החלטה בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בנתניה (כב' השופטת יעל קלוגמן), בשלוש תביעות קטנות שהדיון בהן אוחד: 1463/04, 1464/04, 1465/04 ולפיו חוייב המבקש לשלם למשיבים סך של 15,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.9.02, סך של 2,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 14.8.03 וכן סך של 1,750 ש"ח לכל אחד משלושת זוגות המשיבים, בקיזוז סך של 2,880 ₪ + מע"מ. הרקע העובדתי לתובענת המשיבים: המשיבים היו לקוחותיו של עו"ד ז"ל (להלן: "עו"ד רוט") אשר ייצג אותם בתביעתם המשותפת כנגד ה"ה אשר וסמדר רז. המבקש עשה את התמחותו במשרד עו"ד רוט, עבד שם מספר חודשים כשכיר לאחר שקיבל את רשיון עריכת הדין, ולאחר מכן המשיך לעבוד במשרד, אם כי במסגרת עצמאית תוך קבלת שירותי משרד. עו"ד רוט הגיש את תביעתם של המשיבים כנגד ה"ה רז בשנת 2001, וביום 18.12.01 נתקיימה בתיק ישיבת קדם משפט ראשונה בפני כב' השופט רצ'בסקי בביהמ"ש השלום בנתניה. בהחלטה שניתנה ביום זה, הורה ביהמ"ש למשיבים להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם עד ליום28.2.2002 והתיק נקבע לישיבת קדם משפט נוספת ליום 28.4.2002. למרבית הצער, לקה עו"ד רוט בליבו ביום 4.1.2002, אושפז בבי"ח ונפטר ביום 7.4.02. יצויין כי למשרד עו"ד רוט היה סניף בירושלים אשר נוהל ע"י עו"ד מלמד, אשר עבד עימו בשיתוף פעולה. לאור מחלת עו"ד רוט, הגיש עו"ד מלמד בתיקים של המשיבים בקשה לדחיית המועד להגשת תצהירי עדות ראשית והמועד אכן נדחה עד ליום 26.4.2002. מועד הישיבה שנקבעה ליום 28.4.2002 - נותר בעינו. אין מחלוקת כי יום לפני תום המועד המוארך להגשת תצהירי עדות ראשית, דהיינו ביום 25.4.2002, הגיש המבקש בשם המשיבים בקשה לדחייה נוספת בהגשת תצהירי עדות ראשית וכן בקשה לדחיית מועד הדיון שנקבע ליום 28.4.2002, תוך מסירת מועדים מתואמים. המבקש ציין בבקשה, בין היתר, את פטירתו של עו"ד רוט וכי קיבל לידיו "זה עתה" את הטיפול בתיקיהם של המשיבים. בהחלטה מיום 1.5.02, הורה כב' השופט גרובס כי המשיבים יגישו תצהיריהם עד ליום 30.6.2002 והדיון נדחה ליום 30.9.2002. התצהירים לא הוגשו במועד שנקבע, אף לא לאחר מכן. יתרה מכך, המשיבים, אף לא עו"ד פנחסי, לא התייצבו לדיון שנקבע ליום 30.9.2002 ומשכך נמחקה התובענה תוך חיובם של המשיבים בתשלום הוצאות בסך 15,000 ₪. בקשת הביטול שהוגשה על ידם לאחר מכן, ע"י המבקש, נדחתה תוך חיובם בתשלום הוצאות נוסף בסך 2,000 ₪. בית משפט קמא קיבל את טענת המשיבים בדבר התרשלותו של המבקש שהתבטאה לטעמו בהעדר מעקב אחר תוצאות הבקשה שהגיש בשם המשיבים ביום 25.4.2002, ומשכך חייב את המבקש לשפות אותם בסכומי ההוצאות אותם חוייבו לשלם למשפחת רז בגין מחיקת תביעתם. לא מצאתי כל פגם בהחלטתו של ביהמ"ש קמא אשר סקר את השתלשלות העניינים בצורה יסודית, מדוקדקת ופרטנית, והסיק את המסקנות הראויות מחומר הראיות שהוצג בפניו. אין חולק כי בשנת 2002, אף קודם לכן, עבד המבקש כעו"ד במשרדו של עו"ד רוט, הגם שלפי טענתו על דרך של שכירת שירותי משרד. אין אף חולק כי המבקש הגיש בעצמו ביום 25.4.2002 בקשה בשם המשיבים, בה הציג עצמו בפני ביהמ"ש כב"כ המשיבים אשר קיבל על עצמו את ייצוגם לאור פטירתו של עו"ד רוט וכי סיבת הדחייה מתבקשת על מנת לאפשר לו ללמוד את התיק אשר קיבל "זה עתה". תוכן הבקשה אף מתיישב עם יפוי הכוח שקיבל המבקש מן המשיבים 2 ביום 19.4.02 ואשר הוצג בבית משפט קמא. משהמבקש התחיל במצווה, היה עליו לסיימה. משהמבקש הגיש בשם המשיבים בקשה להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית ובקשה לדחיית מועד דיון, היה עליו לעקוב אחר ההחלטה ולבדוק באם הבקשה נענתה בחיוב, או שמא נדחתה. הסתמכותו, הבלתי מוכחת, של המבקש על בדיקה שעשתה, עפ"י הנטען, מזכירתו של עו"ד רוט, איננה מספקת גם אם היתה כזו. גם אם הבקשה היתה מתקבלת, כפי שסבר המבקש, הרי היה עליו לברר מה הוא המועד החדש שנקצב להגשת תצהירי עדות ראשית ומהו מועד הדיון הנדחה. טיעונו של המבקש לפיה הסתפק בתשובה לפיה הבקשה נתקבלה אינה עולה בקנה אחד, עם חובת עוה"ד לייצג את מרשיו בנאמנות, שכן היה עליו לעקוב אחר הבקשה ולבדוק מה היתה החלטת ביהמ"ש, ולנהוג לפיה. חוסר המעקב אחר ההחלטה, שגרר עימו את אי הגשת התצהירים במועד, ואת אי ההופעה לדיון הנדחה, מהווים את הרשלנות בגינה חוייב ע"י ביהמ"ש לשפות את המשיבים. קביעותיו של ביהמ"ש קמא מבוססות גם על חומר הראיות שהוצג בפניו וגם על התרשמותו ממכלול העדויות. התערבות ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים תעשה במקרים קיצוניים בלבד, כגון מקרים בהם נפל פגם היורד לשורשו של עניין, או כאשר הדברים אינם מבוססים על פניהם. המקרה שבפנינו איננו נמנה על חריגים אלו. הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ומאחר והחלצותו של המבקש לסייע למשיבים נבעה מלכתחילה מרצונו לסייע למשרד עקב פטירתו של עו"ד רוט, לא אחייב אותו בהוצאות הערעור. עורך דין