ההלכה הפסוקה בסוגיה זו היא כי הבטחה שלטונית שניתנה ע"י בעל סמכות לתיתה, מתוך כוונה שיהיה לה תוקף משפטי מחייב, וכך הובנה על ידי מי שניתנה לו, ושהיא מפורטת די הצורך ובת ביצוע, עשויה להיות מקור עצמאי לחיובה של הרשות. זאת ללא קשר עם השתק עקב הסתמכות על ההבטחה, ואף ללא שינוי לרעה של מצב מקבל ההבטחה (ע"א 135/75, 321/75 סאי-טקס קורפוריישן בע"מ ואח' נ' שר המסחר והתעשיה, פ"ד ל(1) 673; ראו אף בספרה של פרופ. ג. שלו: חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית, עמ' 118-124).   פרופ. א. שטיין (כתוארו היום), במאמרו: הבטחה מינהלית (משפטים, כרך י"ד, 255), עומד על חיפוש הדרך, בתחום המשפט המינהלי, על מנת לתמוך באינטרס ההסתמכות של האזרח, שנתקל בהבטחה שלטונית נעדרת סמכות, או נעדרת הצורה הנדרשת בדין, ומוצא עצמו מול שוקת שבורה. הניסיון לפתור את הבעיה באמצעות תורת המניעות נכשל, הן בארה"ב ובאנגליה והן     בישראל, מכיוון שאם ההבטחה השלטונית ניתנה בסמכות, אזי לשם אכיפתה אין צורך בתורת המניעות. אם, לעומת זאת, לא ניתנה ההבטחה בסמכות, אזי תורת המניעות לא תועיל. אחד החריגים שפותחו על מנת להגן על אינטרס ההסתמכות של האזרח הוא: "כלל הניהול הפנימי" (INDOOR MANAGEMENT) שיובא מתחום דיני החברות. "לפי חריג זה, מקום שהפקיד הבא במגע עם האזרח, הינו בעל ה"סמכות הפוטנציאלית" ליתן הבטחה שנתן - האזרח רשאי להניח כי פעולת ההסמכה הפנימית אכן נעשתה כדין.   החזקה OMNIA RITE ACTA ESSE PRAESUMUNUTUR פועלת לטובת האזרח, והרשות תהא קשורה בהבטחתה. הוא הדין, כאשר תקפות ההבטחה מותנית במילוי דרישה פורמלית זו או אחרת (כגון: כתב): האזרח רשאי להניח, כי הרשות פועלת לפי הדפוסים הפורמליים הנכונים" (שטיין, שם, בעמ' 282).   סוגיית הבטחה בלתי מוסמכת של בעל סמכות פוטנציאלית במשפט המנהלי הועלתה לראשונה בבג"צ 640/78 קצאן את הרשטיג בע"מ נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון העיר נתניה ואח' (פ"ד ל"ד(2) 1). שם אישרה הועדה המקומית לתכנון ובניה תכנית בניה של העותרים, וזאת תוך סטייה משמעותית מתכנית המתאר, סטייה שלא היה בסמכותה של הועדה לאשר. כב' השופט בכור דן בדוקטרינה של "הסמכות הפוטנציאלית", על פי פסק דינו של לורד דנינג בעניין Lever Finance Ltd v Westminster Wells ... (1971) 1 Q.B. 222). כב' השופט בכור עומד על הביקורת שנמתחה באנגליה על הלכה זו ומסתייג מהחלתה מקום שלגוף שנחזה כבעל הסמכות לא היתה כלל סמכות ליתן את האישור כפי שניתן בעניין קצאן. על כן השאיר כב' השופט בכור בצריך עיון את החלתו של כלל זה.   לעדנה רבה יותר זכה "כלל הניהול הפנימי" בבג"צ 69/80 חירם נ' שר הביטחון ואח' (פ"ד ל"ה(4) 505). המדינה טענה שם, בין היתר, כי הבטחתו של ראש ענף תנאי שירות באגף  דיני חברותהבטחה שלטוניתכלל הניהול הפנימי