך מתוסף החשש של הימלטות מאימת הדין, המתחזק לאור הקשרים הקיימים לכאורה בין המשיבים לבין אנשים שונים בשטחי הרשות הפלסטינאית. על רקע שיקולים אלה, אני נעתר, כאמור, לבקשת המדינה. אי לכך, הבקשה מתקבלת. המעצר של המשיבים 5-2 מוארך בתשעים ימים החל ביום 22.1.02 או עד למתן פסק דין בעניינם בת.פ. 1094/01 + 1084/01 בבית המשפט המחוזי בנצרת, הכל לפי המוקדם. מעצרנשקעבירות נשק