שינויים ניוונים בעמוד שדרה צווארי

פסק דין 1. המערער יליד שנת 1937 ושרת במשטרת ישראל משנת 1961 עד שנת 1983, מועד בו שוחרר מהשרות. 2. משנת 1983 מוכרת נכותו של המערער בגין שינויים ניוונים בע"ש צווארי עם הגבלה קלה בתנועות בדרגה של 10% כאשר רק מחצית מהנכות היא על חשבון השרות, דהיינו 5% וכן מוכרת נכותו בגין שינויים ניוונים בע"ש מותני עם הגבלה קלה בתנועות בדרגה של 10%, כאשר גם בנכות זו מוכרת רק המחצית על חשבון השרות, דהיינו 5%. 3. המערער פנה במהלך התקופות מספר פעמים על מנת שתוכר החמרה במצבו. פנייתו האחרונה הינה מאפריל 2007, במהלכה ביקש כינוס הועדה לדיון בהחמרה במצבו בע"ש צווארי ומותני וכן דיון לפי תקנה 9 בנושא הסחרחורות. 4. ועדה מדרג ראשון התכנסה ביום 11.6.07 וביום 13.11.07 לדיון בעניינו של המערער. בפני הועדה טען המערער בעל פה גם לעניין חוסר תחושה ברגל ימין ורדימות בבוהני הרגלים. המערער נשלח לבדיקת MRI צווארי לבקשת הועדה ותוצאות הבדיקה מיום 29.8.07 הוגשו לועדה. הועדה קבעה כי בתשובה ה- MRI אין עדות כי קיימת מיאלופטיה (לחץ על חוט השדרה). נרשם בפרוטוקול הבדיקה כי יש הגבלה קלה בע"ש צווארי, סיבוב לצדדים 70 מעלות לכל צד, כיפוף עד 2 אצבעות מהסטרנו, ומסוגל להביט בתקרה. הועדה השאירה את דרגת הנכות לגבי ע"ש הצווארי ללא שינוי. המערער הציג לועדה בדיקת CT של ע"ש מותני מיום 28.1.07. הועדה מצאה בבדיקה הגבלה בינונית בתנועות ע"ש מותני ולפיכך קבעה בסעיף ליקוי זה, 20% נכות, כאשר מחצית מהנכות מוכרת על חשבון השרות, דהיינו 10% נכות. באשר לסחרחורות - הועדה התרשמה שאין קשר בין הסחרחורת לנכות המוכרת שכן מדובר בסחרחורות קבועות שלא משתנות עם תנועת הצוואר. הועדה קבעה כי אין קשר בין התחושה ברגל ימין לבין הנכות המוכרת בגב תחתון. 5. המערער ערער לועדה הרפואית העליונה אשר התכנסה לדון בעניינו ביום 13.3.08. הנחיית יו"ר הועדות לועדה, היתה לדון בשאלת ההחמרה בפגימות המוכרות בצוואר ובגב התחתון, כמו כן הנחה את הועדה לבחון קשר בלתי אמצעי בין הפגימות המוכרות לבין הפרעות נוירולוגיות בגפיים. עוד בקש התייחסות לשאלת ההפרעות בתחושה ברגל ימין ולשאלת הסחרחורות. הועדה שמעה את תלונות המערער. הועדה בדקה את המערער ומצאה הגבלה קלה בכיפוף ע"ש צווארי והגבלה בינונית בכיפוף ע"ש מותני. הועדה עיינה ב-CT מוח מיום 28.1.07 ו- MRI צווארי מ- 29.8.07. הועדה מצאה החזרים ירודים ברגליים, הפרעה בתחושה ביד ורגל שמאל. הועדה ציינה כי קיימים הבדלי תחושה בין פלג גוף שמאל וימין שאינם קשורים לנכות המוכרת, אלא לאירוע המוחי שעבר ולכן, אין מקום להכיר בהפרעות תחושה במסגרת תקנה 9. הועדה קיבלה את מסקנות הועדה המחוזית ודחתה את הערעור. הועדה כלל לא התייחסה בדיונה לנושא הסחרחורות. 6. המערער טען, כי הציג בפני הועדה מסמך מיום 04.03.07 (שאכן מתוייק בתיק הרפואי), ולטענתו נרשם בו כי המצב בגפיים הוא כתוצאה של נכותו בע"ש מותני. גם מעיון מרוכז במסמך זה, לא הצלחתי לדלות את הקביעה לה טוען המערער, בשל אי בהירות המסמך. מכל מקום, מסמך זה עמד בפני הועדה. 7. בית משפט זה מוגבל בסמכותו לדיון בערעור אך ורק לגבי נקודות משפטיות בלבד (סעיף 12א לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט - 1959). המערער מעלה טענות החולקות על הממצאים הרפואיים של הועדה הרפואית. איננו חכמי רפואה, ואין לנו האפשרות להתייחס התייחסות רפואית. לועדה הרפואית שיקול דעת שלא לקבל חוות דעת מומחה כזה או אחר (אם אכן במסמך מיום 04.03.07 יש התייחסות מפורשת לקשר סיבתי). ראו לענין זה רע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון (אתר נבו) - "הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה". הועדה התייחסה בצורה מפורשת לתחושות הירודות של המערער ברגלים ולהבדלי התחושה בין פלג גוף שמאל וימין וציינה כי אינם קשורים לנכות המוכרת. קביעה לפי תקנה 9 היא קביעה רפואית לכל דבר ועניין ונמצאת בשיקול דעתה הבלעדית של הועדה הרפואית. ראו לענין זה ע"א 459/89 קצין התגמולים נ' צבי חריטן, פ"ד מה(5)374: "קיומו של הקשר הבלתי אמצעי בין שתי הפגימות הוא שאלה רפואית מובהקת...על הקשר בין הפגימה המסוימת החדשה לבין הפגימה המוכרת מן הבחינה הרפואית תחליט הוועדה הרפואית". 8. למערער טענה על כך שרק מחצית מנכותו מוכרת על חשבון השרות. הכרה רק במחצית הנכות הינה קביעה של קצין התגמולים כבר משנת 1983, ונשמרה לאורך כל השנים. מטעם זה ברור כי הטענה נטענת כ-25 שנה מאוחר מידי, ולפי הקבוע בחוק, אין מקומה בפני ערכאה זו. 9. הועדה הרפואית העליונה לא דנה בנושא הסחרחורות כלל ועיקר, על אף שכתבה בטור של תיאור הפגימות כי אין קשר בין הסחרחורות לבין הנכות המוכרת. בהעדר התייחסות מפורשת ומנומקת לנושא הסחרחורות, יש מקום להחזיר את הדיון לועדה הרפואית העליונה בעניין זה, ובעניין זה בלבד. 10. לפיכך, הערעור נדחה למעט החזרת הדיון לועדה הרפואית העליונה בנושא הסחרחורות. 11. אין צו להוצאות. עמוד השדרהצוואר