פ ס ק - ד י ן המערער, רב"ט, הורשע על-פי הודאתו בבית הדין המחוזי מ"ש דרום בהחזקת סם מסוכן, לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 וסירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, לפי סעיף 127א ו-250א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. הוטלו עליו חמישים ימי מאסר בפועל, מאסר מותנה והורדה לדרגת טוראי. הערעור מופנה כלפי חומרת המאסר בפועל. המדובר בהחזקת סם מסוג קנאביס במשקל 3.68 גרם נטו, בנסיבות אזרחיות, לפני למעלה מעשרה חודשים. הנסיבות תוארו על-ידי הערכאה קמא כדלהלן: "... ביום 11/4/03 בשעת ליל מאוחרת, הבחינו שוטרי מ"י בנאשם ושלושה אזרחים נוספים ליד בית הקברות הישן בבאר שבע, התקרבו אליהם ובהיותם מטרים ספורים מהם החל הנאשם לברוח והשליך מידו פיסת נייר, אותה ניסה קודם לכן להסתיר. הנייר הכיל את הסם האמור. לאחר שנקט הנאשם בפעולות פיסיות בכדי להימלט נתפס בידי השוטרים." כעולה מן המובא לעיל, המערער אשר הכחיש בחקירתו במצ"ח המיוחס לו, גם סרב למסור דגימת שתן. בפני הערכאה קמא בחר המערער למסור גרסה, שלפיה הסם התגלגל לידיו באקראי, לאחר ש"הרים את הנייר מן הרצפה". בית הדין המחוזי התרשם, כי גרסתו של המערער אינה אמינה, והוסיף ש"לא שוכנענו עד תום כי אכן הפנים חומרת מעשיו וכי חרטתו מלאה". הסנגור המלומד הציג בפנינו שורה ארוכה של אסמכתאות, המלמדות, כך נטען, כי בית הדין המחוזי סטה מן השורה בהחמירו עם המערער החמרה יתרה. הופנינו לע/143/01, ע/5/01, ע/178/02 ועוד. נטען, כי "העובדה, שבית-הדין קמא דחה את הסבריו של המערער כי ההחזקה הייתה תמימה ורגעית הצדיקה להתייחס לעניינו כאל כל מקרה אחר של החזקת סם (שלא באופן תמים), ולא מעבר לכך." אין להקל ראש בחומרת החזקתו של הסם המסוכן בידי המערער ובסירוב להיבדק. ברם, שני פרטי האישום סובבים סביב מעידה חד-פעמית בה כשל המערער. המדובר בחייל המשרת בצה"ל קרוב לשנתיים, ובמהלכן עלה בידו לצבור "נקודות זכות". מפקדו מתארו כ"מקצועי ביותר" וכי כמתעד הוא "שותף למבצעים רבים ועבודתו מוערכת ביותר הן חיילית ומקצועית." אף קודם לשירותו הצבאי, משך שנים, התנדב המערער למען הקהילה. מתוך ראייה כוללת של נסיבות העניין, ראינו לקבל הערעור, בחלקו. תוך התחשבות בהיבטים לכף זכות, ולפי שהמדובר בעמידתו הראשונה של המערער לדין בפני ערכאה שיפוטית - סברנו, כי ניתן לענות על צרכי הענישה, אף בדרך בה מקצת עונש המאסר בפועל שהוטל ירוצה בעבודה צבאית (השוו: ע/128/02, ע/240/02). מתוך חמישים ימי המאסר שהושתו בערכאה קמא, חודש ירוצה בכליאה (וממנו ינוכה יום המעצר), והיתרה תרוצה בעבודה צבאית ב-XXXX XXXX, בתנאים המוצעים על-ידי רמ"ד שיקום ב-XXXXX. העבודה הצבאית תחל מיד בתום ריצוי תקופת הכליאה. הערעור מתקבל, איפוא, כאמור. צבאמאסרערעורשירות צבאיסמים